מכתב לאלוהים: אלוהים יקר
אדוני", אני אוהב אותך מאוד ומופתע כל יום מחדש
מהיצירות המופלאות שיצרת. אני רוצה שנעמיק את הקשר בינינו, אני
מאוד רוצה להכיר אותך יותר, להבין איך אתה חושב, איך אתה עובד
ואיך אתה מקבל החלטות.
האם בכלל אני מעניין אותך? האם אתה מפקח באמת ומשגיח על כל
פעולה, או שיצרת עולם שמתפקד מאליו, מכוח האינרציה, שבו הכול
פועל לפי תכנון ותוכנית שנקבעה מראש? אני רוצה להבין ולדעת איך זה
עובד באמת,כל היקום הזה, וסקרן מאוד לגבי שאלות רבות: איך בעצם
בראת את כל הדבר העצום הזה, את השמש והירח, את מחזוריות הטבע,
את כל הדבר המורכב הזה? איך כל זה עובד מעצמו כל כך הרבה זמן,
מאין כל האנרגיה הזאת מגיעה, אם על פי התורה, או המדע, כבר אלפי
או מיליוני שנים.
כך או כך, זה בלתי נתפס. האנרגיה שבשמש, הדיוק העצום שבכל הבריאה
הזאת, הסיבובים של כל הכדורים בתיאום מדהים... ואתה, שיוצר דבר כזה
מורכב, לשם מה ולמה אתה צריך אותנו? מהאנחנו עבורך?
אני רוצה לדעת מה זה "כאן", למה אנחנו פה ולאיזה צורך, ייעוד
או מטרה? ולמה שלא תשלח מסרים ברורים יותר, כך גם נעשה
את התפקיד שייעדת לנו טוב יותר. הרי זאת המטרה שלך, או שאני
טועה?
אני רוצה לדעת גם מה יש בעולם בנוסף לכל מה שאנחנו מכירים ויודעים,
ומה יהיה אתנו אחרי שנמלא את התפקיד שנועד לנו. האם יש משהו
מאחורי הזמן"הזה"? החיים האלו? ומה עם הגוף שלנו? איך עובד כל הדבר
העצום הזה, האדם הזה שבנו? כל זה הופך באמת לאפר ולכלום?
האם המוח שמניע את הרצון שלנו נשלט על ידי משהו שקשור בך, או
שמא אנו לבדנו שולטים בו? האם יש בנו משהו שאנחנו עדיין לא
מכירים, בתוך הגוף, בראש או בנשמה? ומה זו"נשמה"? היא קיימת? יש
לה המשך מחוץ לגוף? האם כשנתפתח ברוחניות ונכיר את הנשמה שלנו
טוב יותר גם נתקרב אליך?
איזו השפעה יש לנו על המחר? האם המחר שלנו כבר קבוע וידוע, או
שהכול פתוח לאירועים? האם כשהגוף שלנו יהפוך לאבק ועפר זה ייגמר
סופית? האם כזה הוא הקשר בינינו לבין העולם שלך? ואם כך, תגיד לי
איך אתה רוצה שאתנהג, אתלבש, אעבוד, אתנהל...
עוד משהו: הילדים שלי. האם הם שלי או גם שלך? ואם כך, עזור לי להדריך
אותם. אולי אנחנו בכלל שותפים, כשאתה הבוס? אם כך, בבקשה תן
הוראות ברורות, לאעםפרשניםולאדרךמתווכיםאלא"ישירות".
מה לגבי בני הדתות האחרות? האם גם הם שותפים לנו? הם שווים או
זוטרים? ומדוע הם רוצים להרע לנו בכל פעם מחדש? ומדוע אתה לא
עוזר לנו יותר עם כל העמים האלה סביב, שיניחו לנו להתקיים בשקט?
אלוהים, הבאת אותי לעולם שלך, בבקשה תבהיר לי מה אתה מצפה
ממני, מכולנו, כדי שנדע יותר וכדי שתקבל מאתנו מה שאתה מצפה.
