תקציר הספר
118 עמודים``בקיץ נעמדתי על רגלי. השמש היתה תלויה על חוט מעל מיטתי. הירח היה בחדר השני קר וכבוי ואורו מתמעט והולך עד שנעלם כליל. משנעלם היה שב וזורח אט אט באורו הקריר.לקראת החגים הייתי מקבלת נעלי לכה שחורות מבריקות ושמלות קפלים.הבד לא תמיד היה נעים והשמחה היתה כבושה עמוק בפנים.החגים שלנו התחילו עם שקיעת השמש והסתימו כעבור יום, יומיים ו ימים אחדים כשהשמש שקעה שוב וכשברקיע הופיעו שלושה כוכבים. אני שמחתי לקראת הכוכבים כאילו היו חברי הטובים.לימים נעלמתי גם אני. קמתי ונסעתי, רחוק ככל האפשר. המרחק ציער אותי אבל ידעתי שהוא הכרחי ולא מיהרתי לחזור כל עוד חזרה היתה בלתי אפשרית.חזרתי באביב כשהכול פרח מסביב ונשארתי זמן מה (קיץ, סתיו, חורף ושוב אביב) ושבתי ויצאתי לדרכי``.זהו ספרה השני של חני פרומן-שטרנברג, ילידת חיפה, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע``ש רובין בירושלים. ספרה הראשון ``שירי מעבר`` ראה אור בספרית פועלים בתשנ``ט.










©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