תקציר הספר
עונת העצמות הוא רומן עתידני, המתרחש בשנת 2059 בלונדון, הנשלטת על ידי משטר הרודף את אלה הרואים מעבר. גיבורתו בת ה-19 היא פייג מארני, העובדת בעולם התחתון של לונדון הנשלט על ידי שר-צל, ובחסותו היא פורצת לנשמות של בני אדם. יום אחד מתהפכים חייה. היא נחטפת ומועברת אל מושבת העונשין הממוקמת באוקספורד, ונשלטת זה מאות בשנים בידי גזע רב-עוצמה ולא אנושי. פייג´ נשבית בידי "הסוהר", שהופך להיות אדונה, המנטור שלה וגם האויב המובהק ביותר שלה. כמו יתר בני-האנוש בשאול, פייג´ מארני היא מעתה מספר. היא נקראת במספר, לפני המועד שבו הגיעה לעיר, מועד שנקרא "עונת העצמות". פייג´ נחשפת לעולם חדש, אפל ומפחיד, ואם תרצה להשתחרר ממנו, היא צריכה ללמוד מחדש את חוקי המשחק.


רשימות קריאה בהן מופיע עונת העצמות
מד"ב ופנטזיה למכירה | shmuel בן 59 מאשדוד רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

2014- רשימה ניסיונית | לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 15 משדה קישואים בסוף העולם ימינה רשימת הקריאה עודכנה לפני 6 ימים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
שטיין ספרים - בין 20 ל-50 אחוז הנחה על אלפי ספרים נבחרים למבקרים בחנות

ירושלים

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
הקוסמת

תל אביב

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
אספן הספרים

תל אביב

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
shmuel

אשדוד

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
Dana Levi

Tel Aviv

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
טניונה

תל אביב

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]

אנג'ל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

37 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כמה ספרים כבר פגשתם, שהשבחים מאחורי הכריכה באמת מצדיקים את עצמם? אני מניחה שהם ספורים, ושהיום אפשר להגיע לפסגת ה"ניו יורק טיימס" בנקישת אצבע ועם לא מעט מזומנים.
בעיקר בספרות נוער נותנים לזלזל בעצמנו בגלל מיעוט הנוער שקורא, ומרבית הנוער בעלי "השכל בגרוש" שאפשר לפגוש בכל מקום. סופרים איכותיים באמת לרוב גם יכולות לא להיחשב כקולינס, קאשור או קלייר. אלא כמה מהסופרים עם הספרים הקטנים האלה שאף פעם לא נמכרים במבצעים, אלא נמצאים במדפים האלה ועולים את מלוא הכסף, ובמזל איכשהו תורגמו לעברית.
אבל, הספרים האלה גם באמת *שווים* את מלוא הכסף, אתם מבינים?

הייתי באמת מופתעת, לאור התקופה האחרונה והכעס שנטמן בי על ספרי פנטזיה. לא, לא ספרים, הסופרים, שמתדרדרים מרגע לרגע.
והנה בא הספר הזה, ואני בטוחה שרבים לא קראו אותו. הוא מקורי יותר, שונה יותר, שנון יותר, ונועז יותר. הדמויות בו יותר אנושיות, העלילה יפהפייה. לא סתם קוראים לסמנתה שאנון כמסומנת לקיי ג'יי רולינג החדשה.

קשה לי להסביר את העלילה, היא מפותלת ומאוד קשה להבנה. הכריכה מאחור תבלבל אתכם, ואולי תוכלו להיעזר בעמוד 505 כדי להבין מונחים. קשה מאוד להיכנס לתוך העולם הזה, אך הוא מרתק מעמודיו הראשונים.
אוכל רק להסביר קודם כל, שהספר הזה לוקח אותנו קדימה שלושים שנה לפחות, ומשבש את ההיסטוריה של מאה חמישים השנה האחרונות, עוד מימיי ג'ק המרטש.
הגיבורה הראשית היא פייג'. דמות כריזמטית ומעניינת, שונה לפי הפרמטרים האחרונים של גיבורה בת, אומנם היא מרדנית, אבל היא גסה מאוד, מקללת המון (מה שגרם לי לצחוק), היא הרבה יותר מחוספסת, לעומת הבנות האחרות, שהסופרות ניסו להראות גם את הצד הרך שלהן. פייג' גדלה בתנאים קשים עקב היותה מיוחדת. היא הייתה "רואה"; יכולת זאת שייכת לאנשים אקראיים במיוחד, בלי הרכב מיוחד של גנים. ה"רואים" הם בני אנוש בעליי יכולות רבות ומיוחדות; החל מקריאה בכפות יד אל רואי עתידות. מלאי של אפשרויות מיוחדות ומגוונות. אבל, האנשים האלה בזמנם בעלי דעות קדומות מורעלות כלפיהם. אנשים כמותם מוצאים להורג, לכל הידיעות, ואנשים מבלים הרבה זמן בסלידה מהם. לפני שהם מוצאים להורג, הם כמובן, נתפסים.
יום אחד פייג' נתפסת. הצפוי לא קרה ומזריקים לה סם, סם הזיות שגרם לה להיכשל בעת בריחה, היא מוצאת את עצמה במקום לא צפוי – אוקספורד, שנהרסה בסביבות שנות השמונים של המאה הקודמת, אם אני לא טועה. היא מוצאת את עצמה פונה למערכת שיעבוד של יצורים עילאיים בשם "רפאים", המשעבדים את ה"רואים" ובעלי בערך חיי נצח. הם ניזונים מהילות של "רואים", כמו שמסתבר מאוחר יותר. היא מגלה שדבר כזה קורה כל עשר שנים; מספר רפאים לוקחים רשות לשעבד את הרואים תחתיהם ומשתמשים בהם כחיילים ובלבד שיוכלו לפתח אותם מחוץ לעולם האנוש.
מפייג' נלקח שמה וניתן לה מספר "XX-59-40”, והיא נעמדת לרשות אחד הרפאים הבכירים ביותר במקום, “זיווג הדם", או, אם אתם מעדיפים, “הסוהר".

