שוק ספרי הילדים פורח מאז ומתמיד. הורים לפעוטות ולילדים בגיל הרך מצטיידים בלהיטים החדשים לצד הקלאסיקות הישנות, והילדים הנלהבים מחכים לשעת הסיפור לפני השינה. אבל אז הילדים הולכים לבית הספר, לומדים לקרוא ובאופן פרדוקסלי מגלים פחות ופחות עניין בכריכות קשות. הגלישה באינטרנט אטרקטיבית יותר, הצפייה בטלוויזיה בולעת את הזמן, והעיסוק בספרים נוטה להידחק לפינה נידחת בלוח הזמנים היומי.
"ילדים בגיל צעיר בדרך כלל אוהבים ספרים. הבעיה היא במעבר מהגן לכיתה א'", אומרת ורד שלאוזר, מומחית לעידוד הקריאה ומחברת הספר "לגעת בסיפור". "בכיתה א'-ב' הם עוד מרצים את הסביבה ואת ההורים, אבל בסביבות גיל תשע מתחיל המרד הגדול. הם עוזבים את הקריאה לגמרי. הילדים התרגלו לשמוע לפחות סיפור אחד ביום, והתרגלו לכך שהסיפורים מלווים את הנושאים הלימודיים כמו בגן, וכעת הם רואים שהקריאה הופכת לטכנית, לכלי לימוד".
ההורים בבית לא תמיד מרוצים מזניחת הפעילות החשובה, ומנסים לעודד את הילד לקרוא בכוחות עצמו, בדרך כלל ללא הצלחה. "לפעמים ההורים מרגישים שהקראה לילדים היא תיק עבורם", מוסיפה שלאוזר. "הם עשויים להתחיל לנדנד לו, להכריח אותו, ולהפציר בו לקרוא כל הזמן. בהתחלה ילדים נהנים מכך שהם מזהים את המילים וקוראים, אבל אחר כך זה הופך למעמסה".
מה אפשר לעשות כדי שילדים ימשיכו את מסורת הקריאה בבגרותם? ראשית, חשוב להנחיל את אהבת הקריאה מגיל צעיר. שלאוזר טוענת שכדאי להתחיל להקריא לילדים ספרים עוד במהלך ההיריון, מהחודש החמישי.
היא מספרת כי אחותה הקריאה לעובר שלה את הספר "העץ הנדיב" ובכל פעם שהגיעה לשורה מסוימת חשה בבעיטה. כשהתינוק נולד, היא המשיכה להקריא לו את הספר, והבחינה שהוא מתחיל לצחוק בכל פעם שהגיעה לאותה השורה. "הקריאה היא לא דיבור רגיל", היא אומרת. "היא קשורה לאינטונציה, להפסקות, להתאמות. עובר שומע כל מה שמתרחש סביבו".
טיפים:
* הניחו את הספרים על מדפים נמוכים
* אל תוותרו על חווית הקריאה המשותפת
להמשך:
"ילדים בגיל צעיר בדרך כלל אוהבים ספרים. הבעיה היא במעבר מהגן לכיתה א'", אומרת ורד שלאוזר, מומחית לעידוד הקריאה ומחברת הספר "לגעת בסיפור". "בכיתה א'-ב' הם עוד מרצים את הסביבה ואת ההורים, אבל בסביבות גיל תשע מתחיל המרד הגדול. הם עוזבים את הקריאה לגמרי. הילדים התרגלו לשמוע לפחות סיפור אחד ביום, והתרגלו לכך שהסיפורים מלווים את הנושאים הלימודיים כמו בגן, וכעת הם רואים שהקריאה הופכת לטכנית, לכלי לימוד".
ההורים בבית לא תמיד מרוצים מזניחת הפעילות החשובה, ומנסים לעודד את הילד לקרוא בכוחות עצמו, בדרך כלל ללא הצלחה. "לפעמים ההורים מרגישים שהקראה לילדים היא תיק עבורם", מוסיפה שלאוזר. "הם עשויים להתחיל לנדנד לו, להכריח אותו, ולהפציר בו לקרוא כל הזמן. בהתחלה ילדים נהנים מכך שהם מזהים את המילים וקוראים, אבל אחר כך זה הופך למעמסה".
מה אפשר לעשות כדי שילדים ימשיכו את מסורת הקריאה בבגרותם? ראשית, חשוב להנחיל את אהבת הקריאה מגיל צעיר. שלאוזר טוענת שכדאי להתחיל להקריא לילדים ספרים עוד במהלך ההיריון, מהחודש החמישי.
היא מספרת כי אחותה הקריאה לעובר שלה את הספר "העץ הנדיב" ובכל פעם שהגיעה לשורה מסוימת חשה בבעיטה. כשהתינוק נולד, היא המשיכה להקריא לו את הספר, והבחינה שהוא מתחיל לצחוק בכל פעם שהגיעה לאותה השורה. "הקריאה היא לא דיבור רגיל", היא אומרת. "היא קשורה לאינטונציה, להפסקות, להתאמות. עובר שומע כל מה שמתרחש סביבו".
טיפים:
* הניחו את הספרים על מדפים נמוכים
* אל תוותרו על חווית הקריאה המשותפת
להמשך:
קישור חיצוני • www.mako.co.il
http://www.mako.co.il/home-family-kids/back_to_school/Article-0f165721be5ba11006.htm