שומרי ההיסטוריה  - ראשית הסערה / דמיאן דיבן

שומרי ההיסטוריה

ראשית הסערה

דמיאן דיבן

יצא לאור ע"י הוצאת מודן, בשנת 2012, ספרות » מדע בדיוני ופנטזיה







ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
3.242
76% בנות
8 בנים   25 בנות
גיל ממוצע:18
4090 התעניינו בספר


תקציר הספר
שום דבר בחייו הנורמליים להפליא של ג´ייק דג´ונס בן ה-14 אינו מכין אותו ליום שבו הוא נחטף בידי צמד אנשים מוזרים ביותר.

עד לאותו רגע, ג´ייק הוא ילד אנגלי רגיל לגמרי. הוא חי עם משפחתו בלונדון ולומד בבית–ספר ממוצע. הוא איום ונורא במתמטיקה, טוב בגיאוגרפיה ומצוין בכדורסל. הוריו אינם אנשי עסקים מצליחים, אבל הם הורים טובים. בשעות הפנאי אמו מגישה מנות בלתי אפשריות לחלוטין, פרי המצאתה, ואבא שלו מנסה, לא בהצלחה רבה, לתקן דברים.

אבל יום אחד נוסעים הוריו של ג´ייק לתערוכה מקצועית בברמינגהם - ונעלמים כאילו בלעה אותם האדמה.
ארבעה ימים לאחר מכן, ג´ייק עצמו נחטף.

בימים הבאים ייתקל לראשונה ב"שומרי ההיסטוריה", ארגון שעל אודותיו לא שמע מעולם, אך מסתבר שחברי הארגון דווקא שמעו על ג´ייק, ואולי אפילו ציפו לבואו.

ביחד עם נייתן השחצן והגנדרן להחריד, עם יופיטוס קוֹל המסתורי, טופז המקסימה ורבת התושייה, צ´רלי המדען המבריק ורבים אחרים, הוא ייקלע למשימות מסמרות שיער במרחביהם של העולם ושל ההיסטוריה - ויגלה שכל מה שחשב שידע על עצמו ועל העולם אינו תקף עוד.
"רד מהבמה, הארי פוטר. הגיע זמנו של ג´ייק דג´ונס לתפוס את מרכז הבמה. כמעט מרגש מדי לקריאה לפני השינה." (מגזין טלגרף)



הקורא עיר הקורא מתי
חזי המלך גבעת שמואל לפני שנה ו-1 חודשים מענה

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

כל העותקים מושאלים [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
ח פ צ י ב ה רחובות - רענון מדפים. מאות ספרים ב-10 שח, 08-9468441

רחובות

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
ילקוט - מופת 02-6257058 משלוחים בארץ ולחו

ירושלים

חדש לגמרי 39 ₪ [קנה משומש]
הקוסמת

תל אביב

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
monti me

מרכז

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]

אקו (כיפה כחולה)

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

21 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני באמת לא מבינה איך היה מישהו שחשב שהספר הזה עולה על הארי פוטר.


