תקציר הספר
השנים הן תחילת שנות השישים, ימי המאבק נגד הגזענות בארצות–הברית — ומדינת מיסיסיפי בוערת. אך בתוך הבתים נמשכת שגרת היומיום.
סקיטר חולמת להיות סופרת, למרות שאמה וחברותיה משתוקקות לראותה מתמסרת לחיי משפחה. כשהיא מסיימת קולג´ ושבה לביתה, היא מגלה כי העוזרת השחורה שגידלה אותה עזבה, ואיש אינו מוכן לספר לה מדוע.
אייבילין טרם התאוששה ממותו של בנה היחיד. בכל זאת, מדי בוקר עליה לצאת לעבודה שהיא עושה זה עשרות שנים עבור משפחות של לבנים — לנקות את בתיהם, לבשל את ארוחותיהם ולגדל את ילדיהם.
מיני, בשלנית בחסד שמעולם לא הצליחה לשמור את דעותיה לעצמה, איבדה מקום עבודה נוסף, לאחר שעוללה דבר כה נורא שאותו אינה מעזה לגלות. עתה, היא מסתתרת מפני מעסיקתה לשעבר.
עבור שלוש נשים אלו, החיים משתנים כשהן יוצאות במיזם חשאי ויוצא דופן: לכתוב ספר על אודות העוזרות השחורות, ואיך באמת נראים חייהן מאחורי חזיתות הבתים הלבנות. אם יצליחו, יתקרבו שלושתן צעד אחד להגשמת חלומותיהן. אם ייכשלו, יאבדו את כל מה שיש להן.

בשלושה קולות עסיסיים ומלאי חיים פורס העזרה סיפור רווי חום והומור, נוגע ללב ולעיתים קורע לב. קתרין סטוקט מתארת באומץ את העוולות הגדולות וההשפלות הקטנות, את קשרי הנפש ורגעי החסד, ומראה כי בעוד ששנאה ואי–צדק מופיעים בגווני שחור ולבן, אהבה ואנושיות הן נטולות צבע.


רשימות קריאה בהן מופיע העזרה
ספרות מתורגמת-[נ] | נינה בת מתל אביב רשימת הקריאה עודכנה לפני 18 שעות


Alone In Berlin
Hans Fallada
מחכים על המדף | עתליה בת 25 מבאר שבע רשימת הקריאה עודכנה לפני 4 ימים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
גולדמונד ספרים (נא להשאיר מספר טלפון)

חיפה

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
שקדנית

פתח תקווה

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
אנוש נס ציונה 08-9403684

נס ציונה

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
נינה

תל אביב

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
למבקרים בחנות 50 אחוזי הנחה על כל הספרים שטיין ספרים 0528265504-דוד

מכירת חיסול============================== ירושלים

חדש לגמרי 19 ₪ [קנה משומש]
ספרים ברחביה

ירושלים

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספרים 048625719

חיפה 048625719

טוב 45 ₪ [קנה משומש]
ח פ צ י ב ה רחובות 08-9468441

רחובות

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
הגרי

קיבוץ גשר 15157

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
cBooks 050-9518888

cBooks.co.il משלוחים בארץ ולחו''ל

כחדש 24 ₪ [קנה משומש]
מיקימיקי

ירושלים

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
סלקומית

בני ברק

כחדש 15 ₪ [קנה משומש]
דן

תל אביב 6153001

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
לקרוא ברון - חנות ספרים

נתניה

טוב 45 ₪ [קנה משומש]
נבלוסון

נבלוס

כחדש 12 ₪ [קנה משומש]
הלל -0548178068

יבנה

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]
קרון ספרים 04-9533461

קרית טבעון

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אינטלקט חנות ספרים 02-6243941 - מבצע ענק בחנות בלבד - 1+3 הזול מביניהם - כל החנות - ללא כפל מבצעים

ירושלים

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
מובי דיק ספרים | 04-8705533 | http://is.gd/mbook

חיפה - משלוח בארץ ולחו"ל

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
טל

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
אמיליה

אשקלון

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
שמעון

שדרות

טוב 9 ₪ [קנה משומש]
דודיקו

נס ציונה

חדש לגמרי 25 ₪ [קנה משומש]
דליה

יבנה

חדש לגמרי 0 ₪ [קנה משומש]
עירית גרשוני

גן-יבנה

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]
קוביפ

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
שחר

ירושלים

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
yuvgold

פתח תקוה

כחדש 39 ₪ [קנה משומש]
קאמי:)

תל אביב

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
שני

קיבוץ מלכיה

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
שרית ג

ירושלים

חדש לגמרי 0 ₪ [קנה משומש]

טוב 35 ₪ [קנה משומש]

אפרתי

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

21 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא אבא במאה, אבל שתי ביקורות במחיר אחת: צינית ורצינית. הרצינית בגלל חשיבותו של הספר, הצינית בגלל הפיספוס הגדול.

ולרצינית:

בשנות השישים של המאה העשרים, במיסיסיפי, במקום שבו נהר רחב ידיים זורם לאיטו, מלא סחופת, סודות ושקרים, מים חומים, אנשים שחורים, נשים לבנות מצוייצות, כנועות, בשמלות מתרחבות עם טלייה צרה, עם דעות צרות, בלי דעות בכלל, עם פוליטיקה פנימית של עדת עקרות בית נואשות, בטלניות, רכלניות, נוטרות טינה ושומרות מרחק מאנשים שחורים, הגברים מבלים בעבודה, בלוריתם מבריקה מברילנטין, נעליהם מצוחצחות בידיה של העוזרת השחורה, גינוניהם ונימוסיהם מצוחצחים על ידי מאות שנים של מסורת דרומית קפדנית, נשותיהם ממתינות לשעה חמש, שש, או שבע, כדי להוציא מן התנור את התבשיל שבישלה העוזרת השחורה, להציג בפניהם את התינוקות, שמגדלת העוזרת השחורה, רגע לפני שישכיבו אותם במיטה.
בשנות השישים של המאה שעברה, רגע לפני שמרטין לותר קינג הוביל את המצעד שלו, הגזענות במדינות הדרום הייתה מפחידה. מעוררת גועל.
עוזרות הבית אולצו להשתמש בשירותים נפרדים בחנייה, חוקי ההפרדה הנוקשים לא מאפשרים לשחורים ללמוד, לקנות, לבלות, לאכול, להתפרנס, להתפלל ביחד עם לבנים. כשהעוזרות באות למרחב הציבורי על תקן של עוזרות, עליהן לעטות את החלוק הלבן המסמן את מעמדן. שחור ולבן.

בעיר ג'קסון קמה לה בחורה צעירה, בעלת יומרות של כתיבה עיתונאית ומתחילה לראיין את העוזרות כדי לכתוב ספר על חייהן.
הן מפחדות מנקמה, שהרי במדינות הדרום נקמה אין פרושה רק פיטורין באשמת שווא של גניבה, נקמה בנוסח מיסיסיפי לוהטת כמו מזג האויר. הנקמה היא מכות, התעללות, הטלת מום, יריות או תלייה. גם לסקיטר, העיתונאית יש מה להפסיד. כשהיא נחשדת כאוהדת שחורים, מפנות לה חברותיה כתף קרה והיא מסולקת מכל תפקיד או חברות במועדונים.

אי אפשר להמעיט בחשיבות הספר ובכל זאת קשה להמליץ עליו בפה מלא.
אתם יודעים מהו מבטא דרומי מתמשך?
הספר הזה הוא מבטא דרומי מתמשך.
על פני 471 עמודים מפוהקים, פורשת בפנינו קתרין סטוקט את הסיפור הזה, שיכול היה להיות מצויין אם הייתה הסופרת שמה את הסיפור בתוך מסננת ומנערת אותו נער היטב כדי להוציא את התבן מן המוץ או ההיפך. נאבקתי עם הספר כמה שבועות. לא ויתרתי לו מפני שחשבתי שהוא שווה מאמץ. אבל האם הוא שווה באמת?
אני סבורה שכן.
הספר מסופר מנקודת ראותן של שלוש נשים. אייבלין ומיני ג'קסון העוזרות השחורות וסקיטר, העלמה העיתונאית, החתרנית, האמיצה.
למרות ההבדלים באופיין ובאורחות חייהן, קולן הסיפרותי דומה באופן מביך. פעמים רבות שאלתי את עצמי, מי מביניהן דוברת עכשיו.

ולביקורת הצינית:

נסו לאסוף את סיפוריהם של פועלים, של עוזרות בית, של שכירים, של עוזרים פרלמנטריים, של עובדי קבלן ושל מנהלת משק הבית בבית ראש הממשלה, המתייחסים אל הבוסים שלהם. לא, לא במיסיסיפי של המאה שעברה, אלא בישראל של שנת 2011 ותקבלו צרור סיפורים מסמרי שיער על ניצול, כפייה, הלנת שכר, פגיעה, עלבונות, פגיעה גופנית, פגיעה נפשית ומה לא.
הבעייה בספר היא, שכל הדברים הדרמתיים באמת, מתרחשים מסביב. מצבן של הגיבורות טוב בהרבה מאשר מצבם של השחורים בעיר. דמויות המשנה נשלחות לכלא, מוטל בהן עיוורון, הן מוכות ומעונות. המספרות עצמן, סובלות מגורל מר, שאינו תלוי דווקא במעסיקיהן. זאת שכלה את בנה והאחרת היא אישה מוכה, אבל בעבודה המצב לא רע במיוחד. הן לא סובלות יותר משאר השחורים במדינות הדרום, אולי פחות. גם שאר המרואיינות לספר זוכות מי פחות ומי יותר ליחס סביר.
האם קריאה חוזרת על אותן עבודות בית סיזיפיות ואותה התגנבות חשאית אל משכנות השחורים כדי לכתוב את הספר ואותו תיאור נוגע ללב על התנהגותה המתנכרת של אליזבת אל מיי מובלי, ואותו תיאור של הילי גבוהת הלב וגסת הרוח, ואותו סיפור החוזר ונשנה ומשתלש ומתרבע על סיליה הבלונדינית המטורללת המסכנה, הגירסה האיומה של מרילין מונרו, האם החזרה האינסופית הזאת לא הייתה מפילה אתכם מעולפים מחום ומשעמום?
אותי כן. הרגשתי כמו במבוך, נטולת רצון לצאת לחופשי. אנא, הניחי לי קתרין סטוקט, האם העינוי שאת מטילה עלי אינו חלק מהסבל של העוזרות השחורות?

