|
אמן הסיפור הקצרמאיה ערד
יצא לאור ע"י הוצאת חרגול, בשנת 2009, מכיל 453 עמודים,
» היי, קורא/ת את הספר עכשיו?
דרג את הספר![]() הצע אותו למכירה יד שניה ספר לנו מה דעתך על הספר הוסף לרשימת קריאה עזרו לי למצוא הספר - מחפש בנרות ![]() מפרסם מודעה שאתה מחפש את הספר. חנויות הספרים ואנשים פרטיים יצרו איתך קשר אם יש להם את הספר. מעבר לעמוד חיפוש בנרות |
|
» השוואת מחירים
» ספריות
» רשימות קריאה
» ביקורות
» מאיה ערד
» ספרים מאותו סופר
» מי קרא את הספר
» למי יש אותו בבית
» פרטים נוספים
» הוצאת חרגול
תקציר הספר
"אמן הסיפור הקצר": כך מכנים את אדם טהר-זהב. אחרי שפירסם חמישה קובצי סיפורים קצרים, נואש מכתיבת רומן וננטש על-ידי האישה היחידה שאהב, הוא רוצה יותר. בזכות ספריו הראשונים הוא עדיין סופר ידוע, אבל קוראיו מתמעטים, חיי האהבה שלו תקועים, והגרוע מכל - סיפורים קצרים יצאו מהאופנה, ואפילו הוא עצמו כמר במתקשה להסתפק בהם. אדם ממשיך לחפש את הרומן הגדול - אהבה, או ספר, מה שיבוא קודם. אבל איפה לחפש?
המצב מעולם לא נראה מייאש יותר. מתהילת העבר נותרו רק שיירים בצורת הזמנה להרצות בחטיבת ביניים, האהובה שנטשה הפכה לכותבת רומנים מצליחה, ובמוסף החג מתפרסם מאמר קטלני על יצירתו. כשהוא פוגש חוקרת ספרות צעירה וכריזמטית ומתאהב בה, נראה שמזלו עשוי להשתנות. האם היא תצליח לחלץ אותו מהמשבר? האם נזכה לקרוא סיפורים קצרים חדשים שלו, ואולי אפילו רומן ראשון פרי עטו?
הרומן החדש של מאיה ערד הוא יצירה עלילתית סוחפת ומורכבת, שהיא בה בשעה משחק מרהיב של ספר-בתוך-ספר. בתוך הקומדיה של אדם טהר-זהב שוזרת ערד כמה מיצירותיו ה"מתכתבות" עם ניסיונותיו למצוא אהבה ולהקים משפחה. בתוך כך נפתח צוהר מרתק, אירוני ומושחז, אל חיי היומיום של הספרות הישראלית הנכתבת היום, על גיבוריה הכוזבים והאמיתיים והישגיה הממשיים והמדומים.
ספריה הקודמים של מאיה ערד: מקום אחר ועיר זרה (חרגול 2003), צדיק נעזב (אחוזת בית 2005), שבע מידות רעות (חרגול ועם עובד 2006), תמונות משפחה (חרגול ועם עובד 2008).
המצב מעולם לא נראה מייאש יותר. מתהילת העבר נותרו רק שיירים בצורת הזמנה להרצות בחטיבת ביניים, האהובה שנטשה הפכה לכותבת רומנים מצליחה, ובמוסף החג מתפרסם מאמר קטלני על יצירתו. כשהוא פוגש חוקרת ספרות צעירה וכריזמטית ומתאהב בה, נראה שמזלו עשוי להשתנות. האם היא תצליח לחלץ אותו מהמשבר? האם נזכה לקרוא סיפורים קצרים חדשים שלו, ואולי אפילו רומן ראשון פרי עטו?
הרומן החדש של מאיה ערד הוא יצירה עלילתית סוחפת ומורכבת, שהיא בה בשעה משחק מרהיב של ספר-בתוך-ספר. בתוך הקומדיה של אדם טהר-זהב שוזרת ערד כמה מיצירותיו ה"מתכתבות" עם ניסיונותיו למצוא אהבה ולהקים משפחה. בתוך כך נפתח צוהר מרתק, אירוני ומושחז, אל חיי היומיום של הספרות הישראלית הנכתבת היום, על גיבוריה הכוזבים והאמיתיים והישגיה הממשיים והמדומים.