כשרק ראיתי את הספר- וואו. כלומר- המוח שלי התעלם אוטומטית מהילד בתספורת ג'סטין ביבר על הכריכה שהאמת- ממש לא קשור לשום דבר בספר חוץ מהעובדה שהדמות הראשית היא גם זכר כמו בתמונה- אז הכריכה לא נראתה כל כך נוראית.
העלילה נשמעה מעניינת- נסיעה בזמן וכל זה. יכול להיות שזה לא כל כך מקורי- אבל למי אכפת? יש לעלילה כזאת פוטנציאל ענקי.
אז למה לא? אני פשוט אקח את הספר הזה הביתה ואתחיל לקרוא וכנראה אסחף לתוכו.
הלוואי שיכולתי לחזור בזמן לתת לעצמי סטירה ולדחוף לידיים שלי ספר של ארטמיס פאול או משהו.
אז כמו שכמובן אפשר להבין- לא. הספר הזה *כל כך* לא עולה מעל הארי פוטר כמו שהבטיחו לי. לא שכזה קל לעלות מעל הארי פוטר, אבל בכל זאת- זה בקושי מגיעה לקרסוליים של זה. תשכחו מזה- זה נמצא בערך שלושים קילומטר מתחת לקרסוליים של הארי פוטר.
הכתיבה לא גרועה- היא יכולה להיות אפילו מדהימה אם היא לא הייתה כזאת משעממת.
אחרי כל משפט שני מכניסים שני פסקאות של תיאורים (=זה לא שאני נגד תיאורים, אבל למי יש כוח לשמוע תיאור מפורט בפרטי פרטים של הפרטים הקטנים ביותר רק של *הלבוש* שדמות זכר שאובססיבית באופן חשוד לבגדים ואופנה?) או של הסברים של מה אטומיום ואיך זה פועל וממה זה עשוי ולמה ומתי ואיפה ובלה בלה בלה. החומר הזה עוזר לנסוע בזמן. נקודה.
אבל יכול להיות שהייתי מצליחה לסבול את זה אם הדמויות היו מדהימות כמו שהובטחו לי.
זה ירד לטימיון כשהדמות הראשית ראה נערה בלונדינית צרפתייה יפיפייה בעלת עיניים סגולות מדהימות כפי שלא ראה קודם לכן ומתאהב בה על המקום. וברור שאותה אחת היא גם חכמה וגם נחמדה וגם אמיצה וכל החבילה.
אלוהים- כל כך רציתי להרוג אותה. או יותר טוב- לגרום לכולם לחשוב שהיא בוגדת כדי שלא יחבבו אותה יותר ואז להרוג אותה.
כן. זה היה פותר את זה.
אף דמות לא הייתה כל כך עמוקה גם ככה- אבל טופז הזאת הייתה פשוט מושלמת ונדושה ופשוט משעממת לגמרי. לפחות לדמויות האחרות היו היבטים מעניינים. אפילו אם הצמידו עליהם תווית כלשהי והתמקדו בה ורק בה כאילו אין להם אופי חוץ מזה. (טופז היפייפיה. נייתן החתיך- שהיה די מגניב למען האמת- שאובססיבי לאופנה ואקססוריז. צ'רלי החכם.)
כלומר- לצ'רלי היה תוכי והוא היה סוג של חנון מגניב או שהוא סתם היה גאה בהיותו חנון וזה גרם לי להעריך אותו. הוא גם צמחוני אחרי מסע בהיסטוריה שעירב בשר נא.
ונייתן- טוב, עד כמה שהוא חתיך צוחקים עליו על האהבה שלו לדברים נשיים (לבחור יש מסכת לילה וחלוק משי) וזה הרס את התיאוריה של המושלמות והוסיף מוזרות ועשה אותו דמות לגמרי מגניבה. במיוחד אהבתי כשהזכירו אותו בפעם הראשונה כשהוא בדיוק הציל איזה אצילה או משהו מהעבר בדרך מאוד אבירית ואז עזב כאילו היא בכלל לא חשובה והיא שם רק כדי לאהוב אותו. אולי זה נשמע קצת שטחי אבל זה היה אחד הקטעים האהובים עליי.
הם כולם מבוגרים מג'ייק- אני כבר לא זוכרת בכמה (אולי חוץ מצ'ארלי אבל בהיותו חנון וויקיפדיה מהלכת אפשר להחשיב אותו כבערך פי שניים מגילו של כל אחד אחר שם) אז הסופר נתן לעצמו להפוך את ג'ייק שהוא... בערך בן ארבע-עשרה? אני לא זוכרת בדיוק- לילד בן תשע.
כל תמים, נאיבי, פזיז בצורה לא הגיונית ואידיוט גמור.
אוקיי, אדון סופר- אולי אתה אדם מבוגר, אבל זה לא אומר שכל מי שמתחת לגיל שש-עשרה הוא בן חמש. ברור? (תמיד רציתי להגיד את זה ^^)
אבל הוא בכל זאת הדמות הכי עמוקה שם. אפילו אם היא רק מתיימרת להיות עמוקה ומצליחה ממש בקושי.
כלומר- כל הקטע עם האח האבוד המשולם שלו שאבד בזמן שהוא כל כך מתגעגע אליו וחושב עליו כל זמן (אולי עשירית מהספר כולו) היה כל כך פתטי, קיטשי ונדוש. ובאמת- אני רוצה לסטור לו על כל הקטע עם טופז. (אחי, תתגבר עליה! היא רואה אותך בתור אח קטן והיא כל כך לא בליגה שלך [-מבחינת הסופר. כל אחד אחר יגיד שג'ייק הוא משהו כמו עשר רמות מעליה.] פשוט תמצא מישהי אחרת ש*יש* לה אופי ותתאהב בה במקום.)

