"שרתי את הפיוטים והשירים בבית הכנסת הספרדי ודיברנו בתערובת של לאדינו ושפות מקומיות (בולגרית ותורכית)"
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
חיים חיימוף, יליד צ'ירפאן שבבולגריה. עלה ארצה ב-1950. פרופסור לכירורגיה. סופר פורה ביותר שכתב עשרות יצירות ובהם רומאנים, שירה ומחזות. מתגורר בפתח תקווה. נדמה לי שזהו אחד הראיונות האינטרנטיים הראשונים איתו.
1.חיים, מהו מקור משפחתך?
נולדתי בצ'ירפאן שבבולגריה. שם המשפחה חיימוף משמעו בן חיים. זה היה שמו של סבי. אבי נקרא משה חיימוף ואני הפכתי לחיים חיימוף- חיים בן חיים.
2.היכן גדלת?
עד גיל 17 גדלתי בבולגריה ושם גם למדתי באוניברסיטה. עליתי ארצה בינואר שנת 1950. אני כירורג במקצועי והייתי מנהל מחלקה במשך 22 שנה בבית חולים השרון.
3.מנהגים הקשורים במסורת הספניולית- ספרדית במשפחתכם?
היינו משפחה מסורתית – שמרנו חגים וקידשנו בשבת אך לא קידשנו על יין, כי אם על לחם, מתוך התנגדות לאלכוהול. שמרנו על כשרות במשפחתנו התחתנו עם יהודים. במשפחה דיברו לאדינו, תורכית ובולגרית. סבתי לא ידעה בולגרית כי אם לאדינו.
4.שיר בלאדינו האהוב עליך?
ישנם כמה, שכרגע לא עולים בזכרוני
מילדותי אני זוכר פיוט ספרדי יהודי בשם "אל נורא עלילה" הקשור לראש השנה. אני זוכר שאנשים בבית הכנסת ממש רבו בכדי שתהיה להם הזכות לפייט אותו.
5.האם יש קשר אישי לספר צ'ירפאן בחלומות?
צ'ירפאן בחלומות זהו ספר שחושף את יהדות צ'ירפאן בה נולדתי. היו בה 45 משפחות יהודיות. אני מתאר בה ביוגרפיה ודמיון. זוהי צלילה לתוך החיים האלו בהם היהודים חשבו שבולגריה היא "סוף הדרך" ופתאום הדרך לא הייתה דרך ולא סוף, היהודים בבולגריה לא נבדלו משכניהם במאום, הם תרמו לבולגריה ובמלחמות הקיזו מדמם למען בולגריה. הנה באו הפשיסטים והיהודים הפכו למטרה בזויה ושק איגרוף. אבי היה רופא והאנשים שקיבלו ממנו טיפול קמו לכבודו וכשהגיעו זמנים רעים, אותם האנשים החלו לזלזל בו ובכבוד היהודים. אבי התגייס גיוס אזרחי ונשלח לכפרים. רצו להשתמש בידיעותיו. השלטונות לא ששו להיפטר מהרופאים היהודיים.
6.מהי בשבילך תרבות הלאדינו?
לא הייתי כה מעורה בתרבות הזו. שרתי את הפיוטים והשירים בבית הכנסת הספרדי ודיברנו בתערובת של לאדינו ושפות מקומיות (בולגרית ותורכית) עם סבי וסבתי שלא ידעו שפה אחרת דיברנו לאדינו. הלאדינו בבולגריה נכתבה בכתב רש"י. אבי ידע את הא' ב' של הכתיבה הזו ואני כתבתי בה. ככל שהתבגרנו יותר, אני ואחי יעקב, השפה הבולגרית החלה לתפוס מקום בחיינו.
בשבילי ההיסטוריה והגיאוגרפיה הבולגרית תפסה מקום נכבד ומשם למדתי.
7.משם למדת אהבת מולדת?
הפכתי לישראלי ממש כשהגעתי ארצה. יצאנו מבולגריה עם "לוקש" של פליט ועם זה נפרדתי מבולגריה. האזרחות היחידה הייתה זו הישראלית וכאן החלו חבלי הלידה של רכישת השפה. כשפרסמתי את הספר הראשון שלי הייתי מנהל מחלקה. היה זה הספר "לא רק הטובים".
8.הספר הראשון...
