בשבילה גיבורים עפים מאת אמיר גוטפרוינד - ספרים חדשים

שם הספריה	זמינות
ספרייה עירונית כרמיאל	כל העותקים מושאלים	[הזמן הספר]

שם המוכר	מיקום	מצב הספר	מחיר מבוקש
ר!תם	חיפה	כחדש	45 ₪	[קנה הספר עכשיו]
אילונה	ראשון לציון	כחדש	50 ₪	[קנה הספר עכשיו]
Kushi	כפר-סבא	כחדש	45 ₪	[קנה הספר עכשיו]
davidh_3	ראשון לציון	כחדש	50 ₪	[קנה הספר עכשיו]
יהודית	מרכז	כחדש	45 ₪	[קנה הספר עכשיו]
גולדמונד ספרים	חיפה	טוב	30 ₪	[קנה הספר עכשיו]
הגרי	קיבוץ גשר	כחדש	40 ₪	[קנה הספר עכשיו]
גרא	עין חרוד	חדש לגמרי	40 ₪	[קנה הספר עכשיו]
שירה	תל אביב	חדש לגמרי	40 ₪	[קנה הספר עכשיו]
אלון כהן	מרכז הארץ	כחדש	35 ₪	[קנה הספר עכשיו]
יניב	הרצליה	חדש לגמרי	25 ₪	[קנה הספר עכשיו]