הספר הזה הוא כמו סם, אתה רוצה ממנו כמה שיותר לפרקים קצרים יותר ויותר, וככל שהפרק מתקצר אתה צריך לעוד ממנו. היו בו את כל המתכונים שהופכים לספר לנהדר – כתיבה מעולה, דמויות בנויות לעומק וטוב, בלתי הגזמות, בלי הרבה דרמות, רומנטיקה מועטת, לקראת סוף הספר, בלי משולשי אהבה, ושאר דברים שפשוט הפכו אותו לנהדר. מה שגם, הרעיון גאוני, למרות שמאוד קשה לקלוט אותו והוא מאוד מורכב. צריך לחלק אותו לגורמים בראש שלך ולנסות לפענח אותו עד הסוף. לפעמים יש כמה מונחים שקשה לזהות, אז בשביל זה יש לכם את עמוד 505, למרות שמאוד מסורבל לקרוא ספר ביחד עם מילון מונחים ולפיכך נאלצתי להישאר בחצי אי הבנה עד הסוף, למרות שנהניתי בכל מקרה והבנתי מה קורה שם למרות זאת.

קודם כל, לא שמתי לב בספר הנוכחי למחסור קיים, כי חוץ מטעויות הקלדה, שעליהן אני פוסחת, אני בדרך כלל מוצאת פגמים (“אבל...” “ועדיין...”, עזרים גדולים שלי לאחרונה). אבל כעיקרון אני מרוצה כל עוד הסופרים לא מכניסים מרי סו לשטח.

משהו שממש אהבתי הייתה הדרך המיוחדת של הסופרת לא להכניס אותי לדיכאון לאורך זמן. הדמות הראשית הייתה בלתי שבורה בעליל וחזקה מאוד, ולא התמרמרה על כמה שהיא מסכנה. וכשחושבים על זה, היו לה יופי של חיים, חוץ מהקטע המחתרתי, וחרם, אבל היא תמיד הייתה מרוצה, למרות שהחיים מעט גרמו לה להיות מחוספסת. אתם לא תראו אותה מדוכאת או עצובה למשך זמן, יותר זועמת ועצבנית. שהיא קיללה אנשים באמת צחקתי, כי היא הייתה כל כך פזיזה עד כדי כאב, אנושית עד כדי כאב. זה היה כל כך אמין, והיא התנהגה סוף סוף לא בשקילות ולא בהיגיון וזה היה בעקיפין כל כך הגיוני שזה אירוני.
מה שגם, הדמויות מסביב התנהגו באופן אנושי ולא שבור. אני מקווה שזה לא ייחודי לספר הראשון, אבל זה באמת השאיר עליי הרבה רושם.

עוד דבר שאהבתי בספר היא ההתייחסות אל פושעים כ...פושעים. כי למרות הכל ג'ייסון ימשיך להיות קרימינלי ואנוכי. זה מדהים כמה נחמד יכול להיות שפושע מאיים לחנוק אותך, פשוט מציאותי ונורמלי, והבה נמחא כף.

מה שעוד אהבתי בספר, היא הרומנטיקה. לרובנו ברור שהבחור היחיד שהיא יכולה להיות איתו הוא ה... (מנסה לא לעשות ספויילרים) הבחור ההוא, בסדר? מערכת היחסים שלהם הייתה נהדרת ומורכבת טוב.
אז הם לא התנפלו אחד על השני בנשיקות ובחיבוקים ברגע שהם נפגשו. מערכת היחסים שלהם (גם לא בתור זוג) הייתה קונפליקט. היא ממש כעסה עליו, הוא לא נתן לה סיבות לסמוך עליו וכעיקרון היה דיי מניאק. היא שנאה אותו לתקופה ארוכה, ואז, בום! משהו קרה. אני עדיין לא בטוחה מה, אבל הוא היה דמות שממש התאימה לקשר רומנטי, הוא היה מסתורי, ומצד שני מאוד מציאותי וקר. לא קר כמו ה"ילד רע", אלא כמו בן אדם (עם הדגש על המילה *בן*) נורמלי.
ובסופו של דבר, כשההגנות נשברו והם התנשקו בסערה (D:), כמו שכל העולם דרש, זה היה כל כך מרגש.

בספר הנהדר הזה יש הכל מהכל; אקשן, והמון, דרמה, מכות, בלגאנים, חוסר צדק, מרידות קטנות, מערכת שחיתות, גזענות, השפלה, וכעיקרון, אנושיות. במילים אחרות, כל מה שיכול לגרום לו להיות פשוט מצוין. הספר מצייר בצורה מדוקדקת עולם מציאותי מבחינת השקפות אנוש ונטיות הישרדותיות. הוא נהדר.
אז הכריכה לא מעוצבת בטוב טעם, אני חייבת להודות שזה נכון. והתקציר גורם לכם לחשוב "הממ, מה לעזאזל רוצים מהחיים האומללים שלי?”, אבל באמת שיש בו הרבה יותר, והוא מחושב, אינטליגנטי, והרבה יותר מושקע מספרי הנוער לאחרונה. אין את המשולשי אהבה הברורים להפליא, ואת כל הדרמות המתבגרות הלא קיימות.

