שלמה בר-שביט

שלמה בר-שביט

סופר


1.
בסגנונו המשעשע והסוחף מנסה שלמה בר - שביט, משחקניו הוותיקים של תיאטרון "הבימה", לפענח תעלומה זו. הוא מתחיל בתיאור מסע ההישרדות שעבר בהיותו ילד בודד בארץ - ישראל, שהתגלגל ממוסד חינוכי זה לאחר; ממשיך בפעילותו האמנותית בפלמ"ח וב"צ'יזבטרון"; ומסיים בבית החם שמצא בתיאטרון הלאומי "הבימה" והכוהני הבימה שלו - מסקין רובינא וגנסין - שאותם "אימץ כהורים, ובמשפחה החמה שהקים. ביכולת סיפורת המצטיינת בחוש תזמון של שחקן מנוסה, חושף לפנינו בר - שביט את נשמתו שהתגלגלה בעשרות תפקידי אופי, ומגלה טפח מרתק - מבדר אך גם מצליף בביקורתו - מן הנעשה מאחורי הקלעים. תוך כדי תיאור התחנות השונות בחייו, נרקם והולך סיפורה של ארץ - ישראל, הנהפכת מילדה תמימה ואידיאליסטית לגברת מפוכחת ומשוללת אשליות....

2.
מקצוע השחקן שאלו אל אלברט כהן, שחקן התיאטרון הקאמרי הידוע באמרותיו השנונות, מה דעתו על מקצוע השחקן. ענה אלברט: "מקצוע נפלא! הכל בו נהדר! יש רק שני דברים שאני שונא: את החזרות ואת ההצגות." אלכסנדר יהלומי נוהג לספר שבנעוריו חיזר אחרי נערה והציע לה נישואין. אבי הנערה התנגד בתוקף שבתו תתחתן עם שחקן. הנערה לא ויתרה. "אבא," התחננה, "בוא תראה אותו על הבמה ואחר-כך תשפוט." לבסוף נעתר האב והלך לראות את יהלומי על הבמה. "נו?" שאלה הבת לאחר ההצגה, "נו?" "זה בסדר," ענה האב, "את יכולה להתחתן אתו. הוא לא שחקן." כל האולם במה: הסיפורים הקטנים מחיי התיאטרון; שמעו, זכרו, אספו, ערכו וכתבו שלמה בר-שביט, אבי קורן. ...

3.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