מעשה בגבר, אב לשתי בנות, שראה עצמו 'בריא מקצועי': ירד בוקר בוקר לחוף-הים, לא נעדר גם יום אחד מן העבודה. עד שפתאום משתבשת תמונת-הדם שלו והוא מובא בבהילות לבית-החולים. שם מודיעים לאשתו כי בעלה לקה במחלת-דם ממארת וכי נשארו לו עוד שבועיים-שלושה של חיים. האשה, המתכוננת נפשית להיות אלמנה, בונה בגבורה חומת-מגן מסביב לבעלה, לבל ידע מה יש לו ומה מתרחש מחוץ לחומה המקיפה אותו. ה'שבועיים' הפכו להיות שנתיים של בדידות, ניקורים, עירויי-דם, בליעת תרופות או הזרקתן, מאמצים ונסיונות לאבחן את המחלה וגורמיה; עד שלבסוף החליטו הרופאים לנסות, כמוצא אחרון, לכרות את הטחול; ואז - או - - או - - זהו סיפור אמיתי. אוריאל אופק מספר בו את אשר עבר עליו בשלוש השנים הגורליות של חייו, והוא עושה זאת בגילוי-לב מרתק ומרגש.