ִאתנו באופן ברור, אז ודאי נגיע לתוצאות טובות יותר.
דבר
רציתי לשאול עוד משהו חשוב: ישנן תקופות שבהן שאני מרגיש טוב
ונינוח, הכול הולך לי כמו שאני רוצה, אנשים אומרים "כן" לכל
בקשותיי, וכל מה שאני נוגע בו זורם כמו שאני מצפה. אני מרגיש אהוב
ואוהב... האם זה אומר שאתה מרוצה ממני וממה שאני עושה? לכן זה
מצליח לי? או שזה סתם מקרה?
וכשרע ולא הולך לי, האם זה כדי שאדע שיש גם רע, או שאני
פשוט לא בדרך הנכונה? וכשקורים דברים רעים, תקלות ותאונות —
האם אלה עונשים על חטאים שלנו, או שאלו דברים שהם כבר קבועים
מראש, והכול קורה כאן לפי תכנון ותכניות מסודרות? האם מה
שכתוב בתורה, במשנה ובגמרא, אלה הנחיות שלך, או פרשנויות של
בני אדם? האם הבסיס למצוות התורה והדת הוא הבסיס לצדק החברתי
שלך?
מה אתה אומר על מדינת ישראל ? על הדתיים והחילוניים? מה על
ערבים?
וירושלים —האם למות למען אדמה? זה נכון גם לדעתך?
נו, יש לי מיליון שאלות אליך. למשל, האם חיי האהבה מקובלים עליך?
האם תשוקה זה טוב, או שזו רק דרך להביא עוד ילדים ולספק את
תאוות הבשר? ולמה להביא עוד ילדים אם יש בעולם ילדים רעבים?
כולם הרי הילדים שלך.
האם מה שאנו למדים כאן, ההתפתחות שלנו, זה לרוחך? האם גם אתה
נוטה להעריך פרופסור מצליח? ומה עם הטרוריסטים? האם גם הם חלק
מהתכניות שלך? הרי הם הורסים את כל מה שבנית. ואולי הם "באג"
בתוכנ השלך?
ועוד משהו: מה פשר החלומות שלנו בלילה, כשאנחנו ישנים? האם
לנשמה יש חיים משלה המתעוררים בלילה? האם החלומות הם החיים
הכפולים של הנשמה? האם לחלום יש מסר? האם החלום עצמו מספר
על העבר, או על העתיד?
פעם חלמתי שאני שוכב על ספסל במקום מופלא, וגם אבא שלי יושב
על הספסל וראשי מונח על ברכיו. הוא לבוש בכותונת לבנה צחורה
ומלטף את שערי ומחייך. הכול מסביב ירוק, כמו בחודשי האביב,
ובמקום ההוא יש גם אגם קטן, עם מפלים וזרימה של מים שקטים. אין
לי ספק שזה גן עדן.
אז מה? מה בדיוק המסר כאן? האם הייתה פגישה של הנשמות שלנו
שישבו בגן עדן? ומה פירוש החלומות שלא קשורים לכלום, שיש בהם
המון דברים מוזרים? האם גם להם יש משמעות?
אני רוצה להבין אם בלילה, כשאנחנו נרדמים, הנשמה שלנו מתנתקת
ומנהלת חיים אחרים ואנחנו ישנים, לפעמים זוכרים ולפעמים לא. האם
היא הולכת בין נשמות אחרות וחיים אחרים ובבוקר חוזרת לגוף, ממש
לפני שהגוף מתעורר?
כל זה כל כך מוזר ומעניין. איך אתה מתעסק עם כל כך הרבה פרטים
ועם כל כך הרבה אנשים? בוודאי יש לך מיליארדי עוזרים ושליחים,
ואתה מנהל את הכול ומתערב רק איפה שאתה רואה משהו חשוב וחריג.