וירג'יניה בת 27 מחיפה

התחילה לקרוא לפני ארבעה שבועות

אביב וסתיו בן 37 הרי יהודה	הגב לביקורת ספר המבטא את ההוויה הישראלית על כל גווניה. זו האווירה העירונית של שיכון המקבץ בחובו את כל סוגי האנשים המשתייכים לחברה הישראלית היהודית. אשכנזים וספרדים. דתיים וחילוניים, ימנים ושמאלנים. עשירים ועניים. כולם גרים ומסתופפים בדירות שיכון אי שם בחיפה וחווים את השנים שבין מלחמת ששת הימים לרצח רבין. אריק, הגיבור בספר חווה את המציאות הזו דרך עיניו, אהבותיו, אכזבותיו והצלחותיו. לנגד עיניו אנו חווים שני דורות: דור אחד של אידאלים, של אופוריה ושל זחיחות מהניצחון של מלחמת ששת הימים והדור השני שהוא דור של התפרקות מערכים, אינדבידואליזם וסימני שאלה. את הדור הראשון מייצג אביו של אריק שלאחר כל מלחמה מצפה לאלבומי ניצחון ואוהב את המדינה כפטריוט אמיתי. את הדור השני מייצג בעיני יורם, חבר נעוריו שהופך לאיש עסקים חלקלק ומבקש להפיק את המקסימום מנסיבות הרגע. שאר הילדים שבגרו עם אריק עוברים מהפכים כל אחד בדרכו. ההפכפך מכולם הוא גדעון שמספיק לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, להפוך לימני קיצוני ואחר כך להגדיר עצמו כשמאלן קיצוני ובד בבד לחיות חיי זוגיות עם כמה נשים. אלו הם גיבורי החברה, העפים מדור אל דור תוך כדי השינויים שעוברת המדינה 2 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
עדילי בת 34 רמת גן	הגב לביקורת ספר מעולה מרגש, מפתיע, אמיתי ואותנטי כיף אמיתי, המון רצון לחזור לשקט כדי לקרוא שוב.... אהבת?
ליידי קאדה בת 39 מזכרת בתיה	הגב לביקורת ספר מעולה סיימתי לקרוא. ממליצה באהבה. נהנתי מכל שורה ודף. אוהבת את חיפה מה שהוסיף לתענוג האישי שלי, שהרי שם מתרחש הסיפור. עברית נהדרת תאורים מקסימים. תקראו ותהנו. קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
הנסיך הקטן בן 33 חיפה	הגב לביקורת ספר בסדר כחיפאי די התלהבתי בתחילת הספר,אך ככל שהתקדמתי גיליתי שמרבית הספר לא ממש מעבירה את חיפה ושכונותיה - הסיפור מתארך מעל ומעבר (מעל ל-600 עמודים ). גם לחיפאים לא מומלץ קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
Hope בת 40 זכרון יעקב	הגב לביקורת ספר מעולה ספר מדהים! פשוט יצירת מופת! בחיים לא קראתי ספר עם כל כך הרבה ניואנסים רגישויות .. פשוט גאונות צרופה! ספר חובה.. פשוט אין מילים.. רוצו עכשיו לקרוא (הספר הכי טוב שקראתי בחיי) אהבת?
מיה בת 30 בת ים	הגב לביקורת ספר מעולה ספר ממש טוב, ולא בגלל שהעלילה יפה, ספר צפוי ולכאורה בנאלי, אבל הוא פשוט מחזיר אותך לתקופה אחרת לזמנים פשוטים יותר, כשהשיא של היום שלנו היה אסיפת דיירים בכניסה לבניין, או המצאת סיר הלחץ .. פשוט כתוב בצורה משעשעת, מאוד יוצר אווירה קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
יובבי בת 57 חיפה	הגב לביקורת ספר מקסים, כתוב בשפה קולחת, מעביר את הרגשות והרגישות של הגיבורים, נערי חיפה דאז באופן מושלם. כל תושב חיפה מתחבר מיד, לרחובות, לתאורים, אפילו לריחות... עונג לקורא שלאורך כל דפי הספר בעצם משתתף בסיפור ומשוטט ברחובות, בזכרונות ובין אנשי העיר והארץ שלנו דאז. כמה נכון כתבה אחת הקוראות - הארועים בארץ משאירים חותם על כולנו, חרוט עמוק ובלתי מחיק. היה כיף לקרוא וחבל שמסתיים, זהו באמת ספר שאינך רוצה להגיע לסוף שלו. 2 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
dushka בת 40 אזור	הגב לביקורת ספר טוב קראתי כאן לא מזמן ביקורת על הספר 'מלכים ג' (אותו לא קראתי) כהאי לישנא: "כך היה טוב ללמוד תנ"ך, פשוט מעולה!" על הספר 'בשבילה גיבורים עפים' אני יכולה לאמר: כך היה טוב ללמוד היסטוריה. הכוונה היא לא לספר באופן ספיציפי אלא לדרך. כמו בתכנית הטלוויזיה המשובחת, לטעמי, 'הכל אנשים' של מודי בר און, תכנית בה הבלנדר של פולה בן גוריון (בו השתמשה כדי להכין לו איזה תערובת גועלית שאני לא זוכרת את שמה, משהו עם לבן ומיץ פטל) זוכה לכבוד הראוי לצד מגילת העצמאות, גם בספר הזה, את האירועים המכוננים בתולדות המדינה, מלווים 'בלנדרים' אישיים, כולם מתוארים באופן לכאורה אגבי אך בעל אפקט מצטבר. ככל שהמשכתי לקרוא בספר (שהוא, אגב, ארוך, אבל נבלע מהר) התגברה תחושת המועקה שלי. וזאת לא בגלל הספר עצמו אלא בגלל הסיפור. ובקצרה, ואני מקווה שלא יחשב לי כספויילר, מה שקורה במדינה משפיע בעקיפין או במישרין על הדמויות באופן שלא מותיר להן הרבה ברירות: או שאתה הופך להדוניסט חסר תכלית שמבזבז את מתנות הטבע והגורל על כלום או שאתה מגה- קומבינטור או שאתה משתגע או שאתה מת או שאתה מוצא איזה אינסטנט פודינג רוחני להאמין בו. נשמע לא משהו? נשמע אמיתי מידי לטעמי . והדרך להיגאל- להפריד את האישי מהלאומי. ואהבה כמובן. התחושה שתיארה קודמתי לביקורות- שהשנים פשוט עוברות וכלום לא ממש קורה, גם היא תחושה מוכרת מהחיים. ואצלנו תמיד אומרים: עדיף ששום דבר לא יקרה.. קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
אוהבת לקרוא בת 32 י	הגב לביקורת ספר טוב אני חייבת לציין שהיה פער עצום בין התחושות שהיו לי בתחילת הספר לבין התחושות בסופו. אולי זה בגלל שהספר משתרע על פני כל כך הרבה עמודים שלאחר שעברתי את החצי ציפיתי לעוד משהו אבל זה כל הזמן היה אותו דבר... אני לא אומרת שזה לא יפה אבל טיפה מוגזם באורך אם כל מה שקורה בספר זה פשוט שהשנים עוברות. מה שמאוד כייף לקרוא זה על התקופה משנות השישים עד התשעים במדינת ישראל... רק בגלל זה לא יכולתי להפסיק לקרוא וחבל היה שהגיבור הראשי לא התפתח כמו המדינה... אהבת?