הפעם, לשם שינוי, אני חייבת לציין את חוסר הזלזול באינטליגנציה המתבגרת. תודה לך, שנון, תדעי שלפחות אני מחכה להמשך (:
אקו (כיפה כחולה)

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני באמת לא מבינה למה כל כך הרבה אנשים אוהבים את הספר הזה.
אני שנאתי אותו. את הכל. (ויש לי את הזכות לשנוא ספר ולהביע את דעתי עליו- לכל אלו שישפטו אותי על כך שאני שונאת אותו. אז שוש.)
הדמות הראשית הייתה חסרת אופי, חסרת רגשות ופשוט מושלמת מדי. כל מה שעשתה היה אמיץ ומדהים ויוצא מין הכלל, הכוח שלה יוצא מין הכלל ובלה בלה בלה. די נמאס לי ממנה.
בשלב כלשהו בספר הזכירו את זה שפייג' חושבת שאין בה כלום חוץ מהדברים שמיוחדים בה, וחוץ מזה היא סתם כלי חסר אופי.
טוב, לפחות הסופרת מודה בזה.
ואני לא מבינה איך הסופרת ציפתה שאני אוהב את הספר עם דמות חסרת אופי.

והסוהר ההוא- שעד עכשיו אין לי מושג מה השם שלו- היה עוד נקודה חסרת תועלת בעלילה הלא מובנת והמבולגנת הזאת.
*ספויילרים*
אז בסוף הסוהר המשמו ופייג' מתנשקים משום מקום ומתוודים על אהבתם זה לזה.
זה היה ממש, אבל ממש- מטופש.
במהלך כל הספר לא הייתה ביניהם שום כימיה. רק שיחות חסרות תכלית ובלי שום רגשות בכלל. הם רק עשו ואמרו את מה שהם היו אמורים לעשות ולומר בשביל העלילה, אבל חוץ מזה כלום. רק אדישות.
אז זה נראה לי ממש מטופש שהסופרת מביאה משום מקום את האהבה הזאת שלהם. איפה היא הייתה כל הספר? למה רק עכשיו את מספרת לי שהם מאוהבים? כי בחיי שלא ידעתי.
סוף ספויילרים*

היו לי עוד סיבות לשנוא את הספר הזה. כתבת את כולם בזמן הקריאה וזה כמעט הגיעה למאה.
אבל אני לא אכתוב אותם. אין לי ממש כוח.
ספר מעצבן.
אינשם

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הזה הבעיר לי את הפרגים ! (אחד מן המושגים המופלאים שבראה הסופרת המבריקה). יצאתי בהרגשה של מאוהבת. מה זה מאוהבת ?...
הוא שוכב אצלי בערך חודש, כשחברתי לעבודה בחנות הספרים מפצירה בי כל יום במשמרת, נו עוד לא קראת ?? את לא נורמלית את מפסידה חוויה על טבעית. בסופו של דבר, אמרתי נו טוב. ויש לי כרגע מחסום קריאה. הספר הזה פתח לי את כל הצ'אקרות כבר מהשורה הראשונה. לא יכולתי לעזוב אותו לרגע. הוא היה צמוד אליי במשך כמה ימים, ברעבתנות גמעתי אותו, טרפתי, ומצד שני, אלי אלי! לא רציתי שיגמר לעולם... אחד ספרי הפנטזיה הטובים ביותר שנתקלתי בהם.

הגיבורה ? בעלת כוחות על טבעיים, אבל הכוחות הטבעיים שלה ? מרוממים לא פחות, עקשנית, מרדנית, אמיצה, חזקה, טובת לב, חדת אבחנה, חכמה, סוחפת. לכל אורך הספר, ליוויתי אותו ברגעי הצחוק, רגעי הבכי, המשבר, הכאב, המרדפים, היא גם יודעת להילחם, כמו אריה! הייתי אומרת שזה ספר מתח עתידני משולב בפנטזיה, לא מן העולם הזה. תרתי משמע.

זהירות ספויילרים ****
פייג' היתה עובדת בעבודה "לא מכובדת", פריצה לנשמות של אנשים, על מנת "לגמור את החודש", אני יכולה להבין אותה, קשה להתקיים וחייבים פרנסה! באחת הפעמים, בעבודה שלה, משהו משתבש, היא נחטפת לעולם אחר. עולם בו שולטים יצורים לא אנושיים. היא נלכדת. נכלאת. ההרגשה הזאת, שאתם לא יכולים לנשום מבלי שקיבלתם רשות ? אז זהו. אם אי פעם חשבתם שאתם כלואים, באיזה מקום או סיטואציה מבלי היכולת לברוח - זה זה. פתאום, מישהו אחר "אחראי" לכם. אתם העבדים שלו. משרתים. איך יכולים להתהפך היוצרות ? יכולים ועוד איך. איכשהו ? נרקם קשר מיוחד בינה לבין השובה שלה, שהוא גם הארוס של מלכת העולם הזה, הרעה. המרשעת. התלאות שהיא עוברת, האנשים שהספיקה להכיר, נקשרה אליהם, ותוך שניות התאדו לה מול העיניים, בגלל גזע "הרפאים" הזה שמשחיתים כל דבר או בן אנוש שהם נתקלים בו, לא מפילים את רוחה. זה גם מסר יפה, אף פעם לא לוותר. בסופו של דבר, היא מתכננת מרד, כל בני האנוש הכלואים שם איתה, כולם פחדו במשך מאתיים שנה, והנה היא באה לשחרר את הג'יני מהבקבוק. והיא עושה את זה בגדול...