כך זה נראה, בכל אופן. אז הנה כמה עניינים שאתה חייב להתערב בהם
בימים אלו: הערבים בסביב השלנו, המדינות השכנות, האטום של איראן,
הבעיות בממשלה, המצב החברתי, הבורסה, הטייקונים.
אני חושב על הזמן במרחב החיים. כשהייתי ילד קטן, וכמוני גם יתר
הילדים, הרגשנו את הזמן, הרגשנו כל רגע. הכול עבר כל כך לאט,
הבוקר הזדחל בבית הספר או בגן או בכל מקום שהוא. כל נסיעה נמשכה
כמו נצח, כל פעולה, כל הליכה. והיום הכול טס וחולף במהירות, הנה
שוב יום ראשון ושבוע חלף, והנה שוב הראשון בחודש, והנה שוב ראש
השנה, והנה עוד שנה חלפה ועוד עשור.
לדעתי, תחושת הזמן היא אישית לכל אחד, והמשותף לכולם הוא שקצב
האירועים של כל אחד הוא שקובע את תחושתו לגבי הזמן. אם האדם
יושב ולא עושה דבר ולא נהנה מהעשייה, כמו אסיר בבית כלא, הזמן
שלו לא זז, אבל אם הוא חי במרוץ של עשייה והנאות, זמנו ירוץ,
והשעות והימים יחלפו במהירות. זה נכון?
בדמיוני, אני חושב שאנחנו והזמן אלו שני דברים שעוברים זה בתוך
זה. הכול כאן קיים, והכול היה כאן גם לפני שהגענו. הכול אותו דבר,
נשאר כשהיה, ורק אנחנו עוברים בתוך הזמן. אנחנו היצורים, אנחנו
האורחים לרגע, עוברים במה שקיים במרחב אין- סופי ויוצרים בו את
חיינו.
מי שמת ויש לו מזל, משאיר משהו משלו לאלה שיהיו כאן אחריו. מי
שאין לו מזל רק עובר כאן, בתוך הזמן והמרחב, ונעלם כלא-היה. לא
ייזכר ולא ייוותר ממנו מאומה. אני סבור שככל שנרוץ מהר יותר בזמן
הזה, תיגמר לנו הדרך ושעתנו תגיע מוקדם. הכול ייגמר עבורנו, כך או
כך, אולם אני חושב שאם נבין איך זה עובד, נוכל להיות אנשים טובים
יותר ונחיה את הזמן נכון יותר.
יש אומרים שאתה נמצא בכל אחד מאתנו ובכל חלק בגופינו, ושניצוצות
שלך נמצאים בכל חלקיק בבריאה. האם יש בכך משהו מן האמת? לדעתי,
אין ספק שבלבו של כל אחד מאתנו ישנו חלקיק אלוהי שהוא אינו יכול
לברוח ממנו כלל, וביחד הם מהווים חלק מהיקום הכללי.
לבסוף אני רוצה לומר עוד משהו: התורה שנתת לנו היא אחד הדברים
המופלאים הקיימים. בן האדם לא היה יכול לצפות ל"הוראות יצרן"
ברמת פירוט רחבה יותר. יש בה הכול, בתורתך, על כל דבר ועד לפרט
האחרון, ועל זה אין איש חולק. נתת תורה כבסיס למערכת היחסים בין
אדם לאדם ובין האדם למקום, ואתה, אלוהים יקר, ששולט בכול מסתכל
מלמעלה, מה דעתך? האם אנחנו בדרך הנכונה?
על פי מה שלמדנו ובאמונתנו, אתה ראשון לכל נברא ואין ראשית
לראשיתך. אתה יחיד ויחידי, ולך מופנית שאלתי האחרונה: אתה,
שבראת את כולם, איך ומתי אתה עצמך נבראת? האם אתה הוא גם
ה"טבע"?
בכל פעם שאני מעמיק בנושא, אני מתמלא התפעלות והערצה יחד עם
חשש. אני משתוקק לדעת יותר על היקום ועלינו, ומצפה שתחכים אותי
כדי שאדע יותר.
ואם היה אסור לי לשאול, סלח לי על כך.