עלי להניח, שסקיטר העתונאית האמיצה, כתבה ספר ריאיונות קולח ומרגש מהספר שכתבה סטוקט, אחרת לא היו מפרסמים אותו בניו יורק.

ארבעה כוכבים על חשיבות.
שלושה כוכבים על בינוניות.

אוהבת לקרוא

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

20 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לפנינו ספר על איך כותבים ספר...
רגע, לא. זה לא נכון.

הספר הוא על איך רעיון קטן, מחשבה אקראית, מתפתחים למשהו שמשנה חיים של אנשים....
אישה לבנה מחליטה לעשות מעשה מטורף לחלוטין לתקופה בה היא חיה (שנות ה 60 במדינת מיסיסיפי הגזענית בארה"ב) ולכתוב ספר בעילום שם בעזרתן של עוזרות הבית השחורות המתאר את שגרת חייהן ככאלה.
אבל הרעיון הקטן שמשנה חיים של אנשים זה לא רק כתיבת הספר עצמו אלא כל המחשבות שהוא מביא בעקבות הכתיבה שלו לכל גיבורות הספר:
הרעיון שמגיע להן משהו יותר טוב. שהן מסוגלות ליותר!

העוזרות השחורות, כמובן, מתחילות לחשוב על הכבוד שלהן כבני אדם הן בבית שלהן (אחת מהן אישה מוכה על ידי בעלה) והן מחוצה לו.
גם הסופרת עצמה, אישה לבנה שלכאורה חייה המנומנמים התנהלו על מי מנוחות בבית הוריה (נטולת חיי חברה או אהבה ועם אמא שתלטנית), מגלה בתוכה אומץ לעשות שינויים ולהוביל מהלכים שיקדמו אותה באופן אישי בלי לחשוב כל פעם על טובת אחרים לפני.

תהליך כתיבת הספר הסודי שלהן הביא אותן לתהליך התפתחות והתפכחות כואב אך גם הכרחי וזה מה שמרים את את חווית הקריאה פה לגבהים חדשים.

התחברתי לדמויות, נשאבתי לתוך הסיטואציות שמן הסתם אין לי דרך אחרת להכיר כי זה כל כך רחוק מהמצב היום בכל העולם (ואנחנו מדברים רק על 50 שנה אחורה!!)
הספר שופך אור על תקופה שהיום יוצא פחות לשמוע עליה למעט פה ושם בסרטים.
ייתכן שלא באמת מדובר בספר "מעולה" מהבחינה שהוא משנה את חייך. ייתכן שהוא לא הברקת השנה אבל נהניתי ממנו כאילו הוא כן.
רחלי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

19 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפור יפה על עיירה שלווה במיסיסיפי של שנות ה-60. שלוש נשים (שתיים שחורות ואחת לבנה) חוברות יחד וכותבות ספר על חיי המשרתות השחורות במשפחות הלבנות (ובאותה תקופה, זה לא עניין של מה בכך).
העלילה די בנאלית, היא לא מפותלת ולא מפתיעה במיוחד. אבל מה שעושה את הספר למדהים (כן, זהו ספר מדהים, לפי דעתי) הוא הדמויות. הספר מורכב כולו מדמויות של נשים, חזקות ובעלות דעה. הגברים מוזכרים בספר , כדרך אגב, כמתלווים, כדמויות רקע. הנשים הן הדומיננטיות בסיפור והן עוצמתיות וצבעוניות ומורכבות...

מבחינתי, הספר לא נקרא בנשימה עצורה מהדף הראשון, אבל ברגע שהדמויות נכנסו לי ללב ולמחשבות, לא יכולתי להניח את הספר לרגע!

עדי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

16 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כשראיתי את שם הספר על מדף הספרים בספריה, שמחתי שהוא מצא את דרכו אלי באנגלית דווקא,
אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, קוראת את "אוהל הדוד תום", כמה לילות עברו עלי בשינה לא שינה, וכל מי שדיבר איתי בימים האלו מצא נערה עם הרבה כעסים, כעס על חברה לא הגיונית, כעס על עבדות מזעזעת, כעס על שנאה עיוורת, או שאולי לא עיוורת.
אני עדיין מתרתחת לכל גילוי של שנאה או גזענות, ולצערנו גם במדינה הקטנה שלנו, צבע העור הוא דבר שעדיין מקבל התייחסות.

הספר הזה שונה לחלוטין ממה שחשבתי שיהיה, הוא אינו מתאר רק רודנות, כאב, דיכויי, הוא לא ספר על זכויות האדם, הוא ספר על החיים:

"Half of this stuff don't have noting to do with colored rights. ain't but day-to-day business- look to
me like you just writing LIFE"

וזה בדיוק מה שהספר עושה, מספר על חיים, בזמנים שנראים רחוקים כ"כ אבל קרובים מאוד.

הספר ריגש אותי מאוד, בעיקר דמות העוזרת אייבלין, הבנתי את חוסר היכולת שלה להישאר אחרי שהילדים כבר לא "עיוורי צבעים",אחרי שהם שמים לב למעמדות, את הקושי העצום לראות תינוקות שגדלת הופכים לדמויות שאת מתעבת, והכוח הגדול שיש בידיים שלך, לנסות להנחיל להם מעט אהבה עצמית, מעט כבוד לזולת,
הספר, לפחות באנגלית, הרגיש לי אותנטי לחלוטין, הניב המיוחד של העוזרות, הגישה המיוחדת, ממש יכולתי לשמוע אותן בראש שלי, יכולתי לראות את תנועות הגוף שלהן מברישות את כלי הכסף.

חשוב לקרוא ולהפנים!
ג'יהאן

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

16 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מאוד מרגש,מחולל טלטלה רגשית מאוד עמוקה בזמן הקריאה.
שנות השישים יחסם של תושבי ארצות הברית לבני אדם שצבע עורם שחור ,אם נואמר את זה בצורה עדינה.
איזה יחס משפיל קיבלו ממעבידיהם,עם כל הנאמנות שלהם לעבודה,
על מנת להתפרנס בכבוד,ולסגור את החודש ולשרוד.
את האהבה שהם נותנים לילדי המעבידים שלהם בזמן גידולם מגיל אפס,ואיך שהילדים שהם העם הכי טהור מפתח קשר ותלות בעוזרות
קשר של אימא ובן.
ספר שכל בין אינוש יקרא יטלטל אותו ריגשית כמו כן ירגיש רגשי התקוממות.
עד שיום אחד מחליטות שתי עוזרות בית שחורות לכתוב ספר בעזרת
כתבת בת של משפחה עמידה וכמובן לבנה.
הספר מצליח,הנשים שכתבות את הספר הן גיבורות,הצליחו לעורר את צומת לבן של מעבידיהם,שגם להם יש רגשות.
לי אישית היה לי קשה לקרוא ספר עם גזענות פרימטיבית מדרגה ראשונה.
חמדת

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

15 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
27 ביקורות נכתבו על הספר באתר,26 מתוכן הן של נשים , {הכותב הגברי הנו חבר באתר- יוסף }.כל הביקורות שנכתבו ע"י הנשים נעו בהגדרת הספר בין :מעולה ל-טוב. ורק יוסף העריך זאת כספר בסדר .ושאלתי את עצמי למה ?!

-האם הספר הוא {כי ל- }"היום, כשלרובנו אין משרתים ולרובנו זו בכלל לא אופציה לקריירה עתידית, מצאתי את עצמי חושבת שוב ושוב איך אני הייתי מתייחסת לעוזרת שחורה אם היתה לי כזו, ויותר מזה- איך הייתי מתנהגת אם אני בעצמי הייתי צעירה שחורה, שמשק בית הוא הדבר היחיד שביכולתי לעשות. ".האם הספר -"הוא ספר של בנות- הגיבורות הן בנות, התככים הם תככי בנות וגם הניצחון הוא ניצחון של בנות?!"{הקוראת -מירב }.

-האם הספר הנו -"על רעיון הקטן שמגיע להן משהו יותר טוב,שהן מסוגלות ליותר,שמתוכו צמחו המחשבות אשר שינו את חייהן של גיבורות הספר?האם הספר הביא את הנשים השחורות לתהליך התפתחות והתפכחות כואב אך גם הכרחי אודות חייהן וסביבתן" {הקוראת -"אוהבת "}.

-האם הספר הנו על "דמויות של נשים, חזקות ובעלות דעה, עוצמתיות, צבעוניות,ומורכבות ?!" {הקוראת -רחלי }.

-האם "הספר מדהים וחשוב, {כי}- "אפילו היום שנראה לנו שהגזענות אולי כבר קצת פגה מהעולם, תמיד טוב להזכר למה זה קורה (או לפחות צריך לקרות)" {הקוראת- ana bel}.

-האם הספר הוא על חלומות?! {כי}-"כולנו חולמים באשר אנו בני אדם, על חיים טובים יותר, מאושרים יותר, מלאים יותר, משביעים יותר ובעיקר חופשיים יותר מכפיפות לחוקיות החברה שסביבנו",{הקוראת -scoe}.

-האם הספר הנו על -"גזענות בשנות ה-60 {ש}לא היה מצרך נדיר וגם לא בימינו אנו לצערי".{הקוראת -דולמוש}.

-האם הספר הנו על -"שלכל מדינה יש עבר מכוער "?!{הקוראת -ליזי}.