הרעיון לספר "לא רק הטובים" נולד בגלל פליטת פה של פנחס ספיר. שר האוצר בסוף שנות השישים שאמר כי "רק הטובים מתים במלחמה" ודרך הספר רציתי להוכיח את ההפך. אחר כך כתבתי את "חולירע" שנכתב על רקע מלחמת ההתשה בה עם ישראל הבליג ושילם מחיר דמים. בתעלת סואץ נהרגו בחורים כמו זבובים על ידי כוחות מצריים. ירדתי לשם כרופא בכיר וחוויתי את החוויה הקשה ומאידך נתקלתי ביחס החברה הישראלית למלחמה שהתנהלה אי שם בדרום. כך כתבתי את "חולירע"
אחר כך בא "האתמול של היום" הקשור לבולגריה ובני משפחתי ובני קהילתי שסבלו מן הפשיסטים. ההדרה מבית הספר, הנדודים בכפרים. הפגיעות ביהודי צ'ירפאן. הרכבות שבשנת 1943 היו מוכנות לצאת לדרך לפולין (ורק בדקה התשעים נמנע שילוח היהודים לשם) יש שיר שכתבתי ושמו "בשש לפנות בוקר" המדבר על כך.
9.בעקבות מה התחלת לכתוב את כתביך?
התחלתי בגיל 12: שירה וסיפורים. בגיל 15-16 כתבתי את הרומאן הראשון שלי שאותו לא הוצאתי, כי לא היה בשל דיו. אבל למדתי אט אט תוך כדי הכתיבה. ישבתי וכתבתי לפי מה שחשבתי ויצרתי את הסגנון שלי. לקח לי זמן להשתלט על השפה על מנת שתהיה שגורה בפי וכדי שאשתמש בה בקלות. וכך הוצאתי 20 רומאנים ובאמתחתי עוד חמישה רומאנים ואחד במוח. בנוסף כתבתי 13 מחזות.
10.איך אתה מסביר את הנוכחות של יוצאי בולגריה בתיאטרון?
ראשית בשביל לכתוב מחזה כאן בארץ יש לכתוב בצורה מודרנית עם כל הסלנג הקיים. אני כתוב עברית. אני לא חושב שצריך לסייע לקלקול השפה.
אני מכיר שחקנים בולגרים כמו אלברט כהן ועוד כמה כמו פרנק ואלכס אנסקי. אין משהו מיוחד. הם שם בצורה פרופורציונלית.
11.אפשר לומר שיש ספר (שכתבת) הקרוב לליבך?
כל הספרים קרובים ללבי. כולם ביטאו משהו מן הלב שלי. כל אחד הגיע בזמן שהייתי זקוק לבטא משהו. כתבתי אפילו ספר נעורים. בתי ביקשה ספר וכך יצא "הנצנוצים מעבר לים" וספר דמיוני בשם "אהבה" בו מדובר על מאפיה המפעילה חווה לחלקי חילוף אנושיים המיועדים להשתלה.
12.מה דעתך על פריחת השירה בלאדינו?
יש אנשים הרוצים לשמר את השפות היהודיות. חרדים משמרים מנהגי גולה רבים. מתוך האמונה שבלבי אני חושב שמה שצריך למות – יש לתת לו למות. עם ישראל צריך להיבנות על העברית. היא חייבת להיות הפרימדונה.
אסוציאציות:
-------------
1. בולגריה- ארץ טובה ליהודים. אדם בשם קויו שהציע לאבי להציל אותי ואת אחי.
2. צ'ירפאן בחלומות- סיום פרק על העיר בה נולדתי
3. תיאטרון- אפשרות ביטוי בצורה בוטה ומיידית של רעיונות
4. יהורם גאון – ענק באמנות- למען עם ישראל
5. יסמין לוי- לא מכיר
6. מכבי יפו- אני ידוע שזה אירוע חברתי לבולגרים ביפו. אני התרחקתי מהקהילה הזו.
יצירות שכתב חיים חיימוף:
---------------------------
1. אהבה לבובת חרסינה
2. אונס
3. אלזה - אגדת חורף
4. אנה מ
5. אנחנו, הזמן והמקום
6. אני, הורדוס המלך
7. בעתה : שירים
8. האתמול של היום
9. החווה
10. היסחפות
11. העידן הרביעי
12. הקדחת השחורה ומות החילוני האחרון
13. התנכלות
14. חול טובעני
15. טייפון
16. ימים של סערה : שירים
17. כולירה
18. לא רק הטובים
19. לילה טוב בחורים
20. לפתע ביום בהיר
21. מבצע "עוגה צהובה"
22. מחשבות צבועות במלים
23. מטע הזיתים
24. מצבים של רגע
25. סיפורים לאפרת
26. ענן
27. עת לנקום
28. פרק ג'
29. צ`ירפאן בחלומות
30. רוח קרה ציפור מרוטשת
31. רצח והארץ התרוקנה
32. שירים ליהודית
33. שירים על גיורא
34. שש לפנות בוקר
35. תעלומת הניצנוצים בים
36. תערובת הטבק
קישור:
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
חיים חיימוף, יליד צ'ירפאן שבבולגריה. עלה ארצה ב-1950. פרופסור לכירורגיה. סופר פורה ביותר שכתב עשרות יצירות ובהם רומאנים, שירה ומחזות. מתגורר בפתח תקווה. נדמה לי שזהו אחד הראיונות האינטרנטיים הראשונים איתו.
