ספר טוב דירוג של שלושה כוכבים וחצי
20 בנים ∅ 32 בנות
גיל ממוצע:29
דירוג ממוצע:3.635
497 התעניינו בספר
14 ביקורות


» השוואת מחירים » ספריות » רשימות קריאה » ביקורות » ספרים מאותו סופר » מי קרא את הספר » למי יש אותו בבית » פרטים נוספים » הוצאת הקיבוץ המאוחד

תקציר הספר
נגן צ'לו רווק, כלב בעל מחשבות וחלומות, ואשה יפה כבת שלושים-ושש או שלושים-ושבע, הם גיבוריו של רומאן זה, שהוא עוד גילוי של כושר-ההמצאה הבלתי-נדלה של סאראמאגו. האשה חותמת על מכתביה "מוות"; ואכן בשפות רבות המוות הוא באופן מובהק אשה.
באחד בינואר אף-אחד לא מת בכל רחבי המדינה הקטנה. לא ממחלה, לא מתאונה, לא מהתאבדות מוצלחת, ואף לא מסתם מוות פתאומי. ולא שאין פצועים, חולים, אנשים בתרדֶמֶת. אבל הם נשארים בְּחיים תלויים-ועומדים. הימים חולפים, והאנשים ממאנים למות, כאילו חריקת המספריים החותכים את פתיל החיים שבתה ממלאכתה. אושר חדש מציף את המדינה; האנושות זכתה בחופש לחיות. חלומה הגדול ביותר – להתגבר על העריצות הכי שרירותית בחיי אנוש, זו של קטיעת החיים, וליהנות מחיי נצח – התגשם והפך להיות נכס שווה לכל נפש.
אך השמחה לא מאריכה ימים. בעצם, המדינה שקועה בצרות על צוואר. משבר המוות, היעדרו של החופש-למות, מתברר כעריצות גדולה פי כמה. די לחשוב על הצרות של הכנסייה, שבלי מוות ובלי תחייה אין משמעות לקיומה. ומה על כל עובדי ענף הקבורה, שחומר-הגלם שלהם נשלל מהם באכזריות, שלא לדבר על החברוֹת לביטוח-חיים הפושטות את הרגל; על בתי-החולים ההולכים ונסתמים בהיעדר תחלופה של גוססים; על בתי גיל הזהב המתמלאים יותר ויותר בזקנים-לנצח.
עד שכעבור שבעה חודשים מגיעה הישועה: מוות חוזרת... וכאן יתחיל הסיפור הממשי.

כל הרומאנים של סאראמאגו מציבים במרכזם איזו שרירות כובלת, מאובנת, עריצה – אשר מולה מפציעה חתרנות של רצון חופשי; ממריאה חירות אנושית המושגת באמצעות רגש והומניות. אבל ב'מוות לסירוגין' נטרפים הקלפים, הניגודים מחליפים צדדים שוב-ושוב: מהי החירות העריצה, ומה מפיח בחיים את משמעותם ואת טעמם?

"מדובר באחד הספרים המהנים והנבונים של השנה... סאראמאגו יורה בכל הכוח בתותחי הריאליזם המאגי, ופוגע היטב". (פאר פרידמן, 'מעריב')


הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות

ספרייה עירונית כרמיאל

כל העותקים מושאלים [הזמן הספר]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
יפית

הרצליה

טוב 25 ₪ [קנה הספר עכשיו]
רחל

מושב יעד

כחדש 40 ₪ [קנה הספר עכשיו]

בת 31
תל-אביב
הגב לביקורת

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קראתי את הספר לפני שנה וגם עכשיו כשאני נזכרת בו אני משועשעת. יש לי ראייה קצת משונה על החיים ועל המוות וכך גם לסאראמגו. הספר הראשון של סאראמגו שקראתי היה כל השמות ועד היום זה אחד האהובים עלי. גם כאן הוא הצליח לשחזר את אותה התאהבות ראשונית אצלי. כן, אני אוהבת את המשפטים שאין להם התחלה ואין להם סוף.אני נהנית מזה גם כשזה גורם לי לקרוא כל משפט פעמיים כי הקול שנתתי בראשי למילים היה שייך לדמות אחת בעוד שזאראמגו התכוון לדמות אחרת ועכשיו צריך לחזור אחרוה כמה מילים ולתקן את המעוות. גם זה מצחיק אותי. סאראמגו אומר לכל מבקריו "קשה לכם? אז תקראו בקול!".
הספר המורבידי הזה נושא את כל החן ההומור הציני והביקורת החברתית הנוקבת המשובחת של סאראמאגו.הכתיבה שלו כל כך אינטיליגנטית וההומור- בעיקר כשהוא שחור- מצחיק עד דמעות. פעם ישבתי בקולנוע בהקרנה של "החיים יפים". חצי אולם (ואני ביניהם)התפקע מצחוק. החצי השני צעק על החצי הראשון שזה סרט על השואה ומה כל כך מצחיק?!
גם כאן- הומור שחור הוא עדיין הומור וכנראה שאני מחובבי הז'אנר :)
3 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בן 24
ירושלים
הגב לביקורת