-האם הספר הנו על -" גם כשהכל נראה חסר תקוה יש לנו תמיד בחירה"{הקוראת -hope}.

-האם מטרת הספר הנה-"שנשים יבינו: כולנו בסך הכול אנשים. אין הרבה הבדל בינינו.... כולנו בני אדם המשתוקקים לאהבה, להכרה ,לחופש המחשבה ולזכויות בסיסיות כבני אדם. ...האם הגענו מאז אל המנוחה ואל הנחלה ? לא בטוח,הדרך עדיין רחוקה ובכל זאת אנו מתקדמים לעבר המטרה וזוהי נחמה גדולה."{הקוראת -שקדנית }.

-האם הספר הנו על -"הספר נותן תקווה ששינוי הוא דבר אפשרי,שהדברות עם השונה אינה רק בגדר חלום."{הקוראת -יוליה}.

-האם הספר הנו על -"בני אדם יכולים לראות באנשים שונים מהם נחותים כל כך".{הקוראת -טלולה }.

בכל אחת מסקירות המבקרות אפשר למצוא את ההזדהות הרגשית בקשת תחומים רחבה כנשים ובני אדם לגיבורות הספר :

-יש פה הזדהות נשית עם עוולות אנושיות כנשים אל נשים ובכלל כאל בני אדם -על בסיס גזעני,ומגדרי.

-מתקיימת הזדהות של הכותבות כנשים לתוך המכלול של מערכות יחסים בין עקרות בית לעוזורותיהן {השחורות }ולכל מי שנמצא בתוך מערכת שכזאת ביומיום :עוזרות -בית, מטפלות, גננים ועוד.

ואני מוסיפה :
-האם הכותבות/המבקרות כנשים ,חולמות ,מודעות ,מפוכחות למציאות,ו/או -לוחמות כל אחת בתחום המרחב שלה היומיומי על העוולות שהן גורמות במודע או שלא במודע לאחרים הכפופים אליהן ,או שנגרם להן כנשים /כבני אדם מצד הממונים שלהן ?!.

כי גזענות ובידול מגדרי,אתני,מעמדי,כלכלי קיימים בעולמינו דהיום -אם כי הם שינו את פרצופיהן משנות ה-60 של העירה ג'קסון -מיסיסיפי -ארה"ב .

- כשגבר ולבן קורא את הספר הוא מאבחן כי- ..."לא נתקלתי ביחסים מורכבים מִדַּי בין עוזרת שחורה ש"סובלת בבית לבן "..."אלא כפי שנהוג לומר בשפתנו: "באים לעבודה משמונה עד ארבע, והולכים הביתה"...הזדהות עם הדמויות? - לא בדיוק....נדרשת מעט זהירות בבחינה כה רחוקה, מאחר שפרספקטיבה מטבעה בנויה כך שכככל שמתרחקים (מהדמויות ומהאירועים) - היא מאפשרת מבט מאד רחב מצד אחד, ומצד שני ולא פעם, פוסחת על דיוק בפרטים" .{הקורא -יוסף }.

מה האבחנה הזאת אומרת ככלל {לא לגופו/אישיותו של יוסף הקורא} אלא כגבר ובעל צבע עור לבן לגבי יכולת ההזדהות הגברית לעוולות מגדריות לנשים שחורות שאינן שחורות אז והיום ?!. האם למרות המרחק הכרונולוגי מאז ולמרות הישגי השוויון בכל התחומים כולל המודעות לכך עד ימינו -בעצם זוהי הסתובבות שלנו כנשים שחורות או לא כמו במעגל של חוני המעגל ולא הישגנו את הדבר האמיתי -שינוי התודעה הגברית ?!ולמה אנו, אם בכלל ,צריכות /חייבות לבקש או לאשר או לרצות את התודעה הזאת ?! אולי הדבר הזה הוא פשוט בידינו ,ברצוננו להלחם על מטרותינו ולהשיגן בעצמינו? ואותה מודעות גברית חמקמקה תגיע אח"כ כי היא תוצב בפני עובדות המציאות וההיסטוריה ?!.

באשר לספר -הנושא עצמו - מעניין ומרתק ,אבל כפי שהוא מוצג בספר הוא טוב ויפה לסרט בהוליווד. מי שרוצה לקרוא ולדעת באופן מעמיק ומרשים על הגזענות של השחורים במיסיסיפי ,אלבמה ובכלל בדרום ארה"ב בתקופת שנות ה-60 ועל המאבקים כנגדה-אני ממליצה לקרוא את הספר על :
"מרטין לותר קינג-אוטוביוגרפיה "-נכתב ע"י ההיסטוריון מקלייבורן קרסון.הספר כולל ציטוטים מנאומי קינג ומראיונות שנערכו עימו ועד מכתבים ומאמרים שכתב,מסודר ע"פ תקופות בחייו, מפורט וקוהרנטי. הוצאת ידיעות ספרים ספרי חמד,2008.

נזכרתי בתמונה המצולמת בספר הנ"ל ,על המצעד שנערך בין הערים: סלמה{שבו התחילו ההפגנות } למונטגומרי,1965,-של קינג ומאות מבוגרים שחורים ,שם הצהיר קינג :
"מוטב לי למות על כבישי אלבמה ולא לעשות שקר בנפשי ".
וזאת כאשר קראתי בספר הנוכחי כי הגשר וודרו וילסון-הוא הגשר אשר חצץ בין שכונות המגורים ועולמות השחורים והלבנים .כמה סמלי !!.

הכתיבה בספר - קריאה ,לא נכנסת לרגשנות ,אבל בינונית. הדמויות במיוחד לגבי הלבנים: הנשים{משועממות ,חדלות -אישיות ,מתעסקות בהבלי- נשים,הופעה חיצונית,בגדים, תסרוקות,רכילות}והגברים{מכורים לטיפה החריפה,מזילים רירם מול נשים סקסיות,ומתגמדים מול נשותיהם },והגברים השחורים {אלימים ,כנועים מול הלבנים,שיכורים }.הדמויות הללו משורטטות בשחור לבן,ללא גוון אפרורי-אין מורכבות ואין אמצע.ולכן לטעמי -אין הזדהות רגשית או אינטלקטואלית עם גיבורות העלילה .
נושא הספר -מושך ,מסקרן ,מעורר מחשבות ומעניק ערך מוסף לתובנות חיינו . סה"כ - ספר בנוני -בסדר .שממנו צריך ולהעמיק בספרים "האמיתיים" שעוסקים בנושא חוקי -ההפרדה והגזענות בחברתנו העולמית והמקומית אז והיום .

---------------------------

חלקים מנאומו המפורסם של מרתין לוטר קינג "יש לי חלום", 1963:

"אני אומר לכם היום, חבריי, למרות שאנו צריכים להתמודד עם הקשיים של היום יום ושל המחר, עדיין יש לי חלום. זהו חלום המושרש עמוק בחלום האמריקני.

יש לי חלום שיום אחד תעלה ותבוא האמונה העמוקה המושרשת בעמנו: "אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: כי כל בני האדם נבראו שווים".

יש לי חלום, שיום אחד בגבעות האדומות של ג'ורג'יה, בניהם של העבדים לשעבר והבנים של בעלי העבדים לשעבר יוכלו לשבת יחד בשולחן של אחווה.

יש לי חלום שיום אחד אפילו במדינת מיסיסיפי, מדינה הסובלת מלהט העריצות, תהפוך לנווה מדבר של חופש וצדק.

יש לי חלום, כי ארבעת ילדיי יגדלו יום אחד, במדינה בה לא יישפטו על פי צבע עורם, אלא על פי אופיים".

יש לי חלום היום."









אורי רעננה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מרתק, על כתיבה, עוזרת הבית בכלל ועוזרת כושית "משוחררת" בפרט.
תת נושאים למחשבה בספר הם: "העבדות" הלא כתובה שיכולה להיות בארץ וכיצד נוצרת תנועה ומוביליות חברתית.
הסיפור ידוע בוודאי לרבים,אישה לבנה שמעונינת להיות עורכת ספרים וסופרת,"נפגשת" עם תופעת עוזרות הבית הכושיות בג'קסון מיסיסיפי.
התקופה, זמן המיצעד של מרטין לותר קינג ואחרי המעשה הנלהב של רוזה ספארקס ( לשבת במקום השמור ללבנים).
האינרציה של השילטון הלבן מחליפה גוון, במקום חוקים ותקנות גזעניים יש הוראות סמויות,"רציונאליות" להשלטת הגיזענות בעקיפין. הבולטת ביניהן היא ההפרדה הנדרשת בין בתי השימוש כי ידוע שהכושים נושאי מחלות וחיידקים שהלבנים אינם מוגנים מהם.ועוד ועוד.
המרד של העוזרות הוא בכתיבה כמעט תיעודית של היום יום.
הצלחת הספר יוצרת מהפך בחיי הדמויות.
הכתיבה טובה מאוד. יש מתח סמוי שמושך לקרוא. רגעים של עצב, רוך וחמלה.
למשל האבסורד של גידול ילד או ילדה על ידי אומנת כושית , קבלת ערכים אוניברסליים ובהתבגרותו הוא מטמיע את ה"ערכים" הלבנים. ועוד ועוד.
למרות שהכריכה האחורית מבטיחה הומור, הרי יותר מהומור יש בספר הרבה אירוניה וסרקזם. כמו העוזרת שבנו לה בית שימוש ניפרד, אבל, מאלצים אותה להודות כי זה יותר נוח לה. ועוד.
אני יודע כי הספר הוסרט. עדיין לא ראיתי אותו.לכאורה העיסקה הטובה היא לראות את הסרט ( שעתיים עד שלוש במקום להקדיש כמה ימים לקריאה( אצלי יום וחצי).
כל זמן הקריאה ניקרה במוחי השאלה כיצד עשו מזה סרט .איך הועברו רגשות וניואנסים של יחסים? עכשיו אני סקרן לראותו, כדי לבדוק את הקשר בין הדימיון והרגשות שהספר עורר בי למול הסרט.
ולבסוף. לדעתי , חלק ממנגנוני הדיכוי של עובדים קיימים היום , במיוחד אצל עובדים חלשים (חסרי רישיון עבודה, קבלן, משכורות נמוכות, אלו הניתנים להחלפה מרגע לרגע או שמקום עבודתם רעוע).
כאן הם נתונים לחסדו של המעביד. ואין הדבר קל.
במקרים רבים, מנגנון השליטה משתמש באותם כלים לא רק כדי לנצל ולפעמים למנוע זכויות, אלא גם כדי לזכות בהכרת תודה מצד העובד.
ממליץ לקרוא גם אם ראיתם את הסרט.
מירב

