ביקורות ספרים על הספר חיי אליקום - ספריה לעם #86

יש לי בבית המון ספרים ואינני מבדיל לעולם בין ספרים חדשים וישנים - את כולם אני קורא בחפץ לב. וכך הגעתי לספר הנ"ל, שרק אחרי שהתחלתי לקרוא בו נוכחתי לדעת שקראתי אותו כבר לפני שנים רבות... זה כלל לא הפריע לי לקרוא בו, כי הוא מאוד קריא לדעתי. בספר הנ"ל מספר לנו גיבורו אליקום בגוף ראשון על עצמו ועל קורותיו הוא מצטייר כטיפוס קצת מעופף שאכן "מעופף" לו ממקום עבודה אחד למשנהו. אמנם שמו של הגיבור בספר הוא אליקום, אבל כל הסימנים מצביעים על כך שמדובר בתמוז עצמו! וכפי שאני מבין גם בספרים אחרים שלו יש יסודות אוטוביוגרפיים. מה שעניין אותי בספר, הוא התמונה המצטיירת של... המשך לקרוא

סדן

# זה הספר הראשון של תמוז שאני קוראת. אספתי אותו מהספסל, למרות שמראהו המרוט לא היה מושך במיוחד. הוא הגיע, לפי החותמת שעליו, מספרייה צבאית (חטמ"ר 820 למתעניינים). נראה שקראו אותו לא מעט חיילים. האחרון לא טרח להחזירו, הגיע נקיון פסח והנה הוא על הספסל. הסיפור מתאר בגוף ראשון את חייו של צעיר בשם אליקום (המבזבז המון מלים כדי לומר שהוא אליקום, לא אלְיָקים. האמינו לי שגם אם היה אלְיָקים, לא היה נרשם כל שוני). הסיפור מתרחש בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת, בעיקר בתל-אביב (שהיתה, צריך להודות, טיוטה של עיר באותה תקופה). תשאלו את נחום גוטמן, תשאלו את נתן שחם, תשאלו את ... המשך לקרוא

yaelhar

מה שתפס אותי בתחילה היתה השפה מליצית מעט ישנה -היטב וכנה, או לפחות ככה זה השתמע. הסיפור עצמו - נער או בחור, שמרבה להתנצל על השימוש במילים רחוביות, מספר לנו על התנהגות כזו או אחרת הרפתקאה כזו או אחרת וזה מחזיק לאיזה שלושים עמודים ואז קורים שני דברים במקביל - אתה מתחיל להתרגל לשפה, ההתרגשות מ"יסלח לי הקורא הנכבד" דועכת, ותוך כדי אפשר להבחין שאליקום החביב שלנו הוא קצת ערס אגואיסטי וככל שהעמודים חולפים הולכת ומתחזקת התשובה, שהחינניות הזו היא כסות להתנהגות של אדיוט והשפה המליצית, היא תירוץ, כדי להגיד דברים שאינם לעניין, ועם ההכרה הזו, היד שמרימה... המשך לקרוא

Ron1999

ארץ ישראל תחת השלטון האנגלי, בחור בישגדה מתגלגל ממעסיק למעסיק, נכשל שוב ושוב, מספר על חוויותיו, מספר על עצמו ומספר על טיפוסים כאלו ואחרים. טוב מאוד. ... המשך לקרוא

מעגל קרבז

ספר בסדר.... המשך לקרוא

ארד