תקציר הספר
לנצח הוא הספר הראשון מתוך שישה ספרים בסדרה המצליחה "בני האלמוות" שכתבה אליסון נואל. ספרי הסדרה מככבים ברשימות רבי המכר בארה"ב ונמכרו שם בלמעלה משלושה מיליון עותקים.
הסדרה תורגמה לשפות רבות ומופיעה כעת בעברית!



חייה של אֶוֶור בְּלוּם, נערה יפה ופופולרית בת 16, מתהפכים ברגע אחד, כשהיא נקלעת עם משפחתה לתאונת דרכים ונותרת הניצולה היחידה.
לאחר התאונה היא מגלה לתדהמתה כי היא רואה הילות סביב גופם של אנשים, שומעת את מחשבותיהם ודי במגע פיזי מקרי כדי שעברם ייחשף בפניה.
בניסיון להימנע ממגע אנושי ולהיפטר מהקולות המטרידים, היא מסתתרת מתחת לכובע הקפוצ'ון שלה, מכסה את אוזניה באוזניות האייפוד והופכת לחלק מחבורת הלא מקובלים בבית הספר.
כל מה שאֶוֶור רוצה זה לחזור ולהיות נערה רגילה, אך היא עומדת לגלות כי הדרך לכך רצופה קשיים ובחירות גורליות.
הכול משתנה כשלכיתתה מגיע נער חדש, יפה תואר, עשיר ומסתורי, שנוכחותו משתיקה את בליל הקולות, המראות והתחושות המציפים את ראשה מאז התאונה. הוא היחיד שאת מחשבותיו היא אינה מסוגלת לקרוא, וככל שהיא נשאבת לעולמו מלא הסודות היא נשארת עם יותר שאלות מאשר תשובות.
לאֶוֶור אין מושג מיהו הנער המסתורי בעל הכוחות המיוחדים, או בעיקר מהו.
הדבר היחיד שהיא יודעת בוודאות זה שהיא מאוהבת בו אהבה בלתי נשלטת.

היכנסו לעולם חדש, קסום, בו אהבה אמיתית לעולם לא מתה.

הספר הבא בסדרה - "ירח כחול" - יראה אור בקרוב.

הספר "לנצח" כיכב במקום הראשון ברשימת רבי המכר של ה- New-York Times , ברשימת רבי המכר של ה -Publishers Weekly ושל ה-U.S.A Today .

"הספר 'לנצח' הפותח את הסדרה החדשה, 'בני האלמוות', ירגש הרבה קוראים חובבי פנטזיה ומתח, במיוחד מעריצים של סדרת 'דמדומים' מאת סטפני מאייר..."
Booklist

"הספר 'לנצח' הוא ספר ממכֵּר. כשלא הייתי פנויה לקרוא בו, חשבתי איך אוכל להתחמק כדי להמשיך בקריאה. לא יכולתי להניח אותו מידי. חלמתי עליו וכשסיימתי לקרוא, לא יכולתי להוציא אותו מראשי. זהו ספר עוצר נשימה".
Teen Read Too
"דמויות ראשיות יפהפיות, רומן אהבה מותח, סוד אפל, בני אלמוות מסתוריים - מה עוד אפשר לבקש מרומן גוטי מודרני?"
Justine Magazine

אליסון נואל היא מחברת סדרות של ספרי נוער שזכו להצלחה ולפרסים בארה"ב. חיה כיום בקליפורניה, לאחר שבעבר התגוררה ביוון ובניו יורק.

הסופרת מספרת: "לפני מספר שנים, עברתי תקופה של אבל כבד כשתוך חמישה חודשים קשים נפטרו שלושה אנשים שאהבתי, וכמעט איבדתי גם את בעלי שחלה בלוקמיה. הרגשתי שעולמי חרב עלי. התקופה ההיא גרמה לי לחשוב על חיים ומוות, על ארעיות חיינו, על חיי נצח ועל האופן בו אנו יכולים לחוש קשר עם האנשים האהובים עלינו גם לאחר שהלכו מאיתנו. מאחר שגם תמיד התעניינתי בתופעות על-טבעיות, נולדה סדרת 'בני האלמוות'."


הקורא עיר הקורא מתי
m ramt-gan לפני 3 שנים ו-3 חודשים מענה

רשימות קריאה בהן מופיע לנצח - בני האלמוות #1
ספרים שקראתי | סאמבודי (: בת 16 מבכל מקום ומשום מקום רשימת הקריאה עודכנה לפני 5 ימים

לבדוק | קארטה בת מרמת גן רשימת הקריאה עודכנה לפני שבועיים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

כל העותקים מושאלים [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
מרתף הספרים 048625719

חיפה 048625719

כחדש 45 ₪ [קנה משומש]
מלי

חדרה

חדש לגמרי 25 ₪ [קנה משומש]
מיקימיקי

ירושלים

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
גולדמונד ספרים (נא להשאיר מספר טלפון)

חיפה

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
ortal ortal

ראשון לציון

חדש לגמרי 24 ₪ [קנה משומש]
ח פ צ י ב ה רחובות 08-9468441

רחובות

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
שהם

ירושלים

בינוני 35 ₪ [קנה משומש]
גיל חכם

רמת השרון

טוב 20 ₪ [קנה משומש]
ליאת92

תל אביב

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
חושחש

גן יבנה

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
עמית

בית שמש

חדש לגמרי 25 ₪ [קנה משומש]
אריאל

גבעת שמואל

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]
בתרי זוזי - 072-2128068

רחובות

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
mike'l

פ"ת

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
ADIRPH

גבעת זאב

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אוהבת לקרוא

כפר ורדים

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
mc6533

אשדות יעקב

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
סורהל'ה

בני ברק

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
somehow I'll find my way

סטוריברוק, מיין

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אוריאן

רחובות

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
read_angel

גוש דן

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
ליאורה

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
Sunrise

wonderland

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]
StephannieReid

חבצלת השרון

כחדש 70 ₪ [קנה משומש]
ofirsap

קרית מוצקין

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
1matanya

פתח תקווה

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
עדן(:

נתניה

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
שלי

פתח תקוה

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
שילגי

רחובות

חדש לגמרי 65 ₪ [קנה משומש]

סופיה

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

32 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
איך שכחתי לשים אותו ברשימת ה"אוי ויי זמיר" שלי? כשפתחתי אותה חשבתי על מספר ספרים שצריכים להיות בה, אבל איכשהו שכחתי את זה. זה בטח היה רגע מתוק כל כך לשכוח אותו. חבל שנזכרתי.
זה פשוט... נוראי, אוקיי? כמה שטוחים מבוגרים חושבים שאנחנו, שנרצה לקרוא ספר כזה? זה פשוט.... אוי ויי זמיר, זה מה שזה.
ובקיצור- הדמויות נוראיות, העלילה ילדותית ולא מעניינת, הכריכה ובעצם כל מילה נוטפת מקיטשיות ורצון להקיא. אז למה קראתי גם את הספר השני? תקווה. את השלישי כבר לא טרחתי. יסלחו לי האלים, אבל גם אם ישלמו לי אני לא אצליח לקרוא את זה. לא. פשוט לא. אם עוד לא קראתם פשוט תעזבו את זה. אם יש לכם אותו בבית (ולצערי הרב יש לי) תמצאו חבר שאתם שונאים ותתנו לו את זה במתנה. אני יודעת שלא יצאתי ממש נחמדה בביקורת הזאת, אבל ממש מעצבנים אותי הספרים האלה, שגורמים לנו, לנוער, להיראות כמו שהרבה מבוגרים חושבים שאנחנו.
RayOfLight

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

29 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אויי לא. פשוט אויי לא לספרות הפנטזיה, לספרות הנוער, הרומנטיקה, ולספרות בכללי.
מה הסופרת חשבה לעצמה? שאם היא תחקה ספר, תוציא אותו, ותגיד שהיא כתבה אותו לפני הספר המקורי, יאמינו לה שזה לא חיקוי?
אבל בתכלס, זה עבד, אחרת הספר לא היה מצליח. כן, זה חיקוי של "דמדומים", כצפוי. אז בואו נעזוב את התפל ונעבור לעיקר.

הספר, בפעם ה-192949.3929 מדבר על נערה שמתאהבת בבחור מושלם, ועל טבעי. ובפעם ה-192949.39291 הנערה מטומטמת, הבחור מעיק, והרעים עלובים.
מה הכי מציק?
הסיפור של הדמות הראשית, והתוצאה שלו.
היה הייתה נערה בלונדינית ומושלמת בשם אבר, שהייתה מלכת השכבה ונבחרת המעודדות. אך יום אחד קרה אסון! כל משפחתה נהרגת בתאונת דרכים, ורק היא ניצלת. ומאז, היא מאבדת את כל מה שמיוחד בה. היא הופכת לנערה דחויה, עם חברים פריקים, ואלכוהוליסטית. המשפט האחרון הוא הטרגדיה בסיפור.
כאילו, היא מאבדת את האנשים הקרובים לה, ובוכה שהיא הפכה לנערה הדחויה של הבית ספר.
למה? אמא? אבא? אחות? למה הלכתם ממני? למה מתתם? למה השארתם אותי לבד? למה גרמתם לי לעבור בית ספר ולאבד את תואר מלכת הכיתה? *בכי*
(לא אתפלה אם היה כזה משפט בספר)
אבל מעבר לזה, היא מוצאת אחלה של חברים- ילדה מוזנחת שמנסה להיות גותית מגניבה, וילד מוזר, שהדבר היחיד שזוכרים ממנו זה היותו הומו. פשוט חסר אישיות...

והנה מגיע השוס- דיימן (אדוארד, דיימון, ועכשיו דיימן)
המאהב המושלם, רק שפה הוא פשוט חרא של בן אדם והיא מודעת לכך. הוא מתעלל בה נפשית, גורם לה להרגיש עוד יותר דחוייה, ומה קורה בסוף? הוא אוהב אותה!
ואיך הוא מביע את זה? בעזרת ורד לבן, שכביכול מייצג טמטום, ומביא אותו למלכת הכיתה. פשוט גאוני! כולם אמורים לדעת על זה... והחלק הקיטצ'י זה שהורד האדום מייצג אהבה, והוא מביא אותו לאבר.
אוווו מרגש, בואו נבכה כולנו ביחד.

ומה שהכי גרוע במערכת יחסים הנוראית הזאת- הוא כופה על אבר סקס, למרות שהיא לא רוצה.
זה קורה כשהם הולכים לחור ליד הים, מתפשטים, ובסוף שהיא מתחרטת, הוא אומר "זה בסדר! לי יש סבלנות!"
אני כבר מדמיין אותו עם העיניים יוצאות מהחורים.
NEXT.
ואיך שכחתי! הפעם הם לא ערפדים- הם בני אלמוות ששותים חומר אדום (יחי ההבדל)
ופעם גם הבחורה ככה, והיא מגלה שהיא ניחנת ביכולות מופלאות. כמו לראות את אחותה המתה! אבל אין איחוד מרגש, רק סצנה עלובה בה היא כועסת על הרוח של אחותה על כך שגנבה לה את הסוודר.

וכמובן שאמורים להיות כוחות אופל בסיפור, והפעם זאת לא *ג'ינגית מהעבר האפל של הבחור* בשם ויקטוריה, אלא *ג'ינגית מהעבר האפל של הבחור* בשם קטרינה, או מה שזה לא יהיה. היא בול כמו ויקטוריה מ"דמדומים", בלי מניעים אמיתיים, בלי סיפור רקע מעניין, בלי אופי, אלא סתם מישהי שנועדה למלא את משבצת הרעה.
ואפילו הקטע שהו נלחמות נשמע כמו ריב בין שתי פרחות בבית ספר- היא מושכת לה בשיער, היא זורקת אותה על כיסא, הן מקללות, ווהו, פוסי פייט. זה נשמע כמו קטע מפרודיה.

ועוד משהו, זוכרים את הקטע עם האלכוהול?
אז אבר בעצם מחליטה לשתות בתקווה שזה יציל אותה מגורלה האיום ונורא, אך מלכת השכבה, שקוראת לה "פריקית", מנסה להלשין עליה ולגרום לסילוק שלה מהבית ספר. אבל מה קורה בסוף? היא שואלת אותה "אפשר שלוק?" ושתיהן משתכרות והופכות ל-BFF.
אבל בעצם היא מגלה שהתמונה הייתה בפלאפון של חברה שלה, ובסוף מסלקים רק את אבר. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות...

אז אמעיט במילים, ואומר משפט אחד- אל תקראו. גם אם מישהו יאיים עליכם עם אקדח ויבקש שתקראו את זה.
כוכב אחד- *


לואיזיאנה מנטש השקנאית

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

23 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זו אחת הביקורות שנכתבות כשעוד לא חזרתי למשתמש הרגיל שלי, אבל הרגשתי חובה לפרוק רגשות ולכתוב ביקורת! אסור לחשוף לקוראים תמימים ואומללים את הזוועה הזאת! [דרך אגב, אחד הקוראים התמימים הוא סבתא רבא שלי בכבודה ובעצמה [?]. סיפור ארוך אך אמיתי.]

כן, זוועה.

אין לי מושג מאיפה הגיעו הביקורות האוהדות.


אני זוכרת את היום שבו התחלתי לקרוא את הספר: שבת כלשהי, אני חולה וקוראת את הספר שלקחתי מהספרייה. אני לא אשמה! לא היה לי משהו אחר! אולי רק בגלל החום שהיה לי המשכתי לקרוא. וגם, כי העלילה נשמעת די נחמדה סך הכול ממבט ראשון. אז זהו, שלא.
קודם כל, הרעיון שלו ממש ממוחזר. וזה אפילו לא רעיון *כזה* טוב.

די, נמאס מכל הסיפורים על מישהי שחתיך מסתורי מגיע לבית ספר שלה, והיא מגלה שהוא יצור קסום כלשהו [אהמ אהמ דמדומים-יומני הערפד- ספר ערפדים אחר] שמאוהב בה מהגילגול הקודם או משהו, הוא הופך אותה להיות גם לא אנושית והם פוצחים ביחסים דביקים ואוהבים. [רוצים שאני אקיא עכשיו או אחר כך?] אחר כך הבחור החתיך נוטש אותה ונעלם לכמה זמן, והיא מתפרקת לגמרי ועוברת תהפוכות בלעדיו. כשהוא חוזר עם סיבה הזויה ומנומקת היטב הם מתחבקים, מתנשקים ונדבקים [אני לא יכולה להתאפק- הקאההההחגלכעגדמהודרקשעחנקונעגי. איכס]. ודרך אגב, בספר הזה סיפור האהבה הוא הרבה יותר מסתם חיבוקים ונשיקות- בלשון המעטה. פשוט דוחה.
אז נכון, צורת הכתיבה באמת מושכת וסוחפת, אבל התוכן? הדמויות? לאט לאט גם הכתיבה עצמה נעשית לא ברורה ולא מבינים מה קורה, ובמקרה שכן מבינים- היא פתטית ומטופשת. אז למה לקרוא בכלל? אין תשובה.

~לואיזיאנה ניתוח דמויות בע"מ~

אוור- דמות מזעזעת, פתטית ונוראית. כשאחותה ה"מתה" באה לבקר אותה, כל מה שאכפת לה זה שהיא לקחה לה את הבגדים. נו באמת! ככה לא מתנהג בן אדם שאיבד את כל המשפחה שלו!
היא לא מתגעגעת בכלל, לא מראה שום רגש אנושי בקשר לאובדן שעברה, אין איתה שום הזדהות בקטע הזה.
חוץ מזה שהיא ילדותית מאוד, אוור היא דמות פתטית כי בניסיון עלוב של הסופרת להפוך אותה ל"דחויה" ו"אומללה"- היא מגחיכה את עצמה. היא גרה עם הדודה המיליונרית שלה, שגרה בווילה מדהימה עם כל מה שכל מתבגר היה רוצה, אבל היא לובשת רק קפוצ'ונים וג'ינס. ולא, זה לא כי היא לא רוצה להשוויץ בעושר שלה- אלא כי היא רוצה לברוח מכולם ומכוחותיה הקסומים.
לכן היא גם מתחברת לדחויים ולמסכנים- היא סתם רוצה להתחכך בזבל, להרגיש קצת איך זה להיות מסכנה אחרי שפעם היא הייתה מעודדת ומלכת השכבה. חוץ מזה, היא חברה נוראית- לא אכפת לה בכלל שהייוון נואשת לתשומת לב ולכן הולכת כל הזמן לקבוצות תמיכה מפוברקות.
לא נראה לי שהיא באמת השתנתה, כי היא לא מעוררת בך שום רגש , היא כל הזמן אומרת כמה היא מתגעגעת לחיים הקודמים שלה והיא "לא מבינה את החברים שלה". אומללה, באמת....[כינורות ברקע ובכי ציני ומזויף]. היא גם דמות חלשת אופי וחסרת עמוד שדרה, עובדה שהיא מאמינה לכל מילה שיוצאת מהפה של דיימן הקדוש ומתמסרת לו לחלוטין.
בקיצור- דמות נוראית, שטוחה ופתטית. לא סבלתי אותה.

דיימן- כמו שליילק אמרה, זה נראה כאילו הסופרת ניסתה לגרום לו להישמע חתיך, מושלם ומסתורי- אבל אותי הוא רק הבחיל. הוא מאוהב בעצמו, התירוצים שלו עלובים וקלושים, ובאופן כללי הוא מעורר בחילה.

הייוון- היא סתם ילדה אומללה וחסרת עמוד שדרה שלא יודעת מה לעשות עם עצמה.

מיילס- מוזר ביותר. סתם תקוע.

