אני שוכב על שולחן הניתוכים
רואה מטושטש,שומע מלמולים
מבין שזאת היא אליי מתקרבת.
את ליבי היא רוצה,על זה היא חושבת.
משחיזה סכינים,ומכינה את הכל
ואני שום דבר לעשות,לא יכול
ידיי ורגליי כבולות לשולחן
אבל אני עדיין לא מוכן.
היא מתחילה לחתוך חתכים קטנים
ארשת קפואה מרוחה לה על הפנים.
הכאב מתחיל לחלחל לכל איבריי
והיא ממשיכה מבלי להביט בעיניי.
היא מחדירה את הסכין הרבה עמוק
עכשיו כבר נגמר לי הכח,אפילו לצעוק.
"בבקשה,אל תקחי את ליבי" אני לוחש
"אני מוכן לתקן את כל מה שהשתבש".
"יפה שלי,אני עדיין אותך אוהב"
"מתוק שלי,גם לי זה כואב"
"אז למה את ליבי את רוצה לקחת"?
"זה אתה שויתרת עליי..אני לא שוכחת"!
מנסה להזכיר לה את כל הזמנים היפים
היא עוצרת לשניה..חושבת כמה רגעים.
אני מזכיר לה את האהבה שלנו שהייתה.
ודוקא אז..להמשיך היא מחליטה.
עכשיו כבר אותה אני לא מצליח לעצור
היא שולחת יד,ואת ליבי מנסה לעקור.
"לנצח אוהב אותך"..אני לוחש בשקט
בדיוק בשניה שחתיכה מליבי מתנתקת.
זהו זה,נגמר. זה היה רק חלום בלהות.
התעוררתי,אך לא יכולתי לעצור את ת'דמעות.
ידעתי, שיהיה לי קשה שוב להיות מאושר
ידעתי,שתמיד חתיכה מליבי תחסר.
רואה מטושטש,שומע מלמולים
מבין שזאת היא אליי מתקרבת.
את ליבי היא רוצה,על זה היא חושבת.
משחיזה סכינים,ומכינה את הכל
ואני שום דבר לעשות,לא יכול
ידיי ורגליי כבולות לשולחן
אבל אני עדיין לא מוכן.
היא מתחילה לחתוך חתכים קטנים
ארשת קפואה מרוחה לה על הפנים.
הכאב מתחיל לחלחל לכל איבריי
והיא ממשיכה מבלי להביט בעיניי.
היא מחדירה את הסכין הרבה עמוק
עכשיו כבר נגמר לי הכח,אפילו לצעוק.
"בבקשה,אל תקחי את ליבי" אני לוחש
"אני מוכן לתקן את כל מה שהשתבש".
"יפה שלי,אני עדיין אותך אוהב"
"מתוק שלי,גם לי זה כואב"
"אז למה את ליבי את רוצה לקחת"?
"זה אתה שויתרת עליי..אני לא שוכחת"!
מנסה להזכיר לה את כל הזמנים היפים
היא עוצרת לשניה..חושבת כמה רגעים.
אני מזכיר לה את האהבה שלנו שהייתה.
ודוקא אז..להמשיך היא מחליטה.
עכשיו כבר אותה אני לא מצליח לעצור
היא שולחת יד,ואת ליבי מנסה לעקור.
"לנצח אוהב אותך"..אני לוחש בשקט
בדיוק בשניה שחתיכה מליבי מתנתקת.
זהו זה,נגמר. זה היה רק חלום בלהות.
התעוררתי,אך לא יכולתי לעצור את ת'דמעות.
ידעתי, שיהיה לי קשה שוב להיות מאושר
ידעתי,שתמיד חתיכה מליבי תחסר.