אלי בת 21 אשדוד	הגב לביקורת ספר מעולה ספר מרגש, מעניין. מתאר תקופה ארוכה, יפה, מלאת תפניות בארץ הקטנה שלנו. כמו התפניות בארץ כך גם תפניות אצל הגיבורים השונים. ספר סוחף ומומלץ מאוד גם להנאה וגם להבנת אורך החיים של תושבי הארץ בתקופה זו =) קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
נמנם בת 42 ישרש	הגב לביקורת ספר מעולה אמיר גוטפרוינד תעשה לי ילד!!!!!!!!! במשך שלושה שבועות לא יכולתי להניח את הספר מהידיים אבל גם לא רציתי שהוא יגמר. כל 670 עמודיו מלאי הומור וכתיבה משובחת! ממש חייתי את חיי הגיבורים, הם נכנסו לי לראש וללב. ממש אהבתי אותם , את כולם, כמו שהגיבור בסיפור אוהב אותם על כל חסרונותיהם. וכנראה שכמו שגוטפרוינד אוהב אותם.. כי כתיבה כזו באה רק מאהבה. פרצתי בצחוק מתגלגל תוך שאני ממלמלת לעצמי " זה כל כך עצוב" ולהפך. כל דף רבוי בהומור על עצמנו כולנו והעלילה שזורה בחיי היום יום וארועים היסטורים של התקופה באמינות מדהימה. אין יותר מומלץ ממנו! 10 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
יעלי בת 42 אשדוד	הגב לביקורת ספר מעולה הספר המיוחד שקראתי בחודש האחרון, מראות ילדות, ריחות של מי שהיו ילדים כאן בישראל בשנות השבעים מזדהים יותר מהתיאורים של אז.. יותר מנוסטלגיה. כתיבה צרופה המשלבת אלמנטים אוטוביוגרפיים שלו ושל הדור שהינו אז. מהיום זה כמו תקופת האבן: אסימונים, טלויזיה בשחור לבן, מהדורות חדשות, מה שנותר דומה לצערי- המלחמות. קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
אמילי:) בת 21 מרכז	הגב לביקורת ספר מעולה אהבתי מאוד!! בהתחלה האורך של הספר קצת הפחיד אותי, כי בדרך כלל ספרים ארוכים כאלה לוקחים לי כמה חודשים לקרוא, אבל סיימתי אותו בקצת יותר משבועיים. הוא כתוב טוב ובצורה מעניינית וזה גורם לך לא לרצות לעזוב את הספר. ספר מעולה 2 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
אב''פ בן 37 עכו	הגב לביקורת כמו בשאר ספריו של אמיר גוטפרוינד, גם בספר זה שאני מודה שהוא הראשון בסידרת הספרים שלו שאני קורא, ספק אם הוא אוטוביוגרפי או לא. מסופר בו על ילד שגדל בחיפה על רקע מאורעות ההיסטורים של המדינה, בעיקר מלחמותיה ומאבד אט אט מהתמימות שבו. קראתי עד כה שלא מעט קראו את הספר ונהנו ממנו, ואני מאמין שעם הזמן יצטרפו עוד קוראים נלהבים. מאחר וצורת ההבעה שבו מאוד מרתקת ונעימה לקריאה. אמיר מביא בספר זה את סיפור התפקחותה של כל החברה הישראלית. בעיניי יש לספר הזה מקום של כבוד בספרות העברית, בין "אישה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן ל"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. אחרי שקראתי את הספר, ונהנתי ממנו מאוד אני מוכן להמשיך ולקרוא עוד מספריו. 3 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
אליהו בן 47 נס ציונה	הגב לביקורת ספר מעולה "הלוואי שהייתי יכול לכתוב ככה" אני חושב לעצמי בכל פעם שאני נפגש עם ספר של מאיר שלו,א.ב יהושע ,עמוס עוז וגם ,כן,גוטפרוינד.ההכרות החלה עם "שואה שלנו" הנהדר ונמשך עם "בשבילה גיבורים עפים".למרות היותו עתיר עמודים,הקריאה קולחת.אין נפילות ,הכל זורם.המספר מתאר את חייו בשכונה כילד עד להיותו איש עם קבוצת חברים שמלווה אותו ואהבה לא ממומשת לאחות הקטנה של החבר הכי טוב שלו.הדמויות מגוונות ממש כמו הדמויות שליוו אותי בשכונת מגורי בנתניה(למרות שהעלילה מתרחשת בקריות בחיפה)ולמען האמת,לכל אורך הקריאה לא עזבה אותי ההרגשה שאמיר מתאר את ילדותי בשכונה-ואני זוכר לו טובה על זה. 3 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
orit בת 25	הגב לביקורת ספר טוב 667 עמודים שנכתבו זורם, מעניין, מצחיק, עצוב, מכעיס ומעורר נוסטלגיות על קבוצת ילדים מחיפה, משפחותיהן הקרובות, השכנים שלהם וחייהם השזורים בקורותיה של מדינת ישראל. אני מאוד אהבתי והתחברתי לספר הזה, פעמים רבות מצאתי את עצמי צוחקת בקול גדול (בעיקר כשגדעון הוזכר) או מתעצבת עם הדמויות (מנחם, המשפחה של ציון ומאיר הספרן). לא זכור לי שקראתי ספרים שבהם הסופר נותן טיזרים קטנים לגבי ההמשך, פרטים עמומים שיתבהרו עם הקריאה ושגרמו לי לא להניח את הספר כדי שאצליח להבין מה קרה, איך זה קרה, למה זה קרה? אני חושבת שהמילה הכי משמעותית בספר היא אהבה. אהבה למשפחה, לחברים ולמדינה- בדור שבו הקרבה ונתינה היו ערכים שחונכנו איתם. בדור שבו היית עושה הכל עבור היקרים לך, גם אם זה לקפוץ על רימון או לטוס לארה"ב לחלץ מישהי שאתה אוהב למרות הסכנה שבמעשה זה. הרגשתי ניחוח של ישראל הישנה והטובה הרבה לפני שהתחלנו לאבד את הדבר הזה שמייחד אותנו משאר האומות: אהבת ישראל. אהבת?
גל בת 42 ראשל"צ	הגב לביקורת ספר מעולה זהו ספר שלא יכולת להניח מידי ,עד שסיימתי לקרוא. כתוב היטב ,מותח וזורם. דן על חברות ,משפחה ואווירה בשיכון חיפה. אהבת?
davidh_3 בן 61 ראשון לציון	הגב לביקורת ספר מעולה הספר הכי טוב שקראתי השנה ,למרות עוביו (מעל 600 עמודים) ספר סוחף,כתוב בשפה עכשווית.למרות שילדותי ונערותי לא עברו עלי בחיפה .הספר החזיר אותי לתקופה הנ"ל.בקיצור נהניתי מכל רגע .איך אומרים בסלנג "רוצו לקנות". . . אהבת?
