ביקורות ספרים אחרונות
קריאת הספרון הזה דומה לצלילת עומק בתמהיל מרוכז של תאורי טבע ליריים וקטעים מתוך שירה. ביסודות אלו מתעצם סיפורה של אהבה אסורה . הרבדים ה... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה! הספר בנוי היטב, ומעניין מהעמוד הראשון והכתיבה קולחת וזורמת. נהניתי מכל רגע ולא יכולתי לעזוב. בהחלט ניכר כי הושקעה מחשבה רבה בבנ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מופת בעיניי. קראתי אותו שלוש פעמים בתקופות שונות בחיי ובכל פעם גליתי רבדים נוספים. ניתן להנות מהעלילה מלאת העניין והמותחת ומההפתעה ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
הכול מתחיל כאשר מייג'ור קשישא מנבא בחלומו נבואה בה בעלי החיים ימרדו בבני האדם וכל חיות אנגליה יזכו לגאולה בדמותה של השתחררות משרשראותיהם... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
פעם ישבתי מול הפסיכולוג שלי ודיברתי ודיברתי, ממש על נבכי נשמתי, והרגשתי שלאט לאט הוא מאבד אותי, ושאלתי אותו: "אתה מתעייף ממני?", ואחרי כמה רג... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים אני מחפשת ספרים קצרים, כאלה שיעבירו את הבאסה בסבבה. והנה נחו עיניי על הספרון הזה בתקווה למשהו מעניין וקולח. אז מהבחינה הזו הספרון ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ארבע נובלות יש בקובץ הזה וכל אחת מספקת חווית קריאה שונה לחלוטין. בניגוד לדעת רבים, דווקא הנובלה הראשונה "מותו של איוון איליץ'" הייתה המוצ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
ספרון קטן אבל ענק. אין על סטפן צוויג. כל ספר זו יצירת אומנות... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אחת לכמה זמן צריך מותחן סקנדינבי! אז אכן לכאורה ספר המשך למותחן "שלוש שניות" אבל הפעם - וזה לא לטובה במקרה זה - העלילה יוצאת מגבולות שטוקהול... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
# היה לי קשה מאד לכתוב את הביקורת הזו. חלק מהסיבה הוא הפער בין ההנאה מהספר לבין ההכרה בכשליו הרבים. תמיד מרתק לקרוא ספר הרפתקאות המתאר הישר... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
ימי הנטישה לעתים אני טרוד, כפי שקורה לי בשבועיים האחרונים, ממבחן והגשת עבודות (כן בגילי המופלג לקחתי על עצמי משימה, לחזור וללמוד). בימים ש... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
אלברטו מורביה הוא אחד הכותבים היותר מוערכים עלי. כתיבתו האינטליגנטית נטולת השומנים המיותרים חביבה עלי. הוא מסופריה האיטלקיים הספורים המ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
"צדק צדק תרדוף" אומר המשפט. או " אל תהיה צודק תהיה חכם " . מי אילו החכמים והאמרות לאורך ההיסטוריה שאליהם אנו נושאים עיניים ומבקשים את ברכתם ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
חבל, חבל שמיכאל בר זהר כתב את הספר הזה, ועוד יותר חבל שהוא יצא לאור. מיכאל בר זוהר , שאני מעריך מאוד את רוב ספריו ובעיקר את זכרונותיו של בן ג... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
שמחת חיים או עליצות אי אפשר למצוא אצל אליס מונרו, לא חשוב כמה מחפשים. אבל גם עצב כבד או שברון לב אין שם. היא מכנסת את כל החוויות לאיזה תת ספק... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
עולם חדש מופלא ברא לו האקסלי, עולם ללא מחלות, בדידות או פשיעה, עולם חסר דאגות, רווי באושר בלתי נדלה. אולם זהו גם עולם של עבדות, בורות, וריקנו... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
כבר שנים ארוכות שתושבי הכפר חיים באי-ודאות מוחלט מלווה בפחד ואימה מהחושך, היערות הסבוכים, שד, והעובדה שכל בעלי החיים נעלמו כלא היו. מתי ומ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
בתחילת הספר משהו מבטיח, מעניין ומסקרן, אך אחרי 200 עמודים הרגשתי שזו הבטחה שלא מתממשת והנחתי את הספר. אז הגיעה חוות דעתו של מחשבות, וסמכתי את... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
שלשום
11. יונה The Wolf
לפני 5 ימים
16. שיר שלם milo
לפני 5 ימים
17. אמא סקאוט
לפני 6 ימים
18. יום האם rainbow
לפני 6 ימים
19. חג אודי
יצירה נבחרת
תמיד תהיתי איך זה להיות בת אצולה. למדוד כל הזמן שמלות שמרוב שהן דקות את לא יכולה לנשום. לעשן מקטרת. ללכת לנשפים ולמצוא את נסיך חלומותיך. לשתות יין ולאכול ארוחת הערב מפוארות כל יום.
