•

פיתרון מלא לכל הדברים שאנחנו עוסקים בהם. האמנם? - פורום סימניה | סימניה - ספרים, סופרים וחברים

פיתרון מלא לכל הדברים שאנחנו עוסקים בהם. האמנם?

12,775 צפיות

29 הודעות

לביאחיפה•לפני 16 שנים

פיתרון מלא לכל הדברים שאנחנו עוסקים בהם. האמנם?

קורנליוסבן 41, חולון•לפני 16 שנים

ישראל השיעית

יוסףבן 46, אזור ירושלים•לפני 16 שנים

מדינה והלכה

אני =]בת 34, פתח תקווה•לפני 16 שנים

לא נראלי שתהיה פה מדינת הלכה בניגוד לרצון העם...

ענתבת 47, יבנה•לפני 16 שנים

החוקים במדינה

טליהבת 30, כל מקום שתרצה•לפני 16 שנים

לא ידעתי שפתחנו שיעור אזרחות. אם אתם כ"כ מתמצאים תוכלו לעזור לי ?

לביאחיפה•לפני 16 שנים

לא בדיוק שיעור אזרחות

טליהבת 30, כל מקום שתרצה•לפני 16 שנים

לביא, תאמין לי. יש לי את הספר הארור...הוא ילך למדורה בל"ג בעומר. והמורה- לפח אשפה.

הדוויגבת 30, צמרות•לפני 16 שנים

אני איתך!

אני =]בת 34, פתח תקווה•לפני 16 שנים

חחחח, גם לי יש מבחן באזרחות, אחרי חנוכה!!!

לביאחיפה•לפני 16 שנים

במקום שבו שורפים ספרים

תהילהבת 31, רעננה•לפני 16 שנים

באמת?למה?..

טליהבת 30, כל מקום שתרצה•לפני 16 שנים

תהילה, מה זו השאלה הזו

תהילהבת 31, רעננה•לפני 16 שנים

אישית,

טליהבת 30, כל מקום שתרצה•לפני 16 שנים

כן, באמת תודה על העידוד..... שמרי לעצמך את הידע שלך.

תהילהבת 31, רעננה•לפני 16 שנים

אל תקחי קשה נשמה :) הכול מאהבה! ♥

דן-1עכו•לפני 16 שנים

עבר זמנו בטל קורבנו

תוםבת 35, פריז•לפני 16 שנים

ניבים-

טליהבת 30, כל מקום שתרצה•לפני 16 שנים

חבר'ה בדיוק עברתי על זה מבחן, אבל מה הקשר בן תורה(ויקרא) לאזרחות ?!

ענתבת 47, יבנה•לפני 16 שנים

לא רק בהקשר של הקרבת קורבנות...

צבישבת 35, ירושלים•לפני 16 שנים

יותר סלנגי זה עבר זמנו בטל קורבנו ואם אינני טועה זה מה שכתוב שם

דן-1עכו•לפני 16 שנים

משטר יהודי פנימי

תקוהבת 78, חולון•לפני 16 שנים

אמת ויציב יקירי

יצחק ש.בן 39, ירושלים•לפני 16 שנים

אורי זוהר אמר משפט ענק לפני כמה שנים

צבישבת 35, ירושלים•לפני 16 שנים

חסר מה שנקרא קודיפקציה רלוונטית

לביאחיפה•לפני 16 שנים

קודיפקציה רלוונטית

צבישבת 35, ירושלים•לפני 16 שנים

טוב ויפה מילים כדורבנות אנסה להשיב לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון דבר דבור על אופניו

לביאחיפה•לפני 16 שנים

להכפיף דינים לרצונם

צבישבת 35, ירושלים•לפני 16 שנים

לא מצויה בשום אדם חכמה כדי לקחת מונופול על האמת

קודיפקציה רלוונטית (אהבתי את הביטוי)

ההבדל העיקרי שאני רואה בין שתי שיטות המשפט(אותומני/בריטי/מערבי/ערבי מול עברי) הוא היסודות עליהם המשפט נשען.
- בצד הראשון עומדים מחוקקים שיכולים לחוקק ככל העולה על רוחם. בהתאם למצב הרוח, לתרבות ולשנאה שיש כלפי קבוצות אחרות. (ראי חוקי נירנברג כדוגמא, ראי חקיקה בערב הסעודית לדוגמא הכורתת ידיים לאנשים)
- בצד השני עומדים מחוקקים המעוגנים להלכה. אין להם אפשרות לפסוק בניגוד לתורה.

התורה שמרה עלינו כעם בעל חוקים יציבים גם כסביבנו העמים התנהגו כחיות, ועם כל שינוי טכנולוגי ותרבותי במשך תקופה ארוכה מאוד. אף פעם לא היתה בעיה של רלוונטיות כיוון שהתורה איננה נישתית או קצובה בזמן.

למה קניין, ומהו בכלל?
לפי הבנתי זהו מעין רישום טאבו של מה שייך למי, אבל אמיתי, לא רק כנורמה בין אנשים, החפץ ממש שייך לך. כנראה שהוא דרוש בשביל שתוכלי לפסוק במצבים משתנים אתמול היום ומחר.