עינת בת 43	הגב לביקורת ספר מעולה מעולה. לא יכולתי להניח מהיד. יחיד במינו אהבת?
אור D: בת 18 חולון	הגב לביקורת ספר טוב אומנם הסיפור ארוך אבל הוא באמת מכיל את סיפור המדינה שלנו ב40 השנים האחרונות.אפילו התרגשתי עמוקות מסיפור האהבה.הספר מומלץ בחום, אבל עדיין, אני מרגישה שזה לא זה. כנראה שגוטפרוינד יצר את הספר המבריק ביותר שלו בתחילת דרכו, וספרי ההמשך לא מגיעים לרמתו. ספר הוא גוטפרוינד קלאסי - חם, מצחיק, נוגע ללב. אז לקרוא או לא לקרוא? בטח שלקרוא! אבל לא לצפות ל"שואה שלנו", אלא לעוד ספר נחמד. אהבת?
אלון דה אלפרט בן 37 מודיעין	הגב לביקורת ספר מעולה קראתי על הספר ביקורות נוקבות. שהוא פשטני, שהוא מזלזל בקוראיו, שהוא סתם איזו נפיחה של ישראליות שתופסת טרמפ על גלי הנוסטלגיה לתקופות טובות יותר. חרא על זה. עוד לא סיימתי. אני בעמוד 576, ואני פשוט לא יכול להתאפק, אני חייב לכתוב. עוד מאה עמודים נשארו לי, אולי יותר, אני לא מעז לבדוק. מהו המבחן אצלי לספר טוב? כל עמוד שאני קורא, אני מצטער שקראתי אותו, כי זה היה רגע מופלא, והוא עבר, והחוויה של לקרוא אותו לא תקרה שוב, לא בקרוב בכל אופן. חלק מהעמודים כאן הם בגדר יצירת מופת בעיניי. יש בספר פסקאות שאי אפשר לזקק מהן משהו טוב יותר, נכון יותר, מדוייק יותר. כמו שירה. הסופרלטיבים עלולים להיראות מוגזמים, אבל זאת ביקורת שנכתבת תוך כדי קריאה, כשאני עוד נרגש מעוד משפט גאוני, מעוד אמת אחת, מבהיקה בפשטותה. אני כותב כאן את ביקורת המסעדות בזמן לעיסת הסטייק של המנה העיקרית, עם מזלג ביד אחת ועט בשנייה. נכתבו ספרים רבים על סיפורי התבגרות, על נערים, הפיכתם לגברים, לאנשים, חיפוש עצמי, כל זה. אבל, לא קראתי מישהו שמצליח לתאר את זה כך, כלאחר יד, בדומה לסיינפלד, שבה סדרה שלמה, תשע עונות על כלום הפכו את העולם של שנות התשעים למשהו מזוקק ומדוייק, ולפיכך גם מצחיק - כי כולנו מצאנו חלקים מעצמנו שם גם בתוך כל הטירוף של הסדרה, וזכינו להבנה שהיופי בחיים נמצא בדברים שקורים "בין". אלוהים קיים בדברים הקטנים, בתכונות הפעוטות המעצבנות שקיימות בנו, חוסר השלמות שלנו, ואיך כל הדפקטים מתחברים וזוהרים דווקא באינטראקציות שבין אנשים דפוקים. אמיר גוטפרוינד מפליא למצוא את היופי והגיחוך של האנשים הפשוטים, אם הם עירקים הלומי נוסטלגיה או ספרנים בודדים, אם הם עובדים במפעל שוקולד זניח או עסוקים בחיפוש עצמי או בחזרה בתשובה. בין הורי המספר קיים וויכוח עז שחוזר על עצמו בכל שנה, על היורה והמלקוש. אין יותר נידח מזה, קטנוני, מטופש, אבל כל כך מיטיב להעביר את סוג התקשורת שקיים אצל אנשים מסויימים. הסיפור נקרא כסיפור אוטוביוגרפי, כי אי אפשר להמציא את הדמויות האלה, הן אמיתיות מדי, וזה בולט דווקא אל מול היצירה החשובה האחרת של גוטפרוינד, "שואה שלנו", שהיה אף הוא אמין לחלוטין. העין הבוחנת שלי לא מצליחה לראות את ה"תחקיר" על הדמויות, שלא מתנהגות כדמויות פיקטיביות שטוחות בעלות סדרה מובנית של תכונות אלא כבני אדם אמיתיים, השכנים שלנו שלא עשויים מפלסטיק ולא מייצגים שום דבר מלבד עצמם. הישראליות על כל גווניה בולטת כאן מכל שורה. מי שמחבב נוסטלגיה כמוני לא יכול שלא להתענג על זכרונות משנות השבעים והשמונים, על הפאבים הראשונים בחיפה (למרות שלא גדלתי שם), הטלוויזיה הפיראטית בכבלים, הופעות של רוד סטיוארט, אלבומי ניצחון ומשחקי שכונה ואפילו סדרת הרציחות הארוכה ההיא שגירתה את סקרנותנו בשנים הרחוקות ההן. אני באמת לא יודע איך אמיר גוטפרוינד הצליח לעשות את זה. הוא הצליח לרגש אותי אינספור פעמים בלי מניפולציות רגשיות, הצליח להצחיק אותי בשימוש בשתיים שלוש מילים חדות כחרב, בבדיחות שלא ראיתי אותן מתקרבות. סיפור בעברית נפלאה עם מלים גבוהות ויפות שמצליחות להישמע יומיומיות ולא פלצניות. מי שקורא את זה עלול לחשוב שאני מעריץ עיוור של הסופר. אבל זה לא מדוייק. אני טועם טוב טוב את המנות שמוגשות לי, ואם הטבח מפשל - וב"אחוזות החוף" הוא בהחלט פישל לדעתי, למרות פרס ספיר, אני הראשון שמרחיק את הצלחת בשאט נפש. אבל זה, זה משהו מדהים. ספר יוצא דופן. עשר מתוך עשר. אני חוזר למנה האחרונה. * 22 קוראים** אהבו את הביקורת אהבת?
ליזי בת 38 גבעתיים	הגב לביקורת ספר טוב ספר טוב למרות שיש בו חלקים קצת כבדים. בסך הכל הוא לא ממש מתרומם אבל לא צריך, הוא זורם רוב רובו נורא נעים, כיף לקרוא אותו ולהכנס לאוירה. מומלץ. אהבת?
בתיהפ בת 57 רמת ישי	הגב לביקורת ספר לא משהו אהבתי מאד את שואה שלנו. גדלתי בנווה שאנן בשנות ה60 ולכן הייתי בטוחה שאוהב את הספר. קניתי אותו בצומת ספרים ולא הצלחתי להתחבר. למזלי , באמצע הספר הוא הפר לספר אחר (30 דפים) וזו הייתה הזדמנות להחזיר אותו בלי נקיפות מצפון. זה אחד הספרים הבודדים שלא סיימתי (גם את 100 שנות בדידות). חבל. אהבת?
לוחמנית בת 30 ת"א	הגב לביקורת ספר בסדר אהבתי מאד את הכתיבה של גוטפרוינד, בדומה לספרים האחרים שלו. אבל, לדעתי הספר ארוך מדי, וכל החלק הסופי של "האקשן" מיותר וגורע מיפי העלילה אהבת?