בסוף, היא איבדה את השובה שלה, כשברחה משם. אותו אחד שהבעיר לה את הפרגים :P כן נו, היה בניהם קטע :D ואני בדרך כלל לא מתלהבת מסדרות, כי הנה אני צריכה עכשיו לשבת ולחכות עד שהיא תוציא את הספר הבא, בשביל לדעת מה קורה. נו שוין. משהו טוב לצפות לו.

רוצו לקרוא!!!



◕‿◕ ^חדת-קרן-נוצצת^ ◕‿◕

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
• עלול להכיל ספויילרים, ראו הוזהרתםםםם >: •

פייג', גיבורת הסיפור, היא בסה"כ בת 19. היא פושעת שעובדת בעולם התחתון של לונדון. היא רואה, היא אל טבעית, ולמרות שלא היא בחרה בזאת, היא נקראת בוגדת. המשטר של סאיון מחפש בכל רגע אחרי בני מינה.
יום אחד פייג' חוזרת רק ללילה לבית אביה, ביום שלפני היא מותקפת על ידי שוטרים סמויים. פייג', מתוך אינסטינקט של רגע, חוצה את גבול היכולת שלה והורגת 2 אנשים. בלילה מגיע המשטר של סאיון לביתה במטרה לתקוף אותה ולהרוג אותה.
משם מתחילה העלילה להסתבך,
פייג' מגיעה לעולם שבו כל ההיררכיה שונה מעולמה הקודם, כאן הרפאים הם השולטים. כל השאר ? - לא ברמה גבוהה יותר מבעלי חיים.
הסוהר- המנטור שלה, האויב שלה , איך שלא תקראו לו, הוא זה שצריך להוביל אותה להיות אדומת מעיל - הדרגה הגבוה של בני האדם בעולם שם.
היא נאלצת לעבור מבחנים, לצפות בחבריה סובלים ולסבול בעצמה.
הספר הוא ספר מדהים, ללא ספק אחד מהפייבוריט שלי , טופ 10 בקלות .
ולא סתם .
העולם ששאנון בנתה הוא עולם חדש לגמרי, לא מזכיר שום ספר שנראה עד היום.
פייג' היתה אנושית להפליא, היא לא הייתה חכמה או מתוחכמת מידיי, היא לא הייתה טיפשה מידיי, היא הייתה אולי פזיזה. זה כן. אבל אהבתי את זה, זה שעשע אותי ^_^
היו קטעים שאפשר לאמר שהכניסו אותי לדיכאון, אבל מנגד היו האמירות שגרמו לי לצחוק בקול ולהראות כמו פסיכית .(O_0)
העלילה מלאה בטלטלות, עליות ומורדות, אירועים ובכל רגע אפשרי הפתעות.
בכל רגע של קריאה הקורא מגלה משהו חדש, עוד פרט, עוד חתיכה מהפאזל.
הרומנטיקה הייתה מאחת הטובות שקראתי, זה היה מדהים. זה היה מרגש. זה היה כל- כך יפה . ]-:
הסוף טיפה ביאס אותי וגרם לי להתעצבן על העולם, אבל ... הם כל כך חמודיםםםםםםםםםםםםםםם :'( #תנו לי רגע לבכי

אהבתי את הספר, אתם תאהבו אותו גם. אני יודעת שכן.
תהנו ♥



אנחל♬❤♬

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הזהרת ספויילרים!!!!
קטע מהספר...
"הסוהר הידק סביבי את זרועותיו." כמה מוזר" הוא אמר,"שזה כל כך קשה".
בחנתי את פניו,עיניו היא אפלות." אתה לא בא" אמרתי.
"נכון?"
"נכון"-
אווקי אם חשבתי שסיום ספר לא יכול לגרום לי עצב הועמדתי על טעותי בסופו של עונת העצמות,
ושלא תבינו לא נכון הספר הוא אחד מהספרים הטובים ביותר שקראתי.
ועכשיו הסביר את עצמי טוב יותר,זה התחיל בכך שחברה שלי הביאה לי את הספר ואמרה שהוא ממש יפה ושאני צריכה לקרוא אותו ומי אני שאגיד לא לספר?!
בהתחלה(כמו ברוב הספרים שאני קוראת) התבלבלתי, אך מיד נשאבתי לתוך העלילה ולסיפור הכובש שאותו מגוללת פייג בת ה-19.
ככל שקראתי יותר כך התאהבתי בספר, בדמויות וב..סוהר-אהובי(טוב לא רק שלי חח), לא רציתי שהספר יסתיים (זה אחד החסרונות בספרים,שהם מסתיימים בסופו של דבר) אבל שמחתי שקראתי אותו ושסיימתי הספרים פשוט כתוב בצורה יפה ומהנה לקריאה מומלץ בחום. ואם עוד לא הבנתם לא הספר העציב אותי זה פשוט משום שהוא נגמר.
אז אין הרבה מה להגיד חוץ מ...רוצו לקרוא מיד!!!!!
The Mad Hatter

