הנס כריסטיאן אנדרסן ? סופר דני, גדול מספרי האגדות. נולד באפריל 1805 לאב סנדלר עני ואם כובסת. בשנת ה11- לחייו נתייתם מאביו. למד בבית הספר לילדי עניים. היה ילד מוזר למראה וחבריו התקלסו בו, על כן היה מתבודד. הוא בנה לעצמו בימה קטנה והציג עליה מחזות שחיבר לעצמו. אפוטרופסיו רצו שיהיה חייט. אבל הוא שאף להיות זמר אופרה. בגיל 14 נסע לקופנהגן לחפש שם את עתידו, ללא פרוטה בכיסו, שוטט ברחובות עד שמצא לו תומכים שהכניסוהו לבית הספר למחול. בגיל 17 כתב את סיפורו הראשון ``חלומות נעורים``. אז כתב את מחזותיו הראשונים והראה אותם למנהל התאטרון המלכותי. האיש הכיר בסגולותיו של הצעיר המזור ושלחו לבית הספר לילדי האצילים. שם למד חמש שנים. בגיל 24 הדפיס על חשבונו את ספרו ``מסע ברגל לאמגר``, שנתקבל באהדה, והוא קיבל מענק מן המלך. באותה שנה הופיע הקובץ הראשון של אגדותיו ``מעשיות מסופרות לילדים``. עד שנתו האחרונה פרסם 168 אגדות ומעשיות, שתורגמו לכל לשונות התרבות והנחילו לו תהילות עולם. אנדרסן מת רוק בקופנהגן ב4- באוגוסט 1875. על האנדרטה לזכרו בגן המלך נחקקה מתחת שמו מילה אחת בלבד: ``משורר``. תרגומה של ספרות גדולה זהו תהליך יצירתי מאין כמוהו, השראה והארה שבלעדיהן יהיה התרגום אך תדפיס חוור של המקור. לפיכך כדי להציג לקורא תרגום היאה למקורו, על המתרגם להיות אדם בעל שעור קומה, סופר גדול בזכות עצמו, שיריק את היין המשובח מכלי אל כלי בלי להחמיצו. באגדות המוגשות לקורא בספר זה חברו יחדיו גאוניותו של סופר דגול וכוחו של סופר דגול אחר ועל כן ? מעשה התרגום הוא יצירת אמן בזכות עצמה. לא בכדי זכה לוין קיפניס בפרס אנדרסן 1989 ולא בכדי חש קיפניס בצורך זה, להביא אל הקורא העברי את האגדות האלה בלבושן החדש, הנאמן למקור, הקולח, המעודכן והמרתק. בשני כרכי האגדות הרואים אור יחדיו נאספו חמש מאגדותיו של אנדרסן בתרגומו של לוין קיפניס. ציוריה הנפלאים של ליאת בנימיני-אריאל הם לא רק לוית חן. הם יצירה בפני עצמה, עולם אגדה מרתק בפני עצמו.