לפני שאתחיל לשפוך הכל על הדף האלקטרוני, אני מוכרח לציין שהתאכזבתי עד עמקי נשמתי מספרו האחרון של המחבר, "ילד אחד יותר מדי". אמרתי לעצמי בלב, אוקיי, רם, קח את הזמן הפעם. אל תמהר בכתיבת הספר החדש, דבר אינו בוער. כמובן שדבריי העלו חרס, כי מספר חודשים בודדים לאחר מכן רם מכה שנית, הפעם בספר עיון על חייה של לוחמת מוסד וארגון הטירור של יאסר עראפת. אנחה. מצד אחד, רציתי לקרוא ספר חדש של רם אורן על מנת למחוץ את אכזבתי מספרו הקודם ולדעת שזו היה מעידה חד פעמית של המחבר, אבל מצד שני ראינו מהי התוצאה כשהוא מוציא ספרים בקצב של דחפור.

כמה ימים לאחר יציאת הספר, טיילתי לי בנחת בין כותלי חנות "צומת ספרים" עצומת ממדים אי-שם בלב בעיר, לא ממהר לשום מקום, וגם לא שוכח לרגע את העובדה שהחופש כאן ושהקנייה שלי הפעם חייבת להיות מוצלחת כדי לנצל את ימי הקריאה הרבים שניתנו לי בכיף ובהנאה.

סדר האירועים הוא כזה: אני ניגש למדף ספרים גדוש, מוציא ספר, מחזיר בחזרה, ממשיך להוציא ולהחזיר, טק-טק-טק, עד שהספר של רם אורן משתשלשל אל ידי ואני מתעכב עליו זמן-מה ומעיין בדפיו ברפרוף. המחשבה הראשונה שצצה במוחי והעלתה את חמותי, הייתה המחיר המופקע. תשעים ושבעה שקלים? וואו, מה נסגר איתך מר אורן? אתה מצפה שהמכירות יצליחו כשמספר כזה צמוד לאחור? אמנם היו כמה תמונות שצולמו בשחור-לבן והופיעו באמצעו, אבל זה עדיין לא מסביר את המחיר.
לא אצא מהחנות כשהספר נמצא בשקית, החלטתי בפה נמרץ. או במילים אחרות: אין שום סיכוי שארכוש אותו. תוך פחות ממחצית השעה מסרתי שטר של מאה למוכרת, אישה שנראתה כאילו יצאה ממגזין אופנה של שנות השמונים, ונסעתי הביתה כשהספר נמצא באמתחתי. מה לעשות - כוחו של רם אורן התעלה עלי.

התחלתי לקרוא, בלי ציפיות כלשהן, כי הייתי בטוח שהקנייה הייתה כושלת ושקופון ההחלפה ישמש פה כתפקיד מרכזי. ואכן, ההתחלה הייתה צולעת ומלאה בפרטים שאייפו אותי. אני לא רוצה להישמע גס רוח, אבל באמת שלא היה לי חשק לקרוא על קורות חייו של חסן סלאמה ובכך לנצל את שעות הפנאי של החופש.
המצב המשיך להיות עגום, ואפילו חשבתי לנטוש את הקריאה ולזרוק את הספר לאלף עזאזל, כשארגון "המוסד" נכנס לתמונה, וסילביה רפאל הצטרפה לכוחותם. מפה ואליך הספר נקרא בשקיקה.

סילביה רפאל, לוחמת מבטן ומלידה, מותירה את חייה בדרום אפריקה מאחור ונוסעת לישראל כדי לעזור, באמצעים דלים, להקמתה. היא מתחילה לעבוד במפעל שימורים בקיבוץ, ולאחר פרק זמן ממושך מרגישה שהיא אינה מנצלת את כל יכולתיה, מתפטרת ומתחילה לעבוד בתור מורה בבית ספר. גם העבודה כשאשת-חינוך אינה מספקת את צרכיה, והיא מחפשת, ללא הצלחה יתרה, עבודה שתנצל את כישוריה כראוי.
באישון לילה, בזמן שהיא עוברת על המבחנים של תלמידיה, שיחת טלפון מסתורית בענייני עבודה מפתיעה אותה והיא מוזמנת לפגישה בבית-קפה יום למחרת. סילביה, שסקרנותה עלתה על ההיגיון הפשוט, הסכימה וציפתה לפגישה בכיליון עיניים.
קצב האירועים מתחיל להיות מהיר, וסילביה מוצאת את עצמה בשטחי אויב, מבצעת משימות שיכולים לעלות לה בחייה.