נשמעה ירייה שקטעה את מחשבותיי. מימיני הגר בדיוק גמרה את אשפת החצים שלה. לעזאזל .
לקח המון זמן להכין אותם והם נעשו יקרים בעיר. זרקתי לה שני חצים. אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו לבזבז את כל החצים שלנו. נשארו לי עוד חמישה. עכשיו שלושה, חשבתי כשהיא החמיצה פנים. טוב, לפחות חוש הזריקה שלה טוב משלי. סימנתי לה בתנועת שפתיים שנגמרו לי החצים והמשכנו לרוץ.
הם תפסו קצב, אבל איבדו שניים. נשארו עוד שלושה. אנחנו רצות ויוצאות מהעיר. נכנסנו לדרך הכפר. הם מגיעים ואנחנו מורידות את הגלימות. זרקנו את הקשת ואת החץ לשחים ביחד עם הגלימה. הם הגיעו. חייכתי את החיוך התמים ביותר שהצלחתי לגייס. הם פשוט המשיכו. אפילו לא טרחו לשים לב לקיומנו. התלבטתי אם להודות לרוחות הגדולות על מזלנו הטוב, או לרדוף אחריהם ולשפד אותם אחד אחד.
הלכנו לכיכר העיר, ואז ראיתי אותו. שמוט איברים ומת. אני שונאת אותו. אני שונאת את המלך. שנאתי אותו גם קודם, אבל ז... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת
מרדכי ברויאר


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים 50 רעיונות להקמת עסק המעניק שירות מקצועי - 50 רעיונות להקמת עסק המעניק שירות מקצועי | 50 דרכים להפוך את המחלקה שלכם לספק של שירות מקצועי, מלהיב וחדשני / טום פיטרס
דירוג של שלושה כוכבים עמק השתיקה - המעגל #3 / נורה רוברטס
דירוג של שלושה כוכבים רעיה עצמאית / לינדה האוארד
דירוג של ארבעה כוכבים שלוש / דרור משעני
דירוג של חמישה כוכבים הסכמה - מפוקפק #2 / שרמיין פולס
דירוג של ארבעה כוכבים ברית של חובה - נולדו לדם #2 / קורה ריילי
דירוג של חמישה כוכבים מאחורי כל זה / נירית הלבני
דירוג של חמישה כוכבים הנפילה הקצרה / מתיו פיצסיימונס
דירוג של חמישה כוכבים ספר הדקדוק הפנימי - הספריה החדשה #1991 {4} / דויד גרוסמן
דירוג של שלושה כוכבים הצרה עם עזים וכבשים / ג'ואנה קאנון
דירוג של חמישה כוכבים פלא / ר"ג' פלאסיו
דירוג של חמישה כוכבים דמדומים - דמדומים #1 / סטפני מאייר
ביקורת נבחרת
בתחילה לא הבנתי את דן מירון. מה הוא פתאום הופך את האבן העתיקה הזו וכותב תרגום חדש. אבל מהרגע שבו אחזתי בכריכת הספר, לא יכולתי להניח אותו חזרה. כשאני קורא את שלום עליכם, אני לא רואה את המילים, אני שומע אותן. אני קורא לעצמי את סיפוריו בניגון מזרח אירופאי, משובץ יידיש עסיסית ופתגמים משובשים ברוסית, אקראינית ופולנית. התחושה היא של גן עדן קסום.
