על יד התרזה הירוקה / רגינה נוסן מיכלוביץ

על יד התרזה הירוקה

רגינה נוסן מיכלוביץ








ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
112 התעניינו בספר

תקציר הספר
בסוף שנת 1948, מאורה, פעילת ``דרור הבונים`` בת 20, מתקבלת כעובדת מקומית בצירות ישראל שנפתחה בבוקרשט בירת רומניה. בשנת 1949, זולטי, חברה, שהיה אישיות בולטת בין מייסדי מפלגת אחדות העבודה ומזכיר תנועת הנוער, נעצר, ועקבותיו נעלמו. שבעה חודשים לאחר המעשה, מחתימים אותה בכוח על הסכם ל`שיתוף פעולה` עם הבולשת הרומנית תמורת חייו ושחרורו של זולטי, הנחשב בעיניהם לאחד משלוחיה המסוכנים של הצירות. כל פרט שיימסר לגוף שלישי, צויין במסמך, ייחשב כבגידה במולדת והעונש החוקי על העבירה הוא מאסר עולם. מאורה מדווחת למחרת למזכיר הראשון של הצירות, שהוא גם חבר מפלגת העבודה, על הגיוס, ומבקשת הנחיות התנהגות אל מול ההשפלה הנוראה והסכנות האורבות לה. הדיפלומט הישראלי למוד ניסיון מתעניין במצב שנוצר, ומשכנע אותה שהקשר עם הבולשת יהווה תרומה חשובה לצרכי הצירות ואולי לסיכוי שחרורו של זולטי. הוא מתחייב לתמוך בה ומבטיח להדריך אותה בתשובות שעליה למסור להם. בשביעי לינואר 1952 מאורה נעצרת ומחזקת בתא בודד ללא כל קשר עם העולם במשך שנתיים ושלושה חודשים, עד למשפט שהתנהל בדלתיים סגורות. שם היא פוגשת בפעם הראשונה, בחלק ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית, ונידונה לחמש שנות מאסר. היא מספרת על שיטות החקירות ועל מחשבותיה לאורך הרגעים ``שכאילו הפסיקו ללכת``. בתמונה השלמה מתגלות עשרות רבות מבין האסירות הפוליטיות שפגשה בעת ריצוי עונשה, בבתי הכלא הצבאיים והסודיים ביותר של הימים ההם. רגינה ניסן מיכלוביץ` שינתה רק את שמה למאורה, כי הסיפור בגוף ראשון, הכביד על חשיפתה. כתב ידה נשאר חסוי כל עוד הייתה רומניה תחת המשטר הקומוניסטי, ולא ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל.










©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