טוב, מספיק עם הדמויות- מה שכן, העלילה לא הייתה כזאת גרועה. אולי עם דמויות *טובות* הספר הזה היה הרבה יותר מצליח. (וכמובן, עם כריכה שאין עליה נער-ג'סטין-ביברי לא קשור.) אני אוהבת היסטוריה. אני אוהבת ללמוד דברים על היסטוירה- זה כל כך מעניין! אפילו הסופר הזה לא יכול להפוך את זה למשעמם *לחלוטין*. צריך להיות מקצוען בשביל זה.
וכן- היה הרבה אקשן שזה היה די בסדר. אבל ברצינות- הדמויות כמעט ולא תקשרו זה עם זה. אולי אמרו הערה אחת עוקצנית או הסבירו לג'ייק דברים שלא הבין כדי שנצליח לעקוב אחרי העלילה. אבל לא. הם *ממש* לא יכולים לעבור מסע מדהים שכזה בלי לעשות לפחות שיחת נפש אחת. ובבקשה שזה לא יהיה עם טופז- בסדר, היא מאומצת והמשפחה שלה מרושעת או משהו כזה. זה לא הופך אותה לעמוקה וזה *ממש* לא הופך אותה לדמות היחידה עם העבר הקשה והמתיש. (תמותי, טופז! תמותי!)
מה עם צ'ארלי? בחייך, אדון סופר! לא יכול להיות שהוא סתם חנון שאוהב ספרים שיש לו תוכי. ברצינות. *אף אחד* הוא לא סתם מישהו בלי עבר קשה או כאב נפשי *כלשהו*. אפילו לא *נייתן*.

אבל הסוף!
אלוהים, הסוף... הוא היה מדהים.
כאילו, טופז נחטפת.
בראבו. באמת, מגיע לקטע הספר מחיאות כפיים. (תמותי, טופז! בייסורים! אחרי שתיחשבי לבוגדת!)
וג'ייק עושה משהו אמיץ והרואי. והנחש ההוא מת. איזה סוף!
זה היה שווה את זה רק בשביל הסוף הזה.



טוב, בכל מקרה- הספר היה יכול להיות בסדר. אבל הדמויות מטומטמות ושטחיות. אני עדיין מקווה שיהיה קטע שבו טופז תעשה או תגיד משהו לא בסדר וישנאו אותה כמו ששונאים לפעמים את ג'ייק שאיכשהו הוא היחיד שלא יודע מה הוא עושה ועושה טעויות.
לא הגיוני.
אבל קראתי גם את הספר השני- ושווה לעבור את הזוועה הזאת בשביל השיפור המשמעותי שחל בו. (ולא, טופז לא מתה או נחשבת לבוגדת או משהו כזה. וממש חבל, אתם יודעים?) אז בסופו של דבר זה ההחלטה שלכם אם לקרוא או לא לקרוא.
אבל לפחות תקראו את השני- אפילו בלי הראשון. למרות השינוי המזעזע שעשו לנייתן. (הפכו אותו לפחות חתיך ומגניב. האכזריות. עכשיו הוא רק בחור מוזר שאובססיבי לבגדים. באמת אדון סופר?)
The dark dragon