שורה תחתונה: ספר עיון מוצלח מאד, והאירועים שהתרחשו בתוכו בהחלט העשירו את מוחי בידע נרחב, שאולי גם יעזור לי בשיעורי ההיסטוריה במהלך החודשים הבאים. השפה העשירה של רם אורן הפתיעה אותי, דבר שאיני זוכר שקרה בספריו הקודמים שקראתי. מומלץ בחום.

ספר מעולה ומאוד מרתק.
הספר מספר על חייה ומותה של סילביה לדעתי בצורה תמציתית ועיקרית אך מאוד עניינית ויפה, עם היו צריכים לכתוב ספר ביוגרפיה על סילביה רפאל אז היו צריכים לכתוב ספר לפחות פי 2.5 ממה שרשמו בספר הזה.
הספר סילביה, כמו כל ספר של רם אורן(שת הסופר הזה אני מאוד מעריצה ומעריכה, ויש לי את כל הספרים שלו)מאוד קריא, וכייף לקרוא אותו.
אני ממליצה על קריאת הספר בחום.

*****ספר מעולה של רם אורן חבל שנגמר מהר..
הספר מספר על לוחמת מוסד סלביה רפאל,שהיתה אחת הלוחמות
של המוסד הישראלי.בשל אהבתה ונאמנותה לארץ ולמוסד-הייתה
מוכנה לוותר על בניית משפחה,הכל בשביל למגר את הטרור לשבור עוד זרוע קשה של כל אירגוני הטרור ופחות הרוגים יהודים.הספר מתאר את הפיגוע באולימפידת מינכאן-11 הספורטאים שנהרגו בחסות הראיס ערפאת,ורב המחבלים עלי חסן סלאמה.ישנן תמונות בספר שבה תמונתה של סלביה כצלמת עיתונאית קנדית.ועוד תמונות מעניינות..
הספר שנון כתוב יפה מתאר פרטים מדוייקים על עבודת אנשי המוסד.אהבתי מאד את הספר מרתק מאאאאאאאאאד
מומלץ לכולם,ספר יפייפה!

מכתבי דלהלן לעורך הספר ידבר עבור עצמו:
למר יוסף שביט, שלום.
זה עתה סיימתי את קריאת הספר "סילביה, חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד".
דמותה של סילביה מרתקת. עלילותיה ומהלך חייה אינם מתירים לך להניח את הספר מהיד עד לאחר סיום קריאתו של העמוד האחרון.
יחד עם זאת, ובעיקר בשל כך, גרם לי הספר עגמת נפש רבה.
מעולם, עד כמה שזכרוני מגיע, מעולם לא אחזתי בידי ספר שנכתב והושלם בצורה כה עלובה וכל כך רשלנית. לא אתיחס לסגנון הכתיבה, כיון שיכול כל אחד לנטות ולטעון לסגנון משלו, אם כי גם לכך יש סייגים של טעם טוב; אבל ספר שיהיה זרוע עברית עילגת ושגיאות כתיב לאין ספור? זה ודאי שלא יכול שיתקבל על דעתו של איש.
כשנתקלתי בשגיאות אלה בתחילתו של הספר, התיחסתי אליהן כאל פליטות קולמוס אקראיות, טעויות אנוש. המשכתי בקריאה. במחציתו של הספר, כבר הייתי נרגז (שלא כדרכי), אך בגלל חשיבות הנושא, חרקתי שיניים והמשכתי בקריאה. אולם, בד בבד גם נתתי דעתי לסמן את החריגים הבולטים יותר, ואותם מצאתי למכביר.
לא כתבתי אף פעם, אף לא לאחד מעורכי מאות הספרים שקראתי; אבל הפעם, רשלנותם של המעורבים בהוצאתו לאור של ספר זה, אסור לנו לעבור עליה בשתיקה ובעצימת עין כי יש בה משום זלזול הן בזכרה של סילביה, והן ב"מוסד" ובלוחמיו/לוחמינו, של העבר ושל ההווה.
אני סבור שהאחראים לקלות הראש והחובבנות בהם נכתב והושלם הספר, בכל השלבים, אלה חייבים להיות נקראים לסדר, מאחר שספר זה אמור להיות בבחינת תעודה ולא בלש זול שנפטרים (ושוכחים!) ממנו מיד עם סיום קריאתו.
תקותי, שאם הספר יזכה במהדורה נוספת, תמצא לנכון להעבירו סגנון והגהה מחודשים, על ידי מי שיודעים את העברית ואת מלאכתם.
בברכה,
יעקב רנרט, רו"ח,
חבר חוג שוחרי השפה העברית בקלגרי.

