ספר זה מנתח את הריבוד החברתי במסגרת תיאוריה סוציולוגית כללית והוא מבוסס על ניתוח של דיפרנציאציה חברתית וריבוד כפי שהם מתגלים בחברות שונות, מסורתיות ומודרניות כאחת. נקודת המוצא של הספר היא שדיפרנציאציה וריבוד מהווים היבט בסיסי, אך מובחן, של המבנה החברתי, לכן קשורים הם לכמה מבעיות היסוד של הניתוח הסוציולוגי בכללו, כגון טבעו של הסדר החברתי, בסיסי הקונסנזוס החברתי ותפקיד הכוח או השכנוע בקיוס הסדר החברתי ובתהליך הבינוי של המוסדות. ניתוח זה מניח שהריבוד והדיפרנציאציה החברתית הם בבחינת נתון בכל חברה ואת עיקר מאמציו הוא מכוון להבעת התנאים בהם הריבוד החברתי וההתגבשות לשכבות נוטים להתפתח למימדים עצמאיים ומובחנים מבחינה סמלית וארגונית של הסדר החברתי....

ספר זה עוסק בתהליכי השינוי שעברו על החברה הישראלית, בעיקר מאז "המהפך" של 1977, ומנתח את שורשי השינויים ואת תוצאותיהם. הנחת היסוד של המחבר היא כי "המהפך" היה לא רק שינוי פוליטי אלא גם נקודת מוצא לשינויים מרחיקי לכת בכל המערכות בישראל - המוסדיות - חברתיות, הפוליטיות והכלכליות, וכן בדפוסי הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית על מגזריה השונים. בעבר עמדה במרכז ההוויה הישראלית התבנית החברתית והתרבותית של תנועת העבודה הציונית, שהייתה הגמונית בשלושת העשורים הראשונים של המדינה. אולם דווקא בשיא הצלחתה התגלו בה בקיעים וניגודים, שהתרחבו והחריפו לאחר מלחמת ששת הימים ועוד יותר מכן לאחר מלחמת יום הביפורים. כך הואץ התהליך של שינויים מרחיקי לכת במסגרות המוסדיות והשתלב במאבקים של מגזרים חברתיים שהיו קודם משניים או שוליים ועתה ניסו לפרוץ דרכם לזירה המרכזית של החברה. זאת במגמה להשפיע על עיצוב דמותה של החברה הישראלית ולהקל על השתלבותם במרכזה. הספר מנתח את שורשיהם של התהליכים האלה וגם מצביע על הבעיות הנוצרות עקב כך לחברה הישראלית בעידן הנוכחי. המחבר, ש"נ אייזנשטדט, הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא מלמד מענת 1946. ספריו הקודמים בסדרת "אוניברסיטה משודרת": הדמוקרטיה ונפתוליה ופונדמנטאליזם ומודרניות....

ספר זה מציג גישה חדשה לניתוח הניסיון ההיסטורי היהודי, ולפיה ניתוחו שך הניסיון בקטגוריות כמו "דת","לאום" או "קבוצה אתנית" גם אם יש בו היבטים חשובים אין הוא מספיק למצות את טיבו של ניסיון זה. הניסיון ההיסטורי היהודי מנותח בספר כ"ציוויליזציה", בדומה לציוויליזציות הגדולות האחרות בהיסטוריה האנושית, הציוויליזציות המונותאיסטיות האחרות, הנצרות והאיסלאם, שהתפתחו מתון הציוויליזציה היהודית או בזיקה אליה, והציוווליזציות כמו ההינדית, הבודהיסטית או הקונפוציאנית - כל אלה אשר מקס ובר כינה בזמנו "הדתות הגדולות". בשני הפרקים הראשונים נבחנים המאפיינים העיקריים של הציוויליזציה היהודית בהשוואה לציוויליזציות אלה - בייחוד לאלה המונותאיסטיות שהמגע אתן היה מרכיב יחודי בניסיון ההיסטורי היהודי. בפרקים הבאים מובאים, במונחים של הגישה הציוויליזציונית, ניתוחים של התקופות העיקריות בהיסטוריה היהודית - מהתקופות הקדומות של בית ראשון ובית שני; התקופה הארוכה של יחי הביניים והתקופה המודרנית עד לימינו אנו. בניתוח התקופה המודרנית מודגשות הדרכים השונות של כניסת קיבוצים יהודיים להיסטוריה המודרנית. בפרק השביעי ובפרק השמיני מובא, במונחים אלה, ניתוח חדש של גיבושה והתפתחותה של החברה הישראלית עד לסוף המאה העשרים. הפרק התשיעי כולל השוואה בין הניסיון ההיסטורי של החברה הישראלית לזה של ארצות - הברית. הפרק האחרון מוקדש לסיכום של מפת העולם היהודי - של הציוויליזציה היהודית בימינו - על ההטרוגניות הגדולה שלו בימינו ועל מקומה של מדינת ישראל וההתייחסות אליה במציאות זו. שמואל נח אייזנשטדט הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא מלמד מאז 1946. בין ספריו: החברה הישראלית: רקע, התפתחות ובעיות ,1967, 1973); המהפכה וטראנספורמאציה של חברות: מחקר השוואתי של ציביליזאציות ,1984; החברה הישראלית בתמורותיה ,1989,; Civilization: Japanese :1992 ,1969 ,1963) of Empires Systems Political The Fundamentalism, ;(1999 )Democracy ,0f Paradoxes ;(1996) View Cbmparafive (1939) of Modernity Dimension Jacobin The Revolution: and Sectarianism,...