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

19 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקיי, אני אומר דבר אחד, שלא קשור לספרים: אני שונא שופינג.
יש רק נקודת אור אחת. שיכול להיות שאימא או אבא יגידו:"מסכן אליהו. לפחות נקנה לו ספר!"
אז ככה: ליפני כ-שבוע יצאנו לשופינג כזה.
המשימה: לקנות לי מכנסיים, ולאחותי חולצה.
כמובן, שבסוף היום חזרנו עם 3 זוגות מכנסיים, חמש חולצות (שממש "חמודות עליך!!" אמרה אמא) לי, חמש חולצות לאבא שלי(שהוא בכלל לא רצה), ושלוש חצאיות ולא-יודע-כמה חולצות לאחותי.
בדרך למכונית עברנו ליד סטימצקי. כמובן שמיד הגנבתי מבטים לעבר החנות, ברצון להיות שם בפנים, מאשר בחוץ עם כל החצאיות. סבתא שלי שמה לב ואמרה לאימי שמגיע לי לבחור ספר.
טוב, למרבה הפלא, זה לא לקח הרבה זמן. בדרך כלל לוקח לי חצי-שעה לבחור ספר. הפעם לקח לי 3 דקות. מיד נחתה עיני על הספר "אריק רקס ופיות הזעם" וכמובן שמיד קפצתי עליו. ראיתי עליו מדבקה של "1+1 מתנה!". נפלא!
הבטתי סביב לבחור ספר שני, ואז ראיתי את הספר שומרי ההיסטוריה.
האמת, הכריכה שלו לא משכה אותי במיוחד, וסביר להניח שלא הייתי אפילו חושב לקחת אותו, לולא ראיתי פה לפני זה את הספר הזה.
לקחתי את שניהם, וחזרתי מרוצה הביתה. טוב, כמובן שקודם כל קראתי את אריק רקס. מה לעשות, זה היה הרבה יותר מעניין.
ואז פתחתי את שומרי ההיסטוריה.
ספר מעולה? לא ממש.
ספר גרוע? גם לא.
סך-הכל זה ספר נחמד. היו קטעים שצחקתי, שהצטערתי, שהייתי במטח, אבל היו גם קטעים שממש היה בא לי להכניס אגרוף לאחת הדמויות, או לסדר לו את הראש עם מכה מכוונת היטב עם נבוט(במיוחד לנייתן).

אבל ספר נחמד. ממליץ!
אנג'ל

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

16 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יום כיפור, יום כיפור, צום שלישי שעברתי בלי להתעלף רק במזל, ומה זה אם לא הזדמנות לקרוא ספרים שקניתי ממזמן?
האמת שלדעתי הספר הכי מומלץ להעביר איתו את כיפור זה "הארי פוטר", אבל היו לי ספרים לקרוא שלא הספקתי, ו... ממש חייבתי את עצמי לקרוא אותם.

אז למה קניתי את הספר הזה?
א. התקציר מעניין.
ב. אני אוהבת כוכבים.
ג. ההתלבטות הייתה בינו לבין "האריה שאהב תות".

אז ככה, אומרים שלא שופטים את הספר לפי הכריכה? אז הנה לכם:
א. נער עם תסרוקת ביברית (הוא מלחיץ אותי *-*) - ג'ייק בכלל מתולתל, ובאמצע הספר הוא מספר את עצמו.
ב. מחזיק חרב ביד? - בספר ג'ייק לא יודע איך משתמשים בחרב.
ג. לובש בגדים עכשווים? - הבגדים שהוא לבש במהלך הספר כולו היו או חליפת בית הספר שלו, או בגדים מפעם, גם האפשרות הזאת מבוטלת.
ד. וכוכבים? - אה, כן, הדמיון המקסים והמפותח שלי ציפה שהחרב שלו תירה משהו ובאם זבאנג בום קאבום או משהו כזה. אבל ל-א-א-א-א, היו חייבים לאכזב אותי.
מסקנה:
ילדה חולת פוטושופ עיצבה את התמונה של החבר שלה עם כוכבים ובלה בלה ומי שעיצב את הכריכה פשוט הוסיף את הים מאחורה וזהו! יש לכם כריכה לא קשורה לספר!

בלעתי את הספר הזה והוא יבש. מאוד מאוד מאוד.
בקושי הצלחתי לבלוע.
יום כיפור, בחייך! אתה לא יכול להשתדל להיות קצת יותר מעניין??
בגלל הספר הזה מצאתי את עצמי יוצאת החוצה לרגע, ובגלל שיצאתי החוצה מצאתי את עצמי פנים מול פנים עם חתול שיש לו פולקע בפה (true story).
אוי עצוב.
עם הרעב והצמא היה לי מאוד קשה להתרכז, אבל בסופו של דבר סיימתי איתו, ותאמינו לי, זה אחד הספרים שהנחתי ואז פרצתי בדילוגים (או יותר נכון - צליעה פושעת, יום כיפור, חברים!).

לסיכום, דיבן, נחמד, שאפו על הרעיון, והאכזריות של הנסיך-משמו, הסיבות היחידות שלא קיבלת "בזבוז של זמן", תעשה לי טובה ובפעם הבאה שיש לך רעיון תתן אותו למישהו שמסוגל להתמודד איתו כמו שצריך.
לא ספר בשבילי.
לואיזיאנה מנטש השקנאית

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
היי ספר ששנאתי.