אדוני", אני אוהב אותך מאוד ומופתע כל יום מחדש
מהיצירות המופלאות שיצרת. אני רוצה שנעמיק את הקשר בינינו, אני
מאוד רוצה להכיר אותך יותר, להבין איך אתה חושב, איך אתה עובד
ואיך אתה מקבל החלטות.
האם בכלל אני מעניין אותך? האם אתה מפקח באמת ומשגיח על כל
פעולה, או שיצרת עולם שמתפקד מאליו, מכוח האינרציה, שבו הכול
פועל לפי תכנון ותוכנית שנקבעה מראש? אני רוצה להבין ולדעת איך זה
עובד באמת,כל היקום הזה, וסקרן מאוד לגבי שאלות רבות: איך בעצם
בראת את כל הדבר העצום הזה, את השמש והירח, את מחזוריות הטבע,
את כל הדבר המורכב הזה? איך כל זה עובד מעצמו כל כך הרבה זמן,
מאין כל האנרגיה הזאת מגיעה, אם על פי התורה, או המדע, כבר אלפי
או מיליוני שנים.
כך או כך, זה בלתי נתפס. האנרגיה שבשמש, הדיוק העצום שבכל הבריאה
הזאת, הסיבובים של כל הכדורים בתיאום מדהים... ואתה, שיוצר דבר כזה
מורכב, לשם מה ולמה אתה צריך אותנו? מהאנחנו עבורך?
אני רוצה לדעת מה זה "כאן", למה אנחנו פה ולאיזה צורך, ייעוד
או מטרה? ולמה שלא תשלח מסרים ברורים יותר, כך גם נעשה
את התפקיד שייעדת לנו טוב יותר. הרי זאת המטרה שלך, או שאני
טועה?
אני רוצה לדעת גם מה יש בעולם בנוסף לכל מה שאנחנו מכירים ויודעים,
ומה יהיה אתנו אחרי שנמלא את התפקיד שנועד לנו. האם יש משהו
מאחורי הזמן"הזה"? החיים האלו? ומה עם הגוף שלנו? איך עובד כל הדבר
העצום הזה, האדם הזה שבנו? כל זה הופך באמת לאפר ולכלום?
האם המוח שמניע את הרצון שלנו נשלט על ידי משהו שקשור בך, או
שמא אנו לבדנו שולטים בו? האם יש בנו משהו שאנחנו עדיין לא
מכירים, בתוך הגוף, בראש או בנשמה? ומה זו"נשמה"? היא קיימת? יש
לה המשך מחוץ לגוף? האם כשנתפתח ברוחניות ונכיר את הנשמה שלנו
טוב יותר גם נתקרב אליך?
איזו השפעה יש לנו על המחר? האם המחר שלנו כבר קבוע וידוע, או
שהכול פתוח לאירועים? האם כשהגוף שלנו יהפוך לאבק ועפר זה ייגמר
סופית? האם כזה הוא הקשר בינינו לבין העולם שלך? ואם כך, תגיד לי
איך אתה רוצה שאתנהג, אתלבש, אעבוד, אתנהל...
עוד משהו: הילדים שלי. האם הם שלי או גם שלך? ואם כך, עזור לי להדריך
אותם. אולי אנחנו בכלל שותפים, כשאתה הבוס? אם כך, בבקשה תן
הוראות ברורות, לאעםפרשניםולאדרךמתווכיםאלא"ישירות".
מה לגבי בני הדתות האחרות? האם גם הם שותפים לנו? הם שווים או
זוטרים? ומדוע הם רוצים להרע לנו בכל פעם מחדש? ומדוע אתה לא
עוזר לנו יותר עם כל העמים האלה סביב, שיניחו לנו להתקיים בשקט?
אלוהים, הבאת אותי לעולם שלך, בבקשה תבהיר לי מה אתה מצפה
ממני, מכולנו, כדי שנדע יותר וכדי שתקבל מאתנו מה שאתה מצפה.
