כיצד הסבירו המצרים הקדמונים את גיאות מי הנילוס ופוריות האדמה ? מי היא האלה החתולה ? למה משמשת חרפושית ? מה היה הקשר בין רת'נו (ארץ ישראל במצרית עתיקה) למצרים? והאם אנחנו כל כך שונים מהם? קשה לענות. אולי אין תשובה חד משמעית. אולי מרחק הזמן מעוות את הדברים כך שאי אפשר להבינם במושגים עכשווים. ואולם, דרך סיפורו של אלי, נער ביישן מבית שמש, אפשר לטעום ולהריח מעט ממטעמיו ומניחוחו המוזר של עולם המיתוס המצרי העתיק. עם תחילת הקיץ, מתכנן אלי להתבטל, להתבטל ולהתבטל. חרף תוכנית הפעולה המפורטת הזאת, מוצא עצמו הנער במרכזה של הרפתקה המתרחשת בתוך עולם המיתוס המצרי העתיק. בעזרת פולי, החתולה שלו, נכנס אלי בעד דלת תמימה למראה, לנבכי פרמידה עתיקה, ושומע על מאבקם של אוזיריס, אל ארץ המתים, סת, אחיי, אל ארץ המדבר, איזיס, אשתו הנאמנה של אוזיריס, ונפתיס אחיתה, אשתו של סת. תוך שמיעת הסיפור מגלה הנער שנוכחותו באותו עולם אינה מקרית כלל וכלל, ועליו למלא תפקיד התובע ממבו אומץ לב ותושייה שאיש לא האמין שיש בו, כולל הוא עצמו. המיתיס המצרי העתיק על מותו ותחייתו של אוזיריס, משתלב בסיפור התבגרות של נער בן ימינו, הנאלץ להתמודד עם כוחות אפלים בעולם שמחוץ לדלת כמו גם בעולם שבתוכה....

במערכות הספרותיות השונות, במיוחד במערכת ספרות הילדים, רווחים מאד עיבודים לשוניים-ספרותיים, עיבודים לתיאטרון, לקולנוע, לטלוויזיה ועוד. מרבית המחקרים העוסקים בעיבודים מתמקדים בעיבוד בין- סמיוטי, כלומר עיבוד למערכות שאינן ספרותיות, בעוד שהעיבוד הספרותי לא זכה בתשומת לב רבה. ספר זה בא למלא את החסר ולאפיין את העקרונות הפועלים בעיצובו של העיבוד הספרותי ולתאר את השפעתם של השיקולים המוקדמים ליצירתו על מבנהו. היצירות שנבחרו לעיון נמצאות בקצוות השונים של המערכת הספרותית; האחד, "שלושת החזירונים", סיפור מספרות הילדים האנגלית שמקורו בספרות עממית אשר עיבודים שונים שלו נמצאים בספרויות המערב, ובהם גם "מאויב לאוהב" של עגנון; ובקצה האחר מחזה שקספירי, "רומאו ויוליה" – כאן נבדקים עיבודיו בספרות הילדים האנגלית ובספרות העברית למבוגרים בפרודיה של אפרים קישון "הו, הו, יוליה".   החידוש בספרה של גליה שנברג הוא במתן מצע תיאורטי רחב לדיון בתופעת העיבוד הספרותי; לכן הורחב סיווגם של העיבודים השונים שבו קנה המידה המקובל הוא כמותי: עיבוד מצמצם ועיבוד משמר. בספר מוצע סוג נוסף, עיבוד מרחיב, כמו למשל אגדות חז"ל ביחס לסיפורי המקרא. בנוסף לכך מוצע קנה מידה שאינו כמותי לטובת בדיקת הזיקות בין העיבוד לטקסט המקורי הקשור לזוג הדיכוטומי מטפורה/מטונימיה. כמו כן, העיון בספר אינו מתמצה רק בבדיקת הזיקות בין העיבוד לטקסט קלאסי, אלא בעיסוק במקרים שבהם לא ברור מהו הטקסט המקורי, כמו במקרה של הטקסט העממי "שלושת החזירונים", או בשאלה מה טיב הזיקה בין הפרודיה של קישון לטקסט השקספירי.     ד"ר גליה שנברג היא ראש החוג לספרות באקדמית גורדון לחינוך; חוקרת את הזיקות בין הספרות הקלאסית לפופולרית, ובין הספרות העממית לקאנונית וספרות ילדים. מאמריה שהתפרסמו בבמות שונות זכו לתגובות רבות, כמו מאמרה על ספרי הערפדים, על עגנון כסופר ילדים ולאחרונה על "ג'ינג'י" של גלילה רון פדר....