1.חיים, מהו מקור משפחתך?
נולדתי בצ'ירפאן שבבולגריה. שם המשפחה חיימוף משמעו בן חיים. זה היה שמו של סבי. אבי נקרא משה חיימוף ואני הפכתי לחיים חיימוף- חיים בן חיים.
2.היכן גדלת?
עד גיל 17 גדלתי בבולגריה ושם גם למדתי באוניברסיטה. עליתי ארצה בינואר שנת 1950. אני כירורג במקצועי והייתי מנהל מחלקה במשך 22 שנה בבית חולים השרון.
3.מנהגים הקשורים במסורת הספניולית- ספרדית במשפחתכם?
היינו משפחה מסורתית – שמרנו חגים וקידשנו בשבת אך לא קידשנו על יין, כי אם על לחם, מתוך התנגדות לאלכוהול. שמרנו על כשרות במשפחתנו התחתנו עם יהודים. במשפחה דיברו לאדינו, תורכית ובולגרית. סבתי לא ידעה בולגרית כי אם לאדינו.
4.שיר בלאדינו האהוב עליך?
ישנם כמה, שכרגע לא עולים בזכרוני
מילדותי אני זוכר פיוט ספרדי יהודי בשם "אל נורא עלילה" הקשור לראש השנה. אני זוכר שאנשים בבית הכנסת ממש רבו בכדי שתהיה להם הזכות לפייט אותו.
5.האם יש קשר אישי לספר צ'ירפאן בחלומות?
צ'ירפאן בחלומות זהו ספר שחושף את יהדות צ'ירפאן בה נולדתי. היו בה 45 משפחות יהודיות. אני מתאר בה ביוגרפיה ודמיון. זוהי צלילה לתוך החיים האלו בהם היהודים חשבו שבולגריה היא "סוף הדרך" ופתאום הדרך לא הייתה דרך ולא סוף, היהודים בבולגריה לא נבדלו משכניהם במאום, הם תרמו לבולגריה ובמלחמות הקיזו מדמם למען בולגריה. הנה באו הפשיסטים והיהודים הפכו למטרה בזויה ושק איגרוף. אבי היה רופא והאנשים שקיבלו ממנו טיפול קמו לכבודו וכשהגיעו זמנים רעים, אותם האנשים החלו לזלזל בו ובכבוד היהודים. אבי התגייס גיוס אזרחי ונשלח לכפרים. רצו להשתמש בידיעותיו. השלטונות לא ששו להיפטר מהרופאים היהודיים.
6.מהי בשבילך תרבות הלאדינו?
לא הייתי כה מעורה בתרבות הזו. שרתי את הפיוטים והשירים בבית הכנסת הספרדי ודיברנו בתערובת של לאדינו ושפות מקומיות (בולגרית ותורכית) עם סבי וסבתי שלא ידעו שפה אחרת דיברנו לאדינו. הלאדינו בבולגריה נכתבה בכתב רש"י. אבי ידע את הא' ב' של הכתיבה הזו ואני כתבתי בה. ככל שהתבגרנו יותר, אני ואחי יעקב, השפה הבולגרית החלה לתפוס מקום בחיינו.
בשבילי ההיסטוריה והגיאוגרפיה הבולגרית תפסה מקום נכבד ומשם למדתי.
7.משם למדת אהבת מולדת?
הפכתי לישראלי ממש כשהגעתי ארצה. יצאנו מבולגריה עם "לוקש" של פליט ועם זה נפרדתי מבולגריה. האזרחות היחידה הייתה זו הישראלית וכאן החלו חבלי הלידה של רכישת השפה. כשפרסמתי את הספר הראשון שלי הייתי מנהל מחלקה. היה זה הספר "לא רק הטובים".
8.הספר הראשון...
