את הצפור החפשייה
הזאת
אסור לכנות בשם
פן ישבר סוגרה
ואנה היא באה
הקורא בקובץ השירים המנופה, הצלול ובהיר הביטוי והיא הפעימה מאת אביבה גור שילה, שחקנית, משוררת, מתרגמת ועורכת, אשר הלכה לעולמה ב-2006, אינו יכול שלא לחוש כיצד מתמסרות המילים הנובעות מחוויית היחיד למרחבי נוף טבע ואדם, ונעשות מקשה אחת בכוח מבט נפשי-רוחני הפועם בעדינות ובשבירות. עם זאת אינו נמנע גם מן החושני ומהכמיהה הארוטית, ובמקביל מהדהד חוויית בדידות, עצב קיומי וסופיות שאין אדם יכול לחמוק מהם.
יש משירי הספר והיא הפעימה שכבר ראו אור בצליל נודד, ספרה היחיד של אביבה גור שילה אשר יצא בעבר בהוצאת "אלף". שירים רבים אחרים נמצאו במגירותיה כטיוטות. אלמלא נפטרה בטרם עת, היו ודאי רואים אור בכתבי-עת ובמוספי הספרות בהם נהגה לפרסם את שיריה, ומוצאים לבסוף את מקומם בספר שירים נוסף.
קובץ שירים זה ממבחר כתיבתה הוא גלעד לזכרה.