ביקורות ספרים אחרונות
כימים אחדים חולפים החיים, בטרם הספקנו לחלום ולהגשים, להרהר ולהסיק, להתחרט ולהחליט. כימים אחדים חולפים החיים, קצרים, קצרים מדי. הסיפור עוס... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
סיפורה של אוניית המעפילים "אקסודוס" זכה לכתיבה מרובה. ייחודו של הספר, שהודפס מחדש לרגל יובל ה–70, הוא בתיעוד ממקור ראשון של המחבר–המשורר ש... המשך לקרוא
גליון 16 של כתב העת הספרותי 'הו' שם לעצמו למטרה להפנות זרקור אל שתי השפות שעמדו בצלה של העברית, פרויקט הדגל התרבותי של הציונות. מדובר כמובן ב... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
משוט נהנתי לקרוא. קראתי בו יותר מפעם אחת. שווה . שווה... המשך לקרוא
מקווה, לא מה שחשבתם מקווה, מילה שתמיד הרגשתי אליה מרוחק, למה כי היה לי קטע כזה אנטי דתי. אבל יותר משהמושג הזה היה מופשט לגבי, הוא ייצג ממש... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
# הערה: הסיפור מתבסס על אירוע היסטורי שהיה מפורסם בזמנו. תיארתי פה פרטים רבים על האירוע. מי שרגיש לספויילרים עדיף שלא יקרא את הביקורת. ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
לשם שינוי, מציג העמוד של הכריכה האחורית בצורה יפה ומדויקת את תמצית העלילה. לחד'ר, בחור מרוקאי מטנג'יר, נזרק לרחוב כי פגע בכבוד המשפחה, ויחד ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
קריאת ספרון זה דומה לצלילת עומק בתמהיל מרוכז, גדוש בתאורי טבע ליריים וקטעי שירה מצוטטים מהשירה הקלאסית.ביסודות אלו מתעצם סיפורה של אהבה א... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה! הספר בנוי היטב, ומעניין מהעמוד הראשון והכתיבה קולחת וזורמת. נהניתי מכל רגע ולא יכולתי לעזוב. בהחלט ניכר כי הושקעה מחשבה רבה בבנ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
# היה לי קשה מאד לכתוב את הביקורת הזו. חלק מהסיבה הוא הפער בין ההנאה מהספר לבין ההכרה בכשליו הרבים. תמיד מרתק לקרוא ספר הרפתקאות המתאר הישר... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
אלברטו מורביה הוא אחד הכותבים היותר מוערכים עלי. כתיבתו האינטליגנטית נטולת השומנים המיותרים חביבה עלי. הוא מסופריה האיטלקיים הספורים המ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
שמחת חיים או עליצות אי אפשר למצוא אצל אליס מונרו, לא חשוב כמה מחפשים. אבל גם עצב כבד או שברון לב אין שם. היא מכנסת את כל החוויות לאיזה תת ספק... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
עולם חדש מופלא ברא לו האקסלי, עולם ללא מחלות, בדידות או פשיעה, עולם חסר דאגות, רווי באושר בלתי נדלה. אולם זהו גם עולם של עבדות, בורות, וריקנו... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
ארבע נובלות יש בקובץ הזה וכל אחת מספקת חווית קריאה שונה לחלוטין. בניגוד לדעת רבים, דווקא הנובלה הראשונה "מותו של איוון איליץ'" הייתה המוצ... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים אני מחפשת ספרים קצרים, כאלה שיעבירו את הבאסה בסבבה. והנה נחו עיניי על הספרון הזה בתקווה למשהו מעניין וקולח. אז מהבחינה הזו הספרון ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
כן, כן. אז כולנו יודעים שמשקל ומידה הם רק מספרים. הם לא ממש מגדירים אותנו, הם לא עושים אותנו... בלה, בלה, בלה. אנחנו יודעים. נכון. ועדיין רובינו... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
לקראת סוף שנות ה- 90 טיילתי ברחבי העולם, ובמסגרת שיטוטי הגעתי לניו זילנד. דאז היה נהוג, בקרב תרמילאים, לטייל בטרמפים ולאור ניסיוני המוצלח וה... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
סקירת מחווה לזכרו של ש"י עגנון ז"ל (לפנים מן החומה) שלום רב לכל הקוראים\ות והכותבים... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 3 ימים
6. אחי היקר The Wolf
לפני 3 ימים
7. אופליה ליינוס
לפני 3 ימים
8. קירקה ליינוס
לפני 3 ימים
10. שיר פרק ראשון
לפני 3 ימים
11. יונה The Wolf
לפני 6 ימים
16. שיר שלם milo
לפני 6 ימים
17. אמא סקאוט
לפני שבוע
18. יום האם rainbow
לפני שבוע
19. חג אודי
יצירה נבחרת
תמיד תהיתי איך זה להיות בת אצולה. למדוד כל הזמן שמלות שמרוב שהן דקות את לא יכולה לנשום. לעשן מקטרת. ללכת לנשפים ולמצוא את נסיך חלומותיך. לשתות יין ולאכול ארוחת הערב מפוארות כל יום.