דרינה- אוי, נו, באמת. תעשו לי טובה. אליסון נואל, יקירתי, ניסית ליצור דמות מרשעת- אבל המניעים שלה כל כך עלובים ולא אמינים. דמות אידיוטית ולא קשורה לכלום.

בקיצור, אני ממליצה- אם אתם רוצים להתאבד. למה לבזבז גלולות ציאניד יקרות או חבל או קליע? קנו את הספר! זה מוות מהיר יותר, אני בטוחה.
כְּנָרַה

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

20 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני זוכרת טוב מאוד את הרגע שבו התחלתי לקרוא את הספר.
זה היה יום סגרירי. ערפל כבד מחוץ לחלונות הכיתה ושלוליות עמוקות בחוץ. הייתי היחידה בכיתה. הראשונה שהגיעה אחרי שיעור ספורט שהיה, אם להגדיר בלשון המעטה, נורא נורא נורא. הייתי מדוכאת, בקושי חנקתי את הדמעות ומזג האוויר הקודר בחוץ לא שיפר את המצב.
כשאני במצב רוח כזה יש רק שני דברים שיכולים להרגיע אותי. או לטייל בחוץ ולהסתובב בין העצים (ואולי אף לעבור את הגדר אל עץ הדומים שלי, במקרים חמורים), שקועה במחשבות עם דמעות זולגות על הלחיים עד שלבסוף מטיילים חוטי מחשבותיי אל נושאים יותר נעימים, כמו שלושת המוסקטרים לדוגמא. או שאני מתיישבת וקוראת ספר מעניין, מתנתקת מהעולם האומלל ונכנסת לעולם אחר, טוב הרבה יותר. (אין טעם לכתוב, כל הסיפורים יוצאים לי דכאוניים)
אלא מה, בגלל הגשם ובוץ והערפל, לא יכולתי ממש לצאת לטייל בין הצמחים. וכבר כמעט חודש שהייתי שקועה ב"מחסום קריאה" חמור, ולא יכולתי להתרכז היטב באף ספר!
ואז ראיתי את הספר, מציץ אליי משולחנה של אחת מחברותיי. בזכרי את אישורה לקריאה בהפסקה הקודמת, נטלתי את הספר בידיי הרועדות והתחלתי לקרוא.
אני חייבת להתחיל את הביקורת האקטואלית בשבח. נואל הצליחה להוציא אותי מהמשבר. הספר כבש אותי בהתחלה. הצליח להעניק לי את תחושת השאיבה לעולם זר שכה התגעגעתי אליה. הכול היה טוב. גיבורה בטראומה אחריי שכל משפחתה נהרגו בתאונת דרכים קטלנית, והיא מתקשה להשתקם, מסתתרת מכל העולם. שני חברים דחויים מהחברה ונאמנים (יחסית), מורה עצוב. התחלה נהדרת. עד שחברותיי הגיעו לכיתה אני כבר הייתי אלפי קילומטרים מאותו חדר כיתה על הגבעה.
ואז מגיע דיימן...
מרגע שמגיע דיימן כל הספר מדרדר במהירות. סיבוכי אהבה, לבבות שבורים, התמכרות מגוחכת לאלכוהול, עד לשפל הגדול כש"אמת המסתורית" (חצוצרות!) מתגלה!
כמה אינפנטיליות, כמה קריקטוריסטיות, כמה פספוס... זה מה שאני יכולה להגיד על הספר הזה. מספר עם פוטנציאל ענקי הוא הפך לעוד ספר דביק ומגעיל שאינו מכיל דבר מלבד נשיקות וחיבוקים בין הגיבורה לגיבור, שמתרפסת מול כל מבט שלו בעוד הוא משתעשע בה כרצונו ומניחה לו לשלוט בה כבובה על חוטים. אה, ואל תשכחו את החברה האנוכית.
בשלב כלשהו כבר נמאס לי כל כך מהגיבורה חסרת האופי והמאהב המבחיל והאנוכי לטעמי שרציתי פשוט להשליך את הספר ולהפסיק לקרוא, אך אני, כידוע, יקשה עליי מאוד לנטוש ספר באמצע ולא לחוש רגשות אשמה ותחושה מוחמצת לשארית חיי (קרה לי! עוד כשהייתי בת 6, וחזרתי לספר בגיל 8, לא יכולתי לסבול את התחושה המעיקה).
אולי אם היו מביאים לי סופר טוב ומוכשר (לא קיטשי בשום אופן!), שהיה לוקח את תחילת הספר, ומייצר לה סוף ואמצע ראויים, זה היה אחד מספרי הנוער הטובים שקראתי. כשקראתי את התקציר, היות שמעט נמאס לי מפנטזיה, התפללתי חרש וטיפחתי בלבבי את התקווה הקלושה שאולי המראות שמסופר שהיא רואה הם בעצם הזיות, תוצאה מפגיעה מוחית ופסיכולוגית בעקבות תאונת הדרכים. והספר הוא על גילוי הפגיעה וההתמודדות איתה. איזה ספר מעולה ומקורי (יחסית) היה זה אז!
אז סיימתי את הספר? סיימתי. נהניתי ממנו? לא ממש. חשתי תחושת מיאוס? חשתי. לא יכולתי לעצור את עצמי מלהכניס את הספר לאותה קטגוריה כסדרת "דמדומים"? לא יכולתי. אני אקרא את הספר השני? אולי. לא בטוח. לא נראה לי.
בקיצור, עצה שלי, אל תבזבזו את זמנכם על הספר הזה. יש ספרים הרבה יותר טובים הראויים לשעות ולאנרגיה שתשקיעו בקריאתו.
לשאלתה של חברתי, אם אקרא שוב את הספר במלואו הייתה לי רק תשובה אחת:
NEVER!!!
ליילק

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

15 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
איום ונורא. הספר אולי נשמע טוב ומרגש, אבל הוא ממש לא ככה.

ציפיתי לספר טוב, שיהיה לי כייף לקרוא. כי גב הספר מסקרן ומעניין, והביקורות עליו היו ברובן טובות.

הספר מתחיל בסדר (לא, הוא לא מתחיל טוב, הוא מתחיל בסדר.) אבל ככל שמתקדמים זה נעשה יותר ויותר גרוע.
צורת הכתיבה זורמת ודי סוחפת, אבל בשלב מסויים של העלילה ההתרחשויות לא ברורות ולא מובנות.
העלילה מטופשת. אין תוכן, אין שום דבר.
הדמויות שטחיות ונוראיות. הן ממש זולות, לא עמוקות, ופשוט דוחות במובן מסויים.
אוור - פשוט מושפלת.
דיימן - מטופש! מטופש לחלוטין.התירוצים וההסברים שלו עלובים. מרגיש כאילו הסופרת ניסתה לגרום לו להראות מסתורי,עמוק, חתיך ומושלם. ולגמרי לא הצליח לה, שום דבר מלבד תחושה מאולצת ושטחית לאורך (כמעט) כל הספר.
היוון - חברה נ ו ר א י ת. לדבר הזה קוראים "חברה הכי טובה"? דמות חסרת חוט שדרה, אנוכית ופתטית.
מיילס - הדמות הכי נורמלית בספר, וגם הוא לא דמות טובה, שלא תבינו לא נכון.
דרינה - אוקיי, הבחורה חולה. דמות טפשית, מלאה הרבה יותר מדי אנרגיות שליליות (יחסית לסיבה).

הסופרת גורמת לתחושה מאולצת, מאולצת לגמרי, בכל אחת מהדמויות. בתוכן. בסוף המבחיל. נוראי.

זה העתק עלוב של דמדומים. ובכנות, אם הסופרת בוחרת ספר להעתיק, דמדומים זו ממש לא בחירה טובה.

לסיכום,
ספר ריקני, שאפילו לא כייף לקרוא.
אפילו לא ברגעים שפשוט משועממים עד מוות.
בזבוז זמן מוחלט.
~RAIN~

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקיי. אז את הספר הזה השאילה לי חברה. ותודה לאל שלא קניתי אותו, כי רק מלהסתכל על הכריכה יש לי בחילה. ובכן, בהתחשב בניסיון רב השנים שלי עם ספרים מהסוג הזה, אני אפילו לא מבינה למה טרחתי לנסות. בכל מקרה. סקירת עלילה;

אוור היא נערה בלונדינית, טיפשה ורופסת, כמו קודמותיה. החיים שלה היו פשוט מושלמים עד התאונה; אוור היא הניצולה היחידה מהאסון הטרגי; וכשהיא מתעוררת, היא מגלה שיש לה כוחות מיסטיים מיוחדים שלגמרי מאמללים את חייה; היא מסוגלת לראות אנשים מוקפים בצבעים עליזים. הממ, הילות. שיהיה. ולא רק זה, כשהם נוגעים בה היא מרגישה את מחשבותיהם האפלות ואת סודותיהם הכמוסים. כמה נורא.
בכל מקרה, כמובן שהיא מתגעגעת געגועים בלתי נשלטים אל חייה הקודמים. לא חס וחלילה להוריה המקסימים, שעשו את התאונה רק כדי להביא לה סוודר פקאצות וורוד, אלא לפופולריות ולשלל האפשרויות בלהיות מעודדת ממוצעת בתיכון. אבל לא. בגלל עברה הנורא והאפל, אוור המסכנה צריכה להיחנק למוות בתוך קפוצ׳ונים- לא- אופנתיים- בעליל, להסתיר את יופייה המהמם, ולהרוס את השמיעה שלה בשירים רועמים, בגלל שכוחותיה המדהימים מלחיצים אותה עד מוות. חבריה היחידים הם גיי וערפדית- עם- עדשות- מגע. לרוע המזל, היא נאלצת לגור אצל דודה מיליונרית שמשתוקקת לדאוג לכל מחסורה, ולסבול את נוכחות רוחה של אחותה המתה.

סלחו לי, ידידי. אני חוששת שלא הבהרתי את עצמי מספיק טוב. היא פאקינג רואה את הרוח של אחותה המתה, וכל מה שהיא עושה בביקורים זה רק להגיד לה לצאת מהחיים שלה. שלוש מילים, יקירתי. וואט דה פאק. ואגב, חצי מהתיאורים מוקדשים לבגדים הלוהטים-והלגמרי-באופנה-האחרונה שאחותה לובשת, ולרכילות החמה שהיא מגלה בשיטוטי הריגול שלה אחרי מפורסמים. כאילו, אומייגאד. בריטני נכנסה למכון גמילה בפעם השלישית. מרגש.

אבל; כמובן שנער החלומות הלוהט והמסתורי מגיע, והיא מתאהבת בו נואשות, ומגלה שגם לו יש כוחות מיסטיים. הבה נריע לאיחוד המחודש. כמובן שהוא לא רק פריק שמסוגל לקרוא מחשבות, אלא שהוא גם בן אלמוות.
ואז יש תפנית מפתיעה בעלילה; היא פוגשת את האקסית היפיפייה שלו, ומגיעה למסקנה שהיא עצמה לא מספיק יפה כדי שדיימן יחשוק בה. מדהים.
אז האקסית הזאת עושה לה את המוות, בעת שהיא מגלה דברים חדשים על עצמה, ועל אהובה המסתורי- יפה- התואר- והמושלם- עד- כדי- בחילה.

כל הסיפור המגעיל הזה נמשך, אה, לנצח. ראיתם מה עשיתי כאן? כן? לא משנה. תרגישו חופשי להתעלם באלגנטיות.
אז בכל מקרה, כל הסיפור המבחיל הזה שחוזר על עצמו, התחיל ממש לעלות לי על העצבים. איכס. נוסו על נפשותיכם בצרחות אם מישהו אי פעם יעז להציע לכם את הספר הזה. המשפט הזה מזכיר לי בצורה קריפית למדי את הדרדסים. למה לעזאזל הוא מזכיר לי את הדרדסים?

אני נושמת עמוק, הולכת לאיבוד בניחוח שלהם ומודה בחשאי שאני מחבבת אותו. אני מתכוונת, ממש מחבבת אותו. אני לא מסוגלת להימנע מזה. אני פשוט אוהבת אותו. ולא משנה כמה אני מנסה להעמיד פנים שזה לא כך, האמת היא שאני אכן אוהבת אותו.
כמה נורא. בבקשה, ספרי לנו, איך הגעת למסקנה המבריקה הזאת.
~you just HAVE to be KIDDING me~

אז לא ניסיתי אפילו להמשיך לקרוא את כל הסדרה. תהנו לכם בקריאת הבולשיט הזה שמתיימר להיות ספר. אם תשרדו, אשמח לשמש לכם כמוקד לטיפול פסיכיאטרי.
M!ssundaztood

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אם חשבתם על פי הביקורות האחרות שהספר הזה נורא, אני שמח לבשר לכם כי טעיתם!
מדובר בספר זוועה.

נתחיל מיזה שהספר הוא חיקוי של דמדומים וכל השטיקים האלו של העל טבעי מתאהב בתלמידת תיכון, והיא סולדת ממנו, ואז היא מתאהבת בו ומגלה שהוא מושלם, נוצץ, מלא יסורי מצפון, ועם עבר מלא צלקות. וכרגיל יש את הבחורה שמנסה להפריד בניהם וכו'. מה שמוסיף לקיטשיות של הספר, שהילדה, כרגיל, איבדה את הוריה (במקרה הזה גם את אחותה).

אז העלילה מספרת על אוור, תלמידת תיכון בלונדינית ויפה, שהייתה מלכת השכבה, עד שההורים שלה נהרגו בתאונת דרכים (תזכירו לי כמה פעמים שמענו את זה?). רק שהפעם גם אחותה מתה, והיא הייתה איתם באוטו. היא בנס שרדה את התאונה, ולאחר מכן, היא רואה הילות צבעוניות מקיפות אנשים, ורוחות של מתים.
היא עוברת לגור עם דודתה העשירה (כצפוי) ועוברת לתיכון חדש שם המעמד החברתי שלה יורד, והיא מסתובבת עם שני ילדים לא מקובליים- אחת ילדה שמתיימרת להיות גוטית, והיא סובלת מהזנחה, והשני, הוא עוד ילד לא מקובל (שבמקרה גם הדמות הנורמלית היחידה בספר). וכרגיל היא נתקלת בנער עם שם יפה מהעבר (דיימן) שהוא יפה, מושלם, וכל דבר שתעלו על הדעת. אבל פה הוא לא רגיש כמו בשאר הספרים, פה הוא שחצן וצבוע.

אחרי שהבנו במה מדובר, נעבור לדמויות-
אוור- גיבורת הספר הכי גרועה שהכרתי. נתחיל מזה שהיא טיפשה. היא תמיד תעשה משהו מטומטם ותהיה מודעת לכך. בנוסף, היא כל כך לא אמתית. הדבר הראשון שהיא אומרת כשהיא פוגשת את אחותה המתה זה: "את לובשת את הסוודר שלי!". זה אומר הרבה. אין בה שום דבר מיוחד. היא סתם ילדה דיכאונית שבוכה על המצב החברתי שלה במקום על כל שהתייתמה.
דיימן- פשוט איכס. הוא כל הספר משחק באוור, וברגשות שלה. ואחרי שמתברר שהוא אוהב אותה (כלומר אחרי שהוא גורם לה לעבור מסע עינויים) הוא הופך לרגיש וסבלני.
החברים של אוור ששכחתי את שמם- אחת חסרת עמוד שדרה ופתאטית, והשני דווקא בסדר.
דרינה (תתקנו אותי אם לא קוראים לה ככה כי יש לי סלט בראש מכל הדמויות)- חיקוי עלוב של ויקטוריה מדמדומים. היא אפילו ג'ינג'ית! פשוט בושה.

לסיכום, לנצח הוא ספר פתאטי (לא כתבתי עליו יותר מידי כדי לא לעשות ספויילרים). הוא בנוי בצורה חובבנית, ואין בו רגע מרגש, עצוב, מצחיק, או מותח. הדמויות פשוט רעות. בקיצור, ביזבוז של זמן יקר.
~דניאל~

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
למרות שיש לי כמה טענות נגד הספר הזה, כמו העובדה שהוא פשוט קיטצ' מוחלט, וכמו העובדה שאליסון נואל הכישרונית שלנו פשוט לקחה רעיונות מרכזיים מספרים שונים, ריכזה אותם, והעתיקה אותם אל הספר שלה (הבולט הוא כמובן דמדומים). וכמו העובדה שהמתרגמת של הספר, חושבת שהקורא המתבגר הוא מוגבל ככה שהיא מסבירה בתחתית הדף גם על המושגים הפשוטים ביותר.

בעיקרון, זה דווקא אחלה ספר.
נכון הסופרת העתיקה רעיונות, והמקוריות לא ממש צועקת מתוך הספר הזה, ושוב יש את הסיפור על הנערה שפוגשת את הבחור המושלם שסוחף אותה למערבולות רגשות והופך להיות כל החיים שלה, ואז היא נהפכת לאובסיסבית וכמובן שיש את הטוויסט בעלילה - הי הוא בן אלמוות!!!

סגנון הכתיבה של אליסון נואל הוא חביב ביותר, ונראה שלא הספיק לה רעיון "האלמוות" כדי לבסס עלילה, אז היא הייתה חייבת גם לגרום לנערה לאבד את כל משפחתה כדי להכניס הרבה כאב ואובדניות לספר, וכמובן שאם זה לא מספיק, אז אחותה המתה ריילי נהנת לבקר אותה בוקר בוקר בחדרה ואיזה בתאל מוות מטורפת מנסה להרוג אותה כל גלגול מחדש ועוד ועוד ועוד...

