בְּמִלִּים אֵלֶּה מְנסַָּה תָּמָר הַקְּטַנּהָ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַמּוֹצֵץ שֶׁלָּהּ. רַק כַּאֲשֶׁר לֹא תִּזדְַּקֵּק לוֹ עוֹד,
תֵּעָרֵךְ לִכְבוֹדָהּ מְסִבַּת הַמּוֹצֵץ. אֲבָל אַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה בַּמּוֹצֵץ: לֹא הַדֻּבּוֹן,
לֹא הַשּׁוֹטֵר, לֹא הַכֶּלֶב וגְַם לֹא הַתֻּכִּי. הַאִם תִּמְצָא תָּמָר מִישֶׁהוּ שֶׁיּאְַמֵּץ אֶת הַמּוֹצֵץ?
בַּסִּפּוּר הַנּחְֶמָד הַזּהֶ נפְִרָדִים מִן הַמּוֹצֵץ בְּדֶרֶךְ חִיּוּבִית וּנעְִימָה. “מְסִבַּת הַמּוֹצֵץ” תְּסַפֵּק לַיּלְָדִים
מוֹדֶל לְחִקּוּי וּתְעוֹדֵד אוֹתָם לְהִפָּטֵר מִן הַמּוֹצֵץ. אֶפְשָׁר בְּנקֵָל לְישֵַּׂם זֹאת בְּחַיּיֵ הַיּוֹמְיוֹם,
והְֶחָרוּז הַפָּשׁוּט מַשְׁפִּיעַ עַל ילְָדִים בְּגִילֵי שְׁנתַָיםִ עַד אַרְבַּע כְּנסְֻחַת קֶסֶם.
בַּסֵּפֶר תִּמְצְאוּ גַּם עֵצוֹת מוֹעִילוֹת לַהוֹרִים לִגְמִילָה מִמּוֹצֵץ.