נשמעה ירייה שקטעה את מחשבותיי. מימיני הגר בדיוק גמרה את אשפת החצים שלה. לעזאזל .
לקח המון זמן להכין אותם והם נעשו יקרים בעיר. זרקתי לה שני חצים. אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו לבזבז את כל החצים שלנו. נשארו לי עוד חמישה. עכשיו שלושה, חשבתי כשהיא החמיצה פנים. טוב, לפחות חוש הזריקה שלה טוב משלי. סימנתי לה בתנועת שפתיים שנגמרו לי החצים והמשכנו לרוץ.
הם תפסו קצב, אבל איבדו שניים. נשארו עוד שלושה. אנחנו רצות ויוצאות מהעיר. נכנסנו לדרך הכפר. הם מגיעים ואנחנו מורידות את הגלימות. זרקנו את הקשת ואת החץ לשחים ביחד עם הגלימה. הם הגיעו. חייכתי את החיוך התמים ביותר שהצלחתי לגייס. הם פשוט המשיכו. אפילו לא טרחו לשים לב לקיומנו. התלבטתי אם להודות לרוחות הגדולות על מזלנו הטוב, או לרדוף אחריהם ולשפד אותם אחד אחד.
הלכנו לכיכר העיר, ואז ראיתי אותו. שמוט איברים ומת. אני שונאת אותו. אני שונאת את המלך. שנאתי אותו גם קודם, אבל ז... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

אטלס כרטא לתולדות הארץ והמדינה 12 כרכים
כרטא


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים כימים אחדים - ספריה לעם #403 / מאיר שלו
דירוג של ארבעה כוכבים עדות מפתה / סנדרה בראון
דירוג של שלושה כוכבים משיכת ההפכים / נורה רוברטס
דירוג של חמישה כוכבים כיסופים וסער / יצחק גנוז
דירוג של חמישה כוכבים סערת נפש / יורם יובל
דירוג של ארבעה כוכבים ניבון עברי חדש - מטבעות לשון פירושהם ומקורותיהם / טוביה כהן
דירוג של ארבעה כוכבים אשתו של מגדל התה - רומן הסטורי - פרוזה # / דיינה ג'פריס
דירוג של חמישה כוכבים אדל / יוכי ברנדס
דירוג של שלושה כוכבים גרעינים לבנים / יוכי ברנדס
דירוג של חמישה כוכבים מעגל 108 / מיקי בן גן
דירוג של חמישה כוכבים הפרדס של עקיבא / יוכי ברנדס
דירוג של חמישה כוכבים מלכים ג' / יוכי ברנדס
ביקורת נבחרת
בתחילה לא הבנתי את דן מירון. מה הוא פתאום הופך את האבן העתיקה הזו וכותב תרגום חדש. אבל מהרגע שבו אחזתי בכריכת הספר, לא יכולתי להניח אותו חזרה. כשאני קורא את שלום עליכם, אני לא רואה את המילים, אני שומע אותן. אני קורא לעצמי את סיפוריו בניגון מזרח אירופאי, משובץ יידיש עסיסית ופתגמים משובשים ברוסית, אקראינית ופולנית. התחושה היא של גן עדן קסום.
ומעבר להנאה הצרופה שבקריאה (יישר כח לדן מירון) הבנתי לפתע גם חלק מהסיבות לטבח היהודים בפוגרומים ומלחמת העולם השניה. השיכנוע העצמי של האנשים היוצאים מאירופה, שהיה מנת חלקם כל הזמן (הגויים בסדר, זה כמה פגרומים וזהו, זוהי תחילת הגאולה...) או ההתכנסות בתוך חיי הקהילה תוך התעלמות מהעולם החיצוני - כל אלו הסבירו לי קצת איך חיו אבותינו ואמהותינו ומדוע היה לגויים קל כל-כך לשחוט אותם. אין ספק שקיימת תהום בין המציאות המתוארת ביד אומן על ידי שלום עליכם, במזרח אירופה לבין המציאות באותה התקופה בדיוק בארץ ישראל. הילדים שיצאו מאותו הרחם התנהגו באופן שונה וקיצוני אם היו באוקראינה או בפלשתינה.
ממולץ לקרוא את הספר הזה. ממולץ לשמוע אותו ולהריח אותו. להנות מכל רגע.... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י עומר ציוני לפני 7 שנים ו-10 חודשים
קבוצות קוראים
https://kimquoctien.com/bon-cau-toto https://kimquoctien.com/chau-rua-lavabo-toto kimquoctien בקבוצת kimquoctien לפני 5 ימים
https://kimquoctien.com/thiet-bi-ve-sinh-toto kimquoctien בקבוצת kimquoctien לפני 5 ימים
Showroom thiết bị vệ sinh ToTo Kim Quốc Tiến là đại lý thiết bị vệ sinh ToTo chính thức và ủy quyền của hãng ToTo. Hôm nay chúng tôi sẽ chia sẻ cho các bạn về showroom ToTo của hãng ToTo và đại lý c kimquoctien בקבוצת kimquoctien לפני 5 ימים
אני זוכר ארוחה משפחתית. ארוחה היא מילה חזקה. אני זוכר שולחן מלא באוכל ואת התחושה המעיקה שהוא היה יכול להיות מלא יותר. ניראה לי שזה היה א פוונסי חשבון חרום בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני שבוע וחצי
היי! החלטתי להצתרף כי אני כותבת סדרה של ספרים :) כל ספר באורך 100 עמודים. עכשיו אני באמצע הספר השני. אני עושה את זה בעיקר לכיף ומקדישה לזה המ אביבל'ה בקבוצת עצות ועזרים לכותבים צעירים! לפני שבועיים
טוקבקים על ביקורות ספרים
סוריקטה
בשוכבי גוועת מאת ויליאם פוקנר
אני מקווה שהשם לא מעיד על איכות התרגום. עוד לא קראתי אותו אבל אני מתכוונת.
