יעקב צור

יעקב צור

סופר


1.
במשק הקטן, הסמוך לבית משפחת צור במושב הרוויזיוניסטי רמת טיומקין, מגדלת שולמית, בת נהלל, ירקות ותרנגולות, ומצליחה אך בדוחק לכלכל לבדה את ילדיה. בעלה, הלל, ממנהיגי האצ"ל, נעצר בידי הבריטים, והוגלה למחנה כליאה באפריקה. אהבתם הגדולה של שולמית והלל, היא המגשרת על פני הפערים האידיאולוגיים ונוסכת בהם כוחות לעמוד בתלאות הזמן. ברגישותם ובתבונת-לבם מצליחים בני הזוג לטעת גם בילדיהם תחושת ביטחון ואמונה בצדקת הדרך, באותם ימים קשים. בספרו "ימי הצריף" רושם יעקב, הבכן הבכור, את הפרק הזה בתולדות המשפחה. הוא חוזר ומשחזק את תחושותיו ותובנותיו כילד, וזאת ביכולת נדירה לזכור ולתאר פרטי פרטים מגיל רך ביותר. בתוך העלילה המשפחתית, המהולה קשיים ושמחות בהתאמה להתרחשויות בזירה הלאומית הגועשת בעשר השנים קודם להקמת הדמינה, נשזרים תיאורים וסיפורים קטנים-גדולים משגרת החיים דאז, לעתים מעלי חיוך, לעתים מכמירי-לב, ותמיד מעיניו של הילד. "ימי הצריף" הם הימים שקדמו לבניית בית הקבע של המשפחה - והם גם "ימי הצריף" של המדינה-בדרך, בטרם כינונה והיותה לבית לאומי, ימים של מאבק עיקש ואהבה גדולה....

2.
סיפור שליחויותיו של המחבר באירופה מלווה את אלפי המתנדבים-חיילים וחיילות במצרים, חוזה בחורבנה של קהילת סאלוניקי ומתאר כעד ראיה לעלילות הגבורה של התיישבות חומה ומגדל, את המאבק בכוחות האויב וימי מצור בנגב. בספר מתוארות דמויות של מנהיגי היישוב באותן שנים של מאבק, ולצידם אנשים אלמונים שעשו מלאכתם בהצנע, מסירות נפש ובנאמנות לאין שיעור. 266 עמודים יעקב צור, דיפלומט, איש ציבור ואינטלקטואל ידוע, מספר על ילדות של קור ורעב בזמן המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה. הוא מספר גם על ירושלים כפסיפס של שכונות ועדות בתקופת העליה השלישית. מספרי המחבר באתר:קרב יום קרב יום דפי עבר יעקב צור דיוקנה של התפוצה(תולדות יהודים באירופה) התפוצה: יהודי מערב אירופה ...

3.
עם הקדשה וחתימת המחבר....

4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
בספר נפרסת מורכבותה של האורתודוקסיה היהודית בגרמניה על כל פלגיה, בדור השני לאמנציפציה (1914-1896) – סמוך לפרסום ספרו של הרצל `מדינת היהודים`, ולקראת כינוס הקונגרס הציוני הראשון. בד בבד מתחקה המחבר אחר מאבקה של הציונות הדתית שנוהל בשתי חזיתות: האורתודוקסיה הלא-ציונית והציונות החילונית, ומייחד לו חלק ניכר בספר. היהדות האורתודוקסית, שהצמיחה בקרבה דגמי-התייחסות שונים לזרמים הלא-אורתודוקסיים, נדרשה אפוא להתמודד עם המגמות השונות מבית ועם העמדות הזרות לרוחה, מחוץ. באופן פרדוקסלי, התמודדות מורכבת זו של האורתודוקסיה – עם הופעתה של הציונות החילונית ופרשנותה ללאומיות, מצד אחד, ועם האידאולוגיה של הציונות הדתית, מן הצד האחר – תרמה לעיצוב זהותה העצמית והפוליטית. בתוך כך מציג המחבר את יהדות גרמניה כרבת-השפעה בעולם היהודי, וכמי שלמרות היקפה המצומצם, מילאה תפקיד מרכזי בתהליך התגבשותו הפוליטית והארגונית, בשל מרכזיותה של גרמניה הקיסרית, וכישוריהם של יהודי גרמניה – בארגון וברמת השכלה גבוהה. התהליכים הנסקרים בספר – המרתקים לכשעצמם – יש בהם עניין מיוחד בגלל ההשוואה הבלתי נמנעת לתופעות הפוליטיות-האידאולוגיות המתרחשות בימינו. ...

13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