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
שם הספר, יש לציין, לא כ"כ מושך. גם העטיפה לא משהו. אבל כבר נאמר- אל תסתכל בקנקן. ואכן הספר טוב מאוד.
הסיפור הוא סיפורן של שלוש נשים, שתי עוזרות בית שחורות ואישה צעירה לבנה אחת. הסיפור מתרחש בשנות ה60 בעיירה דרומית אחת ומתאר את המצב שבה ואת הניסיון האמיץ של הגיבורות לחולל שינוי בניגוד לכל הכללים המקובלים.
אני מודה שלא ידעתי שלפני זמן כ"כ קצר, שנים רבות לאחר מלחמת האזרחים, עוד היתה הפרדה בין-גזעית נוקשה כ"כ. הספר מתווה היטב, בצורה אישית ומרתקת את הכללים הברורים, את מקומו ותפקידיו של כל צד וכמובן- את העונשים, הרשמיים והלא-רשמיים, למי שעובר את הקו.
למרות שאין בספר התרחשויות גדולות, קשה להניח לו והעניין גובר מפרק לפרק, וכך גם המחשבות. הספר מתאר מציאות קשה שבה אין מקום לטעות, ושחורים ולבנים כאחד צריכים לשקול כל צעד וצעד כי החברה אינה סלחנית כמעט בכלל. מדהים כמה מוגבל היה טווח הבחירה, כמה ברורים מאליהם היו הכללים, כמה קשה היה לעשות שינוי. מזעזע לקרוא מה אנשים היו מוכנים לעשות בשם ההפרדה וכמה כוח היה בידי כל בעלת בית צעירה שעוזרת הבית שלה לא מצאה חן בעיניה.

היום, כשלרובנו אין משרתים ולרובנו זו בכלל לא אופציה לקריירה עתידית, מצאתי את עצמי חושבת שוב ושוב איך אני הייתי מתייחסת לעוזרת שחורה אם היתה לי כזו, ויותר מזה- איך הייתי מתנהגת אם אני בעצמי הייתי צעירה שחורה, שמשק בית הוא הדבר היחיד שביכולתי לעשות.

הספר הוא ספר של בנות- הגיבורות הן בנות, התככים הם תככי בנות וגם הניצחון הוא ניצחון של בנות, ומתוק מאוד. מומלץ בחום, גם לגברים שמבינכם.
כרמיתה

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בעד:
ספר קולח, נקרא בנשימה עצורה.
עוסק בנושא חשוב שעדיין אקטואלי למרבה הצער
מפנה זרקור אל פינה במקום ובזמן, ונותן באמת תחושה של הטעמים, הריחות והצלילים שהיו ולא ישובו

נגד:
הכתיבה דלה. שתי הבעות פנים בלבד מוכרות לסופרת: "גלגול עיניים" ו"חיוך".
שלוש דמויות שונות מאוד זו מזו מספרות את סיפורן, אך שפתן כמעט זהה. אולי התרגום אשם?
דמויות המשנה פלקטיות לגמרי: אליזבת מטומטמת, הילי מרושעת, לירוי אלים וג'וני אהבל נחמד. בכלל, רוב הלבנות נעות בין טיפשות לאטימות, והשחורות טובות לב ובעלות חוש הומור בריא. ההפתעות היחידות באות מכיוון מיס סיליה, פרחה (מה שמכונה "זבל לבן") חתיכה, אומללה ולא מתוחכמת.

ומחשבה אקטואלית:
כמה שהיו גזענים פעם וכמה אנחנו נאורים היום! איזה יופי לנו. אהה, הרכב שמפזר את העוזרות הערביות אצלנו בשכונה כל בוקר (אחת גם אצלי)? טוב, מה, ככה לפחות יש להן עבודה. אין מה לעשות, בעיה שלהן שלא למדו ואין להן מקצוע. נו באמת, זה בכלל לא כמו להיות עוזרת שחורה בשנות ה - 60 המוקדמות במיסיסיפי. ממש לא.
אבי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצויין.
בסיפור פשוט ומדהים נחשפת לקורא תקופה לא רחוקה, לפני פחות מ- 50 שנה, ובה יש הפרדה הגזעית בין לבנים לשחורים בארה"ב, ובפרט במדינות הדרום. חוקים וכללים מיוחדים לשחורים ואמונות טפלות להבדל בין הגזעים.
הלבנים - האדונים, בעלי ההון וקובעי החוק והסדר, ולעומתם השחורים (או כפי שכונו אז, לפני עידן הפוליטקלי-קורקט, הכושים) - עניים, נדכאים מושפלים ומבוזים, משרתים מנקים ועובדים בתנאי שכר נמוכים בבתי העשירים.
הלבנים לא רואים באמת את השחורים, לא מתייחסים אליהם כבני אדם, במקרים רבים פוגעים בהם, בין אם בהשפלה נפשית או גופנית.
מדהים לחשוב שבשנות ה- 60 של המאה ה- 20, בימי מלחמת וייטנאם והמירוץ לחלל של ארה"ב וברה"מ, המציאות היומיומית בארצות הברית של אמריקה הייתה גזענית כל כך, לא שיויונית, ובמקרים מסויימים אף רצחנית - שחור שבטעות נכנס לתא שירותים "לבן" נרדף הוכה ונהפך לעיוור, קיצונים גזענים ירו בפעילי זכויות אזרח, הציתו כנסיה של שחורים, וגרמו לנפגעים בנפש.
חשיבות הספר היא במיוחד לדור שלא הכיר את התקופה וכן לאלו שאינם מארה"ב ומטבע הדברים מכירים פחות את הפרק הזה בהיסטוריה הקרובה של ארה"ב.
ג'ניה 9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
דבר אחד ברור - זהו לא ספר גרוע.
ספר מאוד מאוד קריא ששבר לי רצף של ספרים שהיה צריך להתאמץ על מנת להמשיך בקריאתם. כאן העלילה מייצרת מתח, ויש חשק להמשיך ולהמשיך בקריאת הספר.
מה לגבי כל השאר?.. ( קריא זה טוב , אבל זה לא הפרמטר היחיד שבו ספר צריך להתפאר ).
הספר עוסק באפליית השחורים בארה"ב בשנות ה-60 של מאה ה-20 וקודם לכן. מכיוון שכמעט ולא נחשפתי לנושא ( פרט לחשיפה טריוויאלית של כולנו לנושא כרקע היסטורי כללי) הנושא היה לי מאוד מעניין. בין השאר נראה לא מתקבל על הדעת כמה זה היה הסטנדרט בארה"ב המפותחת היום. כמה היה נשמע להם טריוויאלי לחלוטין שעוד אנשים שחיים לידם - אסור להם להיכנס לחנויות שלהם, לשירותים שלהם , ושכל זה היה נשמע להם כחלק מהמציאות. חשוב להבהיר - זה לא שלא שמעתי על אפלייה, זה לא שלא ברור לי שהיא הייתה פעם חלק מהמציאות - אבל בימינו זה נשמע כמו משהו לא מתקבל על הדעת - איך אנשים חשבו כך, כלומר קשה לדמיין ראש של אדם חושב שהעסק לא צורם לו.
ההתחלה של הספר מאוד מבטיחה. יש כתיבה מלשון של אחת העוזרות השחורות, אישה מאוד חכמה ופיקחית , שעם זאת כותבת בשפה פשוטה מאוד. היא אוהבת ילדים. היא מתארת את האפלייה מנקודת מבטה בצורה מאוד הגיונית ומאופקת. מתארת את אהבתה לילדים הלבנים שהיא מגדלת. יש גם תיאור מבריק של האמא של הילדה הקטנטונת שכל הזמן מתנערת מהבת שלה כי יש לה עיסוקים חשובים יותר - שגם זה כמו קריקטורה טובה על איך הורים יכולים להתנהג ( אפילו בלי שתהיה להם עוזרת - שכל הזמן כשהילד ניגש זה מרגיש מציק ותעסוקה מיותרת ) וגם עד כמה האלה שסובלים מכך לא מודעים לבעיה.
אם כן הספר באמת מתחיל מביקורת יפה מתומצתת ונוקבל על החברה האמריקאית עם הריקנות של הנשים והעיסוקים הקטנוניים שלהם, עם הרייקנות של יחסי המשפחה עם בני הזוג שכמעט לא נמצאים בבית ( כי זה סתם מעיק ומסורבל ) עם כל הערכים המטושטשים אם בכלל קיימים..
אח"כ הספר ממשיך ומספר על עוזרת יותר "אמיצה" ו"פרועה" שלא יודעת להסתדר עם המצב - מתעצבנת כל הזמן ומתפרצת על הנשים הלבנות שהיא עובדת אצלן, ועקב כך מפוטרת פעם אחרי פעם. כאן קצת הפריעה לי השפה - אומנם ברור שזה המצב , אם לא גרוע יותר - אבל השפה שבה כתוב החלק שלה היא ממש שפה זולה שנראית על סף לא אמינה בגלל הבוטות שזה ( אולי יש צורה יותר אמינה לבטא שפה בוטה, ואולי אני פשוט לא רגילה לקרוא משהו שכזה וזה סתם הפריע לי ). במקביל לשתי הראשונות הסיפור גם מסופר מנקודת מבטה של בחורה לבנה שמחליטה לעשות מעשה ולנסות ככל האפשר לשנות את המצב. וכך חלילה - שלושת הקולות מגיעים בערבוב. ( בעיני יש הבדל בין הכתיבה מכל אחת מהדמויות ).
הבעיה העיקרית של הספר מבחינתי שאחרי שהוא פותח את הנושא,די מהר ( בערך אחרי שליש ספר ) הוא מתדרדר להיות סתם רומן רומנטי שמספר על עלילה ועל רכילויות, ועל אותו דבר וחוזר חלילה... והמון מחשבות סתמיות ותיאורי עלילה סתמיים ומחוסרי הברקה. משהו מאוד אמריקאי בעיני. וגם כולו מתכוונן לסוף טוב - כי זה האופי שלהם.
למרות בכל - הספר לא מתדרדר לשם לחלוטין. את הטעויות הגדולות באמת הסופרת לא עושה - וכל הכבוד לה על כך. היא מצליחה לסיים את הספר בסוף מתון - ולא בסוף אמריקאי מופלא ומתוק. זוהי נקודת זכות עצומה עבורה. נקודה נפלאה נוספת שבסוף היא חושפת את עצמה, מספרת על ילדותה ועל הרקע שלה, ובעצם מתגלה שהיא המקור לדמות הבחורה הלבנה בסיפור. מה שהכי אהבתי בתיאור הסופי שהיא כתבה על עצמה זה הספק שהיא מטילה בשאלת כמה בצליחה לכתוב את הספר. כלומר היה לה נושא נפלא וחשוב לה, היא רצתה להעביר את המחשבות שלה - אבל גם היא עצמה לא סגורה עד כמה צורת הכתיבה שלה והזוויות שבחרה מתעדות נכון את מה שרצתה. וזאת נקודת זכות עצומה נוספת - היכולת של האדם לפקפק בעצמו ובדרך שלו.
בסה"כ הספר מאוד מאוד סביר ומעביר את הזמן בכיף.
האם הוא מעלה משהו מאוד מקורי ? - ממש לא.
האם יש תחושה שגיליתי משהו חדש ומבריק תוך כדי קריאה - נראה לי שגם לא.
האם חוויתי תחושת הזדהות מופלאה עם הדמויות ? - לא כל כך גם ( בהתחלה המון תחושת הזדהות עם העוזרת המבוגרת יותר - אבל גם זה נשחק בגלל החזרות האינסופיות על אותו הטון, אותן מחשבות, אותם נושאים ).
הביקורת על צורת ההתנהלות של האוכלוסיה הריקנית - גם כך היתה לי..
המחשבה המעניינת ביותר שעלתה בי בעקבות הספר היה האם באמת אנחנו, האנשים הכל כך מתקדמים, הישראלים של היום ( סתם דוגמא, ובפרט אני כמובן) לחלוטין לא חושבים בצורה שכזאת. האם באמת אנחנו כבר מספיק חכמים בשביל לראות את האתיופים או את הערבים , או את הסודנים שעובדים בבניה ואנחנו נתקלים בהם ביום-יום כחלק מאיתנו. אנחנו מאוד מתאמצים. אנחנו כבר לא מגלים אפליה ובורות מובהקים. ממש לא. גם בכתיבת שורות אלה עוברת בי תחושה שאני עושה משהו מאוד לא תקין בגלל הגדרת אוכלוסיות בצורה כה לא פוליטקלי-קורקטית. ומי זה בכלל אנחנו?.. האם לחלק מהאוכלוסיה אני בכלל לא בצד השני של האנחנו הזה? אבל דבר אחד ברור - אני מרגישה שיש המון שכבות במחשבה המודרנית שמחביאות את האפליה.. הכל כבר נראה הרבה יותר טוב. וגם נראה שבאמת חשוב לנו כאנשים לחשוב אחרת. אבל עדיין השורשים העמוקים של האפליה עדיין שם..