הספר קריא מאוד,כמו כל ספר של רם אורן.
העלילה היא אמיתית על סוכנת במוסד הישראלי,
חייה ומותה.
סילביה רפאל, כבר כילדה חצי יהודיה רק מאב, מעיירה בדרום אפריקה התעניינה בתולדות היהודים בעולם ובישראל.כאב לה מאוד לשמוע על הטרוריסטים אשר עושים הכל כדי לרצוח כמה שיותר יהודים ,רק בגלל היותם יהודים.
את עתידה יעדה לתפוס את ראש הטרוריסטים, ראש קבוצת "ספטמבר השחור" אשר רצחו את הספורטאים במינכן, עלי חסן סלמה.
כציוניסטית עולה לישראל,ניצודה ע"י איש מוסד וגוייסה למוסד למבצעים הכי מסוכנים.

הספר מתאר את כל תהליכי קבלת סוכן חדש למוסד,מה הוא צריך לעבור בתאוריה ובמעשי.
כל מבצע נבדק לפני היציאה אליו בקפדנות יתרה.לדאבון לב קורה גם שטועים ומחסלים אנשים חפים מפשע ,טועים בזיהוי.

סילביה מצליחה מאוד כי היא פרפקציוניסטית.

ספר מרתק. ממליצה בחום.

אם רם אורן היה המורה שלי להיסטוריה אז אולי הציון היה יותר גבוה...
רם אורן מספר את סיפורה של סילביה והמוסד בצורה כל כך מוחשית,תאורים חיים ואינפורמטיבים בין השאר של מדינות ערב, מדינות אירופה (לרגעים חשבתי שאני בלילהאמר...), הבתים, הסביבה והארועים עצמם.
סיפורים ששמעתי במשך השנים קיבלו "חיים" במהלך קריאת הספר... בזכות התיאורים והתאריכים.
באמצעות רם אורן הכרנו אשה חזקה, לוחמת אמיצה שבחרה לוותר על משפחה, ילדים למען ארץ ומדינת ישראל, אין הרבה כאלו... במיוחד בדור הזה.
אם היינו קצת ממנה אולי גלעד שליט כבר היה בבית, נחשון וקסמן לא היה נרצח ורון ארד לא היה נעדר במשך 24 שנים.
היא לא לחמה לבדה ,היו איתה עוד לוחמים, אנשי מוסד ששיכים לדור אחר, נמרץ יותר, פעיל יותר, איכפתי יותר, דור שהקים את המדינה שבזכותו אנחנו פה, חיים ונושמים, מסתובבים בלי פחד ברחובות וברחבי תבל...
ואת הסודות שלהם נדע, אולי, בעוד מספר שנים...כי כל הסודות מתגלים בסוף.
את פעילי "ספטמבר השחור" החליפו מחבלים ושונאי ישראל אחרים וגם אליהם נגיע מי מוקדם מי מאוחר... בתקווה.

