כבר אחרי פסטיבל חורף
כבר קצרו החיטה
כבר ערמו שעורה לקוביות משחק גדולות
כבר אוספים עדרים טרם רדת ליל
ובצד הדרך חושפים ארכאולוגים לחיים
בית איכר שמת ונשכח
אין תקרה לו
חלונותיו פרוצים לרוח.
כל פעם בדרכי לבאר-שבע
בחלפי על פני אותה חורשת
איקליפטוסים
אני זוכר איך בחורף ינקת החום מתוכי
איך בקיץ צננת דמי
לרגלי האילנות שהפכו לעצים.
עכשיו אני מתבונן בעצים וראשם בשמים
ואני מפענח דברים שלא הבנתי אז
ואת שלא אבין ידעו העצים
ויספרו סודם לקרן אור אחרונה
שזה מרחוק באה
וכבר נבלעה בעפר הארץ.