--שורה תחתונה---
יש כמה פגמים בולטים בספר וברעיון המרכזי שהוא מעביר, אבל הדמויות והעלילה זורמת, וקל להיכנס אליה ולהיסחף איתה. אני ממליצה על הספר הזה למתבגרים יותר, ומקווה שתצליחו להנות ממנו למרות הכל :)
תולעת ספרים

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נואל יקירתי, אם החלטת להעתיק ספר, למה דמדומים? לפחות היית עושה בשכל כמו ורוניקה רות או אלי קונדי. "משחקי הרעב" זה מושא העתקה ראוי! דמדומים... מה לעזאזל עבר לך בראש?
טוב, את זה אני יכולה לנחש.

"וואו, דמדומים הוא ספר כל כך נפלא, כל כך לא חולני, קיטשי, דביק ופתטי! הלוואי שאני הייתי יכולה לכתוב ספר כזה.
הו, אני יודעת! אני אכתוב את הספר מנקודת המבט של אדוארד! אבל אני אהפוך אותו לבת כדי שאני אוכל להזיל ריר יחד איתה על מושא האהבה החדש. ואותו אני אעשה עוד יותר חתיך מאדוארד. בכל פעם שהוא יופיע, אני אתאר את גופו מחדש כ"סקסי" ו"מדליק" כדי שאם, במקרה וחס וחלילה, הקוראים ישכחו את חצי העמוד של התיאור הראשוני שלו, הם יוכלו להיזכר.
רגע, אבל אוור גם תקרא מחשבות? זה יהיה העתק מדויק של דמדומים! אי אפשר לעשות את זה! אני מקורית! אני ייחודית!
הו, יש לי רעיון מעולה! היא תוכל לראות הילות של אנשים, לקרוא את המחשבות שלהם וגם את העבר שלהם! את זה אדוארד לא יכול לעשות, הא, מאייר? וחוץ מזה, הם לא ערפדים בני אלמוות, כי אני מקורית וייחודית, אלא בני אלמוות ששותים נוזל אדום. ובמקום שתי חברות הכי טובות, יהיו לאוור חברה וידיד. זה לגמרי שונה! אה, אבל אז הידיד שלה לא יוכל להזיל ריר על דיימן איתי ועם אוור ועם החברה השנייה. טוב, אז נעשה אותו הומו. ככה אני אהיה גם מקורית וגם נאורה.
ועכשיו, כשאני חושבת על זה, למה לא להעתיק ספר אחד כשאפשר להעתיק מכמה ספרים? אבל אני אעשה את זה בשושו, בפרטים הקטנים, כדי שלא ישמו לב. תהיה לה כלבה בשם buttercup. אבל זו תהיה כלבה, ולא חתול. אז זה לא כמו buttercup של פרים. וכדי להיות עוד יותר מתוחכמת אני אשתול רמזים מטרימים מפגרים כמו אזכור של Evanescence כי יש להם שיר שנקרא My Immortal, או "הבאנשיז" (באמת שאין לי מושג מי אלה) שבשיריהם יש "הד לסיפורים איריים על רוחות רפאים". או השם של אוור. וואו, אני כל כך חכמה. ומקורית. וייחודית. אני אוהבת את עצמי. ואת דיימן הסקסי והמדליק."

אז נתחיל מהשם הנוראי, שלרוע המזל הוא לא הדבר הכי נוראי בספר. במקורו, שימוש במדרש שם יכול להוסיף מרבד נוסף לעלילה, כמו הולדן קולפילד מ"התפסן בשדה השיפון", אבל 'אוור' זה פשוט טיפשי. כאילו, "היי, אי פעם, מה נשמע?"

הכתיבה. אוי, הכתיבה. היא כל כך בוסרה ונוראית. יש לסופרת טעויות של טירונית! (ואפילו יצא לי חרוז). כמו בציטוטים האלה:

• "מה שאני רואה בעיקר זה אירועים, כמו שרשרת של תמונות המשקפות חייו של מישהו, כמו כרטיסיות הבזק במשחק, אבל יותר כמו קטעי פרומו בסרט. למרות שלפעמים אני רואה רק סמלים שאני צריכה לפענח כדי לדעת מה משמעותם. כמו בקלפי טארוט, או כמו שקראנו בשנה שעברה בשיעור אנגלית למצטיינים את הספר "חוות החיות". (עמוד 25)
אני לא יודעת מה איתכם, אבל הקטע הזה צורם לי. הניסוח כל כך צולע, התחביר זוועתי, השימוש במילות הקישור שגוי, וזה פשוט... נוראי.

• "הייתי אחוזת חרדה. הסתכלתי בכל מקום. רצתי לכאן ולשם, אבל הכל נראה אותו דבר – חמים, לבן, נוצץ, זוהר, יפה, טיפשי, ערפל נצחי. נפלתי על האדמה, עורי סומר מקור, כל גופי מפרפר, אני בוכה, צועקת, מקללת, מתחננת, מבטיחה הבטחות שידעתי שלעולם לא אוכל לקיים... מעדתי ונפלתי אחורנית, למקום שהכול בו היה כאב, אומללות, ומצח פגוע ורטוב." (עמוד 15)
שבע. שבע מילות תיאור. אחת אחרי השניה. בלי כל קשר. אם מחשיבים גם את "ערפל נצחי". ואני נשבעת שהתפוצצתי מצחוק כשהיא גם מעדה וגם נפלה אחורנית (לא יכולת לוותר על ה"נפלתי", הא, אליסון?), למקום שהכול בו היה כאב, אומללות, ומצח פגוע ורטוב.

• "אבל ברגע שעינינו נפגשות, אני חוזרת להיות שבויה בקסמו, הופכת לגוש מתכת חסר אונים שלא יכול להתנגד למגנט של דיימן." (עמוד 112)
אחלה מטאפורה מצאת, באמת.

• "אני הולכת נסערת לשולחן שלי, רגלי נעות אוטומטית, אחת לפני השנייה; אני נעה כמו זומבי, כמו רובוט, כמו משהו מתוכנת שלא מסוגל לחשוב בעצמו." (עמוד 68)
טוב, מניסיוני, את באמת לא מסוגלת לחשוב בעצמך, אבל זה לא חשוב כרגע. מה שחשוב הוא ארבעת הפעמים שאליסון נואל מתארת את אותו הדבר. תבחרי תיאור אחד, למען השם! או "רגלי נעות אוטומטית", או "כמו זומבי", או "כמו רובוט", או "כמו משהו מתוכנת שלא מסוגל לחשוב בעצמו". למרות שאף אחד מהם לא משהו. במיוחד האחרון. אבל תפסיקי לתאר כל דבר בשבעים אלף דרכים שונות! את לא יכולה להכניס את כל המילים בעולם לספר שלך!

ודיימן. אוי, דיימן. די, man. אם הסופרת לא היתה בת זה היה יכול לצאת יותר מצחיק אבל נבליג. אז די כבר לרשום כל שני עמודים על כמה שדיימן מהמם וחתיך וסקסי ומדליק. ובפעם הראשונה שאוור רואה אותו זה עוד יותר גרוע:

• "מה שאני רואה, משאיר אותי נטולת יכולת לדבר, למצמץ או לזוז... וזה לא רק משום שדיימן הוא יפה כל כך שאי אפשר להתעלם מיופיו, עם שערו הכהה המבריק, שמגיע כמעט עד כתפיו ומתעגל ליד עצמות הלחיים החטובות שלו; אלא משום שכשהוא מסתכל עלי, כשהוא מסיר מעיניו את משקפי השמש ופוגש את מבטי, אני רואה שעיני השקד שלו עמוקות, כהות, ומכרות לי באופן מוזר." - הא! הא! רמז מטרים! - "הריסים שלו כל כך ארוכים שהם נראים כאילו הם מלאכותיים, השפתיים שלו מלאות ומזמינות. גופו ארוך, רזה, ספורטיבי, ולבושו שחור כולו... מה שמשתק אותי זה לא המראה המדהים שלו, לא יופיו המפעים, אלא בעיקר מה שמתרחש סביבו. כי מה שמקיף את גופו, מראשו מעורר ההשתאות עד רגליו עד רגליו הנתונות במגפיים שחורים של אופנוענים,זה חלל ריק." (עמוד 21)
טוב, אני חייבת לומר, נואל, לימדת אותי משהו. לא ידעתי שראש יכול להיות מעורר השתאות. אז בפעם הבאה שבא לכם להיות נחמדים ולתת מחמאה למישהו, פשוט תגידו, "את/ה יודע/ת, X? יש לך ראש ממש מעורר השתאות."

• "וברגע היא אומרת את זה, מופיעה לנגד עיני דמותו של דיימן, הנראה כל כך סקסי ומדליק". (עמוד 67)
אוקיי! קלטנו! סקסי! מדליק!

• "כי ברגע שאצבעותיי ייגעו בו, אני אראה בראשי את המילים – את כל ההודעה הסקסית, המתפעלת והמפלרטטת." (עמוד 70)
פשוט אין מילים.

נ.ב: אני היחידה שחושבת שהוא לא נשמע כזה חתיך? האמת שאני מדמיינת אותו נשי קצת, עם השיער הארוך המתעגל והריסים הארוכים והשפתיים המלאות...

שיעור מספר ארבע בסדנת הכתיבה לסופרים מתחילים: דמויות. כשאתם כותבים סיפור, אתם צריכים ליצור דמויות עם אישיות. לא סתם להקיא את כל מה שעולה לכם בראש על הדף. אה, אלא אם כן הדמות היא "אלילה בלונדינית" (עמוד 19), סקסית / מדליקה, הומוסקסואלית וקצת תקועה, או גותית שמחפשת תשומת לב. אז זה בסדר.

שיעור מספר ארבע וחצי בסדנת הכתיבה לסופרים מתחילים: אף אחד לא אוהב דמויות סוטות. במיוחד אם הן מוציאות ורדים ממחשופים ("...ואני רואה את דיימן שוזר צרור ורדים לבנים, אותם הוא שולף מהאוזן של סטשיה, משרוולה, מהמחשוף ומהארנק שלה." - עמוד 70). או דמויות פלצניות שמתייחסות לסובבים אותם כמו לזבל ומחליפות צד כל רבע שעה. אה, ודמויות שמעריצות ונמרחות על הדמויות שמתייחסות אליהן כמו לזבל.

האמת, מצאתי דבר טוב אחד בספר הזה. יש לה רעיונות מעניינים לגבי העולם הבא: "היא [ריילי] שוב צחקה. "בחייך, כאילו שאני זקוקה לרשות של אמא כשיש לי גישה לארון הבגדים השמימי הגדול ואני יכולה לקחת מה שמתחשק לי, בחינם," היא אמרה וחייכה." (עמוד 31).
מה אני אגיד לך, אליסון, את מצליחה להפתיע אותי בכל פעם מחדש. ארון הבגדים השמימי הגדול? גאוני!

ועכשיו ברצינות: דווקא כן מצאתי דבר טוב אחד בספר הזה: הוא לימד אותי איך לא לכתוב. והוא גם העניק לי כמה שעות טובות של הומור, קצת כאילו קראתי פארודיה על דמדומים. אבל אני לא מתכוונת להמשיך. הגעתי לעמוד 115, וזה די והותר. אז המלצה מלב אל לב: אל תקראו, אלא אם כן בא לכם לכתוב ביקורת קוטלת.
מיקי מאוס

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחד הייתרונות המועטים בבת דודתי אלי זה שהיא תמיד מוכנה לבוא איתי לסניף של סטימצקי שנמצא בדרך. אבל למסע קניית מכנסיים אם אמא שלה? לא ולא! אז באותו יום הצעתי שנעבור בחנות העיינים שלה ברקו בברק המוכר שלהן ומליוניי הנמשים שלה נראו אפילו יותר בולטים (אם זה אפשרי...). נכנסנו לחנות ושוטטנו. בואו נודה באמת, המוכרת שונאת אותנו. היסטוריה ארוכה.
זה התחיל ב-Angel כאשר היא הייתה ילדה תמימה וג'ינג'ית בת 9. היא פתחה מנהג לקרא בחנות כשאין כסף. היא מצאה פינה שקטה ונידחת והייתה יושבת שם שעות על גבי שעות. המוכרת לא ממש אהבה את זה, אחר כך אני התחלתי לעשות את זה ומאז המוכרת המרושעת (סווטלנה) עוקבת אחרי כל תנועה שלנו, מה שלא כזה קשה בהיתחשב בעובדה שגוון השיער של שתינו הוא ג'ינג'י לוהט (גאווה לגזע הג'ינג'י!!).

אבל הפעם היה לנו כסף, (כישורי הפילוח הנהדרים שלי) וקנינו ספרים, אלי הניחה ערימה עצומה של ספרי קומדיה (ה-קטע שלה כי נמאס לה מרגשנות) ומיינה אותה. אני לקחתי את הספר הזה ואת הכרך האחרון בסדרת הארי פוטר. היא התחננה בפני שלא אקח את זה אבל לא הייתי מוכנה להקשיב לה, תמיד האמנתי בתמימותי שלכול ספר מגיעה הזדמנות, גם אם ההתחלה לא נראית משהו. אוי! כמה שטעיתי!!

אחרי קריאת הספר הסקתי מסקנה, כשזה נוגע לספרים תמיד להקשיב לאלי.
נתחיל מהרעיון, נעבור לפוטנציאל, נדלג לכתיבה, נתגלגל לדמויות, נקפוץ לעלילה ונסכם.

הרעיון עצמו לא רע, זן על טיבעי אבל לא נדוש כמו הערפדים אף על פי שהוא מזכיר אותם (שותים משקה שהישרדותם תלוייה בו, נראים מושלם ובעלי כוחות הפנוזה) אבל ראיתי גרועים יותר, אז על הרעיון הספר מקבל כוכב.

הפוטניצאל הטמון בספר מבוזבז בצורה מחרידה. הסופרת דחפה קטעים קיצ'ים בכמה שיותר מקומות בכמה שפחות שורות. לספר יש פוטנציאל להיות ספר בסדר, אפילו טוב, אבל הצורה הרדודה שבה הכול כתוב... מזעזע. כאילו אנחנו חבורת שימפנזות עילגות. אני לא מוכנה לקרא ספר שנועד לשימפנזות עילגות! כוכב ירד -

מצטערת אליסון נואל אני לא מדברת שרלילית. אולי תתרגמי את זה לעיברית? איכ איכ איכ איכסהההה. כתיבה כל כך רדודה וחסרת משמעות. כאילו המילים על הדף הם סתם אותיות מודפסות חסרות טעם. אין קשר בין הפרקים והמשפטים ומהללים את דיימן (יימח שמו!) כל דקה! "היי מה קורה אני אוור" "אני דיימן" "בוא נתמזמז!". כן, ככה זה בערך הלך.
אבל זה בסדר כי מתברר שהם קשורים בקשר סודי מכושף וזיבולי מוח נוספים. תמצאו תירוץ אחר בבקשה. זה יותר מדי פטתי בכדי להיקרא תירוץ. אני לא קונה את זה. כוכב ירד -

הו! הו! הו! חלק הקטילה המהנה הגיע! תתרווחו בכיסא המחשב שלכם מוקפים ארגזים של ספרים ותתחנו שוקולד כי זה הולך להיות ארוך.

אוור - אוור פעם ראשונה אוור פעם שנייה אוור פעם שלישית. מה זה השם המפגר (המז!**@) הזה? כאילו באמת? אני חיכיתי שפסיכופת ייכנס מהחלון ויצעק סתאאאםםם, ואז אוכל לנשום בהקלה ולהזמין משטרה. קבלו תיקון אני רק אזמין משטרה. אז אוור היא דמות מעצבנת מחליאה וקיצ'ית, חסרת אישיות מטומטמת חסרת אפשרות לעשות בחירות, טועה כל הזמן ואז מיללת על הטעויות שלה ומאוהבת הרבה יותר מדי בחלאה השרמוט דיימן. ואגב, היא גם שרמוטה ושרלילה. (מתה על המילים האלה!)

דיימן לך ל%*&@$ - פטתי, אתה אוהב את אוור, ה-ב-נ-ת-י! אתה לא חייב לציין את העובדה הזו 2986346892 פעם במשפט. דמות חסרת עומק, היא עשתה אותו רק מהחיצוניות. היא הייתה צריכה לעשות משהו לא צפוי, נגיד, שהוא יהיה מכוער בטירוף. דמות שמתיימרת להיות מושלמת ומאוהבת בעצמה ובאוור יותר מדי.

היוון - זה הכי טוב שלך? חברה טובה עאלק. תוקעת סכינים בגב בוגדנית מושחטת שתנטוש אותך בלי להסס ו"מאוהבת" בדיימן. כמו כולם. חסרת כל עומק. שוב פעם, מתיימרת להיות יוצאת דופן ומתבודדת.

מיילס - סתם עוד אחד. חסר אישיות ולא נחרת בכלל בזיכרוני, כמובן זה לא מפתיע בהיתחשב שכל הספר היה על הרומן בין אוור לדיימן.

דרינה - אויש נו באמת הנערה מגוחכת ומלאה בשיטחיות. היא רודפת אחרי דיימן בייאוש ובכפייתיות כבר 600 שנה. זה לא נשמע הגיוני ואם למישהו כן אז... טוב, שום דבר לא ממש יקרה לכם אבל.. אתם יודעים... לא משנה עכשיו! העיקר הוא שאין לה מניעים והיא חסרת אנושיות.

עלילה - קיצ'יות. הרבה יותר מדי נשיקות דביקיות ודוחות ותיאורים של כמה דיימן נהדר וששי שימחו וכמובן, כמה הוא היה רוצה שאוור תראה לו את פינת שימחו ושישו שלה. (אם לא הבנתם.. אז כנראה אתם מתחת לגיל 10 אז תסגרו את הדבר הזה מיד!) אין שום נקודת תפנית, הספר הוא רק בעיות ועוד בעיות וברגע שהיא נפטרת וכולם נאנחים בהקלה צצה בעיה חדשה שאמורה איכשהו לשכנע אותנו לקנות את הספר הבא. כן אליסון נואל, את חושבת שלא עליתי עליך?