ספריה הקודמים של מאיה ערד: מקום אחר ועיר זרה (חרגול 2003), צדיק נעזב (אחוזת בית 2005), שבע מידות רעות (חרגול ועם עובד 2006), תמונות משפחה (חרגול ועם עובד 2008).
| הקורא | עיר הקורא | מתי | |
|---|---|---|---|
| תמי | חיפה | לפני 8 חודשים | מענה |
הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
| שם הספריה | זמינות | |
|---|---|---|
ספרייה עירונית כרמיאל |
כל העותקים מושאלים | [הזמן הספר] |
השוואת מחירים מחברי סימניה
| שם המוכר | מיקום | מצב הספר | מחיר מבוקש | |
|---|---|---|---|---|
| גולדמונד ספרים | חיפה |
טוב | 30 ₪ | [קנה הספר עכשיו] |
רשימות הקריאה הציבוריות בהן מופיע הספר
| שם רשימת הקריאה | מחבר הרשימה |
|---|
מאיה ערד (סופר על המוקד)
|
מאיה ערד, ילידת 1971, גדלה בקיבוץ נחל-עוז ובראשון-לציון, ושירתה במדור הסברה בכתב במפקדת קצין חינוך ראשי. בוגרת החוגים ללימודים קלאסיים ובלשנות באוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר דוקטור בבלשנות מאוניברסיטת לונדון. לימדה באוניברסיטאות שונות, ביניהן הרוורד, ז'נבה וסנט-פטרבורג.
מאי... המשך לקרוא
|
לקט ספרים מאת מאיה ערד
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של מאיה ערד
מי קרא את הספר (11 אנשים)
ספר מעולה
פסיפלורה אחת
(בת 33)
שילוש
(בן 34)
בנימין 26
(בן 26)
ספר טוב
lauferism
(בן 27)
ציפי
(בת 48)
קוראת44
(בת 45)
אלון דה אלפרט
(בן 37)
יעקב קליש
(בן 64)
ספר בסדר
מירב
(בת 18)
ספר לא משהו
אריגה
(בת 63)
נורמן מיילר
(בן 43)
למי יש את הספר בבית (6 אנשים)
פרטים נוספים על הספר
דנה קוד:497-1142
שנת הוצאה:2009
עמודים:453
קטגוריה:ספרות » ספרות מקורית
©2006-2010 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
ספרים שכתבתי |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים |
צומת ספרים סניפים |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
ספרים באנגלית
דרג את הספר

אריגה
ספר לא משהו
טוב, לא יודעת. גמרתי לקרוא והיה מעניין, אבל איכשהוא התאכזבתי, בייחוד לאחר ספרה המבריק של מאיה ערד "מקום אחר ועיר זרה". פה גם יש תחכום, אבל רואים אותו מזיע. כלומר, לי היתה תחושה שהסופרת מתאמצת - מתאמצת להיות מקורית, מתאמצת להיות חכמה, מתאמצת לרקוד על כל החתונות. מרב תבלינים הלך התבשיל, מבחינתי.קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
ציפי
ספר טוב
נראה כי אירונית דיברה מאיה ערד כשהספידה את הסיפור הקצר, שהרי כתבה אוסף סיפורים קצרים שהוא מהיפים והטובים שקראתי בשנים האחרונות. סיפורים מכל צבעי הקשת, מתאימים עצמם לכל גיל, מין, מוצא ומצב משפחתי וכלכלי. קשה להאמין שהסופר אדם טהר זהב, הנכה רגשית, הוא שהפליא כך לכתוב, אך בעצם סיפורו הוא עוד אחד מהסיפורים הקצרים, שרופד במילים. מומלץ.אהבת?
פסיפלורה אחת
ספר מעולה
אדם טהר זהב הוא סופר נרקיסיסט, זחוח, אגוצנטרי ואנטיפת בשנות הארבעים שלו. שנים כבר לא פרסם כלום ונח על זרי דפנה של ספריו המוקדמים, קבצים של סיפורים קצרים שזיכו אותו בתואר "אמן הסיפור הקצר". חברתו הצעירה והיפה עוזבת אותו והופכת בעצמה לסופרת מפורסמת. טהר זהב מתוסכל הן ממחסום הכתיבה והן מחיי האהבה שלו. הוא לא מוכן לצאת עם נשים בגילו כי הוא חש את עצמו צעיר ונחשק ומחפש אישה צעירה ויפה, אינטליגנטית, אך אחת שתעריץ אותו. עם זאת הוא שונא צעירים כי לדעתו הם נבובים וחסרי כישרון. הוא מתפרנס מסדנאות כתיבה ושונא את עבודתו. הוא חש את עצמו בודד, אך לא טורח לשמור על קשר עם חברים או לתחזק את היחסים עם המשפחה. לבסוף הוא מוצא את האישה המושלמת צעירה, יפה, אינטליגנטית ורהוטה ומתאהב בה באובססיביות חולנית. הוא משוכנע שיש לה את הכלים להוציא אותו מכל המשברים, אך הדברים לא מתפתחים בדיוק לפי רצונו.מאיה ערד מפליאה לתאר את הדמות של הסופר המתוסכל, הנע כל העת בין שחצנות ויהירות לחוסר ביטחון הגובל לפעמים בפתטיות של ממש. הספר משובץ בסיפורים קצרים פרי עתו של טהר זהב, שאת חלקם אהבתי לפעמים יותר מהסיפור המקורי.