ספר זה דן במספר בעיות הקשורות בהבנת המשטרים הדמוקרטיים המודרניים, ובמיוחד בשאלה אילו תנאים מאפשרים רציפות דמוקרטית ואילו תנאים גורמים לקריסת משטרים אלה. בהקשר זה נודעת חשיבות מרובה להבנת מאבקיהם של מגזרים בציבור ושל תנועות חברתיות על הזכות לחדור לתוך המרכזים הפוליטיים של חברותיהן. התמודדות זו קשורה לא רק במאבק על אינטרסים חומריים, אלא גם - ולעתים בעיקר - על אידיאולוגיות ועל תפיסות שונות של "החברה הטובה". מאבק זה חריף במיוחד ומשום כך יש בו, ובדרך שהוא מנוהל, כדי להשפיע על חוסנה של הדמוקרטיה או לחלופין על שבריריותה. כאן מודגש במיוחד המתח האינהרנטי האופייני כל - כך למשטר הדמוקרטי, בין התפיסה הקונסטיטוציונלית לתפיסה ההשתתפותית. בחלקו האחרון של הספר מיושם הניתוח התיאורטי תוך שימוש בכמה דוגמאות של משטרים דמוקרטיים - בארצות - הברית, בהודו ובישראל. ש"נ אייזנשטדט הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים שבה הוא מלמד מאז 1946. בין ספריו: החברה בישראל; החברה הישראלית בצמיחתה; המהפכה וטרנספורמציה של חברות; The Political Systems of Empires; Japanese Civiliazation - A Comparative View; Fundamentalism, Sectarianism and Revolution. ספריו "הציביליזציה היהודית - מבט השוואתי" ו - The Paradoxes of Democracy עומדים להופיע בקרוב....

ספר זה מנסה לעמוד על מהותן של התנועות הפונדמנטליסטיות והדתיות - קומונליות אשר צוברית כוח ומעמד מרכזי בימינו בבימות הפוליטיות הלאומיות והבין - לאומיות. זאת תוך בחינת התופעה במסגרת הכללית של ההתפתחויות והתמורות בחברה, במדינה ובתרבות המודרנית. בניגוד לדעה המקובלת, מחבר הספר אינו סבור שמדובר בחנועות "מסורתיות", אלא דווקא בתנועות מודרניות מובהקות, ההופכות את המסורת לאידיאולוגיה מודרנית. זאת תוך שהן מדגישות כי בעיניהן קיימת הפרדה בין מושג ה"מודרניות" לבין התרבות המערבית, מנסות לנכס לעצמן היבטים רבים של המודרניות ושוללות את המונופול של התפיסה המערבית הליברלית לל תופעה זו. המחבר, ש"נ אייזנשטדט, הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא מלמד משנת 1946. בין ספריו בעברית: החכרה הישראלית החברה הישראלית בתמורותיה; מהפכה וטרנספורמציה של חברות. ספרו "הציביליזציה היהודית - מבט השוואתי" עומד לראות אור בקרוב....

פרופ' ש"נ אייזנשטדט, בכיר הסוציולוגים בארץ וחתן פרס ישראל, מנתח בספר שלפנינו את ההיבטים המרכזיים של התפתחות החברה הישראלית מהתקופה המוקדמת של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ועד לאמצע שנות השמונים. הספר דן בתמורות מרחיקות הלכת שחלו בחברה הישראלית בעיקר מאמצע שנות השבעים, וזאת תוך שימת דגש על היבטים השוואתיים ואנליטיים. את ישראל יש לראות כחברה מודרנית בתר-מהפכנית, הדומה לחברות אחרות - כמו ארצות הברית, רוסיה או מקסיקו - אך גם שונה מהן. צירוף זה של קווי דמיון ושוני מספק את המפתח לניתוח הדינמיות של החברה הישראלית. בין מאפייניה של החברה הישראלית מדגיש המחבר את התפתחותה של החברה הקולוניזאטורית, חלוצית ואידיאולוגית וכחברה המתפתחת במציאות של סביבה זרה ואף עויינת, שהעניקה לדילמה הבטחונית מעמד מרכזי בהבניית החיים במדינה. המחבר מנתח את ההשלכות של היבטים מן המורשת התרבותית והחברתית היהודית בהתפתחותה של החברה הישראלית, ומדגיש שכמה מקווי האופי המאחדים שלה נעוצים בעובדה ששורשיה נעוצים בניסיון להבנייה של החיים הלאומיים היהודיים ובכך נבדלת היא מחברות דומות אחרות. בהיותה חדורת רצון להגשמת החזון הציוני שואפת החברה הישראלית להפוך למרכז של יצירתיות תרבותית מיוחדת, ומכאן חשיבות מכרעת לניתוח היחסים עם הקהילות היהודיות בגולה. המחבר מנתח בספר את התפתחותה של החברה הישראלית ואת התמורות מרחיקות הלכת שחלו בה בהסתמך על מחקר היסטורי, סוציולוגי ואנתרופולוגי מגוון ועשיר ביותר והוא יסייע לקורא בהבנת הרקע לתהליכים המדיניים והחברתיים העוברים עלינו....