משה צימרמן

משה צימרמן

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (43):
שואה שלנו ושואות של אחרים, שואה, אנטישמיות, ישראל- פוליטיקה והיסטוריה, ספרים לקניה בעדיפות ראשונה, תיאטרון וקולנוע, ספרים שאני מתכנן לקרוא, קולנוע, רשימת קריאה, היסטוריה ועיון, שואה ואנטישמיות למכירה, קולנוע, היסטוריה כללית למכירה, רוצה לקרוא, היסטוריה של עם ישראל, , אמנות, קולנוע , תיאטרון למכירה, משה, רשימה, הדרכה ועיון - נוער, עוד ...
» ספרים של משה צימרמן שנקראים עכשיו:

גרמניה אחרי 1945
משה צימרמן
1.
האין זה מוזר כי דווקא סיפורם של היהודים שבעין הסערה, היהודים הגרמנים, נדחק לשולי סיפור השואה? תולדות יהודי גרמניה מעליית היטלר לשלטון עד "ליל הבדולח" נחשבות "מבוא" לתולדות השואה, ואילו סופה של יהדות זו נהיה הערת שוליים בסיפור. הפרשה הלא זניחה הזאת נפרשת לראשונה בספר זה במלא משמעותה: כיצד סימנה החברה הגרמנית קבוצת מיעוט, גרמנית גם היא, כאויב. כיצד פעלה השיטה הנאצית להדיר את קבוצת המיעוט באמצעות מערכת החוק והמשפט, מתוך כוונה להמאיס עליה את החיים בארצה. כיצד הפך המנגנון הנאצי את מי שהיו בעבר אזרחים גרמנים לקרבנות של סחיטה, שוד, גירוש ורצח. פרשה מיוחדת זאת מסייעת לפענח את החידה הקרויה "הרייך השלישי" ו"הפתרון הסופי", שכן בחינה מקיפה של השלב האחרון בעימות בין גרמנים לא יהודים לגרמנים יהודים מבהירה בחדות את סוגיית "כיצד היה הדבר יכול לקרות?" הרי משני צדי המתרס עמדו אנשים שקיבלו אותו חינוך, דיברו אותה שפה, חוו בעבר אותן חוויות. השאלה "מה הם ידעו על השואה" מכוונת אל מי שהיו שכנים וקרובים, לא כובשים ונכבשים, ומעלה תובנה מיוחדת לעניין היקף התמיכה העממית בגזענות הנאצית. ההתמקדות ביחס שבין גרמנים וגרמנים מחדדת את היכולת לחדור אל קרביו של המנגנון המסוגל להסיט בני תרבות ממסלולם ולעשותם שותפים להתנהגות בלתי אנושית קיצונית. פרופסור משה צימרמן הוא מנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית. ספרו הקודם בעם עובד - עבר גרמני זכרון ישראלי (2002). ...

2.
הספר אל תגעו לי בשואה מתאר ומנתח את התייחסותה של ההברה הישראלית לשואה, כפי שבאה לידי ביטוי בסרטי הקולנוע שנעשו בארץ. הוא ממחיש כיצד השפיעו דרכי ההתמודדות עם מצוקותיה המרכזיות של החברה הציונית בארץ ישראל על כל מי שנסתפח אליה ויצר בה לפני השואה, ומבהיר מדוע הפכה השפעה זו למשמעותית ולמחייבת הרבה יותר אחרי השואה. טבעה של חברה, שהיא מתמודדת עם קשייה על ידי בריאת מיתוסים ואתוסים ועל ידי עיצוב נורמות התנהגות. כל אלה קורמים קול ותמונה בסרטים שנוצרים בהשראתם, ומומרים בקולות ובמראות חדשים הבאים לחשוף, להתקומם, להציע חלופות. על כל אלה כותב משה צימרמן בשפה בהירה וקולחת, תוך שהוא שואל מונחים ותפיסות מתחום ההיסטוריה ומתחום הפסיכולוגיה, וזורה אור חדש על המובן - מאליו. ד"ר משה צימרמן הוא מרצה לקולנוע (בעיקר ישראלי) באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות אקדמיים אחרים, החוטא מדי פעם גם בעשיית סרטים. בין השאר פירסם את הספרים סימני קולנוע, תל אביב מעולם לא היתה קטנה, וביים את הסרטים והסדרות 'צעדים ראשונים', 'קו התפר', 'ערב בלי נעמה', 'לויתן בחוף שרתון', 'קיצור תולדות הפולניות', 'סיפור אהבה קפריסאי' ועוד....

