בג' אדר ב', תרפ"ט (15.3.1929) ראה אור הגיליון הראשון של השבועון "מאזנים", כתב-עת שלידתו הייתה תוצאה של פולמוס בין אברהם שלונסקי ואליעזר שטיינמן "הצעירים", ובין ח"נ ביאליק, י"ד ברקוביץ, י"פ לחובר, מייסדי אגודת הסופרים העברים. שלונסקי ושטיינמן פרשו עם "כתובים", ואילו "מאזנים" שרד עד עצם היום הזה, וזכה ליום הולדתו ה-80.
לכבוד האירוע יוצא הדופן (שום כתב-עת עברי אחר לא שרד תקופה ארוכה כל-כך), החליט יו"ר האגודה והנהלתה להוציא לאור גיליון חגיגי כפול (שני כרכים) בשם "גבורות למאזנים", ועל המלאכה הזאת הופקד ד"ר משה גרנות, אשר כתב וערך גם את שני הלקסיקונים מטעם האגודה: "לקסיקון הסופרים העברים בהווה" (2006) ולקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח", אשר ראה אור בימים אלה. כעורכי משנה שימשו דוד מלמד, ד"ר אביב עקרוני ומנחם פאלק. המנכ"ל משה מיטלמן יזם את הקשר עם מועצת פיס לתרבות ובנק פועלים, שתמכו ביוזמה.
חלקו הגדול של "גבורות למאזנים" כרך א' עניינו התרפקות על עברו של כתב העת, שענקי הספרות העברית פרסמו בו את יצירותיהם (ביאליק, טשרניחובסקי, שניאור, עגנון וכו'), וחלק אחר של הגיליון עניינו ספרות עכשווית. תרמו את חלקם לגיליון החגיגי סופרים כמו שולמית לפיד, אלי עמיר, שמאי גולן, עמוס עוז, חיים באר, אהוד בן-עזר, פועה שלו-תורן; משוררים כמו חיים גורי, נתן יונתן, ארז ביטון, רוני סומק הרצל ובלפור חקק; סופרי ילדים כמו יהודה אטלס, נורית יובל, שלומית כהן-אסף; חוקרי ספרות כמו נורית גוברין, זיוה שמיר, אדיר כהן, ניצה בן-דב, יהודה פרידלנדר, עוזי שביט; יש בגיליון גם שירה מתורגמת משל ג'ון קיטס, אמילי דיקנסון, יוסיף ברודסקי ואחרים.
הגיליון מפרט בתמצית את קורות חייהם של עורכי "מאזנים" לדורותיהם, וכן מובא בו רב-שיח של עורכי כתבי עת עכשוויים, מדורי ספרות בעיתונות היומית ובאינטרנט.
הגיליון מסתיים בהומור – הלא היא תרומתם של יורם טהרלב, מאיר עוזיאל ומעיין בן-יהודה
הגיליון החגיגי "גבורות למאזנים" – כשמו - הוא חגיגה לאוהבי הספרות ולמתעניינים בהתפתחותה של תרבות ישראל בארצו.
בברכה,
בלפור חקק
יו"ר אגודת הסופרים העברים