סוריקטה
המשת"פ מאת פול בייטי
תודה רבה, רץ. (וסליחה על התגובה המאוחרת)
סוריקטה
הו! 16 - ספרות ערבית וספרות יידיש - שתי אחיותיה של התרבות העברית המודרנית מאת עורך: דורי מנור
מאד מעניין. אגב, הסידרה של גלאטשטיין כוללת שלושה ספרים, גם "כשיאש הגיע". קראתי רק אחד מהם והספיק לי, אבל יש לי חברה שהתמוגגה משלושתם.
ערגה
לפנים מן החומה - הוצאות שונות מאת ש"י עגנון
איזה עושר הרבה יותר משיעורי הספרות שהיו לי. תענוג. ותודה.
נתי ק.
איוואן איליץ' ואחרים מאת ל.נ. טולסטוי
מאמר מרתק ... סוניה היתה גם אשת המעשה, שניהלה בפועל את אחוזת יאסניה פוליאנה, וכילכלה את ענייני המשפחה הגדלה: 13 לידות ושמונה ילדים. אף על פי שתיעב את היצרים הגופניים, טולסטוי לא התנזר, אבל מאחר שראה הצדקה מוסרית ליחסי מין רק אם הן כרוכים בהבאת צאצאים, אשתו היא ששילמה את המחיר והותשה משרשרת בלתי פוסקת של הריונות והנקות. https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2687264
ערגה
אהבה זקופת קמה מאת מיכאל רייך
אהבתי את ההתייחסות.
ערגה
כימים אחדים - ספריה לעם #403 מאת מאיר שלו
חשבתי שאתה כותב רק שירה ;) גם בפרוזה לא חסר לך... לא זוכרת אם סיימתי את הספר הזה. גם אם כן, היה לי איטי יותר מספריו האחרים.
מחשבות
הו! 16 - ספרות ערבית וספרות יידיש - שתי אחיותיה של התרבות העברית המודרנית מאת עורך: דורי מנור
הבהרה במקומה. יידיש אפשר להשתיק? הרי השתתקה מעצמה.
חני
המקווה האחרון בסיביר מאת אשכול נבו
הספרים של נבו ייחודים לנו הישראלים. איך שהוא בכל ספריו הוא מספר על הריקמה הישראלית יהודית שלנו ולכן הוא מצליח בספריו להגיע עם נקודות משותפות לכמה שיותר ישראלים. נראה לי שכל אדם חילוני שצריך לעבור את משוכת המקווה נתקל בלא מעט תהיות לגבי העניין עצמו. חבל לגרום לחצי אוכלוסייה בארץ להיכנס לברית נישואין עם כעסים ואנרגיה שלילית שמתלווה למקווה. מכבדת את מי שמאמין ואוהב ומוצא צורך. אך למה לגרור נשים למסע שהן לא מאמינות בו. רק ההזכרות גורמת לי כעס. כתבת נפלא ותודה ששיתפת.
חני
פרשת בטאוויה - PETITE #VII מאת סימון לייס
פרשה עגומה. אהבתי את הסקירה והתובנות. אני מניחה שהיו לא מעטים פרשיות כאלו. חלקם התפרסמו וחלקם ירדו למצולות יחד עם המסכנים שהמליכו מנהיגים שניצלו אותם.
צב השעה
כימים אחדים - ספריה לעם #403 מאת מאיר שלו
איזה ביקורת פיוטית. מקסים.
עמית לנדאו
הו! 16 - ספרות ערבית וספרות יידיש - שתי אחיותיה של התרבות העברית המודרנית מאת עורך: דורי מנור
תודה, מחשבות. אלמוג בהר כותב ביחס ליהודי עיראק שהגיעו ארצה: "מישהו חיצוני תבע בכוח לוותר על הערבית, כמסמלת אויבות ונחיתות תרבותית... היהודים מן העולם הערבי נתבעו, ובעיקר הילדים שנשלחו לבתי הספר הישראלים, למחוק את הערבית, אלא אם התגלגלו אחר כך לשירותי המודיעין. דבר זה הוביל כמובן לשנאה עצמית, הכחשה ואמביוולנטיות ביחס למורשתם התרבותית". אגב, הוא מזכיר גם את השתקת היידיש.


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