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

הרעיון הכללי של הספר, מעניין. ניסיון לבנות מציאות שבה אף אדם לא מת ולבחון את ההתנהגות האנושית לאור התופעה הזו. אני חייב לומר שהתחלתי לקרוא את הספר פעם אחת ובאמת מאוד השתעממתי. המשפטים הארוכים. החזרתיות, המחסור בסימני ניקוד, גרמו לי לאבד עניין לראשונה. עם זאת, כשחזרתי אל הספר שוב הצלחתי להישאב. אבל הבעייתיות מתחילה כאשר הספר עובר לקו הסיפור האישי. מצד אחד, ההקדמה על התמודדות העם עם שביתתה של המוות ארוכה מדי, ואפילו קצת מתישה. מצד, שני, כשכבר מתחיל הסיפור הממשי על דמותה של המוות, כבר התחלתי לאבד עניין. בהתחלה היא מוצגת כדמות מעניינת ומקורית מאוד, אבל כאשר נפרס סיפור היקשרותה לנמען המכתב הסגול, הצ'לן, התחלתי להתאכזב.

הצ'לן עצמו לא מאופיין בצורה מאוד מעניינת. דמות רומנטית טיפוסית של מתבודד אומנותי. והמעבר של מוות מכוח טבע רב עוצמה לדמות בשר ודם (או עצמות), פוגע בנושא העיקרי שהספר מבקש לעסוק בו (לפחות לדעתי): ההתמודדות האנושית עם המוות. הניסיון להפוך את היוצרות ולבחון את אופן התמודדותה של המוות עם האנושיות צרם לי, זה הרגיש לי כמו היפוך נושא מאולץ ואפילו קצת קלישאתי על כוחן של הרגשות האנושיים והתגברותם על המוות לכאורה.

עם זאת, כן התרגשתי מהעלילה הרומנטית המוצעת אחרי התיאור האירוני החריף של המצב האנושי בתחילת הספר. למרות שהתחביר (או אולי התרגום) היה מבלבל לעיתים, עם כל הבעיות הנושאיות של הספר, הצלחתי לזרום איתו באופן מלא בניסיון השני של הקריאה, גם אם הוא לא עורר בי מחשבות יותר מעניינות לאחר מכן.

אני חייב להודות שזהו הספר הראשון של סארמאגו שיצא לי לקרוא,ולכן לא ידעתי למה לצפות. ייתכן שההבחנות שלי לגבי התחביר או סגנון הכתיבה הן משהו שטיפוסי לסאראמגו ופשוט לא יצא לי להכיר אותו. אבל אני בהחלט מקווה שפשוט נפלתי על ספר בינוני שלו, וזה לא משקף את שאר הספרים המאוד מומלצים שלו.

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בת 25
ירושלים
הגב לביקורת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

סיימתי את הספר ברגשות מעורבים. אין ספק שצורת הכתיבה הייחודית של סאראמאגו היא כמשב רוח רענן בזירה הספרותית, שלרוב מקובעת בצורתה. הרעיון של הספר פשוט גאוני והעלילה מתפתחת בקצב הנכון.

מה שבכל זאת הפריע לי הוא הנטייה שלו לחזור על אותה מילה שוב ושוב בפרקי זמן קצרים, ההסברים המפורטים מדי היכן שאין צורך ומצד שני, פירוט דל היכן שדווקא יש צורך להרחיב. אבל מה שאכזב יותר מהכול היה הסוף. החלק האחרון של הספר מתחיל בצורה בינונית, וקריאתו הרגישה כנסיעה במדרון תלול ללא מעצורים, לקראת ההתנגשות הידועה מראש.

בכל זאת אתן לספר ארבעה כוכבים, גם מפני שיש בו רגעי שיא רבים וטובים, אבל בעיקר בגלל שלמרות האכזבה, אחרי כמה ימים נשארים בעיקר עם הרעיון, שכפי שציינתי קודם, הוא פשוט גאוני...

