סיפורים רבים היו לה, לגברת לאה צ'ולק ע"ה - מרגשים, מסעירים ומרתקים- אך היא העדיפה לשתוק. היא היתה שמחה, אפילו אם איש לא היה יודע את שמה, בוודאי לא את פועליה.
מספיק היה לה שיודעים כולם כי בעת צרה, בכל צורך שמתעורר, אפשר לעלות את גרם המדרגות הקצר עד לקומה השנייה ושם.., מאחורי הדלת, יהיה מישהו פנוי ונינוח, שאוזניו כרויות לרחשי הלב, מישהו שיכיל את הקושי ויתמסר.
במעשיה הרבים, שנעשו בשתיקה ובצנעה, העמידה לאה ע"ה את הבסיס לארגון החסד "עזר מציון" , ספר זה פותח את הדלת למעט ממעשים אלו.