דבר אחד הפריע לי במהלך הקריאה. נראה לי כאילו הסופרת ניסתה בכוח לבגר אותו. היא כתבה על גבר בן ארבעים פלוס בשנות האלפיים, אך הכוונה שלה הייתה כנראה לכתוב על אדם בן חמישים פלוס, קרוב לשישים אולי, אחרת אני לא מבינה את הכמיהה שלו למיץ פז, לסיפורי סבתא מהילדות שהוא מתעקש לספר לנשים הצעירות ולניתוקו מכל התפתחות טכנולוגית. כשבן אדם בן ארבעים פלוס, שרוב עיסוקו ביום יום הוא לגלוש באינטרנט לא יודע שניתן לראות בטלפון את מקור השיחה, זה פשוט לא אמין לדעתי.
אהבתי את הספר, כמו שאהבתי את הספרים האחרים של מאיה ערד ולעיתים במהלך הקריאה חשתי כאילו הסוף ברור וחייו של הסופר דומים לתאונה שאתה יודע שתגמר רע, אך קשה מאוד להסיט ממנה את העיניים.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
מירב
ספר בסדר
הספר בהתחלה לא נראה מעניין כ"כ אך נמשכתי לקרוא אותו ולהפתעתי די נהניתי.יש לציין כי עיקר ההנאה מהספר היתה מהסיפורים הקצרים, ומתיאורית ה"פילרים" על כתיבת רומנים.
בסה"כ הכל ספר ישראלי נחמד, מזן "ספרי ההחמצה", אך הסיפורים נותנים לו גוון אופטימי יותר.
אהבת?
יעקב קליש
ספר טוב
ההגדרה המופיעה בספר לסיפור הקצר היא: יצירה סיפורית בעלת היקף מצומצם ולעיתים אף מצומצם מאד...באחד השיעורים, בסדנה לכתיבה יוצרת, שמעביר "אמן הסיפור הקצר", נדרשים התלמידים לכתוב סיפור של שש מילים, ומאחר שלא מצאתי שם אף סיפור נחמד- אביא סיפור קצר ביותר, שמסתובב באינטרנט כבר מספר חודשים:
באוניברסיטה קיבלו הסטודנטים נושא לכתיבת סיפור, כאשר המטרה הייתה שישתמשו בכמה שפחות מילים, אבל הסיפור חייב היה להכיל את האלמנטים הבאים:
1. דת 2. מיניות 3. תעלומה
הסיפור שזכה בציון הגבוה ביותר היה:
אלוהים אדירים!.. אני בהריון!.. אבל ממי?
ברומן ישנה עלילה והרבה מילוי (Filer) לצידה, מילוי המוסיף נפח ומרחב לסיפור, דבר שמצטמצם למינימום בסיפור הקצר.
ואולם, אם ברומן כמעט ואין גבול למספר העמודים (והמילים), הרי שבסיפור הקצר- מעצם הגדרתו ככזה- חייב הכל להיות מתומצת, ללא מקום להתפתחות ולהעמקה של הדמויות והעלילה, ולפי הסיפורים המופיעים בספר- אף לא תמיד עם סיום סגור (ברור וסגור- בסיפור הקצר הקלסי, או פתוח- בסיפור המודרני).
"זה רומן שקיצצו לו את הכנפיים", כדעת אחת הגיבורות שבספר- חוקרת ספרות במקצועה.
ובספר מובאת הגדרתו של אשר ריבלין מ"מונחון לספרות" לסיפור קצר: "מה קורה למי: היכן, מתי, מדוע ואיך."
זה המקום לצפירת הרגעה לכל אותם הקוראים, ואני בתוכם, שה"ניו אנסים" שהובאו- ממש אינם משנים במאומה את חווית קריאת הסיפורים שבספר, ונועדו להתפלספות של הנערים בכיתת הלימוד...
מבחינתי, ראיתי בגיבור מעין "סופר בעל כורחו" הנהנה מהעבר הרחוק- שבו פרסם מספר סיפורים שהקנו לו את תוארו- "אמן הסיפור הקצר". ואשר אינו מודע ל"אי הרלוונטיות של סיפוריו" מהעבר, כשהוא אינו מסוגל לפרסם שום סיפור בעת הזו.
הגיבור, שירד מגדולתו, מסתכל בבוז על הסופרים הצעירים/חדשים שהזמן הוליד, ואינו מבין מה מצאו בהם הקוראים החדשים, למרות שסיפורם אינו נופל במאום מסיפוריו הוא...
לאורך כל העלילה אין בכוחו של "הגיבור" להחליט על שום צעד בחייו בצורה אמיצה וחד משמעית- ובעיקר בולטת חוסר הוודאות וההחלטה ביחסיו עם הנשים שבחייו, יחס של קירבה- ריחוק לאורך כל העלילה, בחזקת: "מה היא תחשוב עלי", "האם היא אוהבת אותי", "איך היא תגיב אם אעשה כך או כך" ועוד.
בספר ישנה התדיינות רחבה מאד ומפורטת על כל הנושא הסיפורי- דבר שלדעתי יגרום הנאה לכל חובב קריאה באשר הוא. ובאשר לעלילות שבו- רובן יפות.
נהנתי.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?