קורא אחד אהב את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בת 22
כפר סבא
הגב לביקורת

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

הרעיון של הספר מאוד יפה ומקורי: מה היה קורה אם לא היה מוות ואנשים היו חיים לנצח, איך זה משפיע על האנשים, הממשלה, בתי האבות, קברנים וכו'..
היו נקודות עניין מאוד חזקות בספר אך הסופר נוטה להשתמש הרבה במילים נרדפות, למרוח דיאלוגים שלא לצורך וסתם לחפור יותר מידי על דברים לא כ"כ רלוונטים ולא תורמים לעלילה..
מי שלא מכיר את הכתיבה שלו יכול להתקשות בהבנה, כל הספר מנוקד ע"י פסיקים בלבד, אמנם זה הופך את הקריאה ליותר רציפה ומהירה אך יכולה לעייף ולהכביד. מהחצי השני של הספר פחות נהניתי, היו חסרים רגעי שיא.. שוב, הרעיון מאוד יפה והוא מציג דילמות מוסריות רבות אבל הוא קצת מאבד מהקסם שלו לקראת הסוף.
אהבתי יותר את "על העיוורון" שלו..

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בת 42
ישרש
הגב לביקורת

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

מתתי לא לסרוגין אלא לצמיתות- משעמום. הרעיון גאוני אבל הוא הלך לאיבוד בהררים של מילים: מילים נרדפות, מילים מיותרות, מילים מילים כמו נמלים...וסארמגו אומר זאת בעצמו בספר בע"מ 69: "כשעוסקים במילים יש להשמר מכל משמר, כי הן משנות דעה כמו בני-אדם". זו פנינה ספרותית בים של מלל מיותר. אכזבה.
2 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בת 26
תל אביב
הגב לביקורת

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

למות משעמום.

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
הגב לביקורת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

זה הספר הראשון שאני קורא של סאראמאגו. אני לא בטוח שיהיו נוספים. אפשר להגדיר אותו כספר הקליל הכבד ביותר שקראתי. כאדם שמרתק אותו נושא המוות והדרכים לדחות אותו, ציפיתי לתמונה מעט אופטימית יותר של המציאות המיוחדת בספר. במקום זה, הספר הציב לי גישה לא נעימה שלא רציתי להתמודד איתה, ועודני מעדיף להמשיך להתעלם מגישה זו ולאמץ גישה וורדרדה יותר. הסגנון דורש זמן להתרגל- אין פסקאות מסודרות, המשפטים לא נגמרים, אין כתיבה מקובלת של דיאלוגים. בחלק מהזמן זה עושה את הקריאה למהירה יותר, אך בשארית הזמן זה מעצבן.
כמו כן כמעט ואין עלילה בספר. זמן רב מדי מעביר סאראמאגו בתיאור ההשלכות השונות של המצב על גופים שונים במדינה בה מתרחש הסיפור.
למרות הכל לא אוכל להגיד שלא נהניתי. אני מניח שמי שקרא את סאראמאגו בעבר ונהנה, יוכל להנות גם מהספר הזה.

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בת 53
לוד
הגב לביקורת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

שני החלקים הראשונים מענינים ומרתקים. החלק האחרון לא ברור לגמרי. סטיה מהענין לכיוון לא ברור

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בת 31
פרדס חנה
הגב לביקורת

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

סליחה אבל לצערי הוא מיותר. הספר, כמובן.
קורא אחד אהב את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בת 21
באר שבע
הגב לביקורת

