כְּשֶׁסְפִּידִי מֶקְוִין הַגַּאַוְתָן נִתְקָע בַּעֲיָרָה הַנִּדַּחַת עֵמֶק הָרַדְיָאטוֹר,
הוּא מְגַלֶּה עַד מְהֵרָה כִּי יֵשׁ בַּחַיִּים עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים חוּץ מִמַּסְלוּל מֵרוֹצִים.
מִטְרַקְטוֹרִים מִתְהַפְּכִים וְעַד לְמֵרוֹצִים בַּמִּדְבָּר, הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים יֹאהֲבוּ אֶת הַסֵּפֶר, אֵלָיו מְצֹרָפִים מַגְנֵטִים לִפְעִילוּת. הַנִּיחוּ אֶת הַדְּמֻּיּוֹת עַל רֶקַע הַנּוֹפִים שֶׁל עֵמֶק הָרַדְיָאטוֹר וְהִזָּכְרוּ בַּקְּטָעִים הָאֲהוּבִים עֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הַסֶּרֶט ‘מְכוֹנִיּוֹת’.