לסיכום על הספר - אני חושבת שלסופרת היו כוונות מופלאות. ועל זה מגיע לה ניקוד הרבה יותר גבוהה. אבל הביצוע ככה-ככה. בכל אופן אני מאוד שמחה שנחשפתי לספר על נושא זה שיביא אולי אחריו עוד ספרים בנושא. לכל מי שלא מאוד בררן לגבי איכות הכתיבה - מומלץ. למי שמחפש איכות כתיבה מובהקת - כנראה צפוייה סוג של אכזבה.
ana_bel

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נהדר!
כתוב בשפה שוטפת וקולחת. אני אוהבת ספרים שאני פותחת בעמוד מאה ואחרי שניה מרימה את הראש ואני בעמוד מאה ושלושים.
התקופה היא שנות ה-60 בארצות הברית, כפי שגם אחת הדמויות בספר אומרת- תקופה של שגשוג וקידמה- בפעם הראשונה חללית מקיפה את כדור הארץ, החיים מתחילים להזכיר את החיים היום מבחינת טכנולוגיה- מזגנים, מכונות כביסה, מדיח- אך אל מול הקידמה והשגשוג במובן הטכנולוגי ושיפור איכות החיים, הגזענות הפרמיטיבית עומדת זקופה.

הספר מסופר על ידי שלוש נשים.
שתיים מהן שחורות.
השלישית לבנה שגודלה ע"י עוזרת שחורה שהיא מאוד אהבה.
סקיטר- הבחורה הלבנה, חולמת להיות סופרת/ עיתונאית.
עם תום לימודיה, היא שבה הביתה (לאכזבתה הגדולה של אמה ששלחה אותה ללמוד רק כדי שתתפוס בעל) ושולחת קורות חיים למערכת עיתון בניו יורק.
העורכת יוצרת עימה קשר אחרי כמה זמן ומציעה לה להתמקצע מעט לפני שהיא מגישה בקשה חוזרת להתקבל לעבודה אצלם.
ההצעה הזאת מדרבנת את סקיטר לכתוב והיא בוחרת בנושא קשה ובעייתי, נושא שיכול להכניס אותה לכלא ולפגוע בנשים שעוזרות לה. היא מחליטה לחשוף את האמת. האמת של העוזרות השחורות העובדות אצל מעסיקות לבנות מפונקות.
הסיפורים שסקיטר שומעת ומעלה על הכתב, מזעזעים, מרגשים, מצחיקים ומפתיעים.
במהלך התקופה בה סקיטר עובדת על הספר שלה, נוצר קרע בינה ובין חברותיה הטובות אשר- בניגוד אליה- מאמינות בהפרדה בין לבנים ושחורים.

אייבלין- אחת הגיבורות האחרות- מטפלת בילדה של אישה לבנה. בעזרת סיפורים היא מנסה להשריש בילדה את עיקרון השוויון.
דוגמה נחמדה לסיפור- אייבלין עוטפת שתי סוכריות זהות- אחת בנייר עטיפה לבן והשניה בנייר חום. כשהילדה מחלצת את הסוכריות ונהנת מהן, אייבלין מסבירה לה שבני אדם הם כמו הסוכריות העטופות- מבחוץ כל אחד שונה, אבל הליבה דומה אצל כולם וזה מה שחשוב.
ספר מדהים וחשוב, אפילו היום שנראה לנו שהגזענות אולי כבר קצת פגה מהעולם, תמיד טוב להזכר למה זה קורה (או לפחות צריך לקרות) :)
מורן קו