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

זהו הספר הראשון והיחיד (בינתיים) שקראתי משל סאראמאגו, אחרי שמיעת אין-ספור שבחים וחוות דעת שהן יותר מחיוביות. חיכיתי להתחיל לקרוא אותו בעיקר כדי לראות על מה המהומה, כמו שקורה עם כל ספר או סופר מדוברים, וזאת למרות שהבנתי שלא מדובר במיטב יצירתו; וכך, למעשה, גם התרשמתי.
הרעיון המסקרן והמיוחד לעלילה משך אותי מאד. אולי כי הוא נוגע בפחד אישי גדול שלי - הפחד הבלתי נתפס מהרעיון הבלתי נתפס שהוא המוות - אבל גם כי הוא מציג איזשהיא נקודת מבט מעמיקה, אולי קצת קרה ורציונלית, על עולם בו אחת המשאלות הגדולות ביותר של האדם מתגשמת.
האמת היא שמעבר לעלילה הנ"ל, וכמו כן גם מעבר לסגנון הכתיבה הזורם וחסר הפיסוק המפורסם של סאראמאגו, בעיניי לא היו יותר מדי נקודות עניין בספר. היה לי מאד קשה לצלוח בעיקר את החצי הראשון שלו, החצי היבש יותר והאישי פחות שנטה שלא להתמקד בסיפורים הקטנים של החיים והאנשים חוץ מכמה אנקדוטות פה ושם, שאף הן היו מעט מייגעות. החצי השני לעומת זאת, שלדעתי נכנס יותר לעובי קורת הפנטסיה, הצליח לתפוס את תשומת לבי לפרקים ארוכים ונעימים יותר. החסרון שכן מצאתי בו היה בדיוק מה שיצר את היתרונות שלו - המעבר מהמצולות העמוקות של עולם שבחלקו הגדול קיים ונידון רק בתיאוריה ובפילוסופיה, אל המים הרדודים שנגעו בפרוזה בדיונית וכמעט ממוצעת. מי שכן יתעקש להמשיך ולחפש משמעות נוספת בחצי זה של הספר ימצא איזור אפור בהתייחסות הכמעט בלתי מובחנת לאדם כאינדיבידואל, לבדידות הקיומית המבדילה בין הנפשות הנפרדות שבעולם ולדרך שבה היא מהווה, בצורה אירונית, מכנה משותף בין בני האנוש ואולי- לפי דמיונו הפורה של סאראמאגו- בין בני האדם ובין הכוחות הנסתרים שיתכן ועומדים מאחורי הקלעים של חיינו, ומותינו.
אני יכולה לסכם את הביקורת הזו בכך שאצהיר ש'מוות לסירוגין' לחלוטין מכיל כמה וכמה תכנים מעמיקים שבחלקם הם בעלי יותר ממשמעות אחת ושהביקורת הלא מאד מתלהבת שלי נובעת מכך שאולי לא השכלתי לרדת לעומקן של המשמעויות הללו. לכן רק אביע את דעתי בקיצור על איכות הספר כפרוזה - והיא שמדובר בספר מעניין, מיוחד וממריא עוף; אבל שלא מצאתי את המשיכה והמניע לקרוא בו כמה שיותר, כפי שאני בד"כ מוצאת בספרים טובים; לא לאנשים שתשומת דעתם מוסחת בקלות.

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בן 54
תל אביב
הגב לביקורת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

שוב סרמגו ברעיון מדהים שעושה את כל הענין ומשנה את דפוסי החיים והמחשבה הקונבנציונלית.
קורא אחד אהב את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
הגב לביקורת " ואשר לכתב היד, אמר . . . אבל זה עוד נסלח, עוד אפשר לקבל . . . לעומת התחביר הפרוע, היעדר נקודות בסוף משפט, אי שימוש בסוגריים הכרחיים, הביטול האובססיבי של חלוקה לפסקאות, הפסיקים בדילוגים, וחטא שאין לו כפרה, הביטול המכוון והכמעט שטני של האות הרישית הגדולה . . . אם היא כותבת בצורה כזואת, איך לא יעשו זואת מחר ילדינו, אם יתחשק להם לחקות מפלצת לשון כגון זו, בתירוץ . . . כיוון שהיא מתהלכת בעולם כבר זמן רב, כנראה יודעת הכל על כל תחומי הידע. " (עמ` 117).

שני דברים התגלו לי מהספר הזה, האחד: אני אוהבת לקרוא את כתיבתו של סאראמגו.
והשני? סאראמגו קורא מה שכותבים עליו, וסוף סוף הוא מוצא אפשרות לענות למלעיזיו, ולפרוש את זה בצורה שנונה ומצחיקה לעיתים, בספר שלא עוסק בו עצמו, אבל הוא בהחלט מוצא לו מקבילה בעלת תפקיד ייחודי ומכובד (לפחות בעיני חלק מהאנשים).

הפגישה הראשונה עם סאראמגו היא חוויה ייחודית. בדיוק כמו בציטוט שהובא מספרו האחרון (עליו נכתבת הסקירה), הדבר הראשון שבולט לעין היא העובדה שהספר אינו מחלוק לפסקאות. ספריו של סאראמגו נקראים בנשימה עצורה, המילים והמשפטים רודפים אלו את אלו לאורך עמודים ארוכים, עד לסיום הפרקים, שיטת כתיבה אותה אימץ לעצמו סאראמגו (וטוב שכך, כי אני בספק אם היו מי ששורדים ספר שלם ללא פסקאות).