ומעבר להנאה הצרופה שבקריאה (יישר כח לדן מירון) הבנתי לפתע גם חלק מהסיבות לטבח היהודים בפוגרומים ומלחמת העולם השניה. השיכנוע העצמי של האנשים היוצאים מאירופה, שהיה מנת חלקם כל הזמן (הגויים בסדר, זה כמה פגרומים וזהו, זוהי תחילת הגאולה...) או ההתכנסות בתוך חיי הקהילה תוך התעלמות מהעולם החיצוני - כל אלו הסבירו לי קצת איך חיו אבותינו ואמהותינו ומדוע היה לגויים קל כל-כך לשחוט אותם. אין ספק שקיימת תהום בין המציאות המתוארת ביד אומן על ידי שלום עליכם, במזרח אירופה לבין המציאות באותה התקופה בדיוק בארץ ישראל. הילדים שיצאו מאותו הרחם התנהגו באופן שונה וקיצוני אם היו באוקראינה או בפלשתינה.
ממולץ לקרוא את הספר הזה. ממולץ לשמוע אותו ולהריח אותו. להנות מכל רגע.... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י עומר ציוני לפני 7 שנים ו-10 חודשים
קבוצות קוראים
https://kimquoctien.com/bon-cau-toto https://kimquoctien.com/chau-rua-lavabo-toto kimquoctien בקבוצת kimquoctien לפני 3 ימים
https://kimquoctien.com/thiet-bi-ve-sinh-toto kimquoctien בקבוצת kimquoctien לפני 3 ימים
Showroom thiết bị vệ sinh ToTo Kim Quốc Tiến là đại lý thiết bị vệ sinh ToTo chính thức và ủy quyền của hãng ToTo. Hôm nay chúng tôi sẽ chia sẻ cho các bạn về showroom ToTo của hãng ToTo và đại lý c kimquoctien בקבוצת kimquoctien לפני 3 ימים
אני זוכר ארוחה משפחתית. ארוחה היא מילה חזקה. אני זוכר שולחן מלא באוכל ואת התחושה המעיקה שהוא היה יכול להיות מלא יותר. ניראה לי שזה היה א פוונסי חשבון חרום בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני שבוע וחצי
היי! החלטתי להצתרף כי אני כותבת סדרה של ספרים :) כל ספר באורך 100 עמודים. עכשיו אני באמצע הספר השני. אני עושה את זה בעיקר לכיף ומקדישה לזה המ אביבל'ה בקבוצת עצות ועזרים לכותבים צעירים! לפני שבועיים
טוקבקים על ביקורות ספרים
סקאוט
חוות החיות [1992] מאת ג'ורג' אורוול
חיפושית- ממליצה. ספר מעולה. גם אני תהיתי על אותה השאלה. כנראה בגלל שהם גם הרשעים. החזיר הוא בעצם האנשה לעריצות ושנאה.
חיפושית
תקוות גדולות מאת צ'ארלס דיקנס
אכן ספר מופת!
חיפושית
תקוות גדולות מאת צ'ארלס דיקנס
תודה י. ווליס, yaelhar ו-rasta. י. ווליס - תודה על ההמלצה אני אקח את זה בחשבון. yaelhar-מעניין מה שאת אומרת, בהתחלה חשבתי שזה קשור לכך שעם הזמן הוא צבר יותר ניסיון בכתיבה,אבל הספרים נכתבו בהפרש של שנה בלבד. Rasta-כשתקרא תחווה את דעתך, אשמח לקרוא.