פסיפלורה אחת בת 33 צפון	הגב לביקורת העלילה מתמקדמת בחבורה של חמישה חברים בשיכון בשכונת נווה שאנן בחיפה. סיפור התבגרותם, אהבות, לימודים, חיפוש עצמי נמתח בין סוף שנות השישים על רקע אופוריהשלאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, דרך ההלם של מלחמת יום כיפור, הטראומה של מלחמת שלום הגליל ועד ליום בו נרצח יצחק רבין. מאוד אהבתי את הספר, אבל מאוד לא אהבתי את הסוף שלו. עד עמוד 603 הספר היה סוחף, זורם, משעשע לעתים קרובות והחל מעמוד 604 ועד לסוף הספר, במשך 63 עמודים, העלילה הופכת להיות מופרכת, מוזרה ולא ממש מסתדרת. אני אוהבת לקרוא ספרים על חיפה, עוד יותר על שכונת נווה שאנן (אין הרבה ספרים כאלה), אולי כי גרתי שם לא מעט זמן, אולי כי כל יום אני חוצה את הרחובות שעליהם גוטפרוינד כותב, אולי כי בעלי גדל בדיוק בשכון דומה לשיכון אותו מתאר גוטפרוינד (אם כי באיחור של עשור+) וגם להם הייתה חבורה של חמישה נערים שגדלו, התבגרו, נלחמהו, חיפשו את עצמם... גוטפרוינד מיטיב לתאר אווירה, בחלק הראשון של הספר הרגשתי שאני נמצאת ממש שם, בשיכון, מסתכלת על הנערים שמשחקים כדורגל (בלי בנות כמובן, בנות לא משחקות כדורגל...!), קוראים ספרים של חסמב'ה, מדברים על הפועל חיפה, על טיולים. יש ביניהם את המנהיג, פושטק על גבול הפלילי, אך נאמן ביותר, יש את השקדן, יש עוף קצת מוזר, יש אחד שאוסף דברים וכמובן המחבר שהוא הרגיש והיפה ויש גם אחות קטנה של אחד מהם. השיכון, כמו גם החבורה הוא סוג של כור היתוך, יש מכל העדות, אשכנזים, ספרדים, מעורבים, חלקם סטריאוטיפים גמורים, חלקם פורצי גבולות, שלל טיפוסים צבעוניים צועדים לאורך הספר וצצים מאור יותר כשהם כבר מספיקים להשכח ופתאום הופכים להיות חשובים. במידה מסויימת הספר הזכיר לי את קו העלילה של "משאלה אחת ימינה" של אשכול נבו, בעיקר בגלל הגיבור הראשי, אבל גם בגלל קיטלוג החבורה וכמובן בגלל חיפה אבל הכתיבה הרבה יותר צבעונית ומגוונת, הרבה יותר כתיבת אווירה. כמה חבל שהסוף מעצבן. יכול להיות שאנשים אחרים ימצאו את הסוף מושך ונכון, לדעתי, בדומה לגיבור הראשי שלו, גוטפרוינד לא ממש ידע למצוא סוף לסיפור, אז הוא חיבר לו סוף כמעט הוליוודי, כל כך לא שייך לספר שבא לבכות. גם 600 עמודים הראשונים לא חפים מבעיות. יש כמה דברים שלא מסתדרים בעלילה, כמה דברים מופרכים, אבל עדיין שווים קריאה. לדעתי כדאי לקרוא את הספר, אם כי לא לצפות לשואה שלנו, הספרים שונים לחלוטין בסגנונם. נ.ב. לדעתי הכריכה של הספר פשוט מהממת אהבת?
ש. בן-אריה בן 44 ראשון לציון	הגב לביקורת ספר טוב סיפור ה"שכונה" על רקע מאורעות ההיסטוריה של מדינת ישראל 67-95, אלו אשר פורסמו בעמודים הראשיים ואלו שבעמודים הפנימיים, כאשר סיפור חברי ה"בלוק" שזורים במאורעות אלו. המספר הינו סוג של אנטי גיבור המשקיף על הכל מהצד ללא כל יכולת קבלת החלטה או דרך באשר להמשך חייו. כתוב טוב וקולח, הדמויות אמיתיות, מדויקות ומתאימות לכל שיכון במדינת ישראל של שנות ה-70 והשמונים ואולי עד היום. לא להירתע מהעובי- מומלץ בחום, (אפילו רב). 2 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
אתי בת 26 New York	הגב לביקורת ספר לא משהו הספר נכתב בפרטי פרטים שזה פשוט מגוחך!! עם כל הרצון הטוב של הסופר לשתף אותנו בחוויות מילדותו! העלילה בתחלילת הספר לא זורמת, יותר מדיי דמויות ואינפורמציה מיותרת לדעתי! בהחלט ספר מאכזב למרות כל הביקורות החיוביות שהוא קיבל. קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
Sigal Kinan בת 45 Los Angeles	הגב לביקורת ספר מעולה בשבילה גיבורים עפים...לכשקוראת אני מחייכת לרגעים,וגם מרצינה,צוחקת בקולי קולות כי ההומור הסרקסטי והמתחכם עושה לי את זה ..לרגעים, גם כואבת לרגעים וגם מרפה מהכאב לרגעים... דרך כל גווני הרגש מעביר אותי הספר הזה,ובעיקר מחבר אותי לאן שאני אוהבת לחזור אליו..וזה הבייתה.לביית של פעם שתמיד תמיד הכי נעים לחזור אליו.כמו נעל ביית ישנה שלא רוצים להשליך...כי שם נוח.כי שם ביית. תודה לאמיר גוטפרוניד שהזכיר לי איפה נמצא הביית. אהבת?
שי פישר בן 30 ירושלים	הגב לביקורת ספר מעולה משעשע, מוגזם ומלא חן. אהבת?
אמיר בן 27 הוד השרון	הגב לביקורת ספר בסדר בהחלט לא מדהים, ואפילו די מאכזב. כתוב בצורה די רדודה, אמנם מתוארים הרבה ארועים שעצבו את דמותינו אך הגיבורים של הספר די מתנכרים אליהם והם עוברים לידם,לא ברור הקשר. הדמויות עצמן די שטחיות, לא מובאות דילמות אנושיות שאפשר להתחבר אליהן חות מזה שהגיבור מחפש כל הזמן להשכיב בנות. 60 עמודים אחרונים לא קשורים, הספר הופך מרומן לסיפור מתח קיקיוני. מאבד את כל ההקשר שניסה לבנות( וגם לא בצורה הכי מוצלחת) ב600 עמודים קודם. נחמד לקרוא, לא יותר מזה. אל תשימו אותו בראש הבאים לקריאה שלכם. לא מצדיק 660 עמ'. היה יכול להיות הרבה יותר משמעותי אהבת?
האח הגדול בן 47 תל אביב	הגב לביקורת ספר טוב גם החיים הפשוטים יכולים להיות רומן, ודרמה וסיפור מתח. פשטות, זהו סוד הקסם של הסיפור הזה. מאוד ממליץ. אהבת?