לאחר שמתגברים על משוכת כללי הכתיבה הייחודיים שאימץ לעצמו סאראמגו, מתאהבים. או לפחות, חובבי הקריאה שאוהבים למצוא במציאות שלהם גם דברים פחות הגיוניים, מוצאים בכתיבתו של סאראמגו מציאות מעוותת, אבל כזו שאתה רוצה להכנס לקרביה על מנת להבין את הדברים המתרחשים בה לעומקם.

הספר הנוכחי נפתח בעובדה שיום אחד, במקרה תחילתה של שנה לועזית חדשה, איש לא מת. המוות מפסיק (או יותר נכון, על פי סאראמגו, מפסיקה) לבקר בארץ אחת. אותה ארץ, כמדומני, שתושביה סבלו מעיוורון זמני מדבק (בספר "על העיוורן") ופיכחן פוליטי מרתק (בספר "על הפיקחון"). גיבורי שני הספרים הקודמים אינם נוטלים חלק בספר זה, כך שייתכן שאולי זו אינה אותה מדינה. כך או כך, אינני מקנאה בתושבי המדינה הזואת, שנאלצים כחלק מחירותיו של סופר, לחיות בתנאי חיים הזויים וקשים לעיכול.

המוות מחליטה להפסיק את פעילותה, והמדינה כולה, שמגלה (כרגיל?) שהתנאים הללו חלים רק עליה, ופוסחים על מדינות העולם בכללתו, ועל שכונתיה בפרט, תוהה על המניעים וההשלכות של אירוע זה.

לפני שאמשיך בסקירה, אני רוצה לבקש בכל לשון של בקשה: אל תקראו את הכריכה האחורית של הספר. למנחם פרי, עורך הספריה החדשה (במסגרתה יצא כל ספריו של סאראמגו בעברית, ויוצאים ספרים רבים וטובים אחרים) יש הרגל לפרט על גבי כריכת הספרים בעריכתו, את עלילת הספר.

בשביל לדעת אם תאהבו את הספר, אתם צריכים לדעת אם אתם אוהבים את כתיבתו של סאראמגו. מי שקרא ספר שלו בעבר, יכול לשער מה מידת החיבור שתהיה לו לספר. למי שלא קרא ספר שלו מעולם, אני חושבת שזה ספר מהנה מאוד להתחיל את ההיכרות עימו. הספר, בנוי כמו כל ספריו של סאראמגו, מעולם מציאותי להחריד, שחלקים לא טבעיים בו משתנים. בספר הזה, למוות תפקיד מרכזי בהנעת העלילה, במגוון דרכים.

אם לא קראתם אותו בעבר, תצטרכו להתרגל, לפחות במהלך קריאת הפרקים הראשונים, לתחביר הייחודי שלו (והציטוט שלמעלה, בהחלט יכול לתת לכם הצצה מוקדמת למה שמחכה לכם). אבל אחרי שתתגברו על משוכה זו, אני חושבת שההתכתבות של סאראמגו עם קוראיו (ובספר זה גם עם מבקריו) שאינה ישירה, אבל בהחלט קיימת בטקטס, עשויה לספק לכם הנאה שתתווסף להנאה שמסיבה עלילת הספר.

אני חוששת לפרט יותר על עלילת הספר, משום שכל הקסם הטמון בספר הזה הוא האפשרויות השונות שעולות בכל רגע ורגע, והאפשרות שמתממשת בעלילת הספר בסופו של דבר. העיסוק במוות, המנעות ממנו, ובכל הקשור לנושא, הוא דבר שהעסיק את האנושות כמעט מרגע היווצרותה. הספר מתכתב עם לא מעט מן התפיסות, הרצונות והמיתוסים שנקשרו למוות, ועושה זואת בחן, הומור ומעט מעט ציניות.

ממליצה? בחום רב לכל אוהבי סאראמגו, ובחום לכל מי שתחביר שונה לא מפחיד אותו.
ממליצה למי שאוהבים את המציאות שלהם מתובלת בקצת דמיון, ונהנים ממשחק עם ממשות וחוסר הגיון.
3 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בן 23
אשדוד
הגב לביקורת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

ספר קשה ומאתגר אך מעל לכל הספר כתוב בצורה מאוד יפה וחזקה.. ספר שבא לחזק את קו המחשבה שכמה שאנחנו מפחדים וסולדים מהמוות. אנחנו ניהיה אבודים ושרויים בכאוס מוחלט בלעדיו.. מומלץ!
קורא אחד אהב את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת
בן 44
ראשון לציון
הגב לביקורת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

סאראמגו כמו סאראמגו- מציאות חיים דמיונית שאנו נשאבים לתוכה בשקיקה, ומוצאים את העקיצות הברורות והחדות באלו שמתיממרים לנהל את חיינו.

