משה ליסק

משה ליסק

סופר


1.
כרך זה הוא החלק השני של הספר 'תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה - התקופה העות'מאנית', והוא מתמקד בארבעה ציבורים מרכזיים, בעלי ייחוד תרבותי - חברתי ופוליטי, שהיו בקרב יהודי ארץ - ישראל בתקופה הנידונה : 'היישוב הישן', העדה הספרדית, יהודי ארצות האסלאם ו'היישוב החדש'. הכרך פותח במאמרו של מנחם פרידמן על 'חברה במשבר לגיטימציה', שבו נפרס סיפורו של היישוב הישן האשכנזי בשלהי התקופה העות'מאנית. מאמרו של נתן אפרתי סוקר את קורות העדה הספרדית בירושלים ומוצאותיה בימים שהיתה בשיא פריחתה ועד שאיבדה את ההגמוניה שלה. במאמרן של ניצה דרויאן ומיכל בן - יעקב, 'יהודי ארצות האסלאם בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עומדת במרכז הדיון ירושלים כיחידה גאוגרפית תרבותית - חברתית. במאמרו של נחום גרוס על 'כלכלת ארך - ישראל' מתאר המחבר את המצב במזרח התיכון ובארץ - ישראל באותה תקופה. מאמרו של יוסף כץ, 'יזמות יהודית בתעשייה ובמסחר', עניינו בגורמים המבניים שהקשו פיתוח יזמות תעשייתית ומסחרית. במאמר 'ההתיישבות היהודית בארץ - ישראל', סוקר יוסי בן - ארצי את המאפיינים הגאוגרפיים - יישוביים של המושבות הראשונות, של ההתיישבות הכפרית החדשה, ואת התמורות ביישובים העירוניים. יוסף גורני, במאמרו על 'היישוב החדש', עוסק במושג זה כמושג אידאולוגי טעון ערכים מוסריים, כוונות פוליטיות ושאיפות חברתיות. מאמר הסיום, מאת דן גלעדי ומרדכי נאור, עוסק בייישוב במלחמת העולם הראשונה', ימים קשים ביותר ליישוב היהודי בארץ. מאמרי הספר מסכמים את הידיעות והמחקר בתחום זה עד סוף שנות התשעים של המאה העשרים....

2.
3.
4.
5.
6.
העלייה הגדולה של שנות החמישים, על הרכב האוכלוסיה שלה, היתה נקודת מפנה בהתפתחות החברה הישראלית. בשל היקפה הגדול וקצבה המהיר עברו שנים עד שנקלטו העולים, ובשל האופי הארעי של מצבם, וניתוקם מן החברה הישראלית הוותיקה ומתרבותה חיו העולים במובלעות חברתיות-תרבותיות, שנקודות המפגש ביניהן ובין האוכלוסיה הוותיקה היו מצומצמות מאוד. הבדלי התרבות בין יוצאי אירופה ובין יוצאי ארצות האסלאם, בין הערכים המסורתיים של רוב עולי ארצות האסלאם ובין ערכיה של החברה הישראלית הוותיקה, אילצו את הקולטים לבחור בין גישה של ``כור היתוך`` ובין גישה של שימור הפלורליזם התרבותי. לעולים היתה מדיניות ``כור ההיתוך`` בתחום התרבותי החברתי קשה לא פחות מן ההשתלבות בתעסוקה. רובם ביקשו לשמר את המורשת התרבותית שלהם, כלומר העדיפו חברה פלורליסטית. אבל אפילו בחרו העולים להשתלב ולהתערות בתרבות השלטת, לא היו נפתחים לפניהם אפיקי ניעות שהיו מחישים את היחלצותם ממצב של נחיתות. לרבים מהם לא היו ההשכלה ודפוסי התרבות הישראלית ראו העולים ביטויים של מורשת התרבות האשכנזית, ולא מייצגים של ערכים אוניברסליים. הפרופסור משה ליסק, חתן פרס ישראל בסוציולוגיה, הוא עורך הסדרה ``תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה``, שבהוצאת מוסד ביאליק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וחיבור זה הוא פרק בספר ``מדינת ישראל, חלק ראשון``, שיצא לאור בסדרה זו....