שומרי ההיסטוריה. כבר מהשם שלו ידעתי שזה לא הסגנון שלי, ובכל זאת קראתי אותו, כי ילדה מעצבנת אחת המליצה לי עליו. אני לא ממליצה לכם, ובכל מקרה אני עומדת עכשיו לגלות לכם את כל העלילה.
קודם כל, הרעיון של הספר דווקא די נחמד. אבל הדמויות? תחזיקו חזק, זה עומד להיות מרושע.

בתור התחלה, הדמות הראשית. ג'ייק.
בתחילת הספר ובכריכה האחורית, כל הזמן אומרים עד כמה ג'ייק הוא ילד שגרתי. ואז מתנפלים עלייך- "לאאאאאאא, מה פתאום, אנחנו נראה לכם שהוא רגיש ומסתורי ומיוחד. הוא קורא ספרים בסתר! והולך למוזיאונים כי הוא אוהב אומנות! ואח שלו מת וזה כה עצוב! איזו דמות עמוקה ומדהימה!" לא.

אבל חכו, זה לא הכול: מצד אחד, הסופר אומר כל הזמן עד כמה ג'ייק הוא אמיץ וגיבור ועמוק ומיוחד וכל זה, ומצד שני ג'ייק מייבב כל שני עמודים וכל הזמן אומר משפטים שנשמעים לו מתוחכמים אבל לו עצמו אין מושג מה הם אומרים. הוא אפילו מודה בזה! כמה דביל אפשר להיות?

חוץ מזה, סיפור ה'אהבה' שלו עם טופז ההיא ממש פתטי. טופז היא סוכנת מושלמת- היא גם לוחמת אמיצה וגיבורה, וגם יפהפייה שכולם מתאהבים בה- כמובן, רק בנות בלונדיניות הן יפות, נכון?
בכל מקרה, הוא מתאהב בה רק מהרגע שהוא רואה אותה, ואני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון- היא מבוססת רק על מראה חיצוני.
ועוד לא דיברתי על הדמויות האחרות- היה נייתן, דמות עם חיבה כפייתית ודי... מטרידה לבגדים ואקססוריז. בואו נגיד ש- פה חשדתי.
מי עוד? אה, היו גם יופיטוס המתנשא והדודה שמנסה-להיות-מגניבה של ג'ייק. דרך אגב, גם להם היה סיפור אהבה, אבל זה היה פשוט לא קשור ומטומטם.

גם כל הדמויות הרעות שטוחות וממוחזרות. מאכזב! המניעים שלהם לא ברורים או אמינים בכלל, והסופר פשוט נצמד לסטריאוטיפים- בקרב בין טופז לאחת הדמויות הרעות, מינה, מתואר איך מינה נראית מפחידה בשערה השחור וגלימתה הכהה, וטופז היפהפייה והמושלמת בתלתליה הזהובים ועיניה הסגולות. בעעעע.

ובלי קשר לדמויות- נראה לי שסיימתי איתן- היה נחמד אם לא היו מוזכרות אותן מילים כל. שני. משפטים. מחורבנים!
למשל 'ייחודי', 'מושלם', 'גיבור רומנטי' ו'מצמרר'. והכול בהקשרים ממש מעצבנים! אררררררררג!
בכלל, הכתיבה לא הייתה טובה או מעניינת. היו קטעים שפשוט הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא.

עוד משהו ששכחתי?
אה, כן, בהתחשב בזה שכרגע שחטתי את הדמויות, הכתיבה והעלילה, נראה לי ששכחתי רק את הכריכה. בעצם לא שכחתי. רק שמרתי את זה לסוף. מוחעחעחעחע!

אזזזז... חוץ מזה שהעטיפה נראית כאילו מעריצה נלהבת מדי של ג'סטין ביבר ושל פנטזיה עיצבה אותה- היא בסדר גמור. ביחס לעטיפה האחורית.
"רד מהבמה, הארי פוטר. הגיע זמנו של ג´ייק דג´ונס לתפוס את מרכז הבמה. כמעט מרגש מדי לקריאה לפני השינה." (מגזין טלגרף) הו, באמת?

עורך מגזין טלגרף היקר, אל תופתע אם יום בהיר אחד תקום בבוקר ובאופן מצער, הראש שלך לא יהיה מחובר אל הצוואר שלך. אופס.
"רד מהבמה, הארי פוטר"? איזה מוח מעוות יש לבן אדם שמשווה את השיעמומון התפל הזה לתענוג שנקרא הארי פוטר???
"כמעט מרגש מדי לקריאה לפני השינה"?! הממ. הגדרה קצת מוזרה, בהתחשב בכך שהספר הזה יכול לגרום לכל אחד להירדם בשניות!!!!


