חנינא פורת

חנינא פורת

סופר


1.
2.
הספר מגולל לראשונה, בצירה רציפה ובלוויית מסמכים, מהם שעדיין לא פורסמו, את פרשת יישובו ופיתוחו של הנגב לאחר החתימה על הסכמי שביתת - הנשק בשנת 1949 עד לפרוץ מבצע קדש בשנת 1956. הממשלה והמוסדות ביקשו ליישב את הנגב במהירות על - פי התוכנית הפיזית הארצית של האדריכל אריה שרון משנת 1951. העיקרון המרכזי של התוכנית היה פיזור האוכלוסייה, יצירת מדרג ...

3.
הספר בוחן את תכניות האב ואת תכניות המתאר לפיתוח הנגב וליישובו משנות החמישים של המאה העשרים ועד שנות האלפיים, ובעיקר את הפער שנוצר בין הבטחות הממסד ליישב את הנגב ולראות בו ספר מועדף ובין מיעוט הפעולה בשטח. בתוך כך מתוארת התפתחות הרעיון של שינוי מעמדה של באר שבע מעיר למטרופולין הרביעית בישראל, על רקע מאבקים פוליטיים במדינה והעימות...

4.
5.
6.
הספר בוחן את תכניות האב ואת תכניות המתאר לפיתוח הנגב וליישובו משנות החמישים של המאה העשרים עד שנות האלפיים, ובעיקר את הפער שנוצר בין הבטחות הממסד ליישב את הנגב ולראות בו ספר מועדף ובין מיעוט הפעולה בשטח. בתוך כך מתוארת התפתחות הרעיון של שינוי מעמדה של באר שבע מעיר למטרופולין הרביעית בישראל, על רקע מאבקים פוליטיים במדינה והעימות ...

7.
סיפורם של המוכתרים העבריים בנגב הוא במידה רבה סיפור ההתיישבות היהודית החדשה באזור. הקהילה היהודית החדשה בעזה ובבאר שבע, קבוצות החלוצים בחוות רוחמה ובנגבה, בשלושת המצפים, באחת-עשרה הנקודות ובשבעת יישובי העיבוי - בכל אלה כיהן "מוכתר מקומי" בשכר, גם בתקופת השלטון העות'מאני וגם בתקופת המנדט הבריטי. המוכתר הממונה, צעיר יהודי שידע את ...






©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