7.
8.
תקופת המנדט הבריטי – חלק ראשון (עורך: משה ליסק) יהושע פרידמן, שאלת ארץ-ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה יהודה ואלך, המערכה הצבאית בארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה יגאל עילם, היסטוריה מדינית, 1922-1918 פנחס עופר, התגבשות משטר המנדט והנחת היסודות לבית הלאומי היהודי, 1931-1921 נתנאל קצבורג, העשור השני למשטר המנדט בארץ-ישראל, 1939-1931....

9.
10.
בנייתה של תרבות עברית בארץ-ישראל (עורכת: זהר שביט) יעקב שביט, מעמדה של התרבות בתהליך יצירתה של חברה לאומית בארץ-ישראל רפאל ניר, מעמדה של הלשון העברית בתהליך התחייה הלאומית מעבר המרכזים של התרבות העברית מאירופה לארץ-ישראל זהר שביט, תהליך גסיסתו של המרכז הספרותי באירופה ונדידת המרכזים באירופה שמעון לב-ארי, המעבר של תאטרון 'הבימה' מאירופה לארץ-ישראל יהואש הירשברג, חיי המוסיקה היהודית באירופה זהר שביט, יחסי הגומלין בין מרכזי התרבות העברית בארץ-ישראל, אירופה וארה"ב זהר שביט, השלבים בהתפתחותו של המרכז בארץ-ישראל והפיכתו למרכז הגמוני שמעון לב-ארי, הקמת המסגרות של חיי התאטרון יהואש הירשברג, הקמת המסגרות של חיי המוסיקה התמסדות המרכז התרבותי בארץ-ישראל רפאל ניר, תפקידם של מוסדות היישוב בתחיית הלשון זהר שביט, התפתחות כתבי העת הספרותיים, העיתונים היומיים, ועיתונות ילדים ונוער זהר שביט, התפתחות המו"לות העברית בארץ-ישראל יהואש הירשברג, התפתחות הגופים המבצעים במוסיקה שמעון לב-ארי, התפתחות התיאטרונים דב שידורסקי, התפתחות הספריות ביישוב העברי בארץ-ישראל זהר שביט, התפתחות האיגודים המקצועיים (אגודת הסופרים) יהואש הירשברג, אגודות קונצרטים, איגוד מקצועי ומאבק הקיום גילה בלס, אגודת הציירים והפסלים שמעון לב-ארי, מעמדם המקצועי של השחקנים והבמאים התפתחות המערכות המשניות בתרבות זהר שביט, התפתחות ספרות הילדים בארץ-ישראל זהר שביט, התפתחות הספרות הלא-קאנונית (הספרות הבלשית, הרומן הזעיר) נתן שחר, השיר הארצישראלי – התהוותו והתפתחותו בשנים 1949-1882 בתיה דונר, תולדות הגרפיקה השימושית (בעיתונות, בפרסום, התפתחות הטיפוגרפיה) גיורא מנור, תולדות המחול (דגמים, מסורת העדות ברפרטואר, מופעים רבי-משתתפים) משה צימרמן, תולדות הקולנוע העברי בתקופת היישוב (סרטי עלילה, יומנים, תעמולה) שמעון לב-ארי, התאטרון המשני (תאטרוני ילדים, רביו, הלהקות הצבאיות), 1949-1928 ...