בקיצור, אני ממליצה לכם מאוד לא לקנות את הספר ולהקשיב לעצתה של אלי בספרים. ברר... רעד וצמרמורת עברו בי כרגע כאשר נזכרתי בתיאור המאוד מפורט של ה-@@@@@#$%&& שלהם.
Yael Black

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לספר הזה כבר כתבתי ביקורת בבלוג שלי ובפורום כתיבה:

אולי הספר נשמע טוב, אך אל תתנו לו להטעות אתכם - אין זה כך. זה אחד הספרים המזעזעים ביותר שקראתי מעודי. הספר מבטיח סיפור אהבה מסתורי כמו בדמדומים, אך בהשוואה אליו הוא ברווזון שחור ומכוער באגם ברבורים, רק שהאווזון הזה לא הולך להפוך לברבור (למי שקראה את הספר - ורד לבן בתוך שדה של צבעונים אדומים).
הספר הזה היה בזבוז אדיר של זמן ושל כסף. לסופרת כן יש פוטנציאל, וניתן לראות זאת ב70 העמודים הראשונים וב70 האחרונים, אבל היא מבזבזת אותו. התחלה מעולה, סוף נחמד, אבל האמצע שהוא עיקר העלילה והאירועים - פשוט נורא ואיום.
מכל הדמויות היחיד שאהבתי היה מיילס, ידיד של אוור. את כל השאר לא רק שלא אהבתי, אלא שנאתי. למה?
אוור היא פשוט נערה עלובה וחסרת ביטחון עצמי וכבוד עצמי. היא פשוט פתטית!
חברתה הטובה, הייוון, פתטית וחסרת ביטחון עצמי לא פחות, אלא אף יותר, ממנה. היא ממש הזכירה לי חברים טובים שלי לשעבר, וזו לא מחמאה.
דיימן הוא היפוכו הכמעט מוחלט של אדוארד. הוא ממש לא דומה לו, ואפילו אלו ששונאות את אדוארד יעדיפו אותו מאשר את דיימן. דיימן מתנהג כמו מניאק אדיש וחסר רגישות, ולא אכפת לי מזה שיש לו "הצדקה", שהיא לא יותר מתירוץ עלוב.
מיילס, כמו שאמרתי קודם, הוא האדם היחיד הנורמאלי בכל הסיפור הזה, ואני פשוט חולה עליו. הוא גירסא אחרת של דמיאן ממסומנת, נער פשוט מתוק ומדהים.
אם אתם רוצים לדעת למה בדיוק אני אומרת את הדברים האלו על הדמויות, אז תקראו את הספוילר:


במשך כל הסיפור דיימן רק מאכזב. בהתחלה הוא אמנם מתוק ונחמד אל אוור, אבל אח"כ הוא נמצא כל הזמן עם המקובלים ומתנהג מגעיל וכל הזמן מסתובב סביב סטשיה, מלכת בית הספר. דיימן לא דומה לאדוארד בכלל. הוא מתנהג כמו מניאק דו פרצופי, למרות שבסופו של דבר יש לזה "הסבר". גם כן הסבר, זה פשוט תירוץ מטופש.

אוור בכלל לא מכבדת את עצמה, וסליחה אם אני מעליבה מישהי, אבל רק בנות חסרות ביטחון עצמי מסוגלות לאהוב את הספר הנוראי הזה. אוור היא מהטיפוס שנותן, ווזה שהיא עוצרת בעד דיימן לפני שהוא מוריד את התחתון שלה בשנייה האחרונה (וזה לאחר שכל השאר כבר הורד) ממש לא נחשב. הוא כל הזמן מתנהג כאילו הוא בוגד בה ועושה דברים מוזרים ולא הגיוניים ולא נותן לה אפילו לא הסבר אחד, ובכל זאת היא סולחת לו שוב, ושוב ושוב. מאז שהם כמעט שוכבים שזה בערך באמצע הספר, חצי ממה שנשאר מהספר מדבר על סקס. נראלי הכותבת הייתה לא מסופקת מינית או חשבה שלנושא הזה יש "חשיבות" מסוימת.

הייוון היא הטיפוס שמחליף חברים כשרואה הזדמנות טובה יותר. היא נהיית חברה של מישהי אחרת, ואז היא מתחילה לחקות אותה - להתלבש כמוה, להתאפר כמוה, לצבוע לאותו צבע שיער ואף לחקות את דיבורה והתנהגותה. היא מתרחקת מאוור ומיילס ומתנהגת אליהם בצורה מגעילה.

אוראל

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני תולעת. תולעת אמיתית.
לא מניחה ספר מהיד אלא במקרים קיצוניים.
ואומנם את הספר הזה לא הנחתי מהיד, אבל רק מתוך אתגר של כמה אוכל לקרוא בלי לזרוק את עצמי לאש אח"כ.
אז כמו שאתם רואים, לא זרקתי את עצמי לאש.
את הספר כן.
כלומר, לא לאש, כי זה מזהם את האוויר.
למחזור.
והוא כלכך הרגיז אותי שכל פעם שאני רואה אותו מתעקם לי האף אוטומטית ואני לא מתקרבת לספרים הבאים, אפילו כשממש אבל ממש אין לי מה לקרוא.
וזה אומר הרבה.
איך היא הצליחה לכתוב עוד 6 ספרי המשך לזבל הספרותי הזה ?!
אני לא קוטלת בד"כ, אבל זה ספר, באמת, ממש ממש לא ברמה.
וחבל, כי לסיפור הכללי פוטנציאל.
לא ממליצה בכלל.
לואיזה מונטון

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הוא... במילה אחת... מעצבן. בשתי מילים: מעצבן מאוד.

בהתחלה ממש התלהבתי. חיכיתי שבועות שחברה שלי תשאיל לי את הספר ברגע שהיא תסיים לקרוא אותו, וקראתי בהתרגשות כל עמוד ועמוד. אבל ככל שהתקדמתי, הספר נהיה צפוי יותר, כבד יותר, משעמם. הסקרנות שלי להמשך נחלשה בכל עמוד שעבר. הדמויות נהיו מרגיזות, חסרות אופי. היו דברים שכבר מהתחלה לא אהבתי במיוחד, אבל לקראת האמצע פשוט שנאתי אותם.

בקיצור, אל תקנו את הספר הזה. לטובתכם. הוא פשוט יאכזב אותכם אחרי כמה זמן. יש כל כך הרבה ספרים אחרים להנות מהם, לא חבל?
אהבה עזה (פוטריתבלבובנשמה)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני לגמרי לא מסכימה עם כל אלה שרושמות שהשפה רדודה.
לדעתי הסופרת פשוט כותבת בשפה קלילה וזורמת ככה אני רואה את זה.
אני בכל מקרה מ-א-ו-ד אהבתי את הספר הוא היה מרגש מותח ומעניין וקראתי גם את השני ואני מצפה בקוצר רוח כבר לשלישי....
אין מה לעשות הספר הזה הוא אחד מהספרים האלה שאו שאוהבים או שלא(כדוגמא,מסומנת).
טעם~מיוחד

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר רע.
כשאני משווה בין כל הספרים האחרונים שיצאו בסיגנון..
וקוראת את כל הביקורות על הספר..
אני פשוט לא מצליחה להבין! איך אפשר לאהוב ספר כה רדוד .?
שהדמות הראשית בו כל כך שיטחית. היא רבה כל פעם עם האחות שהיא איבדה בתאונה על דברים כל כך מטופשים כמו שהיא לוקחת לה את הבגדים. והיא כל כך אנוכית-היא מתה! לעזאזל! קצת כבוד למתים.. קצת צער על ההורים, תבכי עליהם קצת! משהו!! רחמים! והיא כל הזמן מקנאה לחתיך החדש בבית הספר ,שרק אלוהים יודע מה הוא מצא בה , ובמחשבות הטיפשיות שלה . חוסר הביטחון , הטימטום שלה .
ומסתירה את הפנים והשיער שלה מתחת לבגדי הומלסית[כפי שאחת הדמויות האחרות אומרת עליה ]
הסיפור עצמו כל כך לא מקורי , כל כך טיפשי מלא בטימטום נעורים כה מאולץ .
אני פשוט חייבת להכריח את עצמי להמשיך לקרוא, אולי עוד דף, אולי עוד פרק משהו בספר הזה יעניין יותר.
אולי סוף סוף הטמטום יתחלף במשהו שונה.
אל-מוות.
אריאל

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
טוב, לנצח (טם טם טם טם)
~ בואו נחזור ליום שנתקלתי בספר הזה והחלטתי לקנות אותו~
זה היה החופשה משפחתית לקיבוץ יחיעם. נסענו לנהריה לאכול צהריים, למסעדת ה"פינגווין". אם פעם ביקרתם בה, אתם יודעים שיש במקום בתוך המסעדה חנות ספרים. תמיד שהיינו שם ( בערך פעם בשנתיים) הייתי מזמינה אוכל ונעלמת לתוך החנות ספרים. הייתי נתקלת בספר מעניין, והייתי מבקשת שיקנו לי אותו. בדרך כלל הסכימו.
אוקיי, אז במקרה זה החנות היתה סגורה. התאכזבתי, רציתי לקנות ספר! אבל בדרך חזרה נתקלנו בחנות ספרים. מיד גררתי לשמה את כל המשפחה. קניתי שני ספרים. אחד מהם היה הספר לנצח.
הוא היה נשמע לי מעניין.. ילדה שקוראת מחשבות ורואה הילות סביב אנשים לאחר תנועת דרכים שעברה משפחתה. נשמע מעניין, לא? מותח?
אז זהו.שלא.
התברר לי שהיה בסך הכל היה מסופר על סיפור אהבה קיטשי ומעצבן . מאוד . דמויות שלא סבלתי אף אחת מהן. לא היתה עלילה, או תוכן.
~אוור, הדמות הראשית~
במילה אחת, מושפלת. לא משנה כמה פעמים דיימן(שאני תכף אדבר עליו) נעלם והיה מגעיל אליה היא המשיכה לסלוח לו. לא סבלתי אותה.
~דיימן~
לא סבלתי אותו. דמות מגעילה, נצלנית. איכס. אני ממש לא מבינה למה אוור אהבה אותו.
~החברה הכי טובה של אוור שאני לא זוכרת איך קוראים לה~
לזה קוראים חברה הכי טובה? מוצאת לעצמה קבוצות תמיכה משונות. מחליפה את אוור בחברה אחרת. זאת מי שאוור בחרה כחברה הכי טובה?
~הידיד של אוור~
הוא היה קצת יותר סביר. אבל עדיין הוא היה קצת מוזר.

אם היו ממני מבקשים לתאר את הספר במילה אחת, הייתי אומרת אכזבה. תחסכו לעצמכם את הקריאה בו.
אנג'ל

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני עדיין המומה,
לא רק שאני קצת מבולבלת ומתה לקרוא את הספר השני אני גם ממש לא מבינה למה יש כאלה שאומרים שהספר לא טוב ונוטשים אותו בהתחלה.
יש לי חברה טובה, והיא נטשה את הספר בפרק שבע, מאכזב בהחלט כשמתחשבים בכל שלושים ושמונה הפרקים הארוכים.
הספר מספר על נערה ושמה אוור (EVER באנגלית) הספר כולל כמה בדיחות על השם שלה. היא בעלת כוחות על טיבעיים והיא מסוגלת לקרוא מחשבות ולראות הילות לאחר תאונה מצערת שעברה על משפחתה, היא מפחדת מהכוח ומסתתרת מאחורי קפוצ'ון ואוזניות. כשנער חדש מגיע לכיתה היא מתעלמת ממנו לחלוטין, למרות שהוא נחמד ומתחבר בקלות. הוא מנסה להגיע אלייה, היחסים בינייהם משתנים במהלך הסדרה מצידה של אוור, מתפלגים בין יחסים של התעלמות, פחד, בהלה, ועד אהבה עמוקה ורבת שנים.
אוור היא דמות עמוקה שאם חושבים שהייתם נכלאים למצב שלה, הייתם נוהגים בדיוק כמוה.
אליסון נואל המציאה לנו מציאות אחרת, מרהיבה יותר, שמגלה לנו לאט-לאט על בני האלמוות, על עולמם, ועל רגשותיהם.
הספר ריגש אותי כל פעם מחדש, מומלץ לכל אוהבי הפנטזיה.
animes <3

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
היה זה יום רביעי ערפילי ואפור שהתחיל בשני שיעורי עברית. נערה צעירה ותמימה, פאנגירל מושבעת, הבינה לחרדתה ששכחה להביא ספר קריאה לשיעור הארור.
"מה אעשה? מה אעשה? אוי לי, אלי הטוב, רחם עליי ואל תיתן למטילת האימה המרקרקת להכתים את תעודתי בשני אי הבאת ציוד. הו, אלי הטוב, אמור לי בבקשה, שלח לי מלאך, האצל אותי מרוע הגזרה!" והפלא ופלא, לאושרה של הנערה הצעירה, הגיעה חברתה הטובה ובידה- ספר! ספר נוסף! צווחות אושר נפלטו, נשיקות התעופפו, דמעות זלגו... נו טוב, הנערה הצעירה הפריזה בתיאוריה.
אך רק אחרי השיעור הנורא היא הבינה שלעולם- ל ע ו ל ם ! ! ! לא תבקש יותר ספר מאותה חברה חייכנית. כי ספר זה העניק לה חוויה בלתי נשכחת, ומה לא הייתה נותנת כדי לשכוח אותה.

---------------------------------------------------------------------------------

ככה התחלתי לקרוא את הספר לנצח. ואחרי רבע שעה, בה קראתי בערך 70 עמודים תוך כדי שאני מדלגת על כמה מהם, פשוט לא עמדתי בזה יותר. הספר הוא למעשה רומן רומנטי עם ההתחלה הפתטית הנדושה: הנערה הכי יפה שנראתה אי פעם על פני עולמינו הכביר פוגשת באורח פלא את הנער הכי יפה שנראה אי פעם על עולמינו הכביר. כמובן שהשניים אינם מעוניינים זה בזו, מה שנכון במיוחד לגבי הנערה. ולמה? כל אחד והסיבוכים שלו. אחת איבדה את כל המשפחה שלה בתאונת דרכים ומאז הפכה להיות פריקית דכאונית עם חברה דחויה וחבר חולה מין (הכל יפורט בהמשך), והשני בכלל איזה ערפד בהכחשה שמיועד אליה מהגלגול הקודם או משהו.
רק שבניגוד לכל רומן רומנטי פתטי אחר, לספר הזה אין אפילו את ה-ב-ס-י-ס להיות ספר- מוצלח? לא, הוא אפילו לא ממוצע.
אז ככה, אוור היקרה,
איך זה שאחרי שאיבדת את כל המשפחה שלך (ואת תואר "יפהפיית ומלכת השכבה") כל מה שמעניין אותך במפגש עלוב עם רוח אחותך המתה הוא הסוודר שלך?!?!?! הרי כבר בפרק הראשון טרחת לציין (משהו כמו 58435421 פעמים) שבגדים ואיפור כבר לא מעניינים אותך. לסטור את עצמך ב-50 עמודים הראשונים? וואו. שאפו. לא הרבה היו יכולים לעשות את זה.
היוון היקרה,
עלייך אין ממש מה להגיד. תכלס את די מסכנה. את צמאה לתשומת לב, בעיקר מדיימן, והרי כולנו (ובעיקר את, לצערך) הפנמנו מזמן (מהפעם הראשונה שהוא הוצג בספר) שהוא רוצה רק את חברתך אוור הפסיכופטית.
מיילס הלא יקר בכלל,
לאחר נסיונך העלוב להשיג את דיימן החתיך העולמי (הבנו את זה שאתה הומו. אני לא הומופובית או משהו, חס וחלילה, אבל לא צריך לציין את נטייתך המינית 3478749 פעמים בעמוד, אתה יודע. בטח יש עוד דברים מעניינים בך. או שלא?) אתה מחליט שאוור ודיימן הם הזוג המושלם (כאילו שלא ידענו על כך כבר קודם). חבר לתפארת. רוצה שלחברה הכי טובה שלו יהיה בויפרנד.
לגיטימי, לא? אז זהו, שלא. כי אחרי יומיים בערך שאתם מכירים את החתיך המסתורי, אתה מוציא מפיך את המשפט הבא: "יש לך הזדמנות לאבד את בתולייך עם הבחור הכי חתיך בבית הספר, אם לא בפלנטה!" (קוראים יקרים, אני יודעת שאתם בטח חושבים שהגזמתי ועל פניכם מתנוססת הבעת שוק אנפילקטי. זה בסדר גמור, כי אני יודעת שהפתטיות עולה על גדותיה בספר עלוב זה. אך אני אציין שוב- הכל אמת לאמיתה) קיצור, אתה חולה מין שמרשה לעצמך להתערב בתהליך איבוד הבתולים של חברתך, ואף ממליץ לה לעשות את זה עם בחור שהכירה לא יותר מיומיים. (O.o)
דיימן שבערך בשלב שהוא הגיע התייאשתי מהספר ולא הספקתי להכיר אותו,
אותך, כפי שציינתי, אני בכלל לא מכירה. אך הסופרת האלוהית אליסון נואל גרמה לי, ללא צל של ספק, לתעב אותך מהשנייה שהופעת, מבלי להיחשף לפנימיות שלך בכלל. ואיך? אין לי מושג. כוחה של סופרת.