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אמנם קשה למצוא ספר שמצדיק את השם הטוב שיצא לו, אבל הספר הזה בהחלט מצליח לעשות זאת.
קשה לתאר את הספר הזה. יש הרבה דברים שיכולים להרוס את העלילה, כי בספר כמו זה כל מילה עלולה להרוס את הנאת הקריאה, ולכן מי שרוצה לקחת את הביקורת הזאת בתור המלצה לא כדאי לו לקרוא אותה.
בכל אופן, אחרי שהזהרתי, אני מוכרחה לפרוק את דעתי על הספר- זה ספר מצויין, כמו שכבר ציינתי קודם. העלילה מתקדמת בקצב מתאים. לפעמים עלו לי בראש כמה דברים תמוהים, אבל אני מניחה שזה קשור לבעיות שלי יותר מאשר בנוגע לספר, ובכל זאת יש כמה דברים שאני יכולה לשים עליהם את האצבע. הספר עצמו בעל עלילה מצויינת ודמויות עמוקות, גם אם ישנן כמה דמויות שלא מפורט עליהן במיוחד אווירת המסתורין בסיפור מפצה על זה, גם אם מותחת במיוחד.
הדמות הראשית, פייג', מעט הפכפכה. העובדה הזאת גורמת לה להפתיע אותי ולהפוך אותה לצפוייה בו זמנית, כי ישנם הרבה מצבים שאפשר לחזות מה היא תעשה. קצת קשה לי להסביר את זה, אבל ככה אני מרגישה לגביה.
בנוגע לשאר הדמויות, זה מה שהכי הפריע לי. מנקודת מבטה של פייג' היא לא מכירה במיוחד את סביבתה, ולכן לא ידוע לה הרבה עליה. זה חבל, כי הדמויות הוא אחד הדברים החשובים ביותר בסיפור, והדבר עלול להרוס. בכל זאת - כמעט ולא ידוע דבר על שאר הדמויות, ואף על פייג' עצמה מתגלים פרטים נוספים רק לקראת סוף הספר. העלילה עצמה בנוייה היטב, ואין לי שום תלונות. הכתיבה מצויינת, ואהבתי את העובדה ששמות הפרקים נקבעו לפי שמות השירים של משורר שאני לא זוכרת את שמו כרגע.
בקצרה- זה ספר מדהים ומומלץ לקריאה, ואם אתם לא מוצאים אותו בספרייה ויש לכם הזדמנות לקנות אותו - בהחלט כדאי לכם. לא הצטערתי על שום דבר שקראתי בו, והצלחתי לגמוע את כולו ביומיים. אני בטוחה שכל קוראי הספר מצפים בקוצר רוח להמשך.
מנטה

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת

הספר זורק את הקורא לעולם ענק מלא מושגים ותתי מושגים כבר משלושת העמודים הראשונים. תרשימים ומפות ומלא שמות לא מוכרים מטובלים עם מושגים שכבר פגשתי בספרים אחרים בגרסה קצת שונה כמו "נוף חלום" ואתר"
ברגע שאתה מתרגל לעולם של "סאיון" ושל ה"סינדיקט" זורקים אותך לעוד עולם, מסובך יותר ושונה נראה שאין קשר בין השניים עד שלבסוף לאחר כמה חלקים בספר מוסבר העניין ומסדר יחסית את העניין.
בניית העולם של הספר היא אחת הנקודות החזקות שלו היא משלבת שני עולמות באחד עם מושגים רבים ויוצרת מין תורה שנחשפת לעני הקורא במהלך הקריאה. אבל יש הרבה דברים שלא ברורים בדיוק בעולם. דברים שיוצרים הרגשה שהכל קצת תלוי באוויר ולספר יש עוד הרבה חורים שעליו למלא.

הספר מלווה קצת בהרגשה של בילבול מסויים עד שדברים מתבהרים ועד אתה מבין הכל לוקח זמן. אני בטוחה שלא לכולם יש סבלנות לדברים מהסוג הזה.

אבל האמת שאחת הנקודות החלשות אולי זאת הדמות הראשית הרגשתי שכבר קראתי על אותה דמות בדיוק בעבר
קורטוב מטריס "מפוצלים" ועוד כל מני דמיונות לדמיות שראיתי לאחרונה בספרים עם "דמות נשית חזקה"
זה מרגיש לי קצת כאילו יש רק דמות אחד של אישה חזקה והיא מטיילת מספר לספר. רוב ההתנהגות של פ'ייג' הייתה צפויה
ובעיקר מוכרת וחרושה יחסית.
זה לא שהיא הייתה לגמרי לא מקורית אבל הרגשתי שזאת טריס 0.2 ועוד כמה דמיות נשיות "חזקות" דחוסות לדמות אחת
ועל זה ירד כוכב

הספר מצליח להאוויר אווירה באופן טוב ממש הצלחתי להרגיש את שכונת הקרשים ואת שאול I

לסיכום הספר מוצלח אין ספק יש בו נקודות טובות ונקודות טבות פחות
אבל היה ממש נחמד להאוויר איתו סוף שבוע סוער
מ-פיש

