כתיבת שירה אינה טבעית. היא כרוכה במאמץ מודע להשמיט, לנכש, כל יתר, כל עודפות. יצירת שירה זורמת, טבעית, היא הישג לא מבוטל. קובץ שיריה הראשון של <mark>איילת שמעוני</mark> הוא בשל, מגובש ונוקב. יש שירים עם רגעים מפעימים. יש שירים שגורמים לקורא לרצות להצביע על הטקסט, להסתובב סביב עצמו לרגע, במעגל, ולומר: “הביטו ולמדו, ככה עושים את זה!”

הפואטיקה של שמעוני עצורה, חסכנית, מהודקת, אש כבושה, אלומת אור החוקרת את הנושא מ