זה סיפור על סילביה רפאלאחת הלוחמות במוסד שהיא השתתפה.הסתכסה ועלתה על עקבותיהם של בכירי "ספטמבר השחור"וגם בין השאר בטבח של הספורטאים במינכןהחיים שלה היו רצופי התרגשויות והשגים .שמה לא הדיר מעניהם של מחבלים שרצו להתנקש בחייה היאאהבה את המוסד והם הרעיפו עליה שבחים והיא קיוותה למלא את תפקידה לאורך זמן ואז קייץ אחד באירופהכשהיא משתתפת במצוד אחרי עלי חסן סאלמה שהוא איש מס'1 בטרור אז קרס כל עולמה. ספור אמיתי ומומלץ ודרך אגב היא קבורה בקיבוץ רמת הכובש

הספר מתמקד במי שהייתה המרגלת המפורסמת ביותר, שפעלה בשירות המוסד הישראלי והתחמקה מניסיונות חיסול רבים. סילביה רפאל ז"ל.
לא קשה להתאהב באישה המיוחדת הזו שמתוארת כחכמה, עקשנית, פקחית, יפה ומלאת מרץ. נשים קינאו בה וככל שקראתי את הספר גם בעורקיי זרם רגש הקנאה אליה.
קשה מאד למצוא היום אנשים נאמנים כמו סילביה. סילביה הייתה נאמנה ל"מוסד" ללא סייגים. כמה קשה היה לסילביה שלא הצליחה להשתתף במבצע המפורסם בלבנון שבו אהוד ברק התחפש לאישה. סילביה קיבלה לפני המבצע דלקת במעי העיוור ונאלצה לעבור ניתוח חרום... כששמעה את דברי הרופא: "לא נראה לי, גברתי, שתוכלי לטוס, לא היום ולא מחר. אם לא ננתח עכשיו, יהיה מצבך הרבה יותר גרוע". ....

סילביה הסבה את עיניה ובכתה אל תוך הכר כשלקחו אותה לחדר הניתוח.
הימים בארץ הם ימים לא קלים, מטוסים נחטפו, מחסלים המתינו בכל פינה. חסן סלאמה טרוריסט מבכירי "ספטמבר השחור" לא שקט לרגע והפעיל את כל מרצו רק כדי להרוג. חי המשפחה לא עניינו אותו למרות שהיה נשוי והיו לו ילדים. משפחתו הייתה "ספטמבר השחור" ויאסר ערפאת היה מורו ורבו (לצערי). מטרתו הייתה אחת להרוג ולנקום את רצח אביו.
אני בדעתו של מוטי כפיר שמסכם בדבריו על סילביה... סילביה הייתה רבגונית גם שהייתה בצל. המיוחד בה הייתה היכולת להתקרב ולרכוש את אמונם של אנשים רבים ושונים. סקרנותה לא מצאה לה מנוח ותושייתה במצבי לחץ בהם הייתה נתונה ראויים להערצה. אכן אני בדעתו של מוטי כפיר, קל להתאהב באישה כזו ומצבור כל תכונותיה ואופיה סללו את דרכה למקומות ששאפה אליהם.
סילביה נולדה בדרום אפריקה לאב יהודי ובן למשפחה חרדית ולאם נוצרייה. היא לא התגיירה מעולם אך חיה את חייה כיהודיה.
סילביה הטמיעה בדמותה צלמת עיתונות בשם 'פטרישיה רוקסברג' בעלת דעות אנטישמיות ואנטי ישראליות. החלה את דרכה בקנדה ולאחר מכן החלה לפעול בשורות המוסד באירופה ובפריז במיוחד.
בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 יצא "המוסד", בהנחייתה של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, למבצע "זעם האל" לחיסולם של חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור" שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח זה. המוסד הקים צוות רחב היקף אשר עסק באיתורם ובחיסולם של אנשי "ספטמבר השחור". תפקידה של סילביה התרכז בתחום איסוף המודיעין ובהכנות בשטח.
במסגרת המבצע חוסלו אחדים מיעדי החיסול, אך באחד המקרים חוסל, עקב טעות בזיהוי, מלצר בשם אחמד בושיקי. הריגתו של בושיקי אירעה ב-21 ביולי 1973 בעיירה לילהאמר שבנורבגיה. שישה ממשתתפי פעולה זו נעצרו על ידי משטרת נורבגיה.
ראשון העצורים, דן ארבל, הסגיר את מיקומה של דירת הסתרים שבה שהו סילביה רפאל ושותפה אברהם גמר. סילביה ואברהם ציפו לשובם של שאר חברי החוליה אך במקומם הגיעה משטרת נורבגיה ועצרה גם אותם.
בינואר 1974 נפתח המשפט כנגד העצורים. במהלך משפט זה הכירה את בעלה לעתיד, עורך דין מצליח בשם אנאוס שיודט אשר יצג אותה ואת חבריה במשפט. סילביה רפאל נמצאה אשמה בסיוע לרצח ונגזרו עליה 5 וחצי שנות מאסר.
לאחר לחצים מדיניים על ממשלת נורבגיה מצד מדינת ישראל שוחררו כל אנשי המוסד לאחר שריצו כשליש מהתקופה שנקבעה בגזר הדין.
לאחר 13 שנים של מגורים בנורבגיה ביקשה סילביה לשוב עם בעלה לדרום-אפריקה ארץ הולדתה, שם חיתה עד למותה בפברואר 2005 ממחלת הלוקמיה.
סילביה רפאל הובאה לקבורה בישראל בקיבוץ רמת הכובש.
ספרי רם אורן מקוטלגים אצלי כספרי טיסה. הסיפור שמאחורי סילביה מאוד מעניין ומסקרן כאחד ומאידך, מעורר געגוע איפה הם האנשים האלה שהיו פעם... ואולי יש גם היום אבל אנחנו לא יודעים....
ממליצה בחום ומקווה שרם אורן ימשיך להביא לקהל קוראיו עוד ספרים מהזן הזה (גם ימים אדומים של רם אורן זוכה ללא מעט הערכה ממני).
בהחלט מורידה את הכובע בפני רם אורן על דרך המחקר ואיסוף המידע שאינו פשוט כלל וכלל בהתחשב בעובדה שמדובר במוסד סודי כמו המוסד.
אני נהניתי וסיימתי את הספר תוך יומיים ברצף של ימי עבודה גדושים.
הספר מתאים בהחלט לקריאה בימים הלוהטים של הקיץ בצירוף מזגן וכוס קפה קר.
קריאה נעימה. לי יניני