ִאתנו באופן ברור, אז ודאי נגיע לתוצאות טובות יותר.
דבר
רציתי לשאול עוד משהו חשוב: ישנן תקופות שבהן שאני מרגיש טוב
ונינוח, הכול הולך לי כמו שאני רוצה, אנשים אומרים "כן" לכל
בקשותיי, וכל מה שאני נוגע בו זורם כמו שאני מצפה. אני מרגיש אהוב
ואוהב... האם זה אומר שאתה מרוצה ממני וממה שאני עושה? לכן זה
מצליח לי? או שזה סתם מקרה?
וכשרע ולא הולך לי, האם זה כדי שאדע שיש גם רע, או שאני
פשוט לא בדרך הנכונה? וכשקורים דברים רעים, תקלות ותאונות —
האם אלה עונשים על חטאים שלנו, או שאלו דברים שהם כבר קבועים
מראש, והכול קורה כאן לפי תכנון ותכניות מסודרות? האם מה
שכתוב בתורה, במשנה ובגמרא, אלה הנחיות שלך, או פרשנויות של
בני אדם? האם הבסיס למצוות התורה והדת הוא הבסיס לצדק החברתי
שלך?
מה אתה אומר על מדינת ישראל ? על הדתיים והחילוניים? מה על
ערבים?
וירושלים —האם למות למען אדמה? זה נכון גם לדעתך?
נו, יש לי מיליון שאלות אליך. למשל, האם חיי האהבה מקובלים עליך?
האם תשוקה זה טוב, או שזו רק דרך להביא עוד ילדים ולספק את
תאוות הבשר? ולמה להביא עוד ילדים אם יש בעולם ילדים רעבים?
כולם הרי הילדים שלך.
האם מה שאנו למדים כאן, ההתפתחות שלנו, זה לרוחך? האם גם אתה
נוטה להעריך פרופסור מצליח? ומה עם הטרוריסטים? האם גם הם חלק
מהתכניות שלך? הרי הם הורסים את כל מה שבנית. ואולי הם "באג"
בתוכנ השלך?
ועוד משהו: מה פשר החלומות שלנו בלילה, כשאנחנו ישנים? האם
לנשמה יש חיים משלה המתעוררים בלילה? האם החלומות הם החיים
הכפולים של הנשמה? האם לחלום יש מסר? האם החלום עצמו מספר
על העבר, או על העתיד?
פעם חלמתי שאני שוכב על ספסל במקום מופלא, וגם אבא שלי יושב
על הספסל וראשי מונח על ברכיו. הוא לבוש בכותונת לבנה צחורה
ומלטף את שערי ומחייך. הכול מסביב ירוק, כמו בחודשי האביב,
ובמקום ההוא יש גם אגם קטן, עם מפלים וזרימה של מים שקטים. אין
לי ספק שזה גן עדן.
אז מה? מה בדיוק המסר כאן? האם הייתה פגישה של הנשמות שלנו
שישבו בגן עדן? ומה פירוש החלומות שלא קשורים לכלום, שיש בהם
המון דברים מוזרים? האם גם להם יש משמעות?
אני רוצה להבין אם בלילה, כשאנחנו נרדמים, הנשמה שלנו מתנתקת
ומנהלת חיים אחרים ואנחנו ישנים, לפעמים זוכרים ולפעמים לא. האם
היא הולכת בין נשמות אחרות וחיים אחרים ובבוקר חוזרת לגוף, ממש
לפני שהגוף מתעורר?
כל זה כל כך מוזר ומעניין. איך אתה מתעסק עם כל כך הרבה פרטים
ועם כל כך הרבה אנשים? בוודאי יש לך מיליארדי עוזרים ושליחים,
ואתה מנהל את הכול ומתערב רק איפה שאתה רואה משהו חשוב וחריג.
כך זה נראה, בכל אופן. אז הנה כמה עניינים שאתה חייב להתערב בהם
בימים אלו: הערבים בסביב השלנו, המדינות השכנות, האטום של איראן,
הבעיות בממשלה, המצב החברתי, הבורסה, הטייקונים.