יעקב קליש בן 64 הרצליה	הגב לביקורת ספר טוב "...לא שהיה לו סיכוי. תמרה היתה רחם נע ונד, צייד. רחם חסר רחמים מצויד בניבים. גברים טעו, הביטו בניבים, קראו להם שדיים או עיניים או פלחי ישבן או מותניים. תמרה תוכננה בקפידה ביולוגית למטרה היחידה בחיים, הביולוגיה גירשה מעליה כל בזבוז משאבים: לא עניין את תמרה שום דבר בעולם, לא אידאל פוליטי, לא קידמה מדעית, לא תיקון חברתי, התנדבות, סיוע, כלום. בראו אותה כדי להביא לעולם ילדים, ואת זאת עמדה לעשות." או קטע נוסף, אם אנחנו כבר "בסביבה:" ...בקול רועד גמגמתי משהו על סטריפ-פוקר. היא לא הבינה את הגישה המסורבלת שלי."למה השטויות? בוא נתפשט וזהו." היא הורידה חולצה, חזייה, מכנסיים. עכשיו אתה. התפשטתי. עד התחתונים. עכשיו את. ביחד. את קודם. אתה... שכבתי חסר כוח. לחשתי- "אני אוהב אותך, דנה." "אל תגזים." נו, מה אפשר לומר על קטעים כאלה, המהווים "דוגמית" והמייצגים את סגנון הכתיבה של המחבר? הסיפור המשתרע על תקופה שבין השנים 1967 (מלחמת ששת הימים) לשנת 1994 (רצח יצחק רבין) עוסק בחייהם של חמישה חברים המתבגרים בשיכון פועלים בחיפה, דרך ילדותם, הצבא, העבודה- ואשר היטיבו לשמור על קשר ביניהם לאורך כל התקופה שבסיפור. "לא יכולתי באותו רגע ללחוץ 'stop' ולעצור הכל...רציתי עתיד, ולחצתי 'play'." במשפט זה, לדעתי, מיטיב אריק- מספר הסיפור- לתאר את מהלך חייהם מהתקופה המתוקה שבה היו סמוכים על שולחן הוריהם ומלבד משחקי נערים כמו כדורגל והליכה למשחקי קבוצת 'הפועל חיפה', ביקורים הדדיים בין המשפחות, התעניינות טבעית בנערות צעירות וקריאת ספרי 'דנידין', 'חסמב"ה' או 'הספורטאים הצעירים'- לא עניין אותם דבר. הסופר מצליח לתפוס את כל הניואנסים הקטנים בחיי היומיום ומתייחס אליהם בצורה קומית וקלילה, או במלוא הרצינות, היכן שדרוש. היו שני קטעים בספר (עמ' 41, ו-260-263 )- שמרוב צחוק ודמיון- לא יכולתי להמשיך לקרוא והייתי חייב לעשות הפסקה, כדי להרגע... הסיפור מתובל בארועי התקופה כמו: רינה מור-מיס עולם, הזמר מייק ברנט, מבצע אנטבה, המחבלים בנהריה, האירוויזיון ועוד ארועים רבים שהסופר בחר להזכירם- למען הסיפור... המשפטים נפלאים, מלאי הומור ודמיון ומקסימים ברובם. בקיצור, נהנתי. אהבת?
נועם בת 69 קרית-אונו	הגב לביקורת ספר טוב הספר היה מקבל ציון מעולה לולא הסיום שמוריד ממנו נקודות רבות. הספר כתוב מרתק. כתיבה רהוטה, מדוייקת וצבעונית ביותר. תאורים נפלאים שגורמים לקורא, לי, להרגיש כאילו אני חיה עם הדמויות שבספר, השילוב בין הבדיה והדוקומנטרי - יפיפה. כתיבה רגישה וייחודית מזכיר לי במידה מסוימת את הסופרים הדרום-אמריקאים. אבל, ממש יש לי רצון לדבר עם הסופר ולשאול אותו למה ב-20 עמודים האחרונים הוא מקלקל, פתאום הוא יגאל מוסינזון וכותב 'חסמב"ה' ממש גלישה לתחתיות. כמה חבל. בכל זאת זה לא קלקל לי את חוית הספר. גם בספרים האחרים שלך, אותה בעיה. קראתי את כולם. למה נתתם את הכותרת - בזבוז של זמן. לא כך אני חושבת. לדעתי שווה לקרוא אותו על אף התקלה בסיום. קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
לה לה לה לה לה לה בת 19 באר שבע	הגב לביקורת יאו איך שהלכתי לחנות ספרים הייתי בהלם!! הספר הזה כל כך עבה!! בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה ... יאו בא לי לקרוא את זהההההההההההההההההה אהבת?
גילושית בת 41 נהריה	הגב לביקורת אומנם אני רק בתחילת הספר ב-100 העמודים הראשונים שלו אבל אני מאוד רוצה לקרוא עוד ועוד, הספר מאוד מעניין ומתאר את החיים בחיפה בשנים של מלחמת ששת הימים . מאוד מסקרן כל החיים בין כל העדות השונות עירקים, רומנים פולנים וכל האחווה שהייתה אז לא כמו היום שכל אחד נשאר בגטו העדתי שלו ולא מחפש אנשים אחרים אלא ביניהם מה שנקרא . אני לא יכולה לבקר את הספר שכן עוד לא סיימתי לקרוא אותו אבל לבינתיים עד לאן שהגעתי אני יכולה להגיד שהספר טוב. לא חשבתי שהוא יהיה כזה מעניין ומסקרן.ולפיכך אני ממליצה עליו למרות שאיני יודעת מה יהא בסופו.בשעה טובה ומוצלחת לאחר כ-650 דפים, סיימתי לקרוא את הספר אומנם לקח לי שבועיים כי הספר באמת עבה אבל אין מה להגיד, הספר פשוט מומלץ בחום שכן הסיפור והעלילה כל כך "מגרה" להמשיך ולקרוא בלי להפסיק, מזמן לא קראתי ספר שכל הזמן רציתי לדעת מה יקרה בהמשכו ולכן אין לי אלא להמליץ עליו בחום רב אהבת?
נעם בת 19 קרית גת	הגב לביקורת ספר מעולה אני חושבת שזה אחד הספרים הטובים שקראתי אי פעם. בתור בת 17 שלא חוותה את כל המאורעות ההיסטוריות במדינה, זה היה נורא מעניין לקרוא על איך היה המצב במדינה במלחמת ששת הימים או ביום הכיפור. והמצב במדינה אני מתכוונת מבחינת רגשות של אנשים, איך זה השפיע. וכמובן שלא כל הספר הוא רק הסטוריה, אלא גם סיפור אהבה מדהים שכתוב בצורה שנונה ומעניינת. הרבה פעמים מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם כאילו שאני חלק מהדמויות. בקיצור, ספר מדהים! למדתי המון על המדינה שלי, שזה מאוד חשוב, וגם נהנתי מאוד מאוד מאוד. וכמובן בכיתי בסוף הספר איזה חמש דקות. ולא כי היה סוף עצוב מידי או שמח מידי, אלא כי הספר נגמר. אהבת?
אורטל בת 32 ירושלים	הגב לביקורת ספר טוב ספר בעל תיאורים רבים על ארץ ישראל הישנה והטובה מכל צדדיה מעיני נער מתבגר, קצת היה לי קשה שאין בספר ממש עלילה מתפתחת אבל ספר נחמד. אהבת?
מיקה38 בת 39 עמק הסיליקון	הגב לביקורת ספר מעולה נהניתי מאוד. ספר אוירה המתאר את הישראליות על כל גווניה, יופיה וכיעורה, תמימותה והסתאבותה. נכון שאורכו של הספר מרתיע מעט, אבל כאן בניכר (קליפורניה) קריאת ספר שלא מתפוגג תוך יום יומיים ומלווה אותך בחיים שונים בתכלית מהמתואר בספר, מאפשרת התענגות נוסטלגית במובן חיובי. חווית הקריאה החזירה אותי לימי ילדותי דרך הארועים ההסטורים המתוארים, אבל בעיקר דרך הדמויות הסטריאוטיפיות של ניצול השואה השדכן יענקלה ברייד, אבא ברושי, אביו של המספר, מאיר הספרן. ממליצה בחום אהבת?

