האם יש מציאות מעבר ליופי ולאסתטיקה? אם אכן היא קיימת, הדס מרגוליס, הגיבורה של ``חברות טובות``, אינה מבחינה בה. האמת הפנימית שלה מתגבשת מבעד לפריזמה האסתטית של האמנות, ואם האמנות היא נסיון לחקות את החיים ולהנציח את הרגע החולף, הרי שהדס מחקה את האמנות. היא חיה כמו בספרים, כמו בסרטים, כמו בתמונות, וכמו בהצגות ה``אמיתיות`` והמדומות. על רקע כמו ה``כמו`` הזה, חייה של הדס מורכבים מרצף של חלומות, הזיות, נוסטלגיות, דמיונות ופנטזיות, שמבטא את הכמיהה חסרת התכלית אל האסתטיקה הצרופה והטהורה ביותר - זו שנגזרת מן היופי המושלם והבלתי אפשרי של הגוף האנושי. במשפטים מנוסחים ומעוצבים להפליא, בונה המחברת מארז שענטז מהפנט וקסום של שפת רחוב וליריקה עתירת דמיון, שבתוכו נעה הגיבורה המריונטית בין הקטבים הבנאליים של הורים וילדים, גבר ואשה, אשה ואשה, תרבות אירופה ומציאות ישראלית, נעורים וזיקנה - כשהיא מבקשת לעצמה את היפה שבגברים ומדמה את עצמה ליפה שבנשים. מירית שם-אור פיק, גרה ברמת השרון, נשואה ואם לשלושה ילדים. עוסקת בעיתונות ובכתיבת פזמונים ומחזות זמר. עד כה פרסמה שני רומנים: ``כולם`` ו``תמר הינדי``.