3.
ימני קולנוע מתאר במפורט את צעדיו הראשונים של הקולנוע העברי בארץ ישראל בתקופה שבין 1948-1896. הספר מציג את צמיחתו של הקולנוע כענף עצמאי שהתפתח בתוך מערכת התרבות שקמה בארץ באותן שנים. מחקר תרבותי מרתק זה נעשה לאור מספר היבטים מרכזיים: חלקו של הקולנוע בעיצוב דפוסי השיח הציבורי בארץ, השפעתו על הדרך בה התמודדה החברה הציונית עם הבעיות שעמדו בפניה, תפקידו המרכזי של הקולנוע בעיצוב מיתוסים ציוניים ועוד. כמו כן הספר בוחן שאלות חשובות, כגון מדוע אין הקולנוע הישראלי מקבל תקציבים קבועים לאורך השנים, למרות התפקיד המרכזי שהוא ממלא בחיינו. ד``ר משה צימרמן חוקר את הקולנוע הישראלי במסגרת אוניברסיטת ת``א, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת הדסה, ארגונים וארכיונים המתמחים בשימור ובחקר הקולנוע הישראלי....

4.
ההיסטוריה הגרמנית היא מושא מחקר להיסטוריונים מחד גיסא ומשא זכרון קולקטיבי מאידך גיסא. להיסטוריון הישראלי כמו לזכרון הקולקטיבי הישראלי יחס מיוחד אל ההיסטוריה הזאת: בראש ובראשונה משום שהרייך השלישי חולל את שואת העם היהודי אך גם בשל התפקיד רב המשמעות שמילאו יהודי גרמניה בתולדות העם היהודי. לגרמניה ולהיסטוריה שלה נוכחות מכרעת ובולטת בצמתים חשובים בהיסטוריה שלנו ובתרבותנו. משה צימרמן בוחן בספרו היבטים שונים ומגוונים בהיסטוריה הגרמנית בעת החדשה מזווית ראייתו של היסטוריון ישראלי המתעמת עם האמירות והפסיקות השגורות במקומותינו על היסטוריה זו; המאמרים שלוקטו בספר אף מאירים את הדרך המיוחדת והפתלתלה המאפיינת את התמודדותה של החברה בישראל עם העבר הגרמני. הזכרון הקולקטיבי הישראלי מייצר יחס סכיזופרני אל העבר ואל ההווה הגרמני והמחבר המנסה לתהות על מקורותיו ומניעיו של יחס זה עומד על התהום הפעורה בין הפרשנות המקצועית לפרקים שונים בהיסטוריה הגרמנית לאופני התקבלותה בציבור של היסטוריה זו. סוגיית "הדרך המיוחדת" הגרמנית; שאלת חולשתו של הליברליזם הגרמני; ההסבר לעליית הנאציזם: מקורות ההסכמה הרחבה בעם הגרמני לנאציזם בשעתו; מהותה של "גרמניה האחרת": אופייה של יהדות גרמניה ומעל לכל השאלה המרה! כיצד "זה" קרה! כל אלה ושאלות רבות ונכבדות אחרות נדונות ומוארות בספר. פרופ' משה צימרמן הוא ראש המרכז להיסטוריה גרמנית על שם ר. קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים. כתב ופירסם מאכורים וספרים רבים בסוגיות מתולדות הלאומיות הגרמנית, ההיסטוריה של האנטישמיות ותולדות היחסים בין יהודים לגרמנים....

5.
אין זה מפליא שהקולנוע הישראלי, אשר רבים רואים בו את ה"חצר האחורית" הבידורית והזולה של התרבות הישראלית, סבל במשך שנים רבות מהתייחסות ביקורתית מועטת. כתוצאה מכך נותרו מרבית הסרטים שנעשו במסגרתו, כמו גם רוב התהליכים שהתרחשו בו, בחזקת ה"צד האפל" של חקר התרבות הישראלית. מצב זה הולך ומשתנה בשנים האחרונות, שכן אט אט מוענקים לקורא הישראלי כלים המאפשרים לו להבין טוב יותר את התפקיד המרכזי שמילא וממלא הקולנוע העברי - ישראלי בעיצוב המציאות והתודעה בישראל. הספר חור במצלמה - עיונים בקולנוע הישראלי בוחר להציג מספר דמויות והיבטים מרכזיים שבאמצעותם השפיע הקולנוע העברי - ישראלי על צופיו: הבניית מרקמים של מסרים אידיאולוגיים ציוניים ("שתי אצבעות מצידון"), חשיפת האופן שבו רוב יוצרי הקולנוע הישראליים מעקרים, במו ידיהם, את המסרים הביקורתיים המועלים בסרטיהם ("בלוז לחופש הגדול"), שילובם של פזמונים ומוזיקה בסרטים ("הלהקה"), העלאת ואריאציות שונות להצגת החלל והזמן שבו מתנהלת "הסצינה הישראלית" ("חולה אהבה משיכון ג'"), ניתוץ האתוס העברי ("חור בלבנה"), שימושים פואטיים נועזים בשפה קולנועית בסרט הדוקומנטרי הישראלי ("בגלל המלחמה ההיא") ועוד. משה צימרמן, חוקר ואיש קולנוע בפני עצמו, מציג בספר זה - תוך כדי ניסיון מרשים לייצר לקולנוע המקומי נרטיב היסטורי תקני - את הצדדים השונים והלא מוכרים דיים של הקולנוע הישראלי. הוא דן בתרומתו העצומה של הקולנוע בעיצוב התודעה הישראלית, לצד חשיפת המקומות הרגישים שבהם הקולנוע הישראלי ויוצריו נמנעים מלדון במציאות הסובבת אותם בחומרה הנדרשת, כפי שעולה מהצהרותיהם של היוצרים ביחס ליצירתם. ד"ר משה צימרמן מלמד קולנוע ישראלי במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. פרסם את הספרים "אל תגעו לי בשואה" (אוניברסיטת חיפה וזמורה - ביתן, 2002); "תל אביב מעולם לא הייתה קטנה" (משרד הבטחון, 2001) ו"סימני קולנוע" (דיונון, 2001). מבין סרטיו: "ערב בלי נעמה" (1992) ו"לוויתן בחוף שרתון" (1998, מיני - סדרה טלוויזיונית) ועוד עשרות סרטים דוקומנטריים....