לסיכום- פוטנציאל גדול, ביצוע שגריעותו לא תתואר. אם אתם רוצים, תקראו- אבל אל תופתעו אם יתעורר גם בכם רצון עז לנתק את הראש של מישהו מסוים משאר הגוף שלו אחרי הקריאה.
ג'ן 13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון. זה נראה לי מוזר ולא הגיוני. תחשבו על זה. ניקח כדוגמה את ג'ייק וטופז. הוא רואה אותה ומיד מתאהב בה. זה לא נראה הגיוני! תכיר אותה קודם!
אני קראתי את הספר הזה כספר מלווה לטיול בחו"ל עם כל המשפחה. שיהיה לי ספר לקרוא לפני השינה. (אני תולעת ספרים)
הדמות היחידה שבאמת אהבתי ועניינה אותי היה נייתן. על ג'ייק לא חשבתי כמעט בכלל.
הבעיה בספר הזה שהוא קורה במהירות עצומה ושלכל הדמויות יש אופי מאוד מקובע. הן כמעט ולא משתנות!
אבל העלילה חמודה והרעיון מאחוריה טוב מאוד. ממליצה, אבל לא לוקחת אחריות על מה שתחשבו אחרי הקריאה.
Mira

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אין כמו ספרי פנטזיה.
הרעיון מאחרי הספר גאוני. תחשבו שישנם אנשים מסויימים שבעזרת מכשיר מסויים יכול להגיד לכם האם אתם רגילים או רואים צורות מרובעים או מעוינים שהם דרגה 1 הכי גבוהה.
האנשים הללו בעזרת חומר שנקרא אטומיום יכולים לחזור אחורה בזמן, הם שומרים על ההיסטוריה כמובן. כמובן שיש את הרעים שחצו את הקווים.
מה קורה לנער רגיל אנגלי לונדוני שיודע שהוריו נסעו לתערוכה מקצועית, חוטפים אותו "הטובים", אומרים לו שהוריו הם שומרי היסטוריה ונעלמו ב-1506. מופרע, נכון?
אבל ככה מתחילה העלילה. אני לא אגלה מה קורה בספר רק אומר שהוא מאוד מותח ולא יכולתי לעזוב אותו לרגע.
אני מאוד ממליצה עליו וכבר מחכה לספר השני. מירה
מגדת העתידות ♣

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
שומרי ההיסטוריה, שם שגרם לי להסתכל על הכריכה ולנסות לנחש עד כמה הספר טוב.
והכריכה?
ים שבה שטה ספינה מיושנת, לעבר עיר מיושנת אי שם בהיסטוריה, ומלפניהם ילד\נער שמחזיק חרב והוא לא נראה כמו ג'ייק...
ויש שם כוכבים.
אני עדיין לא מבינה מה הקשר של הכוכבים לסיפור.

בכל מקרה, בספר מסופר על ג'ייק דג'ונס (שקוראים את זה "ג'ונס". מה הטעם להכניס לשם ד'?!) שמגלה יום אחד שההורים שלו נעלמו, והוא מגיע לחלק כלשהו בעבר כדי למצוא אותם.
נשמע כמו סיפור טיפוסי יחסית, אבל לקחתי את הספר וביקשתי לקנות.
***

התאכזבתי? נהניתי? השתגעתי לגמרי?
לא.
הספר נחמד בסך הכל. היו רגעים בהם עלה לי חיוך על הפנים והרגשתי שאני רוצה לקפוץ. רגעים שבהם ציפיתי לראות מה יקרה בעמוד הבא.
אלו היו הרגעים בהם הספר הגיע לרגעים בו הוא הפך ל... בוגר יותר. ג'ייק התבגר, באופן מסוים.
היו רגעים שרציתי לדפוק את הראש בקיר, או פשוט להחטיף אגרוף לאחת הדמויות.
היו רגעים מצחיקים, היו רגעים שנראו לי קטשיים וילדותיים, היו רגעים שגלגלתי עיניים, רגעים שריגשו אותי ורגעים ששימחו אותי.
***

הכתיבה הייתה ממוצעת. היא השתפרה כל עוד הסיפור המשיך, אבל היו רגעים שפשוט רציתי להטיף לסופר.
"יותר מדי אקשן!" אמרתי, "זה כאילו ברגע שדבר אחד נגמר אחת הדמויות אומרת 'עכשיו אני אלך לשם ואעשה הכל מחדש'!"
הייתם רוצים לקרוא ספר או לראות סרט שבו היו בערך שלוש פעמים שהעולם כמעט מושמד, ברצף של כמה שניות? ומייד אחר כך עוד דמות כמעט מתה?
מי לעזאזל הסכים להוציא את הספר הזה לאור?!