הובהר לי מהביקורות הקודמות שיש איזו רעה ג'ינג'ית בשם דרינה, אבל הספר כל כך אמלל אותי עד שלא הספקתי להכיר אותה. חבל..

אז קוראים יקרים שלי,
למקרה שלא הבנתם את זה קודם, הספר הזה לא שווה שתקראו אפילו את התקציר שלו. אני תיעבתי אותו.
אך בכל זאת, אם אתם חובבי ספרות נלוזה או סיפורי אהבה עלובי נפש ופתטיים הספר הזה הוא ללא ספק הנפש התאומה שלכם.
תהנו :) (למרות שלא נראה לי...)
ראודן

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוי ואבוי... איך להתחיל?
אני ממש לא בן אדם שנוטש ספרים, אני יותר בולע אותם, אבל ממש הכרחתי את עצמי לסיים את הספר הזה.
את הספר התחלתי לקרוא ביום שבת אחד כשהיה לי משעמם בצהריים אחרי ששכחתי שאחותי המליצה לי לנטוש מראש.
מסקנתי היא: לקחו את דמדומים (או כל ספר אחר בסגנון), הוציאו ממנו את הקווים הכלליים של העלילה והדמויות והלבישו על ספר חדש לו קראו "לנצח".
אז הנה תקציר, אוור היא ילדה שמאמללת את עצמה מאז שמשפחתה נהרגה בתאונה והיא לא (רגשות טבעיים לגמרי של אדם שניצל).
היא עוברת לגור עם דודתה העשירה ולמרות זאת לובשת קפוצ'ונים וג'ינסים קרועים ומתחברת עם נידחי החברה.
עד כאן, הכל בסדר. חשבתי, אולי הספר הזה לא כל כך נורא, אולי ההמשך יפתח את העלילה הזאת.
אבל אז בא דיימן וניפץ את התקווה שלי, אוי ויי זמיר...
מכאן מתחילות כל הבעיות. דיימן הוא אדוארד 2 וכמו שאדוארד הוא "ההרואין" של בלה כך גם הכפיל שלו (דיימן) לאוור.
אוור מקבלת ממנו צבעונים אדומים דרך קבע (ראו ערך "שפת הפרחים") וכשהוא לידה פתאום הכל טוב ונחמד.
בהמשך מגלים שאדוא... אה, סליחה, דיימן הוא קוסם שחי לנצח וכמובן שאוור היא בעצם גלגול של אותה בחורה שהוא אוהב מאז שנת... (השלימו שנה מונפצת) ואשתו המרושעת רוצחת אותה תמיד.
לא אמשיך לפרט את כל מה קורה בהמשך מהעובדה הפשוטה שהספר פשוט שיעמם אותי. רק אומר שיש בספר הזה אהבה תלותית, בעייתית וממש לא רומנטית. כלומר, מספיק כדי לנטוש את הספר מיידית.
אם זה לא מספיק הנה קצת על הדמויות.
אוור מתחילה לקבל אישיות ואולי אפילו עומק. היא מתמודדת עם האובדן של משפחתה ובו זמנית מתמודדת עם הכוחות החדשים שלה.
אבל הכל נקטע כי דיימן נכנס לתמונה ומשם אין לה אישיות (בדיוק כמו בלה, יש לציין).

דיימן הוא סתם איזה בחור חתיך ומסתורי שמגיח מאיפשהו ללא יותר מידי הסברים. כל מטרתו בחיים היא לאהוב את אוור (בספרים הבאים גם לחלות כל הזמן, קראתי את התקצירים באנגלית) ולהפיץ פרחים לבחורות למרות שהאדם האחרון שאולי היה מבין מה הוא רוצה מחייו מת כבר מזמן (כמובן שיש לו את כל הסימנים לבעל מכה ושאהבתו היא ממש לא רומנטית).

כל מה שהבנתי על היוון זה שהיא מוזרה. כשהיא ואוור מדברות, לא רואים שהן חברות. זה שכתוב את זה בהתחלה ממש לא הופך את זה לברור.
לסיכום, אם אנשים היו מציעים לי מיליון לירות שטרלינג תמורת זה שאני אקרא את כל הסדרה, הייתי זורק עליהם את הספרים ואומר להם לחזור לאנגליה.
נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זה לא ממש כיף לכתוב ביקורת רעה, אבל זו דעתי על הספר.
בהתחלה כשראיתי את התקציר שלו, על נערה שיכולה לקרוא מחשבות, לראות הילות ולדעת את ההיסטוריה שלך, שפתאום מגיע ילד חדש לכיתה שהיא לא מסוגלת לעשות לו שום דבר מזה- כל כך רתחתי מכעס! זה בדיוק דמדומים!!
הייתי ממש מעוצבנת עליו, ועוד נכתבה עליו ביקורת אחת שבה אמרו משהו כמו ''מעריצי דמדומים יאהבו בסדרה החדשה הזאת.'' אז הייתי בטוחה שמדובר בהעתקה מדמדומים.
אז ניסיתי לקרוא, ואז הבנתי שהספר הזה רחוק מכדי להיות דמדומים. הרעיון הכללי שלו נחמד (עם כל בני האלמוות, ההילות, האלכימיה, האורובורוסים...) אבל הוא כתוב גרוע, והדמות הראשית מטומטמת בדרכים שאי אפשר לתאר.
היא תמיד חייבת לסבך את כולם בצרות, תמיד חייבת לעשות את הדבר הלא נכון בידיעה שמה שהיא עושה שגוי.
אני לא רוצה להביא דוגמאות, כדי לא להרוס לאלה שעוד לא קראו אותו, אבל אני פשוט לא מתחברת לדמות הראשית ולנקודת המחשבה שלה, וגם הכתיבה עצמה לא משהו.
בסך הכל ספר נחמד, אני לא רוצה להגיד לכם לא לקרוא אותו מראש, כי אולי אתם דווקא כן תאהבו אותו, אבל אני אומרת לכם בביטחון שיש ספרים טובים יותר ממנו.
דוריני ♥

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני לא יכולה בדיוק להסביר מה אני חושבת על הספר הזה. יש בי צד שחיבב אותו וצד שממש לא. רוב הקטעים היו צפויים ופחות או יותר ידעתי מה עומד לקרות, אבל בהחלט היו קטעים שהפתיעו אותי.
הרעיון הכללי של הסיפור מאוד טוב, אבל באיזשהו שלב הוא התחיל להיות דביק מדי. הרגשתי שהעניינים לא זזים, שמשהו נתקע ושאוור ודיימן יותר מדי נדבקים זה לזו. עד חצי מהספר אוור לא יודעת שום דבר על דיימן ובכל זאת מאוד פתוחה איתו וזה מרגיש לי די מוזר. היא כאילו תולה ציפיות באוויר ולא מנסה באמת לברר דברים וכשהיא מנסה היא מרפה מהר מאוד. גם לא הרגשתי מספיק את הגעגוע של אוור למשפחה שלה, אחרת היא הייתה קצת יותר שמחה לראות את אחותה המתה והיתה מרגישה את הריקנות בזה שהיא רואה רק את הרוח שלה ולא יותר מזה.
לסיכום, ספר בסדר מינוס, הרעיון הכללי שלו מאוד טוב אבל הוא קצת דביק מדי וקשה להתחבר לדמויות.
בטלי

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי אותו לפני שנה בערך וממש התלהבתי ממנו.

אבל...

קראתי אותו שוב. ונחשו מה - התאכזבתי. אז יש לי כמה דברים להגיד:
כמו כל הספרים בסגנון הזה - נער חדש ומסתורי מגיע לביה"ס/פנימייה/יישוב/עיר וגיבורת הספר מתאהבת בו. ואז היא מגלה שיש לו כוחות על טבעיים ואחרי כל הקשיים היא מוכנה להישאר לצידו ולא לנטוש אותו לעולם.
ככה זה פחות או יותר הספרים האלה, למרות שאולי יהיו כאלה שלא יסכימו עם דעתי.
בכל מקרה, ספר לא משהו, לא הייתי ממצליצה בחום.
נחמה עליזה בוגנים

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
גם אני כמו הרבה בני גילי, אני מנחשת, לא ששו לקרוא את הספר במבט ראשון.
הוא נראה יותר מידי שייך לנוער ולעולם של פנטזיה.
בקיצור, רק אחרי מסע שכנועים רציני מצד חברה הסכמתי לקרוא אותו, ו... אין מה לומר נשביתי.
מצאתי את עצמי מחפשת אחר הספר השלישי בשקיקה של ילדה בת 16.
בקיצור נסחפתי בטירוף הכללי.
אין מה להגיד ישנם המון מוטיבים שחוזרים על עצמם מספריה של סטפני מאייר או לפחות התייחסות לעולם המופלא של אנשי הצללים.
לאור כל הטרגדיות שעוברת הגיבורה הסוף הטוב הוא בלתי נמנע, מגיע לה, כמו שאומרים.
ספר מיוחד במינו שהשאיר אותי עם טעם לעוד.
OsherBitonTuval

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זהירות זו הולכת להיות ביקורת ארוכה אני חושבת
ספר מעניין סוחף כל ילד או ילדה יכולים להתחבר לספר בקלות מדבר על ילדה בת 16 אני הכי אהבתי תקטע שהספר נמשך לעוד 5 ספרים הסדרה הולכת להיות נהדרת בטח אוור מתאהבת בקלות בדיימן (תקראו תבינו מי זה) ריילי סאבין וכל הדמויות יהפכו לחלק מחייכם אוור תלמידה רגילה כמוכם שפשוט בחרה להתאהב בדיימן ספר שהצחייק אותי,התרגשתי כשקראתי אותו בכיתי ופשוט נהנתי אני ממליצה בחום לכל אחד לא מעניין בן כמה הוא :)) הקריאה תפתח לכם דלתות חדשות לעולם אחר המשפט הכי שאהבתי ציטוט מהספר "אני לא חוטף אותך.."
קליירי פריי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא מזמן נכנסתי למצב שאין לי ספר אחד טוב בחדר! לצערי הרב הקנייה האחרונה שלי של 10 ספרים בערך הייתה לא משהו, וכל הספרים שקניתי נכנסו "לבזבוז של זמן". לא הייתה לי בררה, ופלשתי למדף ספרים של אחותי. אז ככה, אחותי היא ההפך המחולט ממני! ובוא נגיד, שאני לא מתה על הטעם בספרים שלה. מה שהיא גם בקושי קוראת! לה יש מדף ספרים ולי יש ספרייה שלמה :) אז חיפשתי בין הספרים שלה בצער רב, ועצרתי ליד ספר מסוים. לא היו לי הרבה אפשריות חוץ מהסדרה של דמדומים (שבאמת זה לא נחשב לאפשרות מבחנתי!), ייצורים יפהפיים ואת הסדרה הזאת "בני האלמוות". ועכשיו אני מקווה שהבנתם למה יש לה טעם גרוע בספרים. אחותי קראה את הסדרה בני האלמוות תוך ימים אחדים, ובכתה בימים שהייתה צריכה לחכות לספר עד שיצא. היא לא הפסיקה לחפור לי עליו, ואני מצטטת: "דיימן מושלם!" או, "אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי הספרים האלו". אז בלית ברירה התחלתי לקרוא. התגובה הראשונית שלי הייתה "ואו!" לא יכולתי לעזוב את הספר עד שהגעתי לשלב פחות מותח, ואמרתי לספר "לילה טוב" והבטחתי שאמשיך מחר. נכנסתי למחרת לסימנייה לראות מה היו התגובות לספר. את האמת, די הופתעתי. ההתלהבות מהספר ירדה, והתכוננתי לאכזבה גדולה. אבל לא! תראו, אני מבינה שאין הבדל בין דמדומים לבין לנצח, אבל האמת שיש! אוור היא חכמה הרבה יותר מבלה, וחוותה הרבה יותר דברים מבלה. דיימן הוא בכלל לא אדוארד. יש בניהם הבדל עצום רבותיי. נכון, אז מה אם שניהם חתיכים עולמיים, ומושלמים שזה דבר בלתי אפשרי, אבל זה ספר! מותר לחלום! זה כל העניין בספרים, לא?
אוור חוותה תאונה נוראית עם משפחתה, ולאחר מותם של בני משפחתה היא מאשימה את עצמה. היא מתעוררת בבית החולים, ואת מי היא רואה לידה? את אחותה! לאחר הטרגדיה הנוראית שחוותה היא מגלה כוח. היא רואה הילות של אנשים שכל הילה מייצגת את מצב הרוח של אותו בנאדם. לאחר שהיא שואלת את האחות למה יש לה הילה ורודה מסביב, והאחות מסתכלת עליה כאילו היא משוגעת, אוור יודעת שעדיף שתשמור את הכוח הזה לעצמה. דודתה לוקחת אותה לביתה, שדרך אגב מדהים! אוור מנסה להסוות את עצמה, בשביל לא לגלות תשומת לב רבה מידי, ומתוארת כ"מוזרה" עם אזניות וקפוצ'ון על ראשה. היא מנסה ככל היותר להתרחק מכל הרעש של המחשבות של האחרים. עד שמגיע בחור, יפה תואר ומושלם. אוור מגלה שאין לו הילה, והיא מוצאת כל פעם שקט שהוא מדבר איתה, נוגע בידה. אני יודעת שזה מתואר כמו דמדומים, אבל באמת, תאמינו לי זה לא. מאז העלילה מתגלגלת בצורה סוחפת ומרגשת, אוור מגלה בגרות וצריכה לחשוב טוב טוב מה צריך לעשות, ומי האדם הנכון שהיא צריכה להיפרד ממנו.
לסיכום, ספר סוחף ועוצר נשימה. לא רק אוהבי הפנטזיה יאהבו אותו. גיליתי את זה שאני עצמי קראתי אותו. ונכון, אולי זה לא רעיון לגמרי גאוני ואנשים אחרים חשבו עליו לפני, אבל זה ספר סוחף, ומרגש שנהנים לקרוא!
<FONT COLOR=Gray>Drizzt Do'urden 6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יש לי רק דבר אחד להגיד על הסדרה הזו מדהים.
monti me

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
וואו אין לי מספיק זמן או מקום בשביל לתאר איזה ספר גרוע!
חברות שלי המליצו וישר רצתי לקנות ויודעים מה?!בזבוז של זמן וכסף.
תחילה נראה כמו ספר מעניין אשר ריתק אותי עד לקראת האמצע שפשוט נהיה צפוי ומשעמם וכתיבה כבדה ומעיקה.
דמויות חסרות חן ויופי.
תעשו לי טובה ולכם אל תקנו ואל תבזבזו זמן תקראו ספרים של ריק ריירדן עדיף!
ואכן סימתי את הספר והייתי מאוכזבת שנתתי לכל עמוד עוד צ'אנס...!
ללא ספק לא אקנה את הספר השני!!
שעיונת

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר ממש מהמם בחיים לא קראתי כזה ספר טוב ואיכותי קראתי את הספר הזה איזה 10 פעמים וכל פעם זה הדהים אותי מחדש אהבה בין אוור לדיימן פשוט מדהימה הלוואי שגם לי הייתה אהבה כזאת ממליצה לקרוא את הספר שבו האהבה לא מתה היא נשארת תמיד לנצח נצחים
סלניה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נפלא כיף לקרוא אותו העלילה זורמת יש בסוף את הטוויסט שכל ספר צריך!!!!!
נהנתי לקרוא אותו.....
אור

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה, ממכר על התבגרות, מלא דימיון, סוחף, ומה לא?
מומלץ בחום :)
kim 5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בספר הזה עמדתי ממש 70 עמודים מהסוף, ופשוט ויתרתי.
ניסיתי, ניסיתי להמשיך לקרוא עוד ועוד אבל אבדו כוחותיי. בהתחלה כשאחזתי בו והתחלתי לקרוא אותו הסתקרנתי, וששמעתי שיש עוד כרך בכלל השתגעתי משמחה, אני אוהבת ספרים עם המשכים.
אבל עם הזמן וההתקדמות של הספר, הוא נהפך למעיק ומטופש, מלודרמטי מדי בקטעים מסוימים ומוקצן, או בכלל מרוח.
לא מבינה איך הוא רב מכר, סליחה שאני אומרת את זה, אבל באמת שאני לא מבינה, זה אפילו בשלב מסוים של ' העברת זמן ' נהיה מעיק ומעצבן שפשוט מתחשק לקרוע לדמות הראשית את הפנים.