6.
7.
8.
הספר 'תל אביב מעולם לא היתה קטנה' מתאר היבטים שונים של התרבות התל - אביבית. ביניהם המקום המיוחד שמילאה העיר כאתר צילומים מרכזי בדברי ימיו של הקולנוע הישראלי; הצל שהיא מטילה על מכלול יצירתו של המחזאי חנוך לוין, החושניות שהיא מעניקה לקולנוע ויצירתו של אורי זוהר, המקבריות הפנטאסטית בנוסח "מאה שנים של בדידות" שהיא משרה על "זכרון דברים" של שבתאי; הרקע הגרוטסקי שהיא מעניקה להוויית סרטי הבורקס והקרקע הפורייה שהיוותה לדמויות כדן בן - אמוץ ועוד. משה צימרמן הוא בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל - אביב. בעל תואר מוסמך בספרות עברית ומחברו של מחקר על הדרמה העברית שנכתב כעבודת דוקטוראט במסגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל - אביב. ספר זה מביא לידי ביטוי אחדים מן התחומים שעסק בהם במסגרת עבודתו המחקרית המוקדשת לניסיון להגדיר את מאפייניה הייצוגיים של התרבות הישראלית....

9.
10.
11.
12.
13.
14.
הספר "תל-אביב מעולם לא היתה קטנה" מתאר היבטים שונים של התרבות התל-אביבית. ביניהם המקום המיוחד שמילאה העיר כאתר צילומים מרכזי בדברי ימיו של הקולנוע הישראלי: הצל שהיא מטילה על מכלול יצירתו של המחזאי חנוך לוין, החושניות שהיא מעניקה לקולנוע וליצירתו של אורי זוהר, המקבריות הפנטאסטית בנוסח "מאה שנים של בדידות" שהיא משרה על "זיכרון דברים" של שבתאי; הרקע הגרוטסקי שהיא מעניקה להוויית סרטי הבורקס והקרקע הפורייה שהיוותה לדמויות כדן בן-אמוץ ועוד....

15.
16.
ין זה מפליא שהקולנוע הישראלי, אשר רבים רואים בו את ה``חצר האחורית`` הבידורית והזולה של התרבות הישראלית, סבל במשך שנים רבות מהתייחסות ביקורתית מועטת. כתוצאה מכך נותרו מרבית הסרטים שנעשו במסגרתו, כמו גם רוב התהליכים שהתרחשו בו, בחזקת ה``צד האפל`` של חקר התרבות הישראלית. מצב זה הולך ומשתנה בשנים האחרונות, שכן אט אט מוענקים לקורא הישראלי כלים המאפשרים לו להבין טוב יותר את התפקיד המרכזי שמילא וממלא הקולנוע העברי-ישראלי בעיצוב המציאות והתודעה בישראל. משה צימרמן, חוקר ואיש קולנוע בפני עצמו, מציג בספר זה ? תוך כדי ניסיון מרשים לייצר לקולנוע המקומי נרטיב היסטורי תקני ? את הצדדים השונים והלא מוכרים דיים של הקולנוע הישראלי. הוא דן בתרומתו העצומה של הקולנוע בעיצוב התודעה הישראלית, לצד חשיפת המקומות הרגישים שבהם הקולנוע הישראלי ויוצריו נמנעים מלדון במציאות הסובבת אותם בחומרה הנדרשת, כפי שעולה מהצהרותיהם של היוצרים ביחס ליצירתם....

17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.

לפני שנים רבות באמצע משמרת כמאבטח באוניברסיטה העברית בירושלים פנה אלי זקן חביב והציג את עצמו כפרופסור למקצוע הקשה ביותר בעולם. "מתמטיקה?"... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
לוא רק ניתן היה למחוק את הפרצופ הנאלח של ההיטלר הזה ימח שמו... המשך לקרוא
לפני שנים מספר, ראיתי סרט דוק׳ בטלביזיה על שורשי האנטישמיות בגרמניה. היה זה סרט יוצא מן הכלל מכוון שהוא חקר את שורשי הדבר בכל תחומי החיים. ... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