והדמויות? הדביקו להם תוויות ברורות, שבקושי משתנות. חכם, אמיץ, יפה, מריר, מבולגנת, יהירה, מרושע, נבזית...
לא ראיתי שזה השתנה יותר מדי.
נראה שהסופר הדגיש רק את ההתבגרות של ג'ייק במהלך הספר.
אני חייבת להודות שלפעמים שמחתי על התוויות... אבל זה פשוט... כמו בטרנובלה מוזרה במיוחד.


אז, אני חושבת שאני סוג של ממליצה על הספר, אחרי שסתרתי את עצמי רוב הביקורת.
עד לביקורת הבאה,
מייטי ♥
Rowan Jin

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
טוב, מבחירת הספר הזה ומקריאתו אני הסקתי דבר אחד: כשאני ממהרת, אני בוחרת ספרים גרועים. מה לעשות שכשאח שלי זועף בי למהר, כי נמאס לו לבלות את כל אחר הצהריים בצומת ספרים ועם החתולה העוינת של המוכרת, כמו בכל פעם? מתברר שהוא מעדיף להיות בבית, עם החברה שלו. מי היה מאמין? מה יותר כיף מלהיות בחנות ספרים? מלהריח ריח של נייר, להיות מוקף בשלל ספרים? אני לא יודעת. אין לי מושג מה יש במוח בן העשרים ואחת של האח החמוד שלי. אז הוא נתן לי 2 דקות (רק, רק 2 דקות!) לבחור ספר כדי שהוא יוכל להתחפף משם. ואני, לחוצה, בחרתי את הספר הראשון שראיתי; שומרי ההיסטוריה- ראשית הסערה- מאת דמיאן דיבן.

קודם כל- הכריכה אידיוטית שאין לה שום קשר לנאמר.
ילד עם תספורת של ג'סטין ביבר מחליף את ג'ייק, שאמור להיות עם שיער מתולתל.
חרב מונפת- ג'ייק אפילו לא יודע להשתמש בחרב.
כוכבים- אין לי מושג איך זה בכלל הגיע.
אז הכריכה לא אמינה. זה מכעיס אותי- אבל התגברתי על זה, בסופו של דבר.

הספר יבש ונמרח. מכירים את ההרגשה הזו כשאתם לועסים 10 קרקרים יבשים ברצף בלי מים? אז זה בול אותו דבר. לא נהנתי. הספר אדיש, שטוח, לא מגוון, הכתיבה בכלל לא זורמת... הרשימה עוד ארוכה.

הדמויות קיבלו מן רושם יחיד שנמשך כל העלילה ולא משתנה; יהיר, גאון, רגיש.... שחור או לבן. בלי אפור, או משהו באמצע.

התאכזבתי.
רוּדָה

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קיבלתי חבילת ספרים, יד שנייה. למה לא. בואו נתעלם לרגע ונניח לצד את הכריכה.
הייתי יכולה לסתור לדמויות שם, אחת אחת, וכך גם לסופר של הספר הזה, שקצת דפוק.
העלילה לא מתוחכמת, נדושה וקיטשית בלי ספק. ולא, אין לי כוח לשמוע פירוט על הכול.
ג'ייק הוא איטי קליטה ומתאהב בפזיזות, מן הסתם די הרס את העלילה השסועה הזאת.
ויכולתי לדפוק את הראש בקיר כשראיתי את התיאור של טופז. בלונדינית ועיניה סגולות.
אה, ומה זה לכול הרוחות השם הזה? בין כול השמות שם הוא פשוט לא מוצא את עצמו.
היא מושלמת. במלוא מובן המילה. לפחות כך דעתו של הסופר. תירצחי כבר, טופז.
הוא מייבב כול שתי עמודים, והקטע עם הסוסה הלבנה שיודעת לחזור הביתה. נו, באמת.
גם מינה, הרעה, מתוארת כמוגזמת יתר על המידה. ולא שיש לה הרבה עומק. בשיט לא.
לפחות תעשו לי דמות רעה עם תוכן, שתפיח איזה רוח בסיפור המעוות הזה, הו כן, מעוות!
ואגב, לעשות שחור- לבן בכול רגע זה פשוט לא הולך. איפה האפור? הסיפור המעניין?
"רד מהבמה, הארי פוטר" היה כתוב איפשהו. הו, תעשו לי טובה. אני מנפנפת בביטול.
לא קראתי את הארי פוטר, רק חלק מאחד הספרים, איך אתם משווים את זה לשערוריה הזאת?
monti me

