כמה טוב להיות פרח קיר

סטיבן צ'בוסקי

יצא לאור ע"י הוצאת מודן, בשנת 2002, מכיל 204 עמודים, תירגום: דורית בריל-פליק. ספרות » ספרות מתורגמת


הוסף לסל
קנה חדש: ₪88.00 ₪83.60





ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
4.253
88% בנות
12 בנים   87 בנות
גיל ממוצע:22
22377 התעניינו בספר


תקציר הספר
צ'רלי הוא נער בשנתו הראשונה בבית הספר התיכון, שבוחר כמעט במודע לעמוד בשולי החיים - להיות פרח קיר. הוא סניח לכולם לקחת ממנו את מה שיש בו, את עזרתו, אהבתו, כוחותיו. הוא מנסה לברוח מן החיים, אך מופתע לגלות שיש בו רצונות משלו: שהוא אוהב ורוצה שיאהבו אותו, משתוקק ורוצה שישתוקקו אליו. צ'רלי מספר את סיפורו במכתבים שהוא שולח לאדם שאיננו יודעים מי הוא, מכתבים מצחיקים עד דמעות ומדכאים עד כאב, מכתבים אינטימיים יותר מכל יומן שקראתם מעודכם. במנתבים אלה אנו מתוודעים לא רק לצ'רלי ולמשפחתו, אלא גם לחבריו החדשים סמנתה ופטריק - נער ונערה מבוגרים ממנו הלוקחים אותו תחת חסותם ומלווים אותו בצעדיו הראשונים בחייו ננער מתבגר, בהתנסויותיו במין ובסמים, ובעיקר בעמידה אל מול החיים, שממנה הוא חומק שוב ושוב. כמה טוב להיות פרח קיר, שנכתב במסורת "התפסן בשדה השיפון", הוא רומן החושף בלשון פשוטה, בוטה לעיתים, את המהויות הבסיסיות של קיומנו - אהבה, בדידות, חברות, ניכור, חיים ומוות. זהו ספרו הראשון של סטיבן צ'בוסקי, תסריטאי עטור - פרסים המתגורר בניו יורק.


רשימות קריאה בהן מופיע כמה טוב להיות פרח קיר
ספרים לקרוא 4 | בן בן 20 מחולון רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

ספרים שקראתי | אסף בן 40 מרעננה רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
ספרוני

ירושלים

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
גולדמונד ספרים (נא להשאיר מספר טלפון)

חיפה

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
מובי דיק ספרים | 04-8705533 | http://is.gd/mbook

חיפה - משלוח בארץ ולחו"ל

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
גידי - ספרים ברשת

חיפה

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
יהודית: 052-4230162

מרכז

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
שירספר

מרכז

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]

שין שין

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

28 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר אנושי, רגיש ומכמיר לב. צ'ארלי הגיבור, פרח קיר מבחירה, נער עדין ויוצא דופן, שונה לחלוטין מהולדן של התפסן, שהוא טיפוס נפוח ובלתי נסבל. הספר מזכיר לנו כמה בדידות, סבל וחוסר הבנה יש בגיל הנעורים, אבל אם נהיה כנים הדבר נכון לגבי כל גיל. לדעתי, ככל שמתבגרים מבינים שאין בעצם שום הבדל, חוץ מכמה קמטים ומשכנתא.
מי שהיה פרח קיר לא מובן בילדותו נשאר כך בבגרותו וכנ"ל מי שנוהג לחשוב על החיים במקום לחיות אותם. זה אולי יותר מתוק ומרגש בגיל ההתבגרות, אבל אני חושבת אין כמעט שינוי עם השנים, אנחנו הולכים הרבה בכדי להישאר באותו מקום.
בלדין

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

24 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נדמה כמעט מיותר לכתוב ביקורת על היצירה הנפלאה הזאת. נפלאה באמת באמת.

הלילה סיימתי את הקריאה השלישית בספר הזה. הקריאה הראשונה ערכה שעות אחדות ומרגע שהתחלתי אותו ועד הרגע שסיימתי אותו לא התפניתי לשום עיסוק אחר. הקריאה השנייה הייתה יום למחרת, החלטתי לקרוא אותו שוב ולסמן את כל המשפטים שאהבתי בעיפרון אבל נכנעתי לקראת האמצע.
לפני כמה ימים נתתי לידידה טובה שלי לקרוא אותו. לא יודע, חשבתי שזה יתאים לה. היא גם קראה אותו ביום אחד והיא שלחה לי אס אם אס בו הודתה לי שהכרתי לה אותו וסיפרה לי שהוא עשה לה טוב על הנשמה.
יום אחרי זה היא עשתה דבר שטותי ביותר, וזה היה כמעט גורלי שהיא בדיוק סיימה לקרוא את הספר, כי כשציטטתי לה "אנחנו מקבלים את האהבה שאנחנו חושבים שמגיעה לנו" נראה לי שנגעתי במקום שצ'ארלי נגע בו בעת הקריאה.
כשהתחלתי לקרוא את הספר מחדש, היום, נשאבתי לתוכו שוב פעם. הגעתי לדפים שלקראת הסוף וראיתי משפטים מסומנים בעיפרון. התחוור לי שלא אני סימנתי אותם, ולרגע עברה בי צמרמורת כשחשבתי על אותה ידידה קרובה שנתתי לה לקרוא בספר. זה היה כמעט כאילו היא השלימה את מלאכתי.