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
תמיד מסקרן אותי לפני שאני קוראת ספר זה איך התמונה על הכריכה מתקשרת לסיפור. הכריכה עצמה לא כל כך מיוחדת או מושכת אך היא מתארת בדיוק את מה שהולך בספר ובדיוק את מהות הספר.
העלילה היא בשנת 1960 בג'קסון מיסיסיפי בתקופה בה הגזענות שלטה, שבה השחורים היו עבדים. עד עתה מראים את היחסים בין האדם הלבן לבין השחור, בין בעלי הבית לבין המשרתים\ עוזרים שלהם. האדם הלבן חושב שהשחור הוא זבל, מביא מחלות ונמצא במעמד מתחתיו ואיננו שווה לו. כל השחורים כמה שזה עצוב לא מנסים לחשוב על עתיד טוב יותר ועל התפתחות מקצועית כי הם חושבים ויודעים שמה שהם יעשו בעתיד זה להיות עוזרת של בית לבן.
הפחד של השחורים כל כך חזק שכל צעד שלהם נובע מהפחד, כל מחשבה נשלטת ע"י הפחד מה יכול לקרות להם.
עצוב שהגזענות עדיין ממשיכה בימינו שאנשים רואים צבע לפני הכל, שכולם שוכחים שכולנו בני אדם ואין שוני ביננו.
ישנן 3 דמויות מרכזיות בסיפור:
אייבילין- איבדה את בנה כשהיה בן 24 וכעת היא עובדת אצל משפחה לבנה (ליפולט) בתור עוזרת ובעצם מגדלת את ביתה של הגברת שלה. מיס סקיטר, אליזבת וולטר והילי הן חברותיה דל גב' ליפולט (אליזבת). מיס ליפולט בונה שירותים שיהיו רק לעוזרת בכדי שהיא לא תעשה את צרכיה בשירותים של הלבנים בבית. אייבלין נרתמת לבקשתה של מיס סקיטר לראיין אותה על עבודתה אצל לבנים. למרות הפחד וההשפלה שאייבלין חווה היא עמוק בליבה רוצה לספר את הסיפור שלה, רוצה שיישמעו אותה ולכן היא מסכימה להתראיין ומנסה לרתום עוד נשים לראיון.
מיני - עוזרת וטבחית שחורה שלא מצליחה לסתום את הפה ולכן המעסיקים הלבנים מפטרים אותה שוב ושוב. בנוסף – היא אשה מוכה, המתקשה לעזוב את בעלה. היא מתחילה לעבוד אצל סיליה פוט שאינה מספרת לבעלה שהיא לוקחת עוזרת (מיני הכריחה אותה שתוך זמן מסויים היא תצטרך לספר לבעלה עליה). סיליה פוט איננה יודעת לבשל ולכן מיני מעבירה לה בכל יום שיעור בישול. סיליה פוט איננה יוצאת מהבית כמעט אף פעם ומיני מנסה להבין מדוע. באיזו שהיא צורה נרקם קשר מאוד מיוחד לדעתי בין מיס פוט לבין מיני שלא במכוון. מיס פוט מרגישה מאוד נוח עם מיני ומסתמכת עליה מאוד, מדברת איתה ומקשיבה לה וצריכה אותה.
מיס סקיטר- צעירה לבנה. כשחזרה לבית הוריה מהלימודים בקולג' גילתה שעוזרת הבית האהובה (קונסטנטין ) שגידלה אותה נעלמה באורח פתע. היא איננה רוצה להתחתן ורוצה לכתוב. היא מציעה רעיון לאייבלין (שלוקח זמן עד שהיא מסכימה) לכתוב ספר על איך זה לעבוד אצל האדם הלבן ורוצה לראיין אותה ועוד עוזרות אחרות. לאחר נסיונות מרובים של שכנוע עוזרות אחרות להתראיין, בזכות אייבלין ומיני עוד נשים נתרמות לספר ומיס סקיטר מראיינת אותן ולומדת על העבודה שלהן ועל החיים שלהן.
בסופו של הדבר הספר יוצא וגורם לבעיות רבות לעוזרות שהתראיינו לספר. לאחר שהספר יוצא מתחילים לראות את עומק היחסים בין העוזרות לבין בעלות הבית, רואים את הקשר האמיתי ביניהם ולא מה שהם מראים כלפי חוץ, אנו רואים איך אנשים פוחדים להגיד ולעשות מה שהם רוצים, איך אנשים הולכים אחרי הזרם ולא אחרי הלב שלהם.
לסיכום הספר הוא מעולה, נשאר חרוט בראש ומלמד אותנו על תקופה ותופעות שעדיין קיימות גם בזמננו.
אוולינה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מקסים ומרגש שמתאר בצורה מעניינת את התקופה של שנות ה 60
והגזענות בארצות הברית,
אני במיוחד חובבת ספרים שמתארים תקופות...
ממש יכולתי לסגור את העיניים ולדמיין לי את כל האווירה הזאת.
כתוב בצורה מאוד קלילה, הקריאה זרמה לי ובסוף היה ממש קשה להתנתק
מומלץ!
שקדנית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
"האם לא הייתה זו מטרת הספר? שנשים יבינו: כולנו בסך הכול אנשים. אין הרבה הבדל בינינו. לא קרוב אפילו למה שחשבתי." ( עמ' 477) במילים אלה מסכמת הסופרת קתרין סטוקט את ספרה המרתק : "העזרה".העוסק במאבק בגזענות כמדיניות רשמית של השלטון בארה"ב.
מדובר בספר שהוא בעצם מסמך אנושי מרגש על חייהם הקשים מנשוא של הכושים בארצות הברית של תחילת שנות השישים. מערכת היחסים הדיכוטומית לכאורה בין שחורים ללבנים שבה החוקים הנוקשים מכתיבים את אורח החיים לפיהם אנשים שכל חטאם הוא צבע עורם השחור נידונים לשלילת זכויות ולהתייחסות מעליבה ומשפילה . העוזרות הכושיות מגדלות את ילדי הלבנים באהבה גדולה וצפויות לפיטורין פתאומיים ללא כל הצדקה או אזהרה מוקדמת. בסגנון עסיסי ורווי הומור מתארת הסופרת את חייהן האישיים של השחורים במיוחד העוזרות הכושיות , רגשותיהן ומחשבותיהן על הלבנים המתנשאים ואופן התנהלותן בחיי היום יום וקשה שלא להזדהות איתן . בשפה קולחת מתארת הסופרת את מאבקן של העוזרות ,בחלוקן הלבן, להכרה בזכויותיהן כבני אדם שווים תוך פחד עצום ומתמיד מפני הסביבה הלבנה העויינת והנוקמת ועד לחופש הנכסף.
נהניתי מאוד מהכתיבה הקולחת, מסגנון הכתיבה, ההומור ובמיוחד מהמסר שהסופרת מעבירה לקוראים . מסר שאיננו שונים במהותנו זה מזה . כולנו בני אדם המשתוקקים לאהבה, להכרה ,לחופש המחשבה ולזכויות בסיסיות כבני אדם .
עברו כמה עשרות שנים מאז נאומו המפורסם והמרגש של מרטין לותר קינג והשפעתו העצומה על העולם כולו ,האם הגענו מאז אל המנוחה ואל הנחלה ? לא בטוח , הדרך עדיין רחוקה ובכל זאת אנו מתקדמים לעבר המטרה וזוהי נחמה גדולה.

הספר "העזרה" של קתרין סטוקט מומלץ מאוד ומובטחת חוויה נעימה.
מחשבות

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הטריק של כתיבת ספר תוך כדי סיפור כתיבתו אולי אינו מקורי ממש, אבל כאן הוא ממש מוצלח, בעיקר כשהוא מבוסס על פרטים אוטוביוגרפיים.
קתרין סטוקט, בספר הביכורים שלה, הצליחה ליצור ספר השומר על רמת עניין לכל אורכו, על כתיבה משובחת ועל בעיה שליוותה את ארצות הברית של אמריקה זמן ארוך. אמנם עידן העבדות חלף עבר, אבל ספיחיו בדמות מתח בין גזעי לא עברו אז בסיפור המעשה ששטחה לפנינו המחברת.
הזמן הוא תחילת שנות השישים, השחורים מופלים לרעה במדינות רבות, בטח אלו המצויות בדרום. הקו קלוקס קלאן עושה את שלו אל מול הליגה לזכויות האזרח ותחתית חבית הגיהנום מצויה בודאי במיסיסיפי.
שלוש דמויות מספרות את סיפור המעשה: אייבילין, העוזרת (Maid) של אליזבת ליפולט, מיני, העוזרת של סיליה, וסקיטר פלאן, המתגוררת בג'קסון, מיסיסיפי, חברתן של הילי הולברוק, אליזבת ועוד.
באותו זמן חוצה קו ברור בין הלבנים לשחורים. הלבנים הם האדונים, השחורים הם העובדים המנוצלים, העובדות הן עוזרות, לא תמיד נקיות, בטח גונבות פה ושם ולגמרי לא הגונות. זה ברור, אין על זה עוררין וככה חיים. באותה עת, החזקה בנשים, הילי הולברוק, היא יושבת ראש ליגת הנשים, זו העורכת ערבי התרמה עבור יתומים שחורים באפריקה, עושה ימים כלילות עבורם, כשהשחורים המסכנים בחצר האחורית של ג'קסון, מיסיסיפי, הם אך אבק, שלא לומר, שקופים.
בשלב מסוים בוחרת סקיטר הלבנה, אף היא גודלה ע"י עוזרת שחורה, קונסטנטין, לכתוב על חייהן של העוזרות. היא מבכה את קונסטנטין האהובה, שעזבה בלי שהיא תדע למה. כל כך היא חסרה לה עד כי היא מבקשת לתת פנים ושמות (בדויים, מה לעשות) לעוזרות, לתת להן פה, לכתוב כל זאת ולהפוך את זה לספר בעידודה של איליין סטיין, עורכת בהרפר אנד רואו הניו יורקית. העורכת מתעקשת לקבל עדויות רבות ככל האפשר מהעוזרות, לפחות תריסר.
אלא שהזמנים מסוכנים מאוד. לבן לא יוצר קשרים עם שחורים מעבר למתן פקודות לניקוי ובישול. לבן לא מתרועע עם שחורים בשום צורה. סקיטר הרוצה לכתוב כעיתונאית, מקבלת מהעיתון המקומי טור העוסק בתחזוקת בית וניקיון, עניינים בהם אין לה מושג. בתירוץ שהיא צריכה את עזרתה של העוזרת אייבילין, עוזרתה של חברתה אליזבת, היא יושבת עם אייבילין ומקבלת ממנה עצות לטור שלה בעיתון. זה גולש כמובן לאותו ספר שסקיטר מבקשת לכתוב, אבל קולה של אייבילין אין בו די והיא מתבקשת לארגן עוזרות אחרות לעדות. האחרות מסרבות כמובן מהפחד עד שמקרה מסויים משדל רבות מהן להתנדב לספר על מצבן. למרבה הפלא, הסיפורים אינם תמיד השמצות על המעסיקות הלבנות. ישנם גם סיפורים נוגעים ללב.
כל עניין כתיבת הספר לוקח זמן, הכתיבה דולפת טיפין טיפין החוצה וסכנה של ממש מרחפת כל הזמן באוויר. המתח הבין גזעי רב, מרתין לותר קינג נואם, הפגנות סוערות נערכות, אמריקה מגיעה לחלל, קנדי נרצח.
סקיטר מוצאת עצמה מבודדת, אויבתה הראשית היא הילי הולברוק, העושה ככל יכולתה לאסוף כסף ליתומי אפריקה ומנסה באותה עת להפרע מחברתה, העושה למען יתומי ג'קסון, מיסיסיפי. עולם מוזר שכזה.
לספר עוצמה רבה. קול שלישי נוסף והוא של מיני עם הפה הגדול והגוף הענק. היא מסתבכת לא פעם ומפוטרת, רק כדי להיות מועסקת על-ידי סיליה, לה חשבון משל עצמה עם הילי הולברוק, שמתברר בהמשך.
סטוקט, שחוותה בעצמה גידול ע"י עוזרת אהובתה, ממציאה קולות רבים. העוזרת האמריקאית אינה אחת הבאה לכמה שעות בשבוע כדי לנגב אבק. עוזרת כזו יכולה לחיות במחיצת משפחה אחת כמה עשרות שנים, יום יום למעט סופשבוע, לדעת את כל ההולך באותה משפחה, לגדל ילדים עד בגרות בנוסף לילדים שלהן עצמן. חתיכת חיים.
עונג גדול היה לקרוא ספר רהוט כל כך, חזק כל כך בסיפור שלו, סיפור המושתת על עובדות והיה נפוץ כל כך בבתים אמריקאיים רבים.
יעקב נ