רשימות הקריאה הציבוריות בהן מופיע הספר

הרשימה החמה ( רונדנית )

חובה לקרוא :) ( Rachel :) )

יומן מסע-הספרים שלי. ( מיה יהלי )

כל רבי המכר - סיפורת ( לביא )

כללי ( ישראל )

נטי רוצה לקרוא בהקדם ( נטי )

נקרא באהבה... ( may )

ספרים שהייתי רוצה לקרוא ( ר י נ ת )

שקראתי ( roy )

שם רשימת הקריאה	מחבר הרשימה

אמיר גוטפרוינד (סופר על המוקד)

אמיר גוטפרוינד

אמיר גוטפרוינד הוא מן החשובים והמרתקים בדור החדש של סופרי ישראל. אחרי שואה שלנו (פרס בוכמן 2001) ו אחוזות החוף (פרס ספיר 2003), הוא מגיש לקוראיו ספר שלישי העולם, קצת אחר כך, מבריק ומחכים ומקורי להפליא, מאותם ספרים שלאחריהם נתקשה לדמיין את הספרות העברית בלעדיהם. אמיר גוטפרוינד, ילי... המשך לקרוא

לקט ספרים מאת אמיר גוטפרוינד

שם הספר
שואה שלנו
אחוזות החוף - עמודים לספרות עברית
שואה שלנו+אחוזות החוף
העולם, קצת אחר כך
אחוזת החוף

לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של אמיר גוטפרוינד

מי קרא את הספר (144 אנשים)

ספר מעולה

טל שביט (בת 33)

Coral (בת 18)

Sigal Kinan (בת 45)

אפור (בן 59)

מי (בת 32)

רנדל פלאג (בן 26)

אמילי:) (בת 21)

davidh_3 (בן 61)

שני ל (בת 26)

ביבליו (בת 18)

חלי . (בת 16)

שקד :) (בת 17)

stav.kip (בת 19)

שחר (בת 22)

Ciinth (בת 20)

עמיקם (בן 62)

רמי054 (בן 43)

עינת (בת 43)

may (בת )

רוזי (בת 28)

ליידי קאדה (בת 39)

חיפושית (בן 40)

שיר (בת 33)

אליהו (בן 47)

יהודה (בן 41)

ליאת (בת 26)

diklish (בת 28)

פריצי אגסים (בת 28)

רמוליטו (בת 43)

יעלי (בת 42)

מיכאל (בן 37)

איזהוא (בן 59)

לולי (בת 31)

אלי (בת 21)

אלון דה אלפרט (בן 37)

marina_st (בת 23)

יובל (בן 27)

הדר (בת 51)

ירמי (בת 34)

Hope (בת 40)

מיה (בת 30)

סימן קריאה (בת )

גל (בת 42)

Nakav (בן 23)

ר!תם (בת 21)

@roeybr (בן 27)

שרון (בת 38)

מילי (בת 48)

שי פישר (בן 30)

נמנם (בת 42)

scratch (בן 34)

פוליאנה (בת 33)

רעותה (בת 25)

רמי (בן 27)

כלנית (בת 50)

יופלה (בן 46)

עידית שמיר (בת 41)

נעם (בת 19)

עדילי (בת 34)

בת השלום (בת 55)

מיקה38 (בת 39)

מעין (בת 31)

ספר טוב

שלומי (בן 25)

Sveta Kosykovsky (בת 25)

dushka (בת 40)

נלה דרור (בת 49)

שרה (בת 56)

הגר (בת 23)

שיר (בת 22)

רותי צ. (בת 29)

גריגור סאמסא (בת 21)

קוראת44 (בת 45)

wR (בן 45)

גלית (בת 44)

amitt6 (בת 15)

יוד (בת 21)

גילי (בת 25)

דורי (בן 26)