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הסופרת המאוד צעירה (בת 19 בעת כתיבת הספר) הוציאה תחת ידיה סיפור רחב יריעה, מלא קסם הזוי ורווי יצרים (ממש לא רומנטיים), שבאמת טרם נקרא או נשמע כמותו (איך לא חשבו על זה קודם?).
בספר מתוארת להפליא, מציאות בלתי נתפסת, מכיון שהיא כתובה באופן עתידני, של מה שיהיה (אולי). יתכן, למי שלא רגיל לקרוא מד"ב "עמוק", תהיה איזה שהיא בעיה לפחות בהתחלה, שמתגברים עליב בקטנה.
גיבורת הספר (באמת כבר נמאס מגיבורים) מיוחדת בכך שהיא אמיצה באופן נדיר ויוצא דופן וזה משתלב עם יכולתה המיוחדת "לראות", ואין לי כל כוונה להסביר את מהות "הראיה" שהיא בעצם שלד (עצמות?) הספר/סידרה וכל המוסיף פוגע (וגם גורע).
למי שנכנס לסיפור, מתגלה עולם ממימד אחר, חדש, אפלולי וערפילי סמיך, מזוית ראיתה המאוד צעירה (אמרנו?) והרעננה של הסופרת. עולם חדש, מאוד מיוחד ומ-ל-ה-י-ב במובן שלמיטב ידיעתי לא תואר מעולם באף מדיה.
ממש קסם מכשף שמהלך עליך ולא תוכל/י לעמוד בפניו. הופ ונשאבת פנימה.. עד העמוד האחרון.. בו את/ה נשאר עם הלשון בחוץ, מחכה כבר בכליון עינים לספרי ההמשך. ממש מדהים.
בספר יש המון היקשים ליהדות ואפילו רמיזה לציונות, הבנתי שהיא נעזרה רבות במתרגמיים, סופרים ומומחים ישראלים וזו הסיבה שהספר יצא בעברית ממש יחד עם המהדורה הבריטיש.
לעצם החשיבה מראש על כתיבת סדרה בת 7 ספרים, יש יתרונות (פיננסיים בעיקר כנראה) וחסרונות. גם בנקודה זו, מזוית ראיה אישית לגמרי, זה טיפטיפה טעם לפגם מחד, ומאידך עם מחמאות, גדולות ככל שיהיו, לא קונים בימינו במכולת..
זה שאין לנקוב בשמו

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא! לא! לא! אני קראתי את הספר לפנייך אנגל!!! אני סיימתי אותו ביום שישי וראיתי שאין אותו בארכיון והתייאשתי! ואני זה שביקש מ"סימניה" לשים את זה בארכיון!!! נו טוב, לפחות עכשיו אני יכול לדרג אותו, והנה זה מתחיל: אין ספור ביקורות טובות והשוואות ל"משחקי הרעב" (בדיעבד אני יכול להגיד שעונת העצמות פי שתיים יותר טוב ממשחקי הרעב) וה"יורשת" של רולינג (שאם לא שמתם לב, היה כתוב "רולינס" שזה בטח מין שילוב של רולינג וקולינס!
אז צאו מהאשליה חברים! זה לא סתם עוד ביקורות של חובבנים, כי זה ללא ספק אחד מ-15 הספרים האהובים עליי!!! (7 מהם הם ספרי "הארי פוטר"!). הוא מדהים. העולם ששאנון יצרה בסיפורה הוא אלים ואכזרי, אך למרות זאת יש בו אור בקצה המנהרה...
זה לא סתם עוד חיקוי של משחקי הרעב! ממש לא! זה עולם אחר. עולם שכל אחד היה רוצה לחוות אותו על בשרו על אף כל האכזריות שבו.

זהו עולם שבו יש את אלה ששולטים (הרפאים), את מי שנאלץ בניגוד לרצונו להשתתף במשחק, אך למרות זאת הוא מנסה להתנגד ובתמורה זוכה ליחס רע ומשפיל (צהובי המעיל) ואת אלה שנכנעים למשחק, משתפים פעולה עם האויב וזוכים ליחס טוב אך הם לא יודעים שהם חיים באשליה בעוד שהם לא יותר מ"משרתים" (אדומי המעיל)
באיזה צד אתם בוחרים, הא?


הדמות שאהבתי עוד מההתחלה היתה "הסוהר" והוא, כמו הספר לא אכזב אותי...

מומלץ לאלו שאהבו את משחקי הרעב ובני הנפילים (למרות שהוא יותר טוב משניהם ביחד!)

עצה לאלו שלא קראו את הספר: ההתחלה קצת לא מובנת, אך תמשיכו וזה שווה את המאמץ!



וזה חייב לעלות על המסך הגדול!!! אין מצב שלא!

אז תקראו. ביי!
מלכי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אהבה ממבט ראשון לפייג' גיבורת הספר, שהיא קשוחה חזקה וכועסת! דמות כנה לגמרי.
הסוהר מתואר כגבר הכי יפה והכי נורא. והוא אכן כזה.
הסופרת מוכשרת, רעיון טוב. מצפה להמשך.
חגית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
חשבתי שזה סתם עוד ספר עם הזאנר המקובע שייוצא לאחרונה ראה ערך: מפוצלים, ערפדים וכו'... בכולם בת טיפש עשרה שמצלה את העולם, אבל.... וזה אבל גדול.... הספר פשוט נהדר הרעיון מקורי וממש נסחפים לתוכו.
פייג' בת ה- 19 היא סוג של רואה, כישרון המאפשר לראות את המתים ולשוחח עימם. בעולם, הרואים נחשבים כמוקצה מחמת מיאוס, המשטרה אוספת אותם והם נעלמים, אף אחד לא יודע לאן, פייג' נתפסת לאחר שהיא הורגת 2 סמויים ברכבת. היא מוגלת לאוקספורד עיר אבודה. שם היא נשלטת ע"י הסוהר.. (אם אני אמשיך זה יהרוס... )לכו לקרוא.
S-E-59_14

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת



הנערה כמעט שבוע כבר לא קראה ספר, בית הספר העמיס עליה. ואז מתוך שעמום שלך כמה דקות היא התבונה במדף הספרים, היא סדרה אותם בראשה על פי גודלם החיצוני, בין הספרים הגדולים עמד לו בין ספרים "עונת העצמות". הנערה בלי כל מחשבה קמה ממיטה, לקחה את הספר והחלה לקרוא בו.