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצויין המציג את המגוחך והמרושע שבגזענות האמריקאית באמצע המאה העשרים. מוציא לאור את הנטיות הגזעניות החבויות אפילו אצל האנשים שבמבט ראשון נראו סובלניים ומתורבתים. כמו כן, הספר מספר את נקמתם המתוקה של אלו שלא יכלו לעמוד על זכויותיהם ולמחות, אך הצדק יוצא בסופו של דבר לאור, כך או אחרת. רוצו לקרוא!
scoe

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
שנות השישים במיסיסיפי, המעמדות משחקים תפקיד חזק ואת המעמד הגבוה משרתות נשים שחורות. בתקופה ששחור ולבן לא היו קרובים להיות שווים אפילו לא בצחוק.
חבורה של נשים לבנות צעירות ועשירות שאנו עוקבים אחריהן ואחרי עוזרותיהן.
הסיפור מרגש כי יש בו תפנית, כי דברים זזים ומשתנים בשנים הללו.
כי הוא מסופר בשלושה מישורים כל כך שונים.
כולנו חולמים באשר אנו בני אדם, על חיים טובים יותר, מאושרים יותר, מלאים יותר, משביעים יותר ובעיקר חופשיים יותר מכפיפות לחוקיות החברה שסביבנו.
טלולה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אמנם בהתחלה נבהלתי מהעובי - כמעט 500 עמודים! - אבל הקריאה קלחה. ספר שמתאר את שגרת חייהם של הלבנים, ובעיקר השחורים, בעיירה גזענית להחריד באמריקה של שנות ה60.
כמי שגדלה על "שורשים" ו"אוהל הדוד תום" סיום העבדות נראה כסוף טוב. קשה להאמין עד כמה גם אחריו, בני אדם יכולים לראות באנשים שונים מהם נחותים כל כך.
למרות הנושא הכבד, הספר מעניין ומלא אנושיות.
אחרית הדבר מאת הסופרת מרגשת ממש.
אתי כהן 5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחד הספרים הטובים שקראתי ללא ספק. ספר מעורר מחשבה על הגזענות שהופנתה כלפי השחורים בארה"ב ועל אפלייתם הבוטה רק בגלל צבע עורם. הבורות שתהתוותה את דרך התנהגות הלבנים כלפי השחורים היא צורמת וזועקת. הנשים הלבנות (הגבירות ) בספר זה מצטיירות כטיפשות שלכודות בחשיבה מוטעית ובורה, לעומת כאלה שיצאו מהחושך וראו את השחורים כשווים להם.

נהנתי מאד מקריאת הספר ולא יכולתי להניחו מידיי.
חני ( דולמוש )

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
גזענות בשנות ה-60 לא היה מצרך נדיר וגם לא בימינו אנו לצערי,הספר מדבר על טוב ורע על שחורים ולבנים על עניים ועשירים כשהלבנים לא נראים טוב הם הרעים בספר... והשחורים הם אילו שקורעים את התחת , הם שמופלים לרעה והם אילו שבא לך לחבק ולנגב את דמעותיהם כשהרוע דופק להם על הדלת.כמו שאני אוהבת האמת יצאה לאור והצדק ניצח.
ספר עם נשמה.


spring-dew

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מרתק! מהעמוד הראשון ועד לאחרון לא יכולתי להניח אותו. למי שיכול עדיף בשפת המקור.... יש ניואנסים בעיקר בדיבור הכושי, סליחה האפריקני-אמריקאי שלא "עובר" בתרגום.
Hope

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה אי אפשר היה להניחו מהיד, קולח ובלי הרבה ברברה על תקופת הגזענות כלפי הכושים במיסיסיפי (במקרה זה עוזרות הבית) על חמלה , אמונה ובכלל.. גם כשהכל נראה חסר תקוה יש לנו תמיד בחירה .ספר חשוב ביותר!
שרוני 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני קראתי את הספר לאחר צפייה בסרט.....
האמת,הספר והסרט(חוץ מכמה אירועים מסויימים שמתרחשים בספר ווהורדו מהסרט)דיי אותו הדבר.
אופיין של הדמויות בספר,להבדיל מהסרט,מוקצן יותר....

בעיקר אהבתי את אייבלין,מיני ומיי מובלי.

אני פחות אהבתי את שאר הדמויות בספר,כי הן היו יותר מידיי קלישאתיות....

סקיטר הייתה(לפחות עד לקראת סוף הסיפור)אחת הדמויות הכי מרגיזות בסיפור.
כנראה שבגלל שבהתחלה היא הייתה בסוג של בועה מסויימת לגבי המצב של השחורים(וזה נראה לי קצת קשה לא לדעת על מצבם בייחוד עשאת חייה במקום כמו ג'קסון)ץאולי היא פשוט הייתה בסוג של הכחשה.

הספר היה בסדר.
תודA 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
למרות אכזבתי מהסוף ההוליוודי עדיין אני מוצאת קרן אור בספר, בדמות האמת שחייבת לדעתי לצאת תמיד אל האור, וככל שיותר מוקדם כך עדיף. האמת פעמים רבות אינה נעימה, וזאת בלשון המעטה, אולם אם נדחיק אותה ולא נתמודד עם השלכותיה המצב רק ילך ויחמיר. קטרין סטוקס התמודדה בספר עם האמת שלה, וכעת הגיע תורנו הקוראים, בהצלחה!
10Elinor

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
העזרה ספר נוגע ללב על הגזענות והאפליה בארה"ב בשנות השישים בין שחורים ללבנים.
קראתי ממש בשקיקה אפילו אפשר לומר ש"בלעתי" אותו מרוב שהוא כל- כך מוצלח ואמיתי (נראה לי שבסוף הספר היה כתוב שהסופרת שכתבה את הספר היתה לה עוזרת בבית, כשהיא היתה עוד ילדה, והיא פשוט כתבה אותו בהשראה על חייה - פשוט מדהימה).
היו רגעים בספר שצחקתי והיו רגעים שבכיתי!
ממליצה על הספר בחום! רוצו לספריות למניהם או לחנויות הספרים (:
קריאה מהנה (:
Miss_G

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רומן מקסים וחשוב לקריאה. לצערי, לא אוכל להמליץ על הרומן המתורגם מכיוון שלא קראתי אותו, אך הרומן המקורי (באנגלית) פשוט מדהים! הנושא מרתק, הדמויות בנויות כהלכה, הקריאה זורמת, אבל מה שהכי מצא חן בעיניי הוא הסלנג. כן, הסלנג הדרומי (ששמעתי אותו מהדהד בראשי בזמן הקריאה) הוא זה שעושה את כל הרומן והופך אותו לאותנטי, מעניק לו את הקסם המיוחד שלו שלצערי לא עובר טוב בעברית.
למי שיש הכח והאפשרות לקרוא את הרומן באנגלית - אל תפספסו!
חנה -

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מקסים ומרגש!
עם זאת, לא כבד מדי, וקליל כשצריך.
מעביר בצורה יפה מאוד את המסר, מלמד וחשוב.
מעניין לקרוא על התקופה ההיא, במיוחד מפני שהסיפור מסופר ממספר נקודות מבט שונות.
לסיכום, מעשיר, מרגש ומהנה!
קריאה מהנה ;)
sara

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מקסים נהנתי מאוד לקרוא אותו הוא כתוב בצורה מיוחדת גם מנקודת מבטן של עוזרות הבית השחורות וגם מנקודת מבטה של אישה לבנה מיס סקיטר שעוזרת להן
מומלץ בחום...
(:

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה ומרגש! שווה בהחלט קריאה!!
נינה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מעולה!
סיגל 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה מומלץ.
מחבקת ספרים

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר ביומיים.אני חושבת שזה אומר הכול.
אלמה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מי כמוכם מכיר את הספרים האילו שאחריהם שאר הספרים נראים... שטחיים?!
הספר הזה הוא אחד מאותם הספרים שאיתם צוחקים, מגזימים, נסחפים וגם בוכים.
דיאנושקה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אי אפשר להניח את הספר מהיד, כתוב בשפה פשוטה אך הוא סוחף אותך ומרגש עד סופו.
פו

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מעולה!
לא לפספס
ליזי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טוב. מעניין ,נוגע ללב מסתבר שלכל מדינה יש עבר מכוער במקרה זה ארה"ב. הסוף קצת איכזב ציפיתי ליותר ממליצה לקרוא.
פזית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה! גם אם לא הו לא ספר של ספרות גבוהה - ספר שהכתוב בו נכנס ללב ולנשמה ואי אפשר להניח אותו לרגע!
ממליצה בחום.
יעקב קליש