מרינה (בת 34)

נועם (בת 69)

orit (בת 25)

אוהבת לקרוא (בת 32)

אינגהס (בת 27)

ש. בן-אריה (בן 44)

נוגלי (בת )

טל-יה (בת 22)

Roeeyaron (בן 20)

אילנה (בת 41)

G (בת 42)

אילנה (בת 30)

אלמוג (בת 22)

אורטל (בת 32)

יודפת (בת 34)

orly (בת 21)

רון (בן 36)

נלה (בת 24)

שיר-לירי (בת 27)

ynyr (בן 19)

נוריקוסאן (בת 48)

עדי (בת 53)

dreran (בת 32)

אביגיל (בת 27)

גור (בן 25)

האח הגדול (בן 47)

רוני (בת 29)

אור D: (בת 18)

שאנן (בן 22)

חיימקה (בן 25)

זוהר (בת 29)

Nick_Separate (בן 19)

אושרת (בת 20)

יעקב קליש (בן 64)

ליזי (בת 38)

שמוליק (בן 39)

ספר בסדר

inbalws (בת 33)

יעל, (בת 24)

גרא (בן 22)

avivsnir (בן 25)

שרוניקס (בת 35)

ליאור (בן 21)

אילונה (בת 27)

Kushi (בן 63)

ליאור (בת 19)

ממוטה (בת 21)

אוסי ספרים וסיפורים (בת 42)

אורית (בת 44)

קשיש נרגן (בן 46)

הנסיך הקטן (בן 33)

ליאור (בת 44)

oricoop (בן 30)

chncncuo (בת 23)

כוכי (בת 44)

אמיר (בן 27)

רמי (בן 36)

לוחמנית (בת 30)

דפנה (בת 26)

חַגְ'בִינוּן (בת 23)

ספר לא משהו

ליאה (בת 43)

אתי (בת 26)

Z_the_RED (בן 53)

ישראל (בן 23)

bookisriki (בן 40)

בתיהפ (בת 57)

מיכלמוטס (בת 22)

למי יש את הספר בבית (131 אנשים)

אינגהס, אילנה, חלי ., izabella,

Tel Aviv:

Yogu,

Toronto:

איזהוא,

אור עקיבא:

Lidor Davidov,

אורנית:

ליאור ,

אזור השפלה:

פוליאנה,

אין:

scratch,

ארהב:

אשדוד:

אלמוג, חלי, יעלי, אלי, סליימי, יולית,

אשדוד-ת"א:

שיר-לירי,

ב"ש:

רז,

באר שבע:

שלומקה, רנדל פלאג,

בני ברק:

שלומיקו,

ברלין:

שרה,

בת ים:

מיה,

בת- ים:

גור,

גבעתיים:

קשיש נרגן, בילבי,

גדרה:

Inush,

דימונה:

מאיה, danone,

הוד השרון:

טלי,

היער:

זלי,

הרצליה:

יעקב קליש, ליאור, רמוליטו, מיכל, יניב,

חולון :

עמיחי ויינברגר,

חיפה:

ר!תם, orly, יודפת, רמי , שחר, גולדמונד ספרים, עדי, פסבדונית,

טבריה:

כוכי,

טירת כרמל:

שאנן,

ירושלים:

Valerie, רוזי, שירה , שלומי, רמי054, יעל אהרוני,

ישרש:

נמנם,

כפר סבא:

spring-dew, orgasner, הדסית, בת השלום, שקד :),

כפר-סבא:

Kushi,

כרמיאל:

רחלי,

מודיעין:

לימור זילבר, aconomika, אלי, אלון דה אלפרט, אוסי ספרים וסיפורים,

מוצא:

אביגיל,

מזכרת בתיה:

ליידי קאדה,

מעלה אדומים:

Nick_Separate ,

מרכז:

אמילי:), יהודית,

מרכז הארץ:

אלון כהן,

נהריה:

גילושית, Ciinth, רון,

נס ציונה:

אליהו , שיר,

נצרת עילית:

טיפונת,

נתניה:

Myrka, שיר,

עומר:

amitt6,

עין חרוד:

גרא,

עכו:

לילי, אב''פ,

עמק הסיליקון:

מיקה38,

פ"ת:

אורית,

צפת:

רעותה,

קיבוץ בית השיטה:

טל שביט,

קיבוץ גשר:

הגרי,

קיבוץ מרחביה:

הדר,

קריית שמונה:

שוט של אספרסו קצר,

קרית אונו:

ונוס, smaman, kira.vip@gmail.com,

קרית גת:

נעם, נאמה,

קרית חיים:

נטע כהן,

קרית מוצקין:

שירי, josepe,

קרית-אונו:

נועם,

ראשון לציון:

אילונה, ש. בן-אריה, davidh_3, marina_st, לימ לים,

ראשל"צ:

rami,

רחובות:

TALI27,

רמלה:

Coral,

רמת גן:

עמיקם, עדילי, עידית שמיר,

רעות:

מיכלמוטס, עידו,

רעננה:

דנה, זוהר, שמוליק, ולריה, diklish, שוקולדה,

ת"א:

לוחמנית,

תל אביב:

Bianca, wR, oricoop, רוני, שרון, מעין, מי, פולי, shaybaron, שירה,

בשבילה גיבורים עפים

ספרייה עירונית כרמיאל

חיפה

ראשון לציון

כפר-סבא

ראשון לציון

מרכז

חיפה

קיבוץ גשר

עין חרוד

תל אביב

מרכז הארץ

הרצליה

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר בסדר

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר טוב

ספר טוב

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר טוב

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר טוב

ספר מעולה

ספר טוב

ספר לא משהו

ספר בסדר

ספר טוב

ספר לא משהו

ספר מעולה

ספר מעולה

ספר בסדר

ספר טוב

ספר טוב

ספר טוב

ספר מעולה

ספר טוב

ספר מעולה

דנה קוד:3-13792

שנת הוצאה:2008

עמודים:667

קטגוריה:ספרות » ספרות מקורית

©2006-2010 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