הגב' "מוות" משחקת תפקיד חשוב בהבנת האופן בו אנו מתייחסים לחיינו, למותנו ואיך זה מקרין על האופן בו אנו מתנהלים אל מול הזולת.

לא תאמינו, ישנה בסוף הפתעה- מומלץ לאלו שמכירים ואוהבים את סאראמגו.
קורא אחד אהב את הביקורת

אהבת? לחץ לסמן שאהבת

רשימות הקריאה הציבוריות בהן מופיע הספר
מחכה לך על השידה... ( Beatrix Kiddo )
ספרי הספריה החדשה שאהבתי ( ליאור )
רשימת הקריאה שלי ( dekel911 )
שקראתי ( roy )
שם רשימת הקריאה מחבר הרשימה
לקט ספרים מאת ז'וז'ה סאראמאגו
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של ז'וז'ה סאראמאגו

מי קרא את הספר (52 אנשים)


ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
dekel911 (בת 32)
amg (בן 30)
Yael (בת 23)
ליאור (בת 19)
אלי (בת 20)
רחל (בת 49)
BloodyRose (בת )
חיפושיט (בת 33)
3G (בת 31)


ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
ראיה (בת 17)
E.T (בן 21)
רוזי (בת 28)
ורה (בת 24)
אושר (בן 26)
kirilsolo (בן 24)
ורד (בת 25)
נטע (בת 27)
שרוניקס (בת 35)
אבירם (בן 37)
עדן (בת 19)
kc (בת 32)
Strobe (בן 21)
צביה (בת 53)
ש. בן-אריה (בן 44)
Noa (בת 16)
עמיר (בן 40)
speaker (בן 21)
bokonon (בן 30)
במבליק (בת 29)
שאולי (בן 23)
אינגהס (בת 27)
qwqasazxz (בן 29)
רוני פ. (בן 54)
איריס (בת 26)


ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
ורד-חן (בת 21)
ממוטה (בת 21)
טל ח (בת 22)
פרח (בת 21)
נריה (בת 22)
somnambule (בן 21)
sumire (בת 20)


ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
liz (בת 21)
simonyit (בן 62)
טניונה (בת 26)
עורבי (בן 36)
נמנם (בת 42)


בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
naya18 (בת 31)
נעם (בן 33)


ללא דירוג ללא דירוג
גלית (בת 100)


למי יש את הספר בבית (56 אנשים)
אינגהס, 
tel aviv:  
dekel911, 
אשדוד:  
שאולי, 
באר שבע:  
פרח,  Thales, 
בני עייש:  
קיקי, 
הרצליה:  
יפית, 
חולון:  
Magenta,  Yael, 
חיפה:  
bokonon,  אלי,  Light313, 
ירושלים:  
harry,  צחי85,  רוזי,  ורה,  vareniki,  שלומי,  ורד,  איתמר גבעון, 
כפר יונה:  
אושר, 
כפר סבא:  
scoe,  מיכל,  ורד-חן, 
מודיעין:  
aconomika,  liz, 
מושב יעד:  
רחל, 
מעלה אדומים:  
Nick_Separate , 
מעלות:  
עדן, 
נשר:  
Beatrix Kiddo, 
נתניה:  
BloodyRose,  someonelse,  סשה אלכסנדרה, 
עדי:  
סיון ק., 
עכו:  
balanced, 
עמק יזרעאל:  
yaniv, 
פרדס חנה:  
naya18, 
פתח תקוה:  
חיפושיט, 
קרית אונו:  
Strobe, 
קרית אתא:  
קירה, 
קרית מוצקין:  
קרן , 
ראשון לציון:  
Sivananda,  simonyit, 
רמת ישי:  
MR, 
ת"א:  
קראתי קורא אקרא, 
תל אביב:  
גיל,  noyosh,  שרון,  איריס,  sumire,  shaybaron,  איריס'קה,  גלעד,  דנה,  kc, 
תל-אביב:  
עורבי, 


פרטים נוספים על הספר

דנה קוד:31-4702

מתרגם:מרים טבעון

שנת הוצאה:2008

עמודים:215

קטגוריה:ספרות » ספרות מתורגמת




©2006-2010 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