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אם לסכם את הספר בכמה מילים :" לא הבנתי אותו".

תכלללס !
קראתי עד עמוד מאה ומשהו וכמעט אין לי מושג על מה הוא מדובר.
לא אהבתי שום דמות הן נראו שטחיות והכתיבה-משעממת ואדישה.

הכריכה נראית מעניינת וגם התקציר אך העלילה עד כה מאכזבת.
אני בדרך כלל מסיימת כל ספר שאני מתחילה, התאכזבתי קשות!
ואם לא סיימתי את הספר זה אומר משהו...!
Angel 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
טוב, שגמרתי לקרא את הספר חשבתי, פעם הבאה אני הולכת רק עם אמא לקנות ספרים!! כשהגעתי לקניון עם סבא וסבתא שלי הכריכה עניינה אותי ורציתי ללכת כבר הביתה, אז חשבתי לעצמי כמה גרוע זה יכול להיות. יש לי משהו אחד להגיד על הספר הזה,
בזבוז של זמן!!!!!
הדמויות מטופשות, נראה כאילו הסופר הדביק להם תכונות אופי מראש. חכם, יפה, גאוותן... גרוע. בני אדם הם יצורים עם מלא תכונות, אפילו בספרים. וג'ייק, לו אין בכלל פרואנטה. מה הקטע שלו? הוא מאוהב בטופז זה הבנתי מהשנייה הראשונה. זה היה מבאס כי ניחשתי את כול הספר מראש. זה היה ממש קלישאה קלאסית. הדבר היחיד שאהבתי היה הקטע הזה עם המסע בזמן, אבל זה רק יתרון אחד. לא מומלץ !!!!
אָרִיָה (one piece forever <3) 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני לא ממש כותבת ביקורות ארוכות כי אין לי כוח אז ככה לא כל כך הבנתי את הספר הזה הוא היה כזה קלילי ונחמד לקריאה לילדים בני 12 אבל לא משהו הוא היה בסדר אבל לא היה מתח או משהו מיוחד אבל אין לי מושג למה אני רוצה לקרוא את ספר ההמשך קיצר ספר מבלבל
ג'קסונית בדם

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקיי.... איך אני אתחיל?
הספר הזה בסך הכל סבבה אגוזים {אל תתלוננו על הביטויים שלי}..
חברה שלי קנתה לי אותו ואת "סירקוס מקסימוס"
ובסך הכל היה ספר יפהה אולי הכריכה לא משכנעת כל כך ואפילו לא התקציר {בערך} אבל התאהבתי בדמויות:
טופז- היא פשוט מהממת אבל בספר השני יש לה מישהו אחר והוא לא ג'ייק
ג'ייק-לדעתי הוא היה הכי טוב שמה
נייתן- היה דווקא די סבבה
צ'רלי-היה החכם בחבורה ולימד אותי עצמי כל מיני דברים שלא ידעתי על ההיסטוריה.
בסך הכל הספר היה מהמם וגמרתי אותי תוך יום {אין לי תלונות עליו}.
אם יש ספר שלישי...
אז תמסרו לו שאני מחכה לו.



התחיל לקרוא לפני חודש


התחיל לקרוא לפני חצי שנה


התחיל לקרוא לפני 8 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנה ו-1 חודשים
עוד מעט מסיימת וכבר התחלתי, כתוב מצויין, מושך לקרוא עוד ולהעביר עוד ועוד דפים. האם יש המשך? זו סדרת ספרים?
התחילה לקרוא לפני שנה ו-7 חודשים


לקט ספרים מאת דמיאן דיבן
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של דמיאן דיבן

מי קרא את הספר (33 אנשים)


ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים


ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים


ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים


ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים


בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד





©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