אני חושב על הזמן במרחב החיים. כשהייתי ילד קטן, וכמוני גם יתר
הילדים, הרגשנו את הזמן, הרגשנו כל רגע. הכול עבר כל כך לאט,
הבוקר הזדחל בבית הספר או בגן או בכל מקום שהוא. כל נסיעה נמשכה
כמו נצח, כל פעולה, כל הליכה. והיום הכול טס וחולף במהירות, הנה
שוב יום ראשון ושבוע חלף, והנה שוב הראשון בחודש, והנה שוב ראש
השנה, והנה עוד שנה חלפה ועוד עשור.
לדעתי, תחושת הזמן היא אישית לכל אחד, והמשותף לכולם הוא שקצב
האירועים של כל אחד הוא שקובע את תחושתו לגבי הזמן. אם האדם
יושב ולא עושה דבר ולא נהנה מהעשייה, כמו אסיר בבית כלא, הזמן
שלו לא זז, אבל אם הוא חי במרוץ של עשייה והנאות, זמנו ירוץ,
והשעות והימים יחלפו במהירות. זה נכון?
בדמיוני, אני חושב שאנחנו והזמן אלו שני דברים שעוברים זה בתוך
זה. הכול כאן קיים, והכול היה כאן גם לפני שהגענו. הכול אותו דבר,
נשאר כשהיה, ורק אנחנו עוברים בתוך הזמן. אנחנו היצורים, אנחנו
האורחים לרגע, עוברים במה שקיים במרחב אין- סופי ויוצרים בו את
חיינו.
מי שמת ויש לו מזל, משאיר משהו משלו לאלה שיהיו כאן אחריו. מי
שאין לו מזל רק עובר כאן, בתוך הזמן והמרחב, ונעלם כלא-היה. לא
ייזכר ולא ייוותר ממנו מאומה. אני סבור שככל שנרוץ מהר יותר בזמן
הזה, תיגמר לנו הדרך ושעתנו תגיע מוקדם. הכול ייגמר עבורנו, כך או
כך, אולם אני חושב שאם נבין איך זה עובד, נוכל להיות אנשים טובים
יותר ונחיה את הזמן נכון יותר.
יש אומרים שאתה נמצא בכל אחד מאתנו ובכל חלק בגופינו, ושניצוצות
שלך נמצאים בכל חלקיק בבריאה. האם יש בכך משהו מן האמת? לדעתי,
אין ספק שבלבו של כל אחד מאתנו ישנו חלקיק אלוהי שהוא אינו יכול
לברוח ממנו כלל, וביחד הם מהווים חלק מהיקום הכללי.
לבסוף אני רוצה לומר עוד משהו: התורה שנתת לנו היא אחד הדברים
המופלאים הקיימים. בן האדם לא היה יכול לצפות ל"הוראות יצרן"
ברמת פירוט רחבה יותר. יש בה הכול, בתורתך, על כל דבר ועד לפרט
האחרון, ועל זה אין איש חולק. נתת תורה כבסיס למערכת היחסים בין
אדם לאדם ובין האדם למקום, ואתה, אלוהים יקר, ששולט בכול מסתכל
מלמעלה, מה דעתך? האם אנחנו בדרך הנכונה?
על פי מה שלמדנו ובאמונתנו, אתה ראשון לכל נברא ואין ראשית
לראשיתך. אתה יחיד ויחידי, ולך מופנית שאלתי האחרונה: אתה,
שבראת את כולם, איך ומתי אתה עצמך נבראת? האם אתה הוא גם
ה"טבע"?
בכל פעם שאני מעמיק בנושא, אני מתמלא התפעלות והערצה יחד עם
חשש. אני משתוקק לדעת יותר על היקום ועלינו, ומצפה שתחכים אותי
כדי שאדע יותר.
ואם היה אסור לי לשאול, סלח לי על כך.