ספר שחובה לקרוא ואני מבינה שזה מבוסס על סיפור אמיתי.

ספר טוב - מאוד נהנתי. ממליצה.

אני את הספר הזה קראתי ואני ממליצה וגם הסופר הוא טוב

הספר קריא מאוד,כמו כל הספרים של רם אורן.
העלילה היא אמיתית על סוכנת במוסד הישראלית

אם נסתכל על העלילה ועל הדמויות שמוצגות בסיפור, אז הסיפור באמת יפה. אפלו מרתק, אותי לפחות. אבל אני מצאתי את עצמי נלחמת בכל מיני טעיות משונות, טעיות כתיב לפעמים ותטעיות הגהה. אני אומנם לא מושלמת בשום אופן. אבל אני גם לא זו שמתקיימת מכתיבה.
אני לא אוהבת את הסגנון של רם אורן, אבל החלטתי לתת לספר הזה הזדמנות כי מדובר בסיפור אמיתי. על אישה בתחום שמעט מאד נשים באמת מוזכרות בו. אבל הוא איכזב אותי מאד, כשהייתי צריכה לעזוב אותו לאחר כמה פרקים בודדים.
יכול להיות שאני מגזימה, ולפי מה שהבנתי יש לספר הזה קהל מעריצים גדול. אבל ספר שכבר יצא לאור, ספר שנמכר ועוד בנושא רציני כמו המוסד. לא יכול להרשות לעצמו טעויות כאלה. באמת שציפיתי לספר ברמה הרבה יותר גבוה.
וכמו שנכתב פה קודם, לסילביה מגיע ספר יותר מקצועי מזה.

הספר מעולה, אומנם זה לא רומן מתח מרגש כמו שאנחנו מצפים בד"כ מרם אורך, אבל זה ספר אמיתי ומציאותי, ספר ממנו ניתן ללמוד הרבה דברים שלא למדנו מכלי התקשורת. הספר כתוב בשפה קלילה ושוטפת שגם העולים החדשים יקראו ויבינו בקלות. הספר מעולה ולא להחמיץ.