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפור אישי ודמיוני של המחברת, שבשנות ילדותה, שנות השישים במיסיסיפי בארה"ב, הועסקה משרתת שחורה בביתה. המשרתת שגידלה אותה וזכתה באהבתה כאם - פוטרה, ואחת השאלות החשובות - הנותרות ללא תשובה עד הסוף - היא מה היתה הסיבה לכך.
מאחר שתמיד ראינו בנשים השחורות, בקונטקסט הסיפור כמובן, "משרתות" - באה המחברת ומציגה בפנינו את המושג החדש: "עוזרת".
היא עושה זאת בעזרת שתי משרתות (אייבילין ומיני), אשר עוזרות לשתי נשים לבנות להציג עצמן כמקצועיות בנושאים שונים: האחת, אייבילין, בנושאי ניקיון - מעין אודטה כזו, שנותנת טיפים לידידתה הלבנה - המציגה אותם בטור בעיתון כאילו הן שלה. והשנייה, מיני, אשפית בבישול - מבשלת בסתר לגבירתה חסרת הכישרון, וזו מציגה את "תבשיליה" המעולים בפני בעלה כמעשה ידיה, ומתגאה בהן...
הסופרת מגוללת את סיפורן של מספר משרתות שחורות, והיחסים שבינן למשפחות הלבנות שהעסיקו אותן, כפי שנראה לה בפרספקטיבה די רחוקה (מרחק וזמן) מניו-יורק ולא ממיסיסיפי שונאת השחורים - תוך שהיא מניפה את דגל הזכויות ל"נדכאות השחורות".
נהייתי אומר שנדרשת מעט זהירות בבחינה כה רחוקה, מאחר שפרספקטיבה מטבעה בנויה כך שכככל שמתרחקים מהדמויות ומהאירועים - היא מאפשרת מבט מאד רחב מצד אחד, ומצד שני, פוסחת על דיוק בפרטים...
חלק מהפרטים אינם מופיעים בבירור, וכפי שזכור לי - גם אין סיום חד משמעי לחלק מהדמויות שבספר.
לא נתקלתי ביחסים מורכבים מִדַּי בין עוזרת שחורה ש"סובלת" בבית לבן - כפי שניתן היה להבין מהכתוב בגב הספר - אלא כפי שנהוג לומר בשפתנו: "באים לעבודה משמונה עד ארבע, והולכים הביתה".
כך, פשוט ומתומצת!
ולפני סיום, מי שחושב למצוא סיפורים עסיסיים בנושא שמן הסתם לא רלוונטי יותר, חוששתני שנכונה לו אכזבה.

אם הייתי צריך לסכם את הספר במילים פשוטות, ובמשפטים קצרים, אז ככה:
- נושא מעניין? - לא מי יודע מה.
- כתיבה יפה וקולחת? - ממש לא (ובטח לא בהשוואה ל"מכתב מאבשלום", שזה עתה סיימתי).
- נותן משהו (ערך מוסף)? - עבור לשאלה הבאה.
- הזדהות עם הדמויות? - לא בדיוק.
- מתח? - חפשו בספר אחר.
מבחינתי, הבינוניות חוגגת בספר מיותר לגמרי.
אגב,
בינתיים כבר יצא הסרט "העזרה", ולאחר שראיתיו, ממליץ לכולם בפה מלא לא לבזבז זמן על הספר, אלא להעדיף את הסרט המצויין!
נונו

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נהניתי מקריאתו. קשה לדמיין כמה השפלה וזלזול עברו השחורים באמריקה של אז. הרי בלא עזרתן של המטפלות השחורות הן לא היו מוצאות את יד שמאל ויד ימין. הם טיפלו בבית, כיבסו, גיהצו, בישלו ואף טיפלו בילדים, ולמרות זאת זכו ליחס מזלזל וחוסר כבוד מצד "הלבנות". שווה לקרוא.
julia1

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא אתפלא אם כבר נרכשו הזכויות של הספר לסרט.
הטקסט כתוב בצורה קולחת מאד, הספר כייפי לקריאה.
לא נכנס לפרוטרוט של ההיסטוריה האמריקאית בכל הקשור ליחסי שחורים ולבנים, אלא מביא את ההווה של תחילת שנות ה60 כפי שהוא.

לא חשבץתי שהנושא ירתק אותי, אבל לא הצלחתי להפסיק לקרוא . למרות החלוקה בכל כך ברורה והכל כך " אמריקאית"( בגלל זה ציינצתי כי זה יכול להיות סרט הוליוודי מצויין),של טובים ורעים והסוף הלא כל כך מפתיע-נהניתי מאד ואני ממליצה מאד.
הספר נותן תקווה ששינוי הוא דבר אפשרי,שהדברות עם השונה אינה רק בגדר חלום.

יוליה

dorit:-)

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר מתאר את חייהן של בנות החברה הגבוהה הדרומית, הלבנות כמובן, ואת חיייהן של המשרתות הכושיות שלהן. התקופה בה מתרחש הסיפור, תחילת שנות ה - 60, הינה תקופה מאוד משמעותית בהיסטוריה האמריקאית: המאבק נגד האפליה הגזעית, רצח קנדי ותחילת מלחמת ויטנאם. חבל שהספר לא מצליח להעביר בצורה משכנעת ועמוקה לא את דמויות הגיבורות והיחסים ביניהן ולא את המאורעות ההסטורים שעברו על החברה האמריקאית הדרומית בכלל ועל הנשים הדרומיות בפרט. הארועים והדמויות מתוארים באופן מאד פשטני אך לעומת זאת הקריאה בו זורמת.
הספר הינו מעביר זמן טוב, וקשה להניח אותו מהיד.
vik

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר מתאר את חייהם של הכושים במיסיסיפי של שנות ה- 60, על ההפרדה הגזעית שהייתה קיימת בתקופה זו, הסבל של הכושים, האכזריות של הלבנים וכו׳.
מה שמייחד את הספר הזה היא לא בהכרח העלילה (שמעניינת בפני עצמה, אך לא זרה לנו), אלא השפה בה הוא כתוב, כאילו נשים כושיות ישבו וכתבו את הגיגי ליבן ומחשבותיהם. הספר מלא רגש, הומור, עצבות , אומץ ושמחה. ספר מרגש ומצויין.
רות

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר יפה. עד החחלק האמצעי הוא התנהל לאט אך משם ואילך הוא התנהל מהר יותר
ספר המלמד בצורה יפה על האפליה ועל התחושות של 2 המינים.
meitalb

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים!!!!!!מרגש, מצחיק, עצוב, כל כך נהניתי לקרוא אותו!!!!נכון שיש גם סרט, אבל במקרה הזה- חשוב לקרוא את הספר לפני שרואים את הסרט!!פשוט ספר אדיר.
tami

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רומן בנושא האפליה הכאוב שמתחילתו שאב אותי לתוך הספר ועל-כך מגיע הציון המעולה.
הנושא חשוב, רומן מרתק, אנושי, חם, עצוב, כואב.
כתוב בסגנון מיוחד קל לקריאה וסוחף.
מומלץ בחום.
רוני פ.

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כתוב טוב ומענין. חשוב לקרוא וללמוד את הדברים האלה
רותם

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את "העזרה" פשוט בלעתי בשלושה ימים, בלי יכולת להפסיק לקרוא. זהו רומן מרתק וחשוב, הדמויות בנויות בצורה יוצאת מהכלל והקריאה בו מהנה מאוד.
חמותי שתחיה המליצה לי על הספר, ואמרה שהוא ממש מצחיק. מצחיק??? אותי הוא יותר העציב עד כדי דמעות.
מה שכן, קצת התאכזבתי שלא שובצו בספר קטעים מה"ספר" אותו כותבת אחת הדמויות, עליו בעצם הרומן מתבסס.
בכל זאת, עדיין מומלץ.
של קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה על מלחמת הגזעים בשנות השישים בארה"ב
סלארטיבארטפאסט

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בעצם מגיע לו 4.5 כוכבים אבל אין לי כח להאריך בביקורת ולהסביר למה...
פסיכולוגיה עברית קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
על מקומו של הרוע - או פילוסופיה לכול
מאת פרופ. עמיה ליבליך

שלושה ספרים מתורגמים שקראתי בעונת החגים הזו העלו אצלי שוב מחשבות על הרוע, מעין דו שיח מתמשך עם מה שכתבה שרה איוניר לא מזמן בבלוג שלנו.

הספר הראשון נקרא "עזרה", ספר של סופרת אמריקנית צעירה בשם קתרין סטוקט, העוסק בעוזרות הבית השחורות של נשים לבנות, נשות המעמד הבינוני, בדרום ארצות הברית באמצע המאה ה-20. העלילה מספרת על בחורה צעירה, החוזרת הביתה מהמכללה, לעיירה נידחת במדינת מיסיסיפי. בניגוד לחברותיה, בגיל 23 עדיין איננה נשואה, שומו שמיים, והיא שואפת להיות סופרת. התקופה היא ראשית שנות השישים, זמן בו המאבק על זכויות האפרו-אמריקנים בארצות הברית הוא בראשיתו. הגיבורה מחליטה לנסות לספר את חייהן של העוזרות, ומה שמעוללות להם מעבידותיהן, מנקודת מבטן של הראשונות. בכך היא מנסה לתת קול למשרתות, שלמרות שהן שוחררו מ"אוהל הדוד טום", עדיין סובלות מהפרדה, קיפוח ואפלייה משוועים.

הסקירה המלאה ב:
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=115
מיטל קוראת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר מקסים ומרגש. כתוב טוב, זורם וחבל שהכל אמת!!!
ויותר חבל שגם היום הגזענות לא נעלמה!!!!
אהבתי את יוזמת הנשים בספר וגם את שלוש הדמוית העיקריות.
מומלץ!!!!
אספנית כפייתית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצוין שגורם לך לצחוק ולבכות בו זמנית. כתוב בצורה כ"כ יפה וטובה, אבל מתאר מציאות לא פשוטה בכלל. ספר חובה לחלוטין
ספריית מגדלים אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
טוב (בינה ק.)
מאורית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
העלילה מתרחשת בארה"ב בשנות ה 60 , כשלכושים לא היה עדיין שוויון מלא. הספור מסופר על ידי אנשים לבנים ועוזרות שחורות שטיפלו במשפחות הלבנות במסיסיפי.
העלילה מרתקת, זורמת וקלילה למרות הנושא הלא קל.
הרי כולנו בני אדם. לא משנה מה הצבע או האמונה שלנו. כמה חשוב הפתגם "ואהבת לרעך כמוך". רק אהבת האחר תמנע את כל הרעות בעולם ....
מומלץ ביותר.



התחילה לקרוא לפני 11 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנה ו-5 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-3 חודשים


התחיל לקרוא לפני 3 שנים ו-6 חודשים








©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