הרעיון לספר "לא רק הטובים" נולד בגלל פליטת פה של פנחס ספיר. שר האוצר בסוף שנות השישים שאמר כי "רק הטובים מתים במלחמה" ודרך הספר רציתי להוכיח את ההפך. אחר כך כתבתי את "חולירע" שנכתב על רקע מלחמת ההתשה בה עם ישראל הבליג ושילם מחיר דמים. בתעלת סואץ נהרגו בחורים כמו זבובים על ידי כוחות מצריים. ירדתי לשם כרופא בכיר וחוויתי את החוויה הקשה ומאידך נתקלתי ביחס החברה הישראלית למלחמה שהתנהלה אי שם בדרום. כך כתבתי את "חולירע"
אחר כך בא "האתמול של היום" הקשור לבולגריה ובני משפחתי ובני קהילתי שסבלו מן הפשיסטים. ההדרה מבית הספר, הנדודים בכפרים. הפגיעות ביהודי צ'ירפאן. הרכבות שבשנת 1943 היו מוכנות לצאת לדרך לפולין (ורק בדקה התשעים נמנע שילוח היהודים לשם) יש שיר שכתבתי ושמו "בשש לפנות בוקר" המדבר על כך.
9.בעקבות מה התחלת לכתוב את כתביך?
התחלתי בגיל 12: שירה וסיפורים. בגיל 15-16 כתבתי את הרומאן הראשון שלי שאותו לא הוצאתי, כי לא היה בשל דיו. אבל למדתי אט אט תוך כדי הכתיבה. ישבתי וכתבתי לפי מה שחשבתי ויצרתי את הסגנון שלי. לקח לי זמן להשתלט על השפה על מנת שתהיה שגורה בפי וכדי שאשתמש בה בקלות. וכך הוצאתי 20 רומאנים ובאמתחתי עוד חמישה רומאנים ואחד במוח. בנוסף כתבתי 13 מחזות.
10.איך אתה מסביר את הנוכחות של יוצאי בולגריה בתיאטרון?
ראשית בשביל לכתוב מחזה כאן בארץ יש לכתוב בצורה מודרנית עם כל הסלנג הקיים. אני כתוב עברית. אני לא חושב שצריך לסייע לקלקול השפה.
אני מכיר שחקנים בולגרים כמו אלברט כהן ועוד כמה כמו פרנק ואלכס אנסקי. אין משהו מיוחד. הם שם בצורה פרופורציונלית.
11.אפשר לומר שיש ספר (שכתבת) הקרוב לליבך?
כל הספרים קרובים ללבי. כולם ביטאו משהו מן הלב שלי. כל אחד הגיע בזמן שהייתי זקוק לבטא משהו. כתבתי אפילו ספר נעורים. בתי ביקשה ספר וכך יצא "הנצנוצים מעבר לים" וספר דמיוני בשם "אהבה" בו מדובר על מאפיה המפעילה חווה לחלקי חילוף אנושיים המיועדים להשתלה.
12.מה דעתך על פריחת השירה בלאדינו?
יש אנשים הרוצים לשמר את השפות היהודיות. חרדים משמרים מנהגי גולה רבים. מתוך האמונה שבלבי אני חושב שמה שצריך למות – יש לתת לו למות. עם ישראל צריך להיבנות על העברית. היא חייבת להיות הפרימדונה.
אסוציאציות:
-------------
1. בולגריה- ארץ טובה ליהודים. אדם בשם קויו שהציע לאבי להציל אותי ואת אחי.
2. צ'ירפאן בחלומות- סיום פרק על העיר בה נולדתי
3. תיאטרון- אפשרות ביטוי בצורה בוטה ומיידית של רעיונות
4. יהורם גאון – ענק באמנות- למען עם ישראל
5. יסמין לוי- לא מכיר
6. מכבי יפו- אני ידוע שזה אירוע חברתי לבולגרים ביפו. אני התרחקתי מהקהילה הזו.
יצירות שכתב חיים חיימוף:
---------------------------
1. אהבה לבובת חרסינה
2. אונס
3. אלזה - אגדת חורף
4. אנה מ
5. אנחנו, הזמן והמקום
6. אני, הורדוס המלך
7. בעתה : שירים
8. האתמול של היום
9. החווה
10. היסחפות
11. העידן הרביעי
12. הקדחת השחורה ומות החילוני האחרון
13. התנכלות
14. חול טובעני
15. טייפון
16. ימים של סערה : שירים
17. כולירה
18. לא רק הטובים
19. לילה טוב בחורים
20. לפתע ביום בהיר
21. מבצע "עוגה צהובה"
22. מחשבות צבועות במלים
23. מטע הזיתים
24. מצבים של רגע
25. סיפורים לאפרת
26. ענן
27. עת לנקום
28. פרק ג'
29. צ`ירפאן בחלומות
30. רוח קרה ציפור מרוטשת
31. רצח והארץ התרוקנה
32. שירים ליהודית
33. שירים על גיורא
34. שש לפנות בוקר
35. תעלומת הניצנוצים בים
36. תערובת הטבק
קישור:
קישור חיצוני • www.tapuz.co.il
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=420&msgid=144712382