מיילי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ההתחלה יפה ואז הספר נכנס לענינים כשילד חדש בא לכיתה ומתיישב ליידה והכוחות שלה נעלמים אבל כשהוא לא ליידה הכוחות העל טבעיים חוזרים וזה כל כך מעניין שלא רציתי להזיז את הראש מהספר. מי שלא קורא מפסיד . המלצה שלי החנות עוד שנייה נסגרת מהרו לקנות\להלוות מהספריה ולקנות בסטימצקי/צומת ספרים\או בכל מקום אחר. כל מי שקא עד עכשיו יגיד שזה ספר ששוה את המאמץ ולקום מהמיטה (ולעזוב את הספר שאתם קוראים עכשיו) וללכת לקנות את הספר הזה. בעיקרון זה ספר לבנות אבל דוד שלי קרא את זה ואמר שזה ספר יפה ושהוא אהב את העלילה שלו,אז בנים גם אתם יכולים לקנות ולקרוא אותו.
מיס מאניפני 5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני אוהבת ספרות נוער ובעוונותיי גם רומנים רומנטיים. את דמדומים מאד אהבתי וגם את ההמשכים שלו וחשבתי שהספר הזה יהיה דומה. אז זהו, שממש לא! הספר רע! ממש רע, כתוב נוראי, הסיפור נוראי הדמויות שטוחות ומעצבנות. אין בו כלום, העלילה מטופשת , אין בו שביב של מידע שיכול להועיל או להשכיל את הקורא, פשוט מזעזע- למה שמישהו יקרא את הזבל הזה לא ברור לי- הסיבה היחידה שקראתי אותו (ולא סיימתי -יש לציין) היא בגלל שלא היתה לי ברירה- זה מה שיה לי בתיק כשחיכיתי לחברה ולא היה שומדבר אחר בסביבתי לקרוא חוץ מהתפריט ואותו קראתי 10 פעמים מכל כיוון אפשרי... בקיצור תחסכו מעצמכם את הזיבלון הזה, פשוט חבל על הזמן.
קימוש 5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא סיימתי עדיין את הספר, אבל נשארו לי עוד 50 עמודים לסוף.
הספר התחיל בצורה יפה ומעניינת שחשבתי שאוהב, ספר קליל וחמוד על אהבה משולבת בעל טבעי.
לאט לאט עם כל דף ודף הספר נהיה יותר ויותר כבד וילדותי.
הדמות הראשית שדווקא נקראת ' מוזרה' ועברה תאונה ציפיתי ממנה לעומק נפשי עמוק שהקוראים יתחברו אליו, אבל הדבר היחיד שקיבלתי זה ילדה טיפשה ומפגרת שכל הזמן עושה פרצופים ומתרגזת - דמות שיטחית שממנה התאכזבתי לחלוטין.
הדמות השנייה הראשית דיימן מתגלה כסמרטוט שנותן לה לדרוך עליו ללא סוף והוא מקבל זאת, התאכזבתי גם ממנו וגם מההתנהגות האנושית מדי שלו.
מאוכזבת מהעלילה שיכלה דווקא להצליח הרבה יותר מאשר הנוכחית.
גם לא מבינה למה 320 עמודים, הסופרת מרחה את כל העלילה והסיפור במקום לקצר בלפחות 100 עמודים שלא הוסיפו לעלילה כלום.
סיידי:-)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אלוהים.ישמור.איזה.ספר.מדהים.
אני כל הזמן חוזרת וקוראת אותו שוב ושוב,ואף פעם הוא לא משעמם אותי!
כשקראתי את הגב של הספר,ציפיתי לעוד ספר קלישאה על זה שהאהבה מנצחת,ובלה בלה,אבל ממש לא,הספר הזה ממש ריגש אותי!היו בו קטעים שממש בכיתי!
פשוט אין לי מילים,אחד הספרים היפים שקראתי..
אני ממש מחכה לקרוא את ירח כחול (הספר ה-2) ואת עולם הצללים (הספר ה-3)..אני בהחלט לא יכולה לחכות!
NekoGirl

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר הזה כי חברה שלי המליצה לי, והחברה הזאת לא קוראת ספרים. אז חשבתי "טוב, אם היא אהבה את זה, והיא בקושי קוראת ספרים, זה בטח יהיה טוב!" אבל לא.
אני אהבתי את השם, והכריכה נראית אחלה, סגולה כזאת עם ורדים, אז חשבתי "זה בטח לא יהיה נורא..".לא.זה כן.נורא.
אני לא הכי זוכרת כי קראתי את זה לפני שנתיים.. אבל מה שאני כן זוכרת זה את המשפט הבא:
"מעריצי דמדומים *יאהבו* את הספר הזה!"
ואני, הייתי חולת דמדומים באותה שנה, חשבתי "וואו! אני מעריצת דמדומים! אני חייבת לקרוא את זה!"
אז קראתי. וזה היה מזעזע. זה כל כך קיטשי, עלוב ו..מועתק? כן. מועתק מדמדומים.
לא טרחתי לקרוא את שאר הסדרה. זה אחד הספרים האלה שאחרי שאתה מסיים לקרוא אתה פשוט רוצה לקרוע את הספר מרב אכזבה,אבל אכזבה רעה,שנאית(?) כזאת, לא אכזבה טובה וחמודה. לא.
בקיצור, לא מומלץ.
A_wihsper

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
להיות כנה, זה סתם ככה ישב בארון שלי.
ספר נוצץ וחדש, עם מדבקה עגולה שכתוב עליה "משתתף במבצע של 2+1 בסטימצקי" או משהו כזה.
לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא אותו.
אני לא יודעת למה, אבל קראתי אותו עד הסוף.
הוא זעזע אותי, הוא וכל ה300+ עמודים שלו.
הוא התחיל ממש נחמד, הפך למסורבל בקטע שבו דיימן נכנס, ונהפך לגרוע מאוד בהמשך.
אתם יודעים מה זה לרצות לחנוק מישהו שמוציא ספרים כאלו?
קיטשי. קיטש בלי סוף.
זה כאילו לקחה את העלילה של הספר הראשון של דמדומים וגרפה אותו אל הספר הזה, הוסיפה עוד כמה ספרים מזעזעים על ערפדים ושינתה את השם של הערפדים לבני אלמוות (אלוהים, תגידי ערפדים וזהו, יש להם כוחות והם צריכים להתקיים ממשקה אדום!).
קראתי את כל סדרת דמדומים סתם משעמום, וכשקראתי את לנצח היה לי דה ז'ה וו נוראי.
היא כותבת יפה מאוד, כתיבה סוחפת, היא מזכירה כמה דברים שנותנים תקווה שהספר אולי לא יהיה נורא כמו שאנחנו מצפים, אולי באמת יש לנו סיכוי לחזור בסדר אחרי זה.
אבל אותם ניצוצות יפים נעלמים בשנייה ומוחלפים בקיטש מעצבן.
אותה בחורה בלונדינית טיפשה, (שכמה מפתיע!) הייתה מקובלת עד שקרתה טרגדיה נוראית בחייה, היא עוברת לדודה שלה בשכונה של עשירים, לא צפוי בכלל שדודה שלה תהיה עשירה (לפעמים אני מרגישה שהסרקסטיות זולגת ממני בכמויות), מגיעה לבית ספר חדש, פוגשת בשני חברים נאמנים, שאחת מהם היא וואנבי גותית חסרת עמוד שדרה ומנסה להיראות מדוכאת-עד-מוות, והשני הוא הומו ולא קשור לעלילה.
היא משתכשכת קצת בעולם הילדים הדחויים, משהו שבתיכון הקודם שלה לא קרה בכלל, ואחרי תקופה, כמה מפתיע, מגיע בחור חדש שחום עם שיער שחור, סקסי ומהמם בטירוף, וסוחף אותה אל עולם חדש.
עוד תפנית מדהימה בעלילה - יש לו כוחות! פאקינג כוחות!
והיא מגיבה ברתיעה ומתרחקת, והוא מחזר אחריה בעזרת פרחים או משהו כזה, ואז, נחשו מה, הם מתנשקים והכל סוף טוב.
עד שהביצ'ית שיש בכל ספר, דרינה, מגיעה ומנסה להרוג אותה בסיבה לא מוצדקת כלל. אז מה אחותי? היא רק גנבה לך את הבחור. אלוהים שישמור. את מודעת לזה, דרינה? את מודעת לזה ש"אני יהרוג אותה כי היא גנבה לי את הבחור" זה לא צורך לביצוע?
כמה מילים מתחלפות בניהן, משחק חתול ועכבר, והנה, היא נפצעת וכמעט מתה לה מכאב ומשום מקום הפצעים מתחברים להיות עור נקי, והיא מצליחה לגבור על דרינה.
ברגע שסיימתי את הספר נאנחתי וזרקתי אותו בעצבים לצד החדר, המקום שלא מועדף עליי כלל עם שאר הדברים שאני שונאת ובחיים לא אעשה בהם שימוש שוב.
הומורה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יש לי שאלה זו רק אני או שריילי יותר מדי ילדותית לגילה? כי אחרי הכל היא בת 12 לא בת 6
סתיו

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
משעעמם וסתמי. אם אתם מחפשים אקשן, מתח מיני ועלילה על טבעית - אני ממליצה לכם לנסות את סדרת קאת'רין קרופילד: ציידת.
הספרים שם טובים בהרבה מזה ומאחרים בז'אנר.
אלמונית על מונית

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מזעזע . סופרת בלי כישרון . כאילו היא בת 7 ומנסה לבנות עלילה תוך כדי הספר . או שאולי היה לה רעיון בגדול אבל בלי פרטים קטנים והיא פשוט מתחילה לחרבש . נורא .
קטרה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה.

יכולתם לצפות מספר נעורים שכזה שהיה צפוי ויעסוק עוד פעם בערפדים וילדה שמתאהבת וכו'
אז ממש לא.
הסופרת גיוונה והלכה על אהבה אך לא מהסוג שציפיתם.

ספר מאד מאד מאד מומלץ.
ever

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקי שקראתי כאן כמה תגובות הייתי חייבת לכתוב תגובה בעצמי (יש ספולירים!)
ראיתי שיש כאלה שטוענים כאן שזה דומה לדמדומים אבל תחשבו על זה שנייה אוקי?
יש פה את הקטע שמגיע תלמיד חדש לכיתה והוא דווקא הולך לנערה השקטה נכון אבל שמתם לב שיש כאן גם קטעים של פרי הסופרת בעצמה? כמו כל הקטע של ההילות לדוגמא שאוור הדמות הראשית מסוגלת לדעת מה אנשים מרגישים באמצעות ראית ההילות שלהם או לדעת את כל סיפורם רק בנגיעה קטנה ביד של מישהו ובנוסף ישנו גם הספר השני שהוא בכלל לא מזכיר את דמדומים הרי בספר השני "ירח כחול" דיימן הופך להיות נער רגיל כלומר מתנהג כמו כל בני הנוער בימנו ולא שותה את המשקה האדום והמוזר שלו או לא אוכל בכלל כמו בספר הראשון ובדמדומים אדוארד לא הופך להיות בני אנוש!
אז אולי תרצו לחשוב פעם שנייה כי יש פעמים שנתתי לספרים הזדמנות שנייה וקראתי אותם פעם נוספת וראיתי בהם דברים שלא קראתי בקריאה ראשונה.
אני לא באה להאשים מישהו אבל אולי כדי שתקראו פעם נוספת.
אבל אני בהחלט מסכימה שהספרים האלה חרושים אני מתכוונת בעלילה של שלושת הספרים הראשונה תמיד שאוור ודיימן באים להיות ביחד משהו חייב לקרות ולהרוס הכל! זה חוזר על עצמו שוב ושוב ופה נשברתי ולא יכולתי לקרוא את הספר הרביעי אז עצרתי בספר השלישי אבל אני חייבת להגיד שאהבתי מאוד את הספרים.
מלי

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי חצי בערך והפסקתי יש גבול לכול תעלול...
בערך בזמן שמתגלה הסוד הגדול של דיימון הבנתי שהספר הזה הוא עוד ספר מבית היוצר של ערפדים/מכשפים/פיות/קוסמים/יצורי קסם גל ששטף לאחרונה את ספרי הקריאה לנוער
לא שאני נגד כן אני מתה על הסגנון הזה...
אבל הספר הזה היה ממש הגזמה שטחי ברמות עלילה נדושה ולא מעניינת וצפויה ברמות שלא לדבר על הדמיות הפלקטיות נוטפות הקיטש האהבה
מקוריות ולא דומות לשום דבר שראיתי [NOT]
חבל על העצים שקרטו בשביל לכתוב את הספר הזה..סליחה את הסדרה הזו של שישה ספרים!
אם אלה הספרים שנכתבים לבני נוער שאנשים לא יתפלאו שאני קוראת רק ספרי מבוגרים...
Smother

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
- בני אדם לפעמים יכולים כאלה קטנוניים ובלתי נסבלים .
למה אומרים שזה "מועתק מדמדומים" ? אך ורק בגלל הרעיון הבסיסי , נערה מגיעה לתיכון חדש ופוגשת ערפד .
זהו ! אין שום דבר דומה כאן יותר ! תפסיקו עם השטויות שלכם אנשים!
אליסון נואל לקחה רעיון בסיסי , בעקבות "אופנת הערפדים" שמושכת כל כך הרבה וכנראה שגם אותה ( אז מה ?) , והיא כתבה ספר מקורי ! כן כן ! מקורי ! הדימיון סחף אותה למקומות אחרים , די עם ההשוואות אוף -

אז בקיצור ,
הספר הראשון של הסדרה ( לא אדבר על הספרים האחרים שדי אכזבו אותי ) מעביר את הזמן מעולה
כתיבה קלילה , חמודה , מהנה .
בקשר לדמות הראשית , אוור בלום , לפעמים היא יכולה להיות מאוד עמוקה וכזאת שקל להתחבר אליה ולפעמים היא פשוט בלתי נסבלת אבל אני אוהבת אותה . קראתי את הספר , די מזמן . השאלתי אותו מהספרייה יחד עם עוד ספר שקוראים לו "הבחירה " .
לפי התקצירים של שניהם , נמשכתי יותר לבחירה , והתחלתי לקרוא אותו . את לנצח הבאתי לאחותי שתקרא , משום מה הכריכה מצאה חן בעיניה . . . אז קראתי את הבחירה עם ציפיות רבות והתלהבות , *לא נכנס לזה עמוק מידי* , אבל האכזבה , הגיעה די מהר .
באותו זמן , גם אחותי הפסיקה לקרוא את לנצח , בגלל " לוח זמנים" עמוס . אז אני התחלתי לקרוא אותו מתוך שעמום , הפעם בלי יותר מידי ציפיות .
אני חייבת לומר לכם משהו , אם כבר השוואות : בלה הייתה דמות בלתי נסבלת , ואוור כל כך שונה ממנה !
נכון שברוב הפעמים , העלילה היא זאת שקובעת אם הספר טוב או לא . אבל בספר הספציפי הזה , הדמות הראשית גרמה לי להשאב אל תוך הספר עד המילה האחרונה בעמוד האחרון , וגם הכתיבה של אליסון נואל תרמה להמשך הקריאה .
גם אם יש כאלו שטוענים כי "הסיפור שחוק " , "העלילה היא סתם חיקוי עלוב " וכ'ו וכ'ו ,
( שדרך אגב - אני מוכנה להתערב שרובם סתם מעריצי דמדומים שפשוט קראו את התקציר ואת העמוד הראשון או שלא יכלו להתנתק . )
אם מישהו מכם , רוצה להעביר את הזמן עם פנטזיית נעורים מקסימה , אז אני ממליצה על הספר הזה בחום .
קארו 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את התקציר וזה נראה לי ספר טוב (כן כן אבל אני חייבת להודות שאהבתי את דמדומים) ואז קראתי את הספר הראשון וככל שהעמקתי נחשפתי ליותר ויותר טמטום. בתור אחת שאהבה את דמדומים שזה הכי דביק שיש הספר הזה היה פשוט בזבוז של נייר וזמן נוכחתי לדעת את זה רק אחרי שאמא שלי קנתה לי את כל הספרים וחבל...
Angel 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יש לי מילה אחת לומר על כול הספר מ-ע-פ-ן
עלילה : גרועה ולא זורמת
טקסט : רדוד ולא מביע רגש
דמויות :
אוור : מה הקטע שלך? איבדת את הורייך הטביעה דרמתית על גשר, נעשית מוזרה ובלה בלה בלה... צפוי. היא דבילית ורדודה ואין לה שום פרואנטה.
דיימן: אליסון נואל היקרה, יש לי חדשות בשבילך, אין כזה דבר מישהו מושלם. לפחות תעשי אותו מכוער או משהו, כמו אוור, מוזר ורדוד וזה נראה כאילו הוא לא שם עליה
ההומו שאני לא זוכרת איך קוראים לו : מוזר!!! אין לי יותר מה להגיד
היוון : חסרת עמוד שדרה ומוזרה
דרינה : המניעים שלה עלובים, אין מצב שבעולם שמישהו ירדוף אחרי מישהו במשך 600 שנים!!!
בקיצור, ספר אחד הגרועים שקראתי ואל תקנו אותו בחיים!!!!!!!
תולעת ספרים מס' 1

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
איך? איך את ( לשם הצנזורה נקרא לך גלי ) יכולת להמליץ לי על ספר משעמם שכזה? תמיד היה לך טעם טוב בספרים.. למה?
אז ככה.... התחלתי לקרוא אותו עם ציפיות... ככל שהתקדמי יותר בקריאה רציתי למצוא את הסופרת, לקחת את הדמויות הראשיות ולהחטיף לכולם כאפה. איך הדמות הראשית יכולה להיות כל כך מטומטמת?? בכל אופן.. המשכתי לקרוא. כשהגעתי לסוף... אתם יכולים לנחש לבד.. רציתי להחטיף כאפה גם לגלי... אין ספק שאני לא אמשיך לקרוא את הסדרה.
שרוני 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
האמת שהספר היה טיפה מאכזב...
קודם כל הוא יותר מידיי הזכיר לי את דימדומים אבל אוור הייתה חיקוי לא מוצלח של בלה...
אבל דיימון הכי הציק לי בכל הסיפור,בעיקר בגלל כל הקטע עם הסקס...כשקראתי את זה הרגשתי שבקטעים מסוימים דיימון איכשהו ניסה לכפות על אוור לעשות את זה איתו...
ועוד כשהיא "השתפנה" הוא איכשהו גורם לה להרגיש לא בסדר...
אבל אוור,דיימון ורוב הדמויות(אם לא כולן)היו מאוד חד מימדיות וזה דיי הציק לי....
היל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ו ו א ו!!!
הספר פשוט מדהים!!!!!
התאהבתי בו מהרגע הראשון וכל שניה של קריאה הייתה חוויה בפני עצמה.
סיפור החיים של הסופרת היה מרגש עד דמעות והכתיבה הסוחפת של הספר מסתירה רגשות "לא טובים" של הסופרת.
ממליצה לכולם!
מנטה

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יש כאן דעות מאוד חלוקות על הספר הזה אני רואה אבל אני חייבת לומר שדי חייבת לומר שדי חיבבתי אותו
קראתי כאן כמה ביקורות זועמות על הספר מזעזעות ואני באתי עם ציפיות מאוד נמוכות אבל ממש אהבתי את הספר הוא היה מאוד מקורי זאת פנטזיה במטיבה, אולי היו לו קטעיים שטחיים אבל אין ספר מושלם ולדעתי הוא לא דומה לדימדומים בכלל כי אין פה שום ערפדים ושם משולש אהבה חרוש וזה כבר משפר את המצב
אוור היא דמות אנושית אפשר להזדהות איתה יש לי מדד בקשר לדמיות שהולך ככה מה אני הייתי אם זה היה קורה לי וברוב המקרים הסכמתי עם אוור

לסיכום קראו את הספר ולא תתאכזבו!
אלאן

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מעצבן שאין אפשרות ל-5 כוכבים
ברבר♥ 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
חברים\ות יקרים\ות !!!

