ביקורת ספרותית על ילדי החירות מאת פאולינה סיימונס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באפריל, 2013
ע"י לי יניני


בתחילת הספר נכתב:
אהבה-מהי אהבה? לב גדול ודואב;
ידיים שלובות; ודממה; ויאוש ארוך.
רוברט לואיס סטיבנסון
כבר מהפתיח אפשר להבין שהספר הזה עוסק באהבה אך לא רק...
השנה היא שנת 1899 סוף המאה התשע עשרה ותחילתה של המאה העשרים, כשארצות הברית במלחמה מול ספרד.
האחים- ג'נה סלבו ואימם שנקראת "מימו" מפליגים לבוסטון מסיציליה. במקור היו אמורים להפליג לנמל ניו-יורק, אך עקב שריפה באליס איילנד הם מופנים לנמל בוסטון. המשפחה מהגרת לארה"ב כדי לממש את צוואתו של אב המשפחה שתמיד חלם להגר לאמריקה-ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
לעזרת המשפחה האבודה שדוברת איטלקית ואנגלית רצוצה מגיעים החברים בן והארי. בן והארי עוזרים להם למצוא מקום לינה לפחות ללילה הראשון. לאחר מכן המשפחה עוברת לעיירה שרוב תושביה מהגרים וכל פרנסתם בעיקר ממפעלי טכסטיל.
ג'ינה – נערה פשוטה, כפרית מדרום איטליה, לא משכילה אך עם כשרון לא קטן בשיווק ורצון עז לממש את החלום של אחיה – סלבו. מחוזרת על ידי לא מעט מחזרים וביניהם גם בן והארי.
סלבו- איטלקי, לא משכיל, יהיר, גאה, מחפש פרנסה ואת עצמו. חיי בחלום להקים מסעדה. כשהארי מציג בפניו את עזרתו ומציע לו לקבל הלוואה להגשמת חלומו להקמת מסעדה ...הוא מקלל את אחותו וטוען בפניה שלא יקח הלוואה לעולם מהארי ומעדיף לעומת זאת לכבס, לשבת מאחורי נול ולעבוד בפרך... אך לבסוף נענה להצעתו המפתה של הארי.
ציטוט עמוד 177: "איך תקרא למסעדות? שאל הארי. אחת תיקרא אלסנדרו'ס, על שם אבינו. השנייה אנטוניו'ס, על שם אחינו"....

בן-נולד לאלן. אלן הרתה לגבר שהכירה במועדון ריקודים. כדי לחסוך ממשפחתה את ההשפלה, היא בחרה לגדל את בנה לבדה. מי שהבינה שהחיים לא כ"כ פשוטים ושהתינוק גוזל ממנה את רוב זמנה, כולל את העובדה שלא השאיר לה זמן לצאת לעבודה, היא שבה למשפחתה ומשאירה את בנה לטיפול ג'וזפין (אחותה) ושוב עוזבת ויוצאת לקנדה. היא מתחברת לבנה רק אחרי 11 שנים. (ילדות לא פשוטה הייתה לבן).

ציטוט עמוד 96: "כי חירות נובעת מהיעדר אחריות, והקשר בין החירות לאחריות הוא פרופוציונלי, למרבה הצער. הוא התחנן להישאר איתה בכל זאת, והיא נכנעה לבסוף, בתנאי שיקרא לה אלן ולא יספר אף לא לאחד ממחזריה שהוא בנה ולא אחיינה.".
בן אומץ על ידי משפחתו של הארי וכך הם הפכו להיות חברים מאוד קרובים. חלומו של בן היה: בניית תעלת פנמה וגידול בננות.
הארי-ילד תפנוקים שגדל עם כפית של זהב בפה. בן למשפחת אצולה מבוסטון. הוא לא ניצל את מעמדו, לא היה יהיר או שחצן. למד לדוקטורט ויועד לנישואין עם אליס שגם היא בת תפנוקים ממשפחה בעלת ממון ושאביה קיים קשרי מסחר ועסקים עם אביו של הארי.
באמצעותה של ג'ינה החיבור בין המשפחה המהגרת להארי "צלח" עם עליות, מורדות ונתק בתקופות מסוימות. הממון לא השפיע על הארי והתוצאה מדברת בעד עצמה... בשביל לדעת את התוצאה, תצטרכו לקרוא את הספר.
הספר חולק ל-3 חלקים עם תתי פרקים כשכל חלק עוקב אחר שילוב המשפחה בחיי העיירה והאווירה של אותם ימים.
חלק 1-בית הספר
חלק 2-המתנגד
חלק 3 – שואת העולם
אפשר לסכם ולהגיד שזהו ספר קליל, אך מאידך גיסא ובמחשבה שנייה בהחלט אהבתי את העקשנות של כל אחד מהדמויות המרכזיות. סלבו חלם על מסעדות ומימש את החלום בעזרת אחותו ג'ינה. בן חלם על בננות והקמת תעלת פנמה ופעל בנושא. ג'ינה והארי קשרו את גורלם למרות התוצאות. מסקנה: "אין דבר העומד בפני הרצון".
אחד הציטוטים שאהבתי ציטוט מעמוד 289: "אלא שזו לא הייתה רק אהבה. זו הייתה תנועת החולות תחת רגליו. זו הייתה התפוררות הבטון שעליו הוא בנה את חיו". .... "אני לא רוצה לחזור הביתה...."
מי שאוהב את השפה האיטלקית ימצא לא מעט ביטויים באיטלקית (יש תרגום – לא להיבהל).
בהשראת הספר וכחובבת השפה והאוכל האיטלקי, מצאתי את עצמי מהרהרת על איזה פסטה או פוקצ'ה.
כמו תמיד, הסופרת פאולינה סיימונס לוקחת כסיפור רקע תקופה היסטורית של אותה עת והפעם היא בחרה את ארצות הברית, בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מלחמת ספרד וארה"ב, שיחות פוליטיות וכלכליות והקמת תעלת פנמה על כל בעיותיה.
זהו ספר זורם, קליל, מרתק ובהחלט אפשר להעביר איתו כמה שעות של קריאה נעימות.
ממליצה בחום וליהנות בקטנה מכמה ביטויים באיטלקית.
לי יניני




5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני שנה ו-5 חודשים)
קרן לא. הספר הזה עומד בפני עצמו.
קרן (לפני שנה ו-5 חודשים)
האם יכול להיות ש... הדמויות הראשיות: הארי (הרולד) ברינגטון וג׳ינה הם ההורים של אלכסנדר ברינגטון מפרש הברונזה?
אם כן זה חלק נוסף וזאת כבר לא טרילוגיה.



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