- סוחף, מותח, דמות לא רגילה, מעולה (מאשה ב.)
- מעניין בחלקו (אורה פ.)
- מעניין וטוב! (לילי ל.)
- מאוד מעניין (דוב ו.)
- 80% היסטוריה, 20% רומן (גדעון א.)
- פיסה מההיסטוריה שלנו (דיתה ס.)
- ספר לא קל בגלל הנושא והתוכן, אבל מעניין (מדי פ.)
- בסדר. מותח. כתוב יפה.(רות א.)
- הביוגרפיה מעניינת (ציפי)

מעניין, סוחף.
הצצה מעניינת וקלילה לגוף מדהים - המוסד.

הפעם האחרונה שקראתי את רם אורן היתה לפני כ-20 שנה, כשאמי היקרה רכשה את "פיתוי". לא ממש התרשמתי, ומאז ועד היום רם אורן היה משול בעיני לחצי האי ערב - אני יודע שהוא שם אבל ממש לא בוער לי לבקר שם.
ואז הגיעה סילביה, עם סיפור חיים שבוודאי היה מרתק, וביחד עם המלצה בוערת מדודתי שתחיה, החלטתי לתת צ'אנס נוסף למר אורן.
וחבל שכך.
כמו העקרב שתמיד נשאר עקרב, רם אורן תמיד נשאר מספר רומן רומנטי. סיפורה של סילביה מוצג לטעמי בשטחיות ובחוסר רצינות, קלישאתי ובנאלי. נדמה לי שסופר אחר היה מעביר את הסיפור באופן מלא ומעניין יותר.
שני דברים מציקים במיוחד כשאתה קורא את הספר:
האחד, ולא בטוח שזו אשמתו של אורן מכיוון שלא ידוע לי לאיזה חומרים הוא נחשף, אבל נראה לי שסוכנת מוסד שנחשבה לאחת המקצועניות ביחידה המבצעית עשתה קצת יותר מלסנוור איזה סוכן אחר באיזו פעולה. אבל שוב - יכול להיות שהחומרים העסיסיים לא פורסמו.
הדבר השני, וזו כבר בעיה של הסופר/עורך/הוצאה: בדיוק באמצע הספר יש קובץ תמונות של סילביה ותחנות חשובות בחייה. כמה חבל שרבות מהתחנות האלה נחשפות לקורא רק בהמשך הספר, כך שבאמצע הספר יש יופי של ספויילר. וזו כבר טיפשות לשמה.

הספר בסדר, הגיבורה מתוארת מאוד יפה אבל מעט מאכזב כל היתר, העלילה לא משהו. לדעתי זה לא ספר מוצלח של רם אורן, היו לו ספרים טובים יותר.

ספר נפלא ומהמם

ספר קולח

ספר בינוני על לוחמת דגולה. אין חידושים כלשהם בספר.
לטעמי, מגיעה לסילביה ספר איכותי יותר.

חשבתי כי בעקבות נשוא הספר ,הספר יהא יותר מעמיק ובעל תובנות .התאכזבתי .לסיבליה הסוכנת הבכירה ביותר במוסד מגיע שיכתבו עליה ספר איכותי יותר .

ספר מעולה .נהניתי מאוד

איך אתם מציעים אותו ב80 ש"ח כשהוא נמכר באתר BOOKME ב60? מחפשת לקנות אותו ב30 ש"ח, מי שמעוניין נא לפנות אלי, ושיהיה לכולנו חג שמח, אין אין אין על רם אורן, ושרה אנג'ל...הסופרים הכי אהובים עלי בארץ

בת לאב יהודי ולאם נוצריה, סילביה רפאל מתוודעת אל שורשיה רק כשפליט ניצול שואה מאבד את ההכרה על סף ביתם בדרום אפריקה.


להמלצה המלאה:

http://www.global-report.com/sfarim/a343512-סילביה-רם-אורן

רם אורן שבהשכלתו הוא עורך דין מחזיק כיום בהוצאת הספרים המצליחה - ’קשת’. רם אורן פרסם ספרים רבים שהפכו לרבי מכר. בעבר שימש רם אורן עורך המוסף ’7 ימים’ של ’ידיעות אחרונות’. סרט טלוויזיה המבוסס על רב המכר שלו פיתוי. אחות קטנה הוא רב-המכר הששה-עשר של רם אורן, שספריו נמכרו עד כה ב... המשך לקרוא