קודם כל זה שהספר תורגם לעברית אחרי דמדומים לא אומר שדמדומים יצא קודם ... הספרים שלה של הסדרה היא התחילה לכתוב ב2001 !!!! אומנם את הספרים עצמם לא הוציאה עד 2009 ...
וקצת הגזמתם עם הביקורות פה אתם לא חושבים ?
אני לא שוללת ביקורות של אף אחד אבל לא הגזמתם קצת ?
מזעזע ? אני לא חושבת ככה ...

בסדר אז הוא קטשי ומזכיר ספרים אחרים אבל יש טוויסט גדול ויש משהו מאוד שונה בו ומאוד מעניין מספרי נוער אחרים ....
כן אותו סיפור של בחורה בודדה שמתאהבת בנער מסתורי אוי כל הספרים ככה היום ...
בקיצר בלי חפירות תקראו אותו והוא באמת מעניין ואל תשוו פה ספרים אם אתם לא יודעים את הרקע של הסופר ו\או למה הוא כתב אותו אז בקיצר תקראו קצת לפני שאתם מגיבים שטויות ...
פיטה מלארק

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר מאוד טוב,העלילה זורמת,אפילו שיש בו כמה פגמים קטנים.
מאוד מומלץ לנוער בסביבות גיל 15-16,אליסון נואל הצליחה להפתיע אותי.
נטע

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר ממש יפה!!
מישהו יודע מתי הספר השני יצא?
שילגי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מהמם מותח וסוחף ממש אהבתי לא מוצאת את שאר סידרת הספרים
אן 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בראבו, אליסון. בראבו.
הצלחת ליצור את ספר הפנטזיה\רומנטיקה\דרמה הכי גרוע שאפשר.

אני לתומי הולכת לספריה.
אין מה לקרוא.
ואני סורקת את כל המדפים. ואין מה לקרוא.
ואני בודקת, ובודקת שוב, ומסתכלת ובוחנת כל ספר.
מצאתי כמה ספרים.
'לנצח' הוא אחד מהם.
תדמיינו. אני חוזרת הביתה. מסתערת על הספרים החדשים שהבאתי.
לנצח נראה מושך. נכון. אז נפלתי לפח המתוחכם שטמנה גברת נואל בעורמה והתחלתי לקרוא את הזוועה הזאת.
אני לא מאמינה שהיא הצליחה להוציא ל... ל... דבר הזה חמישה ספרים נוספים.
ברר.

בכל אופן,
נערה עם עבר טרגי בשם אוור (למען השם, גברת!איזה מין שם זה אוור?! לעולם? כאילו, מה עבר לך בראש? זה לא קסום, וזה לא מושך, וזה ממש לא מוצלח\ מבריק\יפיפה! ברצינות!)
חיה את חיי, בלה בלה בלה אין לה משפחה, בלה בלה בלה ממקובלת הכיתה היא הפכה ללוזרית שמסתובבת עם הומו וחברה שמתנהגת כמו נעל, בלה בלה בלה לא טוב לה בחיים! היא גרה עם הדודה העורכת דין העשירה בוילה עם חדר משלה וכל הדברים שהיא הייתה יכולה לבקש!
אוקיי. עד עכשיו הבנו. את סובלת.
כמו שזה תמיד חייב להיות, היא בלונדינית עם עיניים כחולות. בעע.
היא 'מושלמת', לא?
כן. היא מושלמת ממש כמו הזבל שבו היא מופיעה.

יום אחד מגיע לכיתה נער יפה תואר ו'אצילי' שהיא מתאהבת בו מיד.
עד כאן זה דומה לרוב סיפורי הרומנטיקה\דרמה\פנטזיה שקראתי.

נו,
טוב. מה לעשות.
מיילס, הידיד שלה? ככה קוראים לו?
בכל אופן, אחרי שהוא מנסה להשיג את הבחור העשיר החתיך החדש, דייימן? ולא מצליח, הוא אומר לאוור: 'יש לך הזדמנות לאבד את בתולייך עם הבחור הזה...' אני לא אמשיך לצטט.
זה אחרי שבוע בערך, אוקיי?
אאעעעע. נואל שברה לי את כל הרצון להמשיך לקרוא את שאר הספרים שלה.

ברצינות.

אני לא אמשיך עם מה שקורה בהמשך הספר.
הג'ינג'ית שהיא במקרה האקסית של דיימן.
דיימן, שהוא יצור לא ערפד ששותה נוזל אדום ובן כמעט אלף (?) שנה.
אוור, שהיא גם כזו.


ועוד המון דברים מוזרים ולא מעניינים שהסופרת שילבה בסיפור כדי שהוא יהיה יפה.
הוא לא.

מי שרואה את הביקורת הזאת וחושב, 'אולי אני אקח את הספר, רק כדי לראות כמה הוא גרוע,'
לא. אל תעשו בשום פנים ואופן אם אתם רוצים לשמור על השפיות שלכם.

אני כבר השתכעתי מרוב זעם.
אז תיזהרו.
הנערה מהפרברים 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
"לנצח!"
הספר הזה הוא אחד הספרים היותר יפים ומיוחדים שקראתי. אני אפילו אגלה לכם סוד: קראתי אותו פעמיים! גיבורת הספר, אוור בלום, היא נערה יפה ופופולרית בת 16 שלא חסר לה כלום בחיים. יש לה הרבה חברים, המשפחה שלה אוהבת אותה והיא רגילה לקבל מה שהיא רוצה. נשמע טוב? לא בדיוק! החיים שלה משתנים מקצה לקצה ביום אחד, כשהיא ומשפחתה עוברים תאונת דרכים קשה והיא היחידה שניצלת. מהרגע הזה, היא לא אותה הנערה שהייתה, היא מישהי אחרת. היא מגלה בהדרגתיות שיש לה כוחות ושהיא מסוגלת לראות הילות של אנשים. היא מתאהבת בבחור מסתורי ולאט לאט מגלה מה הוא ונשאבת לעולם שלו. היא גם מגלה שיחד עם הכוחות שלה, היא יכולה לראות ולדבר עם אחותה המתה. אחותה מייעצת לה בכל מני דברים ואוור מבינה שאף פעם היא לא באמת הכירה את אחותה. בסוף הספר אוור צריכה להחליט החלטה גורלית שתשפיע על המשך הקיום שלה.
זהו ספר ראשון מתוך סדרה של ספרים- "בני האלמוות".
somehow I'll find my way

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
התחלתי לקרוא את הספר בכיתה ו נראלי
הוא שיעמם אותי והפסקתי באמצע
בכיתה ח הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא, אבל בהמשך אהבתי אותו
אבל המשכתי לקרוא מאמצע הספר
מה שאני בעצם מנסה להגיד זה שההתחלה ממש משעממת , ורק בסוף היא נהיית מענינת
Dramaqueen

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר הזה לפני שנתיים,ממש אהבתי אותו ורצתי לקרוא את ספרי ההמשך,עכשיו כשאני קוראת את הספר הרביעי אני לא כל כך מבינה ממה התלהבתי,הספר הזה קיטשי מידי.
אני כל הפסקתי להתלהב מכל הערפדים והפנטזיות האלה אבל אני בטוחה שעדין יש כאלה שמתלהבים מזה.
אני חושבת שהספר הזה מתאים לאלה שמתחילים לקרוא,הוא נחמד,לא יותר מזה.
כל מי שאוהב את כל הקיטשיות הזאת,רומנטיקה ושהכל טוב ומושלם אני ממליצה.
אני מודה שהכתיבה שלה מעולה וסוחפת אבל אני חושבת שהוא מציג את הדמויות בצורה יותר מידי מושלמת.
אבל בכל זאת התלהבתי מזה בגיל 13 כשהתחלתי לקרוא ספרים.לא יותר.
<FONT COLOR=PURPEL Nicname>

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זוועה!!
זה כל מה שיש לי להגיד על הספר זה!!
זה לא היה שווה את הזמן שבזבזתי עליו,אפילו לא רגע ממנו!
בסופו של דבר קראתי את הספר השני אין לי שמץ של מושג למה אולי משום שקוויתי שהוא יהיה טוב יותר,
אבל(ותסלחו לי על המילה)זה היה פשוט חרא ספרותי נטו!!!!!
היי:P

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נחמד,
אני לא מתחרטת על זה שקראתי אותו והיו קטעים מאוד כיפים, מצחיקים, עצובים, מרגשים ושעשו לי,בעיקר, צמרמורת בגוף.
ממליצה? לא בטוחה.
אפילו שהספר מאוד טוב ומעניין אני עדיין אגיד שיש ספרים טובים יותר... מבחינתי הוא עוד ספר שקראתי. לא משהו מיוחד.
אני בעיקרון לא ממש מתחברת לסיפור עצמו. ואפשר לומר שהוא גם דיי קיטש'י וצפוי.
(:smile

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
וואו אני בהחלט לא אחת שקוראת ספרים..
אבל אחרי הספר הזה,ספר מדהים דרך אגב, פיתחתי משיכה לספרים.. נגלה לעיניי העולם המופלא של הספרים והיכולת שבה הם יכולים לרתק אותי ובמשך יום שלם לא לזוז מהספר. בהחלט ממליצה עליו :)
שמש נצחית בראש צלול

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את האמת בשונה משאר הביקורות השליליות אני דווקא חושבת שהספר נחמד.
נכון, יש יותר טובים ממנו ששווה לבזבז עליהם את הזמן והוא גם דיי מושפע מדימדומים ודביקי למדי - אבל היה לי נחמד להעביר איתו בקלילות כמה שעות בשבת.
מי שחושש שהוא לא יאהב את הספר בסוף וביזבז את כספו על ספר שלא שווה את הכסף - שישאיל מהספרייה :)
בת

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בהתחלה כשקראתי את הדפים הראשונים זה היה ניראה לי משעמם אבל ככול שקראתי אותו משאלות התחילו לצוץ ומאוד הסתקרנתי מה קורה בהמשך
ממליצה מאוד
אנג'לה

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר לא משהו היה לי הרבה ציפיות מהספר אבל הספר יותר מידי צפוי ומשעמם הפסקתי באמצע
מחבקת ספרים

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אפילו לא הגעתי לסוף וכבר סגרתי את הספר !
הספר משעמם ץ לכל אורך הספר הרגשתי שאני קוראת דמדומים רק בגרסה שונה.
אכזבה ? כן . נמאס לי שספרים לקוחים רעיון ומעוותים אותו כך שיראה כאילו הוא סיפור בפני עצמו.חבל.
אמברשי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפור קלאסי, לא משהו מיוחד אבל קליל ונחמד.
mamis9 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הראשון ממש היה מעניין אבל כמו שאמרו גם די צפוי יש לי את הספר השני וקראתי אותו וזה סתם מסבך את העלילה קצת יותר מידי וזה לא נשמע משכנע ליקרוא את השלישי אני לא כל כך ממליצה עליו בכל מקרה מי שקורה אותו תהנו:)
yalin

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר לנצח הוא ספר מאוד מעניין מהמילה הראשונה שקוראים בספר,לא יכולתי להפסיק ליקרוא...הוא מאוד מרתק ומעניין..
ממליצה בחום ליקרוא אותו,הוא מאוד יפה.
The Swan Queen

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יותר מדי מושפע מדמדומים. צר לי לא הכי התלהבתי אבל זה כן טוב בשביל נערים בעיקר בגילאי 12-15 שמאוד מתלהבים מספרים שמאוד, אבל מאוד(!) דומים לדמדומים.
מעריצה ענקית של דמדומים!! 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
דמדומים הוא הספר הכי יפהה בעולםםםםםםם !! ואם הספר הזה דומה לדמדומים אני חייבת לקרוא אותו!!!!
Vik 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נחמד...חוץ מהקטע שפשוט רציתי להרביץ לאוור מרוב שהיא כ"כ עיצבנה אותי,ברצינות כמה פתטית אפשר להיות? נכון שההורים שלה מתו,פתאום היא יכולה לקרוא מחשבות וכאלה אבל עדיין וכל הסיפור שלה ושל דיימן? פשוט..אוי.
אני בכנות לא יודעת אם לקנות את השני או לא,בדרך כלל כשאני קונה ספר ראשון מסדרה,אני חייבת את הסדרה לא משנה מה אבל במקרה הזה שמעתי שבספרים הבאים זה רק הולך ומדרדר אז באמת שאין לי מושג.
tamarolla

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כשקראתי אותו חשבתי שהוא נחמד ואז כשגיליתי לחברה שלי את הסוף חשבתי שבוא ממש מעניין ואז כשעמדתי לקרוא את הספר השני בסדרה הבנתי שאני לא רוצה לקורא אותו.
רק על זה שהיא שיגעה לי את השכל ככה הדרוג חייב להיות גבוה!
XD
ממליצה 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מאכזב, דמויות שיטחיות ועלילה צפויה לחלוטין
Isabella

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר "לנצח" הוא ספר מדהים!
נהנתי מהקריאה שלו וגמרתי תוך יום D:
הספר מאוד מעניין, יש בו הכל, מתח, מסתורין, עצב, שמחה ואהבה.
אל אף שהייתי משנה כמה קטעים...הספר כתוב בצורה מובנת ואני ממש התחברתי אליו.
אני ממליצה לקרוא אותו ואני לא יכולה לחכות שיתרגמו את שאר הסדרה :)
שלומי21

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כן, ספר נחמד מנסה במקום מסויים לחקות את צורת ההתנהלות של דמדומים סיימתי אותו במשהו כמו שעה וחצי של קריאה תוכן נחמד לא יותר מזה. אני מניח שבכל זאת אקרא את הספר הבא בסדרה מתוך סקרנות :)
תולעת ספרים

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כשקניתי את הספר מאוד התלהבתי ממנו, מהתקציר שמסופר שם שבחורה בשם אוור שחוותה אובדן גדול של משפחתה בתאונת דרכים, מתחילה לראות הילות סביב אנשים, לקרוא מחשבות וכל מיני כאלו, ואז היא מתאהבת במישהו מסתורי בשם דיימן שפשוט גורם לה להיות בעננים רק ממבטו ומגע עורו. התקציר נשמע די קולע, רומנטי ומעניין. לעומת זאת, במהלך הקריאה, התאכזבתי לראות שכל הסיפור נהיה לי יותר מידי קיטשי ובאמת כמו בשאר התגובות אפשר לראות שהספר לא כל כך מקורי, ואף דומה לספרים אחרים ברמה מפתיעה. לא ממליצה על הספר הזה מכיוון שלדעתי הספר לא ממש מעמיק וסוחף, כמו ספרים אחרים. :(
יעל

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נתן לי הרגשה שהסופר לקחה רעיונות מכל מיני ספרים וסרטים, וערבבה אותם יחד. נהנתי לקרוא רק כדי לראות מאיפה עוד היא לקחה רעיונות.... אבל בתכלס, זה לא ספר שווה קריאה, לדעתי.
Princes Mononoke

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקיי, אז פעם נוספת אני מהמיעוט- כשכולם מעריצים ספר אחד אני לא מתה עליו, וכשהרוב שונא ספר אחד אני אוהבת אותו.

את הספר הזה דווקא ציפיתי לשנוא מרוב כל תגובות השנאה שיש פה, אך הופתעתי לגלות שזה ממש לא ככה. קודם כל, שום דבר פה לא מזכיר את דמדומים חוץ מדרינה- ואני אומרת את זה בתור אחת שקראה את דמדומים באדיקות והערצה. אני דווקא חושבת בניגוד לרוב שהספר הזה די מקורי, אני עוד לא נתקלתי בכזה דבר וכל האלמוות הזה באמת נגע לסופרת. אליסון נואל התמודדה עם 3 אבדות באותו הזמן, מה שבטח גרם לה לרקום משחקים ורעיונות מהדבר הזה. פה זה יותר ריאליסטי, אליסון נתנה לי הרגשה כאילו כל עניין האלמוות הזה באמת אמיתי! אין פה יותר מידי קיטש וגם אין פה צורך בקיטש, הכתיבה? זו לא הכתיבה הכי גבוהה בעולם אבל ככה אני לא בוחרת ספר טוב, הסופרת השתמשה בסלנג? לא. השפה מרעננת וקולחת ולפעמים היא מוצאת לנכון לצרף שפה מאוד יפה ומרשימה.