היוש!! מה קורא?
4 ימים לקח לי קרוא את הספר הזה – לא ממש אני. אבל להתחשב בזה שהיה לי יום הולדת באמצע *מזל טוב לעצמי :) * והיית עסוקה עם כל המסיבות – פעם עם חברות, פעם עם משפחה מצד אמא, פעם מצד אבא, פעם רק אני ההורים והאחים – בקיצור, זה בסדר אחרי הכל.
אז אנשים לביקורת המשיכו לקרוא.

ה – ב – י – ק – ו - ר – ת – !

כמו בכל ספר שאני מתחילה לקרוא, אני בוחנת את הכריכה מנסה להשיג ממנה ממצאים, רמזים, משהו. בחלק עליון של הכריכה יש פרח ובתוכו עוגן שרק לאחר מכן הבנתי מהו (העוגן בנפרד והפרח בנפרד). מהפרח יוצאים קווים/חצים ובקציהם מספרים, ועכשיו זו רק אני או שזה לא הובן לי עד עכשיו למה כתוב פעמיים את הספרה 6, אחד מימין ואחד משמואל?. וגם השערתי בנוגע ל-למה הספרה 1 מוזהבת? לדעתי לא נכונה.

"שאול I", "עונת העצמות", "רפאים", "שלטון סאיון" וכו' וכו' – בספר יש הרבה מונחים כאלה ואחרים, רבים מהם שונים ומייחדים דברים שאני לא מבינה. ואף בדפים הראשונים לא עוזרים לי להבין ומביאים לי תרשים מלא במונחים ושמות ודף אחריו מפה, מפה שלא השתמשתי בה כלל ושלרוב בלבלה אותי כשהתבוננתי בה בשעמום וחוסר דעת.

"עונת העצמות הוא רומן עתידני, המתרחש בשנת 2059 בלונדון, הנשלטת על ידי משטר הרודף את אלה הרואים מעבר. גיבורתו בת ה-19 היא פייג מארני, העובדת בעולם התחתון של לונדון הנשלט על ידי שר-צל, ובחסותו היא פורצת לנשמות של בני אדם. יום אחד מתהפכים חייה. היא נחטפת ומועברת אל מושבת העונשין הממוקמת באוקספורד, ונשלטת זה מאות בשנים בידי גזע רב-עוצמה ולא אנושי. פייג´ נשבית בידי "הסוהר", שהופך להיות אדונה, המנטור שלה וגם האויב המובהק ביותר שלה. כמו יתר בני-האנוש בשאול, פייג´ מארני היא מעתה מספר. היא נקראת במספר, לפני המועד שבו הגיעה לעיר, מועד שנקרא "עונת העצמות". פייג´ נחשפת לעולם חדש, אפל ומפחיד, ואם תרצה להשתחרר ממנו, היא צריכה ללמוד מחדש את חוקי המשחק."
מי לעזאזל כתב את התקציר באתר?!?!?!?!
הספר הזה לא רומן!
אני שונאת רומנים! ממש מתעבת את רובם הגדול!
ואם אני קראתי ואהבתי זה לא רומן! גם אין בו שמץ של רומן. אני יודעת כי אמא שלי מתה על רומנים והיא לא רצתה לקרוא את הספר אחרי שסיפרתי לה על הספר.

ז – ה ל – א ר – ו – מ – ן ! - ! - !

בפרקים הראשוניים פייג' (הדמות הראשית) עצבנה אותי – אני לא ממש יודעת למה. ומפני שכתוב בתקציר הספר שחוטפים, חיכיתי לרגע הזה והוא הגיע מהר. מאוד מהר.
לאחר ה"חטיפה" התחלתי לחבב את פייג', או בשמה כרגע XX-59-40 , ובסוף הספר בכלל היה הייתה מדהימה.

"הסוהר" – שמו בתקציר העביר לרגע בי את הצמרמורת... או שאולי סתם היה לי קר... אני לא יודעת למה אבל ברגע הראשון שהזכירו אותו בספר עצמו אהבתי אותו, הוא היה.. לא יודעת איך להסביר את זה.. זה כמו שפייג' לא התחבבה עלי בהתחלה, יש לי משהו כזה עם דמויות.


~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

רפים – חלקם שנאתי שנאת דם, חלקם שנאתי סתם כי באלי, חלקם אהבתי ואף חיבבתי.
מייקל – הוא כזה חמוד, דמות עם משמעות ללא מילים רבות. אחותי הייתה אומרת שהוא כמו פרב (מפניאס ופרב) לא מדבר הרבה, אך עושה המון.
ליס – למה סמנתה הרגה אותך?! הסבירו לי למה. היא הייתה כל כך חמודה וקתרין הזו שזרקה לה את הקלפים לאש – לכי &^$%, חצופה, בוגדת, אני לא מקדישה לך יותר שום מחשבה את לא ראויה לך. ליס הייתה מדהימה, חמודה וטובה. דמות מעולה.
ג'וליאן – חמוד ומקסים.
קארל וכל שאר אדומי-המעיל והבוגדים למיניהם – I HATE YOU! העם (אני) אמר את דברו!

