רון פדר

רון פדר

סופר


1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
יצאנו לראות מופע מוזיקה בפראק הירקון. יערה מיד מצאה שני חבר'ה מדליקים והעדיפה להסתובב אתם החלטתי להצטרף אליהם לטיול למקורות הירקון. אז מדוע נפלתי בכונה מהאופנים? ורגע, מי זה ארן? ומי זה יגאל וצור? ובכלל, מה ההבדל בין הלשנה לבין דווח למשטרה 'חבורת ידיעת הארץ' יוצאת לחקור בכל ספר מקום אחר בארץ. בואו, הצטרפו אלינו, בכל פעם מבטחות הפתעות חדשות....

13.
14.
15.
אפילו לא נכנסתי למערה, רק שלחתי את שרון לבדוק מה קורה בה, ואז היינו שנינו בתוך מנהרת הזמן. פתאום התחברו ביחד הצימר בגליל, החלום המוזר שחלמתי, וגל אבק גדול שנשא אותי ואת שרון, והפגיש אותנו בהרים מול צפת. ואנחנו, ילדים של היום, עם טלפון סלולרי, מחשב והכל, היינו בארועים שחשבנו שרק קוראים עליהם בספרים. היה מאוחר מאוד בלילה, והיינו צריכים להגיע ברגל לצפת. אם לא נגיע לפני עלות השחר, העיר תיפול לידי הערבים. מרחוק האירו את השמים הפגזים שנפלו על צפת, הלכנו והלכנו, והדרך היתה קשה יותר ויותר, ולא ידעתי אם נוכל להמשיך ללכת. הלוחמים היו מותשים ורעבים, וצפת הלכה והתקרבה. ובבית הכנסת של צפת, בשבת, עמדו הלוחמים והתחבקו עם התושבים הדתיים, ומפקד הפלמ"ח לחץ ידים עם מפקד האצ"ל, ושרון ואני עמדנו והתרגשנו....

16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
מה דוחף נער בכיתה ט' להקים כנופיה עבריינית? מה מביא מחנכת מנוסה להאמין, שאם תלמיד יסולק מבית-הספר, ייפתרו הבעיות? מדוע המנהל מזלזל במורים מסויימים ולועג להם בנוכחות אחרים? מה דוחף את הנערה המחוזרת ביותר בשיכבה, להשפיל תלמידה לא מקובלת? בכיתה ט'2 שוררת אווירה קשה של אלימות. אין בה "טובים" ו"רעים", אך יש בה פוגעים ונפגעים. אולם הפוגעים הם גם הנפגעים, וכך נוצר מעגל סגור, שבו משתלבים תלמידים ומורים, מנהלים ויועצים, מעליבים ונעלבים. איכשהו כולם מסתבכים, ואינם מצליחים לצאת מהמעגל. "להשתנות" הוא סיפורה של כיתה בחטיבת-הביניים. אחרי תקופה ארוכה של התדרדרות, מצליחה הכיתה לצאת לדרך חדשה. פריצת המעגל אינה קלה, ואינה נעשית במטה-קסם, אך היא הכרחית והמציאות מוכיחה שהיא אפשרית. גלילה רון פדר-עמית המכירה מקרוב את בעיות בני הנוער, חודרת למעמקים של מניעיהם. היא מתארת, בלי לשפוט, את רגשות העלבון, הכאב, הזעם וההשפלה, הפורצים החוצה בדרך אלימה, שאולי היא בעצם זעקה לתקווה....

26.
אפילו לא נכנסתי למערה, רק שלחתי את שרון לבדוק מה קורה בה, ואז היינו שנינו בתוך מנהרת הזמן. פתאום התחברו ביחד הצימר בגליל, החלום המוזר שחלמתי, וגל אבק גדול שנשא אותי ואת שרון, והפגיש אותנו בהרים מול צפת. ואנחנו, ילדים של היום, עם טלפון סלולרי, מחשב והכל, היינו בארועים שחשבנו שרק קוראים עליהם בספרים. היה מאוחר מאוד בלילה, והיינו צריכים להגיע ברגל לצפת. אם לא נגיע לפני עלות השחר, העיר תיפול לידי הערבים. מרחוק האירו את השמים הפגזים שנפלו על צפת, הלכנו והלכנו, והדרך היתה קשה יותר ויותר, ולא ידעתי אם נוכל להמשיך ללכת. הלוחמים היו מותשים ורעבים, וצפת הלכה והתקרבה. ובבית הכנסת של צפת, בשבת, עמדו הלוחמים והתחבקו עם התושבים הדתיים, ומפקד הפלמ"ח לחץ ידים עם מפקד האצ"ל, ושרון ואני עמדנו והתרגשנו....

27.
נכנסנו למערה. והנה אנחנו במנהרת-זמן. פתאום היינו בזמן אחר. אני בטוח שנראינו לאנשים שפגשנו כמו חיזרים. עב"מים או חוצנים. אפלו שהם לא הכירו אף אחת מן המלים האלה. ואנחנו, ילדים של היום עם מחשב והכול. היינו לכמה שעות לפני עשרות שנים. לאן אנחנו נוסעים? באיזו שנה אנחנו? והנה אנחנו במשאית. מטלטלים בדרך. והנה אנחנו במי הים הסוערים. מתערבבים עם המעפילים כדי שלא ידעו מי הוא מי. והנה אנחנו מצד אחד רוקדים ומצד אחד נאבקים בבריטים. והנה אנחנו... האם אנחנו המפסידים או המנצחים במלחמה הזאת?...

28.
תאמינו לי אם אספר לכם שנמאס לנו ממנהרת-הזמן? תאמינו לי אם החלטנו לגלות את הסוד שלה? הרגשנו שהחויות שאנחנו עוברים קשות מדי לילדים כמונו. אבל פעיות של עגל עצרו אותנו. העגל ממש בכה, מגעגועים לאמו שנעלמה. מי גנב את הפרה? לאן היא נלקחה? יצאנו לרדוף אחרי הגנבים, רכובים על סוסים, להחזיר לעגל הבוכה את אמו. הפעם הגענו לימים שאפלו שומרים יהודים לא היו, שהיהודים לא היו חמושים, שהערבים שמרו על ישובי היהודים. הם בחיים לא יאמינו לנו אם נספר להם שיש לנו צבא עברי וחיל-אויר, ושריון וחיילים יהודים שמגינים עלינו....






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