הדמויות:

אוור- גיבורת הסיפור היא חזקה. לא משנה מה יגידו לי, היא חזקה. היא עברה דברים בחיים אבל היא עדיין ממשיכה. נכון, היא הגיע למצב של שכרות לא פעם אבל שימו לב, זה לא היה בגלל המשפחה שלה, זה היה בגלל היכולות שלה, משהו שאף אחד מאיתנו לא יוכל לשפוט משום שלא חווה זאת (אלא אם כן..) אין לי משהו רע להגיד עליה, היא פעלה נכון. ברגע שהחיים נתנו לה יותר מידי מידע היא נהגה להסתתר ממנו כצורך אישי.

היוון- "החברה הכי טובה" מה אני אגיד לכם, חברה כזו לא הייתי רוצה. האמת היא שבהתחלה ממש כעסתי עליה וזעמתי עליה, היא נשמעה לי כמו חולת צומי. הליקוקים שלה אחרי דרינה והדרך שבה היא הפגינה אותם ממש עיצבנו אותי. בדרך עקיפה אפשר להבין שהיא חברה רעה בגלל שאוור תמיד הייתה לבד בסיפור הזה, עם דיימן לא היה במשבצת אז היא הייתה עם מיילס או עם דרינה.

מיילס- החבר הכי טוב. לא יודעת מה איתכם אני אהבתי אותו! נכון, הוא לא לוקח חלק חשוב בסיפור, אם הסופרת הייתה שומטת אותו לא היינו מרגישים שמישהו חסר, אבל הוא תוספת מרעננת. כמו היוון גם הוא קצת בצד, הוא לא תמיד שם לצידה, הם לא חיים את אותם החיים, הם מבלים יחד אך הם מאוד מרוחקים.

דיימן- הנער המסתורי והחדש. אוקיי, הנה מגיע הדבר היחיד שלא אהבתי בסיפור, זה שהוא מושלם. נו באמת! למה כולם חייבים להיות מושלמים, למה הוא לא יכול להיות יפה וזהו? לא הוא חייב להיות רק "טוב" בציור? למה להפוך אותו למושלם? אבל חוץ מזה אהבתי אותו, **ספויילר** הוא כביכול לא מודע לאוור אפילו שהוא קורא מחשבות, הוא מגונן עליה אבל לא יותר מידי, אבל אי אפשר לא לאהוב אותו. למרות שהוא מבלבל, כל כך מבלבל.

ריילי- מתוקה אמיתית, אי אפשר שלא לאהוב אותה, אבל בת 12- היא לא. היא תמיד הייתה בת 10 בראש שלי, 11 לכל היותר, 12 זה כבר גיל ההתבגרות וריילי לא בוגרת.

כל השאר, סטאשיה, סאבין, דרינה, אוונג'לין, ו.. שחכתי מישהו? אני לא רואה טעויות גדולות מידי. סך הכל בחירה טובה של דמויות.
*ספוילר* הערה קטנה- הקטע הזה של השכרות עם סטשיה? סתם מיותר. הן הרי שונאות אחת את השנייה, אז מאיפה זה הגיע?
אופרי:*

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
~יתכנו ספוילרים~
אוקיי כבר קראתי את הספר ממזמן אבל אני זוכרת בדיוק למה הוא לא מצא חן בעיניי.
יום אחד פשוט שאלתי את חברה שלי, מה אני אקרא? איזה ספר טוב יש? עכשיו היא אמרה לי לנצח של אליסון נואל זה ספר יפה תקראי..
התחלתי לקרוא( בדיוק הייתי אחרי ספר מרגש במיוחד ויפה שהשאיר עליי רושם טוב_~אנרגיה חיובית_~) והספר הזה פשוט הרס לי את היום!
הסופרת דווקא העבירה לי רגשות. אבל רגשות שליליים, הרגשתי שהספר נורא נורא כבד ומייגע ממש הרגשתי את הסבל של אוור ואיך שנמאס לה לשמוע אנשים ולראות הילות וחשבתי שזה רק בהתחלה אבל גם כשדיימן הגיע הוא עצבן אותי!
ואני אחת שכן אוהבת ספרים קיטשיים אבל הספר היה יותר מדיי דביק.
החלק היחידי שאולי היה קצת מעניין זה המסיבה שהיא התחפשה למארי והוא למחזר שלה אבל זהו זה הדבר היחידי!
אבל אולי אתם תהנו ממנו אז תקראו ביקורות אחרות חח..
שירה זר קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אתם מכירים את זה שספר נראה לכם סופר מלהיב וטוב, אבל כשאתם פותחים אותו אתם מתאכזבים?
ככה בדיוק אני הרגשתי לגבי הספר הזה.
די אהבתי את הרעיון של הספר, והקטע שהיא נהלה קשר סודי עם אחותה שמתה היה גם רעיון טוב.
אבל דיימן היה מושלם מידי לטעמי,
הוא ממש הרס את הרוב, מאז שהוא הופיע רוב הספר היה קיטשי,
היה ברור למדי שהם יהיו בסוף זוג,
הקטע היחיד שבאמת גרם לי להיות במתח זה הקטע עם דרינה שתקפה אותה.

לא, דיימן לא ערפד, הוא בן אלמוות!
ולא הוא לא שותה דם, הוא שותה משקה של בני אלמוות!

ברצינות!?!? תודו שהקטע הזה קצת(הרבה)מוגזם וחולני,
נו... פשוט תעשי אותו ערפד ונגמור עם זה?!
אני לא רוצה להעביר מסר לא נכון, אני נורא חיבבתי את רוב הספר,
אבל הקטעים עם דיימן היו מעצבנים, אם היו משפרים אותו קצת אלי זה היה קצת יותר נורמלי!

בקיצר, אתם יכולים לקרוא את הספר הזה,אני לא ממליצה וגם לא מתנגדת , אבל דבר אחד: אל תפתחו צפיות גבוהות מידי,
אתם עלולים להתאכזב,

וכן, אני חושבת לקרוא את ירח כחול, אולי זה השתפר בהמשך...
Big girl

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני אקצר כי לא יהיה לכם כח לקרוא עם כל הביקורות הארוכות פה.
הרעיון כ"כ יפה, גם הכתיבה יפה אבל משום מה הספר לא קונה אותי כשכל הדמויות מושלמות והאהבה ככ ורחת ומליוני פרחים ומחוות רומנטיות בלתי נפסקות ו-כל הזמן ורוד בעיניים שבא להקיא.
אז כן ספר חמוד עם עלילה מהממת אבל ירדו לו 2 כוכבים על הדביקות הנוראית עד שהדפים נדבקים אחד לשני. לא חבל ?
פולי(-; קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את כל השלושה (-:
מהמם , מסקרן ולא צפוי .
לא חשבתי שאוור לא תרצה את דיימן , להפך .
חשבתי שהיא רק תסחף אחריו ותהיה נודניקית . הופתעתי , לטובה .
ספר קצת קשה , צריך להבין את כל העניין של המיסטיקה וזה בהחלט לא קל .
בכל זאת , ממליצה מאוד .
גילאים 14-15 .
Emilia

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני בדרך כלל לא נוטה להתחבר לדמויות שבספרים ולהיכנס עמוק לתוך העלילה , אבל יש את הספרים המיוחדים שכשאני רואה אותם בספריה העירונית , העין לא יכולה לזוז לכיוונו של אף ספר אחר .

ועכשיו אני מודה , הספר הזה לא משך אותי בעין כלל וכלל .

אחותי הגדולה (שקראה בסה"כ 2 ספרים בחייה כשהייתה בכיתה ג') השאילה אותו והתחילה לקרוא אחריי שחברותיה המליצו לה , ואני השאלתי את "הבחירה" מאת אלי קונדי ולא כל כך התלהבתי מהספר , וכשראיתי את אחותי נכנסת לתוך הספר שקראה , נורא קינאתי . הרבה זמן עבר מאז שהרגשתי כמו שהיא הרגישה לספר כלשהוא . והתגעגעתי להרגשה של הריגוש הזה שיש לך בגוף כשאתה קורא ספר שמצליח לחדור לך לנשמה .
(אני חושבת שהאחרון היה עוד ספר של וי.ס.אנדרוס המופלאה) ..
אז הייתי בסוג של מסע של שבועות בספריה העירונית , כל יומיים נכנסת לבדוק אם יש ספר שימשוך לי את העין במדפים.

שמעתי ביקורות שאומרות שהספר "כושל" , "לא מקורי " , "העתק של דמדומים "(שאגב , הסרטים של דמדומים יפים , אבל הספר ה1? משעמם מוות )..

אבל בכל זאת,נכנעתי והתחלתי לקרוא את הספר שאחותי השאילה .
הקריאה החלה ביום חמישי בצהריים ונגמרה היום בשלוש בלילה .


עכשיו , לא האמנתי שאומר את זה אבל

הספר "לנצח" של אליסון נואל פשוט מדהים!
במילה אחת! מדהים!
סוחף , עוצר נשימה , מרגש , מצחיק , מעניין
דמויות קסומות , עלילה מופלאה (ולחלוטין מקורית!! ).

תכננתי לרשום לכם סיכום על הספר אבל עכשיו כשסיימתי לקרוא , אני חסרת מילים , עדיין קשה לי לצאת ממערבולת הרגשות שהספר הכניס אותי לתוכו .

עכשיו בקשר לכל ההשוואות המיותרות והמגוחכות לסדרת "דמדומים" -
נקודות הדמיון מאוד מסוימות ומאוד מעטות ומאוד קטנוניות.
הדמות הראשית היא נערה , סגורה , לא בולטת . אוקי .
אבל בלה ואוור בכלל לא דומות ! בשום דבר!
אני יכולה לרשום כאן רשימה שלמה של "במה הן שונות" !
שלא נדבר על זה שבלה הייתה דמות בלתי נסבלת ולא הגיע לה
להיות עם אדוארד . אוור היא דמות מדהימה , נפלאה , מקסימה , מרגשת , מצחיקה ושנונה .

בין דיימן ואדוארד גם אין דמיון רב .
ושלא נדבר על סיפורי החיים השונים של כל הדמויות ב"לנצח" לבין הדמויות של דמדומים . ועל סיפור האהבה השונה בכל ספר ? הריי הסיפור של בלה ואדוארד היה יפה אך ורק בגלל אדוארד, אבל חוץ מזה , "סיפור אהבתם " היה ריק , חסר תוכן , ללא עומק ולא מרגש וסוחף כמו סיפורם המדהים של אוור ודיימן .
אני נורא לא אוהבת להשוות , אבל ההשוואות שלי נועדו לכך שאוכל להסביר לכל מי שטען ש"לנצח" זה חיקוי עלוב לדמדומים -
זהו לא המצב ! ומי שבאמת יקרא ויתעמק בספר יוכל להבין למה אני מתכוונת .


שווה קריאה!!! ממליצה לכולכם לקרוא ולא תתאכזבו .
דביבונת

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מפתיע כל כמה עמודים.הפתעות בלתי צפויות ומרגשות מאוד.
תענוג להמשיך ולקרוא.
מומלץ בחום.
אליס קאלן

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר חמוד.. אני ירדתי מכל הנושא של ערפדים ובני אלמוות וכל הפנטסיה הזאת.. אבל אני מניחה שמי שעוד דלוק על הסגנון הזה יהנה ממנו.. בת'כלס זה עוד ספר בקטגוריה של דמדומים...
נוי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר סוחף מאוד,כתיבה חביבה ביותר והעלילה ממש זורמת!
מחכה לקרוא את הספר הבא :)
מומלץ !
Lucy

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לדעתי הספר ממש יפה , אבל כדי לאהוב אותו צריך לקרוא גם את הספר השני..
נאנה

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מדהים.
רוני

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טיפשי!! פשוט חיקוי. לפחות דיימן חתיך חח P :

ובכל זאת, בזבוז של זמן.
נוגיש :)

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר יפה. הוא מקורי מאוד ויש בו את המתח ואת הרומנטיקה ביחד מה שיוצר לו תפנית מאוד מיוחדת.

הגיבורה גם היא מיוחדת וככה גם שאר הדמויות.

הסוף לא גרם לי לרצות לשוב ולקורא את הספר אבל אני יעשה זאת בתקווה שהספר השני היה יותר מוצלח ממנו.

מומלץ.
יולצ'יק קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טוב מאוד... רוב אחוז הקוראים בטוח ישאבו לספר ולא יצליחו להנתק ממנו. אני למשל רק שכבתי כל היום במיטה וקראתי את הספר. ספר מותח במיוחד. רומן סוחף ומרגש. מתאים לגילאים 12 ומעלה [נראה לי P: ] יש בו המון קטעים מיניים.
רק הצד השלילי הוא שהספר בעצם לא מקורי ב-כ-ל-ל. הסופרת אליסון העתיקה את העלילה שלה מכמה ספרים ידועים וסדרות טלויזיה שאני מכירה, לדוגמא דמדומים, יומני הערפד ועוד. המון חלקים של "הנערה הביישנית מתאהבת במקובל המושלם המסתורי" לא מקוריים בכלל.
הייתי אומרת שיש ספרים טובים יותר...
נויה (:

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נחמד. לא מאתגר יותר מדי מבחינת רמת הכתיבה שלו וגם הרעיון לא הכי מקורי. ראיתי בו הרבה קווים מקבילים לספרים אחרים שקראתי בעבר (בעיקר דמדומים) ויש לציין שסטפני מאייר הצהירה על העובדה שחלמה על הספר, בדיוק כמו אליסון. ובכל זאת, נהנתי מקריאת הספר ומהעלילה שבו.
Sunrise קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים! כשיש ספר שאתה פשוט לא יכול להתנתק ממנו זה ממש מצביע על זה. אני מחכה לשאר הספרים שיתורגמו ואם לא תהיה ברירה אקרא באנגלית!
אחת:)

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר בסדר.
היו קטעים ממש יפים,
אבל הקונספט עצמו פשוט מעצבן, כי.. כי!!
זה פשוט העתקה מספרי פנטזיה אחרים. ב
ספר לא היה שום דבר חדש.
נהניתי לקרוא אותו, אני לא יגיד שלא.
אבל, לא המשכתי לספר הבא.
הספר נתון לביקורת שלכם, אבל אני ממליצה לא לקנות אותו. קחו מהספרייה.

חופשיה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כ"כ פתטי, קיטשי ודביק אבל קראתי אותו עד הסוף בשבת אחת ולא סבלתי. אפילו היה נחמד...
הספר מקבל חמישה כוכבים על כך שעזר להעביר את הזמן בנעימים אבל אל תצפו ליותר מידי.
Broken Angel

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בתור ספר ראשון זה ספר מעולה מותח
הספרים השני והשלישי הםאותו הדבר מענינים מותחים וכולי אבל
אני אישית לא אוהבת ספרים או יותר נכון לומר סידרות של יותר משלושה ספרים משום שבספר הרביעי זה כבר ממש חופר!!!!!!!
ClockworkPrincess

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני באמת אוהבת את הספר הזה. הוא מרתק, מעניין מהמון בחינות, ואפשר להתחבר אליו בקלות(מי שאוהב את הז'אנר). ועם זאת, יש בו כמה דברים שגורמים לי להסתייג ממנו, כמו העובדה שאוור [ספויילר!] מתה לא מעט פעמים בגלל דיימן, ועכשיו הם "תאומי נפש". נוו באמת!! הספר טוב, כתוב בצורה קלילה, כיפי לקריאה. אבל... מה באמת האקשן כאן? ודיימן די טיפש. הוא מסכן את חייה של אוור שוב ושוב ושוב. ואחר כך מביא לה למות עוד פעם לבד, רק כי היא לא הודתה מוקדם יותר שהיא אוהבת אותו.
בסה"כ ספר יפה. הוא היה יכול להיות יפה יותר אם דיימן לא היה מנסה להכניס אותה למיטה כל רגע ומה שהזכרתי למעלה. D;
מומלץ לקריאה (:
מאשקה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מרתק מלא דמיון מבריק מי שקורא אותו לא מיתחרת
דודה דיי XD (חולעלארטמיספאולואישתובעברבהווהובעתיד)

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים

שליפני שקראתי את התגובה של מישהי כמה תגובות לפנייי

הייתי אומרת שלרות שהוא יפה הוא ממש העתקה

אני קראתי אותו ליפני שקראתי דמדומים לכן זה לא תיסכל אותי שהם דומים ודימדומים פשוט יותר טוב לרות שקראתי את הספר הזה קודם זה לא ממש הםריע לי

הספר טוב ובהחלט מומלצ

שילוב של פנטזיה וקצת ספר בנות

אבל מהסיפרי בנות הטובים לא מהמטומטמים של רוטנר (סורי לאוהבי רוטנר)


בערך ז'אנר דימדומים נוטה יותר לכיוון בנות סטיפב מדימדומים

אבל כמו שיש בנים שקראו דימדומים ונהנו גם את הספר הזה בנים יכולים ליקרא ,

כי כמ ו שאמרתי בהתחלה זה אל ממש ספר בנותת רק מזכיר XDD

בקיצור ספר טוב ומומלצ
סי אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני לא מאמינה , קינתי את הספר , והעמודים הכי מותחים חסרים בו !!!!
אולי תוכלו לספר לי מה קרה בעמודים 162 ו163 ?????
תודה רבה לעוזרים !



התחילה לקרוא לפני חודשיים


התחיל לקרוא לפני שנה ו-1 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנה ו-4 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנה ו-6 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנה ו-11 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-11 חודשים


התחילה לקרוא לפני 3 שנים


אליסון נואל (סופר על המוקד)
אליסון נואל היא סופרת אמריקאית שחיה כעת בקליפורניה. היא נולדה בלגונה ביץ'. היא הבת הצעירה ביותר להוריה, אחות לשתיים. סדרת ספריה הבולטת ביותר היא לנצח. ... המשך לקרוא






©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