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~

הכתיבה:
הכתיבה היה טובה, אך היו פעמים שהיה לי קשה להבין מי מדבר. הכתיבה הייתה מאוד מפורטת ואף לפעמים יותר מידי. סמנתה רק
דבר אחד – כשאת כותבת משהו תסיימי אותו!

~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

החלומות תמיד נקטעו ולא היה להם המשך וציפיתי לו. וגם כל הקטע עם הקלף האחרון שליס קראה לפייג' – אני אמורה לנחש מה הוא אומר??
ועוד ועוד מקרים קטנים

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~

פתיחה – היא הייתה די בסדר.
עלילה – טובה, מעולה, שווה קריאה.
סיום – מפתיע בחלקו, סיבות שאפרט בספויילר שלמטה. אך הוא היה יפה ומעניין.

~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~*אזהרה* ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

דבר ראשון, חייב לומר שכל העניין בין הסוהר לפייג' היה צפוי, מאוד צפוי.
דבר שני, הקטע הזה שנשירה מגלה על מזימותיו של הסוהר, היה גם די צפוי. הריי בשלב מסוים זה היה חייב לקרות.
שלוש, ש'החותמות' באו להציל אותה – ידעתי שזה יקרה. היה דיי צפוי לאחר שפייג' סיפרה לניק על מקום המצאה. אוקספורד.

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~


סיכום כללי:
הספר יפה, מעולה ומקסים. אך כפי שאתם רואים הוא קיבל רק 4 כוכבים, וזאת מסיבות אישיות. אבל זה לא אומר לא לקרוא את הספר, הספר ממש מהמם ושווה קריאה. הוא סוחף, מאמצע הספר בעיקר, יש בו חדשנות ואני צופה לסדרה (אם יהיה ספר שני) הצלחה.

אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי:
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת ;)
Crowley

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כבר כמה זמן, איזה שנה פלוס שלא היה לי חשק באמת לצאת מהמחשב כדי להמשיך לקרוא ספר. עד כמה שאהבתי את הספר שקראתי, הוא לא עניין אותי מספיק, אבל לספר הזה נשאבתי. בשנייה שהתחלתי לקרוא, התעניינתי, גם אם לא הבנתי כלום! וגליתי שאני לא היחידה. הלוואתי את הספר לחברה שלי, וגם היא אמרה לי את אותו הדבר בדיוק.
לדעתי, אחד הדברים שמעניינים בספר הזה, הוא החשק להבין אותו, מכיוון שבהתחלה, אתה פשוט נזרק לעולם חדש מורכב וגדוש, בלי מישהו שיסביר לך כמעט איך הוא עובד, אבל לעת לעת, אתה מתחיל להבין דברים חדשים והידע שלך על העולם הזה נבנה.
אני כן חייבת להגיד, שיש דף מושגים בסוף הספר שלא ידעתי על קיימו, אבל גליתי אותו רק כשהגעתי לסוף. אני ממליצה לקרוא את הספר בלי הדף מושגים (לדעתי במקור לא היה).
חוץ מהעולם עצמו, העלילה מעניינת מאוד, ודמויות אנושיות מאוד.

אני ממליצה בחום לקרוא ;)
עומר20

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר פנטזיה קלאסי לאוהבי בני הניפילים וכל זה.
אני מאוד אהבתי את הספר הוא כתוב טוב ומעורר עניין.
ספר ארוך אך למרות גודלו הוא זורם ולא חוזר על עצמו.
בקיצור מומלץ בחום !
ליז

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקיי.



תהרגו אותי.



עכשיו.



זה לא בסדר סמנטה שאנון תכתבי כבר את הספר השני ואת שאר הסדרה. כי המעריצים של הספר מתים ממטח.(או שתתחילו לצלם את הסרט כי כנראה בעוד חודש יהיה אמון זועם שיחכה לך מחוץ לבית!)

ועכשיו לביקורת: אחד הספרים הכי טובים שקראתי בזמן האחרון ואז כשגמרתי רציתי לקרוא שוב.
השפה בכללי בסדר (~ספויילר~) בסוף קצת דביק אבל שאר הספר חסר דביקות (~סוף ספויילר~) משלב קצת היסטוריה,לא לדאוג רק מצויין שם של מלכה אחת... והופך את העולם שלנו למשהו אחר לגמרי שליכול לקרות בעוד כמה ימים/שנים/מאות(אני לא יודעת תחליטו לבד) או שהוא קורה עכשיו מי יודע...

~סוף ביקורת~

בקיצר תקראו. תאהבו. ותקראו שוב כי כולנו חסרי חיים לגמרי.
אבינעם

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לספר הבא יקראו The Mime Order והוא יצא באוקטובר



התחילה לקרוא לפני חודשיים
טוב אז הספר הזה בהקפאה. לא היה מספיק מקום בספרייה והוא גם לא היה כל כך מעניין. אולי אני אחזור אליו מתישהו...
התחילה לקרוא לפני 9 חודשים



מי קרא את הספר (52 אנשים)


ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים


ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים


ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים


ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים


בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד


ללא דירוג ללא דירוג





©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