מה עושים עם מושגים חדשים כמו זכויות יוצרים ודיני חברות?
בשביל זה יש פוסקים ודיינים. תמיד היו. אין לי ספק שימצא הפתרון הנכון כשישבו על המדוכה.

מה עושים עם "חופש" מדומה שהמשפט הנוכחי מאפשר לנו, ועם הגבלות שהוא כופה עלינו - המנוגדים לתורה? כיצד בכלל נוכל להסתגל לשינוי שכזה?
שאלות קשות, אבל אם חיינו עמוק בתרבות מצריים 210 שנה והצלחנו לצאת, גם על זה נתגבר.

מי שמשווה בין המשפט העברי לחקיקה בארצות איסלאם טועה ומטעה.
החקיקה שם יושבת על אותה כף בדיוק של 'חוקיהם', לצד החקיקה הבריטית.
מנגד, על הכף השניה, יושב המשפט העברי.
עם לבדד ישכון.

קצת מגומגמת הטענה של משפט עברי לגבי שאר האסכולות השיפוטיות לדעתי.
טוב ויפה לומר אנו מעוגנים בתורת אלוהים שאגב היו טובחים אותי בסקילה בעודני ערומה בתשובתי אליך אז קצת מוזר לכבול על חוקי הגנבה של ערב הסעודית ידוע לי המאמר שבית דין שהרגו פעם בשבעים שנה היא בעייתית בכל אופן מיתות אכזריות מוכרות בתנך בכל אופן עיקר הטענה שלי זה העיגון כי אני סבורה שחכמי ישראל בשליטתם בנבכי תורה ידעו יודעים וידעו להכפיף דינים לרצונם ועדיין לעגן אותו היטב בהלכה היהודית ולזה המאמר טיהר את השרץ בקנ טעמים ובנוסף לזה בימנו אנו קראתי קצת על פרשיית הגרים ודומני שאותו רב לא בלם פיו והיה לו להשיב בתלמוד ובהלכה.
חוקי נירנברג הם לא משפט אין שום אסכולה שתאמץ שמץ מתוכנם אם כן באותה מידה שאתה קובל על קריאות הגיהד האסלמי זה שהנאצים קבעו את זה בחוק לתת להם משנה תוקף לא מעלה ולא מוריד לעניין חוק ומשפט
אמרת טוב ויפה לעניין קניין אולם זה פרט ובכלל זה כל כעין הפרט שנלאיתי להזכיר מחוסר ידיעה בעיקר אולם שאלה לי אליך מה פסול מצאת במשפט הנוכחי שמבוסס על צדק ויושר זה שיש פרוצדורה ושחיתויות לא קשור לעצם התוכן החוקתי
מה שלא יהיה אני ישאר גאה בעמי בלאומי ולא משום הצדק האלוהי אלא משום שזה עמי על יתרונותיו על חסרונותיו ומי יתן והיה באמת עם כלביא

הטענה בסדר. המגומגמת זה אני.

להכפיף דינים לרצונם - זה בדיוק ההבדל.
ידעו יודעים וידעו אך לא יוכלו לפסוק כרצונם אם הוא מנוגד לתורה.
ההלכה היא עוגן במציאות הצפה.

הדוגמא של נירנברג, אל תמהרי לפסול אותה. כל תרבות חוקקה לעצמה חוקים כאוות נפשה, ושפטה במידת הצדק או הרחמים או שילוב שלהם כרצונה. במיוחד בדמוקרטיה בה הרוב יכול להחליט מה שבא לו. טענות על מוסר תקפות רק בגלל שהרוב חושב שדבר מסויים הוא מוסרי ואחר לא.
שימי לב שהשבת לדוגמא לא בטלה פתאום גם אם יש רוב שלא שומר עליה. גם אם יהיה דור שלם של בנים חוצפנים, עדיין כיבוד אב ואם יהיה בתוקף. אין לנו מנדט בנושא בכלל.

אם תשאלי את רב אשי לגבי 'תאי גזע עובריים' הוא יגיד לך 'תאי מה?', ורב ששת לגבי חברת חשמל ישאל 'חברת חש-מה?'
ובכל זאת יש פסיקות הלכתיות עם תוקף מתוך התורה לגבי שניהם.
ההלכה יודעת לטפל בכל מה שהיה ויהיה. זה חלק מהיופי שבה.

כל מערכת חוקתית נשענת על משהו. המשפט הנוכחי במדינה נשען במקרים רבים על דרכי הגויים (עותומנים/בריטים וחברים נוספים). להגיד שהוא מבוסס על צדק ויושר נראה לי לא במקום.
מה תעשי במיוחד במקרים בהם החוקים הנוכחיים סותרים את ההלכה? עדיין תגידי שהצדק עימם?

שמח שאת גאה בעמנו. גם אני.
בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ <b>צְבִי </b> הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת.