יעקב כהן

יעקב כהן

סופר


1.
2.
3.
הוויה ישראלית ארוטית ותוססת, על שלל גווניה, על גיבוריה האופייניים לחברה הישראלית בשנים של לחימה בגבול הצפון ומעבר לו, מתוארת ברומן זה של יעקב כהן (יענקול) גיבור הרומן, אורי, במסגרת ניהול חברה להובלה, מתמודד עם גילויי שחיתות, עם תופעות של "סחבק שומר לסחבק" וכמי שנכנע לגורמי כח מרכזיים, מוצא נחמה ועדוד בהתמודדות עם עולמן של שתי נערות, שונות ורחוקות זו מזו. אך גם בעלות קווי דמיון האחת לרעותה. במהלך הסיפור גדלות הנערות לנשים צעירות, שאפתניות, יפות מראה ונחרצות במעשיהן, כל אחת בתחומה. לכל אחת מהן עבר של ילדות קשה, התבגרות טרם עת, וחוויות של ניצול מיני שנעשה בהן על ידי גברים. האחת ממלאת תפקיד מודיעיני ממדרגה ראשונה בלבנון, האחרת מכסה על סוד משפחתי ואישי. מהלך חייהן של הנערות מפגיש אותן עם אורי, היכול להיות אביהן, לפי גילו. הוא מקשיב להן באהדה ובהשתאות, ומנסה לעזור להן, הגם שאיננו יכול להסתיר את משיכתו אליהן. יעקב כהן (יענקול) הוא איש עסקים, בעברו שרת בצה"ל בתפקידי הדרכה, פקוד ומטה בכירים. את הספר כתב על יסוד המציאות מוכרת לו היטב. זהי מציאות ישראלית מובהקת, על אפיוניה השונים. מן הדמויות, תארי הנוף, הקשרים החברתיים, המתחים המיניים במעבר מחברה מסורתית למודרנית ? ועד השפה המדוברת והמובנת לכל ישראלי, שפתו של המחבר....

4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
משורר, סופר, מחזאי, מסאי, חוקר לשון, משורר לילדים ומתרגם. נולד ברוסיה, בסלוצק. למד באוניברסיטאות מינכן, פריס. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברן (1907). עלה לארץ ישראל ב-1934. היה מורה בבית ספר תיכון בלודז' (1916-1918), עבד בהוצאת - שטיבל במוסקבה ובלודז'. היה מרצה לספרות עברית ב-מכון לחכמת ישראל בורשה (1927-1933) בארץ היה עורך של כתב העת - התקופה, חבר הקורטוריון של - מוסד ביאליק ויו''ר המועצה הספרותית שלו. נפטר בגיל 79. תרגם את יצירות המופת: איפיגניה בטאוריס, פאוסט מאת גתה, מנגינות עבריות מאת היינה ועוד. כתב ספורים, שירי ילדים, פואמות וכ-30 מחזות תנכי"ים והסטוריים, שאף לא אחד מהם הועלה על במת התאטרון בארץ עד עתה: כהן החל לפרסם את שיריו בכתבי העת "האסיף" ו"הדור". ספר שיריו הראשון ראה אור ב-1903 (כרך נוסף התפרסם בשנת 1905). לימים גבר היסוד הלאומי בשיריו, והוא החל לכתוב בלדות, פואמות דרמטיות ומחז ות פיוטיים. ביצירות אלה ביטא את עיקרי השקפתו. זו התגבשה לשאיפה למזג את התחייה היהודית עם ההומניזם הנאור. מכאן שלילתו את הגלות והעמדת האידיאל של "העברי החדש"... ...

47.
48.
49.
50.
51.
52.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