חיפושית
חוות החיות [1992] מאת ג'ורג' אורוול
ביקורת יפה, לא קראתי את הספר, מעניין שדווקא החזירים הם החכמים בסיפור
סקאוט
חוות החיות [1992] מאת ג'ורג' אורוול
ראסטה- הצדק איתך בקשר לחלק הראשון. תיאורי העוני, בעיניי, היו מרתקים ורק עבורם היה שווה לקרוא את הספר. מה חבל שלקראת האמצע הוא מדשדש.
בת-יה
היו שלום ותודה על הדגים - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (4) # מאת דאגלס אדאמס
כנראה שאני די במיעוט בהקשר של מדריכי הטרמפים לגלקסיה - פשוט לא אוהבת. למרות שאני עדיין אוהבת לרקוד - עם מגפיים ובלעדיהם - ובוטנים אני מכרסמת ברגע זה - בשילוב עם קריאת הביקורת הזו וכתיבת התגובה. ואם כבר, אז גם את תוכניות הבידור הישראליות העכשוויות אני לא אוהבת. ובכל זאת, את הביקורת הזאת היה מעניין מאוד לקרוא.
ערגה
פלא מאת ר"ג' פלאסיו
ספר מעולה והסרט לא פחות כתבת ממש נוגע. לצערי, מכירה מקרוב...
ישי
היו שלום ותודה על הדגים - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (4) # מאת דאגלס אדאמס
על טעם וריח קשה להתווכח. אני גדלתי על מונטי פייטון וספיטינג אימג' ואיני מבין את תרבות הצריכה העכשווית שכוללת תכניות בידור ישראליות שאינן מדברות ללבי ונראות לטעמי כגרסה חיוורת של סרט ערבי. סה"כ מה אנחנו? טרמפיסטים לרגע. אני עדיין נהנה מלרקוד עם מגפיים וחצאית סקוטית בימת בוץ לצד בחורה סקוטית עם מבטא קלטי כבד (ברירת מחדל היא אירית או וולשית אבל בשום פנים ואופן לא קוקנית..), אני עדיין חושב שזה כיף חיים לשכנע פקיד ממשל מקומי לשכב במקומך על מפתן הבית ולבלום טרקטור שרק לפני חמש דקות אותו פקיד הוביל באף בכדאי להרוס את הבית שלי... אני מקפיד לשתות בירה ולאכול פנכת בוטנים במלח לפני שאני תופס טרמפ עם חללית של חוצנים ותמיד יש לי בתיק מגבת לכל צרה שלא אתקל בה. אני אוהב לצרוח על אנשים 'התנגדות לא תועיל' ונוהג לנעוץ מבטים בדלתות שנפתחות ונסגרות ומהמהמות לעצמן המהום של שביעות רצון וסיפוק מעצם הידיעה שהן עושות את תפקידין כיאות.
מושמוש
איוואן איליץ' ואחרים מאת ל.נ. טולסטוי
המשך לנתי ק. כתבת שזה ספר בסדר. לא גאוני אז קרוב לדעתי..
מושמוש
איוואן איליץ' ואחרים מאת ל.נ. טולסטוי
לנתי ק. - התכוונתי לסופר. בעיניי מחלת הגיבור 'נגרמה' מהיפוכונדריה שהסופר לא השתלט עליה. עד כמה שזכור לי - הגיבור קיבל מכה חזקה ובגללה חלה ומת. יש מספיק דעות לא מבוססות שרצות ברשת על סיבות למחלות קשות. לא נראית לי גם דעה מהמאה ה 19.
אפרתי
ספר הדקדוק הפנימי - הספריה החדשה #1991 {4} מאת דויד גרוסמן
ספר מדהים.
Rasta
חוות החיות [1992] מאת ג'ורג' אורוול
דפוק וזרוק הכי פחות טוב... העלילה ברובה משעממת, החלק הראשון היה הטוב מהשניים, כשהדמות הראשית, שכחתי את שמו, היה שוטף כלים והסיפור התרחש בפריז. את החלק השני התאמצתי לסיים רק כי לא רציתי לעצור מתוך הערכה לאורוול. אני בהחלט מסכים לגבי חוות החיות.


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