ביקורות ספרים על הספר חרוזי החיים והמוות

אהבתי, ואני בד''כ מתקשה לקרוא את עמוס עוז גם מפני שהסיפורים שלו קצת חידתיים, פילסופיים. ולפעמים יש מלל שחוזר על עצמו. משום מה הספר הזה שמצאתי בספריה החדשה שאני עובדת בה שבה את ליבי. התחברתי מאוד לדמות הסופר ועל החיבור שלו עם רוחל רוזניק, והמפגש עם האנשים בעקבות ההרצאה הספרותית על הבדידות שלהם, ההתחלה שלו בבית קפה, הייתה שובת לב. הרגשתי משהו מאוד ציורי בכתיבה שלו. הרגשתי שאני קוראת מן מחזה שראיתי פעם, ראיתי כאן איזה דימיון לאלתרמן במחזה פונדק הרוחות, אולי היה לעוז(איזה חזון לבנות מחזה מהסיפור שנכתב)אהבתי מאוד והצטערתי שהספר הזה לא יותר מפורסם מהספר ס... המשך לקרוא

אורי החמודה

ספר מוזר. צורת הכתיבה שלו היא זו שאולי תייחד אותו, אבל גם שם, זה לא נעשה בצורה שתפתה אתכם לקרוא אותו. כפי המתואר, הכותב מציג את מוחו הקודח של סופר אחד, בזמן אמת. התבנית של ''בואו תראו איך הוא ממציא סיפורים מאנשים שרק ראה לרגע'' הייתה יכולה להיות מעניינת, ואותנטית, (בהתחשב בזה שזאת צורת חשיבה נפוצה) אבל פה, משהו לא מתחבר לי. ההתחלה די איטית ולא מיוחדת בכלל, פשוטה על גבול ה''סתם כתובה'', ורק לקראת הסוף, נרקם איזשהו קשר מעניין, שיגרום לכם להמשיך לקרוא עוד קצת, בספר שממילא קצר. אני יכול להבין למה יהיו כאלה שכן יתחברו, כי בכל זאת, זה ספר די טוב. אבל לדעתי, ש... המשך לקרוא

oziko

הסופר חסר השם, מוזמן לערב ספרות (נותן פתח לקוראים לשאול, האם זהו הוא בכבודו ובעצמו). בדרך לערב זה הוא עוצר להתרעננות בבית קפה, בעיר. מזמין נשנוש וקפה מהמלצרית. ומתחיל לשאוב אותנו את הקוראים אל מלאכת אריגת הסיפור דרך דמיונו הקודח. אל כל דמות אשר הסופר פוגש או מעלה בדמיונו או רוקח עלילה ומעלה אותה על הכתב. הסיפור שלב הומור אירוני, בדיות ואמיתות הארוגות כשתי וערב, לעתים הרגשתי כי מלאכת ההפרדה בין הדמיון השקר והאמת אינה קלה. לעתים ייצר בי את התחושה ההיה או חלמתי חלום. מאוד נהניתי מקריאת הספר. הערת ביניים: עלתה במוחי השאלה, מעניין איך הקוראים נראים בעי... המשך לקרוא

צילה

נובלה ארס פואטית קצרה של עמוס עוז, המתארת את המתחולל בנפשו של סופר מכובד ומוערך (הוא עצמו?) בערב אחד דחוס ואפלולי ברחובות תל-אביב או אחד מפרווריה. הסופר מוזמן לערב ספרים וסופרים שנערך לכבודו במרכז תרבות העושה רושם של מקום מרוחק ופרובינציאלי, עם שלל דמויות נלעגות יותר או פחות. אלא שחלק נכבד מן הסיפור מתרחש במוחו הקודח של הסופר הבורא את הדמויות ומספר את סיפורן תוך כדי התרחשות הדברים, כך שלא ברור מה קורה באמת ומה מתחולל רק בדמיונו הפורה. סיפור בסגנון סרטי פִילְם נוּאָר עם כמות נכבדה של לעג, ציניות וגיחוך ועם קמצוץ חמלה. לא מדובר ביצירת מופת של עוז, אבל... המשך לקרוא

יוֹסֵף

- לא התלהבתי (זלמן א.) - לא אהבתי. אפילו שעמם אותי (אורה פ.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

ספר משעמם החןזר על עצמו. מספר על סופר הבא לערב על ספריו ומתאר לעצמו דמויות בקהל. לא אהבתי... המשך לקרוא

דולדול

למרות הביקורות הפושרות, לדעתי הספר מאוד נחמד. הרגשתי הזדהות עם הגיבור הראשי ומבחינתי זה אומר המון. מצד שני לא קראתי את "סיפור אהבה וחשוך", אז אין לי למה להשוות... המשך לקרוא

נתי ק.

ספר נחמד, נובלה שמעלה על הכתב את המחשבות של כולנו. אני אישית נמשכתי לספר בגלל שמו, אך הספר לא עמוק כמוהו. נחמד, לא יותר.... המשך לקרוא

shortcuts

לא קראתי ספרים רבים של עמוס עוז. למעשה, על אף ששמעתי הרבה אודותיו, אני חושבת שקראתי רק את "סיפור על אהבה וחושך"- ספר רחב יריעה, עלילתו מתפרשת על פני שנים רבות והוא דורש מאמץ מסוים, למרות שבדרך כלל זה שווה. יצאתי משם עם ערך מוסף גדול, אבל הקריאה ארכה כמה חודשים טובים. חרוזי החיים והמוות הוא, פחות או יותר, היפוכו המוחלט. ספרון קליל וקצרצר המתאר לילה אחד בחייו של סופר מפורסם, מנוסה, מעט משועמם מהחיים, אחד שתועה בעולם ואין לו בית ממשי לחזור אליו. הסופר- שמוצג בסיפור בכינוי זה בלבד- בודה לעצמו עולם מכל הדמויות שהוא פוגש בדרכו, וכך פותח לנו דלת אל עולם מחשבתו של... המשך לקרוא

ligth angel