11.
12.
13.
14.
15.
בשיתוף - האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ספר זה, השביעי במספר והאחרון בסדרת הספרים העוסקים בתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, עניינו בשנות ראשיתה של ישראל הריבונית. מדובר בעשור שתחילתו סמוך לפני הכרזת העצמאות וסופו במלחמת סיני ב-1956. הקורא ימצא בו דיון נרחב בסוגיות העיקריות שהעסיקו את קברניטי המדינה בעשור הראשון שלה: מלחמת העצמאות; ראשיתו של המשק הישראלי; המערך הפוליטי והתרבות הפוליטית; קליטת העלייה הגדולה וההשלכות של המהפכה הדמוגרפית; מדיניות החוץ. ישראל נולדה במלחמה עזה, ובכך פותח גם הכרך הזה. מלחמת העצמאות וגלי העלייה הגדולים השפעתם הייתה גדולה על המצב הכלכלי, ואחד המאמרים כאן סוקר את כלכלת העשור הראשון שלב אחר שלב - ממשטר של אספקה וקיצוב עד פריצת הדרך לקראת צמיחה כלכלית. העשור הראשון היה רווי פעילות פוליטית, ובמאמר העוסק בזה נידונים אפיוניה של התרבות הפוליטית, שראשיתה עוד בתקופת היישוב. פרק אחר משלים את סוגיות המלחמה והמשטר הפוליטי, ודן ביחסים הבין-לאומיים של המדינה הצעירה, ובכלל זה הסכמי הפסקת הנשק, שלא הבשילו לידי הסכמי שלום. מקום חשוב יוחד בכרך זה לקליטת העלייה שהייתה האתגר הגדול ביותר בתקופה הנידונה מבחינת החברה האזרחית. שאלת המפתח בהקשר זה נסבה על המושג 'כור ההיתוך' ליתרונותיו ולחסרונותיו. סוגיה זו נידונה כאן מתוך פרספקטיבה היסטורית של יובל שנים, מה שמסייע להבחין בין הישגים לכישלונות. אלה ואלה עיצבו את פני התקופה. ...

16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
תקופת המנדט הבריטי – חלק שני (עורכים: מ' ליסק, אניטה שפירא וגבריאל כהן) אניטה שפירא, היסטוריה מדינית של היישוב, 1939-1918 משה ליסק, עלייה, קליטה ובניין חברה יהודית בא"י בשנות העשרים, 1930-1918 יואב גלבר, התגבשות היישוב היהודי בארץ-ישראל, 1947-1936 שמואל דותן, המערכת הפוליטית הפנימית ביישוב היהודי, 1948-1939 יוסף גורני, המערכת הוולונטרית הציונית במבחן המאבק המדיני, 1948-1939....

25.
26.
27.
28.
חלק שלישי תקופת המנדט הבריטי – חלק שלישי (עורך: משה ליסק) שמעון רשף, יובל דרור, החינוך העברי בימי הבית הלאומי, 1948-1919 שלום רייכמן, התהוות מפת היישוב בימי המנדט יוסי כץ, הציונות ויצירת רכושה הקרקעי בארץ-ישראל הנרי ניר, ההתיישבות העובדת, 1948-1919 נדב הלוי, ההתפתחות הכלכלית של היישוב היהודי בארץ-ישראל, 1947-1917 יואב גלבר, התפתחות כוחו הצבאי של היישוב....

29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.
52.
53.
54.
55.
56.
57.
58.
בהעתיד שלא היה, ימצא הקורא שרטוטים אוטוביוגרפיים של יליד הארץ, בן דור תש"ח, לוחם פלמ"ח ואיש אקדמיה. הזיכרונות שתחילתם בשנות העשרים של המאה הקודמת ואחריתם בשנות האלפיים, מבקשים באמצעות סיפור החיים, העיון וההרהור באירועי התקופה, לתאר ולנתח את השפעת תבנית נופה ותרבותה של ארץ-ישראל החדשה ומדינת ישראל לאחר השגת ריבונותה, על עיצוב אישיותו של המחבר וחבריו בני-דורו. סיפור החיים הנחשף בספר לא היה חריג על רקע התקופה. אק התפתחויות בלתי צפויות ומפתיעות והשפעתם של אילוצים אופייניים לתקופה טבעו את חותמם על הגוון הייחודי של סיפור חיים זה. מדובר גם ברקימת חלומות על חברה עתידית ודיונים סוערים בסוגיות חברתיות ופוליטיות במרכזם של החיים הציבוריים מאז שנות הארבעים ועד היום הזה. שם הספר מעיד על כך, שהעתיד המצופה לא מומש. שיבושים חמורים פגעו בו והסיטו אותו מדרכו. הקורא ימצא בספר גם התייחסויות לא מעטות למחקרים סוציולוגיים שהוביל מחבר הספר וכן לפולמוסים המרכזיים שאפיינו את האקדמיה הישראלית ובמיוחד בתחום מדעי החברה. פרופ´ משה ליסק הוא פרופ´ אמריטוס בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל, 1992. ...






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