כבר לא כיף לי לכתוב.
קשה לי לכתוב.
קשה לי לכתוב כששמח. גם כשעצוב.
אפילו כשאני עצבנית.
זה לא מחסום כתיבה.
המילים זורמות כמו מים בברז פתוח.
והדף מתמלא, וגם הבא אחריו.
וזה לא נגמר.
ואז מגיע שלב המחיקה.
אי אפשר.
אני לא יכולה להעלות את הדברים שלי על הדף באמת.
גם לא למגירה. זה כאילו שהראש אומר "זה לא שווה תיעוד".
וזה קצת נמאס לי.
אחזור כשזה יעבור לי.
עד אז?
נשתמע בסיבוב.
קשה לי לכתוב.
קשה לי לכתוב כששמח. גם כשעצוב.
אפילו כשאני עצבנית.
זה לא מחסום כתיבה.
המילים זורמות כמו מים בברז פתוח.
והדף מתמלא, וגם הבא אחריו.
וזה לא נגמר.
ואז מגיע שלב המחיקה.
אי אפשר.
אני לא יכולה להעלות את הדברים שלי על הדף באמת.
גם לא למגירה. זה כאילו שהראש אומר "זה לא שווה תיעוד".
וזה קצת נמאס לי.
אחזור כשזה יעבור לי.
עד אז?
נשתמע בסיבוב.