אני חושב שזה כל כך ריגש אותי כי הרגשתי כאילו הספר נגע בשנינו בצורה כל כך תהומית וכנה. ואני חושב שכמו שאני הרגשתי שנזקקתי לספר הזה כשקראתי אותו לראשונה, אני כמעט בטוח שגם היא הרגישה ככה.

כי בסופו של דבר הספר הזה פורש בפנייך את כל הביפנוכו של דמותו הראשית. דמות אמביוולנטית לגמרי, שתקנית, פסיבית, כנה, רגשנית להחריד, מקסימה, נהדרת. אתה לא יכול שלא להתחבר, שלא לרצות בטובתו, שלא להרגיש את הצמרמורת המטורפת שמזדחלת לאורך עמוד השדרה כשהוא מיטיב לתאר את ההרגשה הכי טובה בעולם. אחדות. אינסופיות.

צ'ארלי מדבר הרבה על כך שהוא שומע תקליטים ששמעו כבר מאות אלפי אנשים, מדבר על דברים שיצאו מפיהם של מאות אלפי אנשים, קורא ספרים שנקראו על ידי אינספור אנשים. הוא קורא לזה אחדות. כשקראתי את הספר בפעם השלישית וראיתי את המשפטים שהיא סימנה, אני חושב שזאת הייתה אחדות.
כשאני יושב עם חברים שלי בבית ריק ומעשן ומשחק משחקי שתייה ואז אנחנו מדברים על המוות ועל כמה היינו רוצים להיות ציפורים, אומרים אחד לשני כמה אנחנו אוהבים ומה יפה בכל אחד... בחיי, אני חושב שזאת הייתה אינסופיות.

אין לי למה לכתוב "זה נוגע לי בכל נים ברגש". זה כללי מדי, זה חולף ליד האוזן ולא באמת שוקע. הספר הזה פוצע לך את הלב. הוא דוחף את הרגשות בך לצאת, להשתחרר. הדמות בוכה בצורה מעוררת הערצה, כאילו היית רוצה גם לשחרר את כל מה שאצור בך.
הוא רואה, הוא יודע, הוא מבין. והוא לא מספר. ככה זה הספר הזה. לחלוטין פרח קיר.

אני רוצה שכולם יקראו את הספר הזה. אבל בעיקר כל מתבגר שמרגיש טיפה אבוד, מרוחק. הספר הזה באמת עושה טוב על הנשמה.
מוריס :]

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

18 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הדבר היחיד שלא מצא חן בעיני בו היה הכריכה, אז באופן כללי הוא סוג-של ספר מושלם.
והדבר הכי הזוי בכל הסיפור הזה הוא שלולא לוגן לרמן בכלל לא הייתי קוראת את הספר הזה. אולי כמה מכם כבר יודעים, אבל על הספר הזה עשו גם סרט בכיכובו של לוגן. ואיך ששמעתי את השם שלו התאהבתי. של הספר, זאת אומרת. אז מיד רצתי לקרוא את התקציר של הספר ולא יכולתי להניח לעצמי לראות את הסרט לפני שאני קוראת את הספר. תקראו לי הזויה, אבל פשוט לא יכולתי. היתה לי תחושה שזה פשוט יהיה בזבוז.
אז ברגע הראשון שהזדמן לי הלכתי לספריה. ואולי לא הזכרתי את זה, אבל באותה תקופה (שהיתה די לא מזמן) הייתי במחסום קריאה. פשוט הספר האחרון שניסיתי לקרוא היה כל כך מדכא שהוא שאב ממני את כל החשק לקרוא.
אז קיוויתי שהספר הזה ישנה את זה. והוא שינה. אוה, אין לכם מושג עד כמה.
הספר נכתב מנקודת המבט של צ'ארלי, נער שעברו רודף אותו גם בעת כניסתו לתיכון. אבל הקטע האמיתי בספר, זה שאפילו לצ'ארלי עצמו אין מושג שזה קורה. ומה הוא העבר האמיתי שלו. במשך הספר נחשפים בפנינו מכתבים שצ'ארלי כותב לאדם שבמהלך כל הספר לא ידוע לנו מי הוא. מכתבים שמתחילים במילים "חבר יקר" ונגמרים ב"אוהב תמיד". כולם, בלי יוצא מן הכלל. אני חושבת שהמטרה של הסופר היתה לגרום לנו לחשוב שהספר נכתב לכל אחד מאיתנו. ונראה לי שזה באמת מה שקרה. וגם אם צ'ארלי נותן רמזים, למה דווקא בפני הבן אדם הזה הוא חושף את כל סודותיו, כל חייו, זה נראה כאילו הוא נכתב לקהל מסוים. אלה שבאמת יחליטו לא לנצל אדם כשהוא במצב שבור, מרוקן. אתם מכירים את האנשים האלה שאם הם יגלו שהזמר האהוב עליהם נמשך לבנים אז הם יפסיקו להעריץ אותו? אלה שחושבים שלבכות אומר שאתה תינוק, למרות שזה בעצם הפוך, שאתה בעצמך תינוק אם אתה לא מבין שלבכות אומר שיש לך רגשות? אלה שאולי הם לא פרחי קיר, אולי כן, אבל הם בכל זאת חושבים שהם טובים יותר, שגם אם ישלמו להם הם לא יעזו לפנות אל אותם אנשים שסובלים בצד? טוב, יש קבוצה לא קטנה של אנשים כאלה. למעשה, הם מפוזרים בכל העולם. ויש אחד מהם שאני פוגשת בכל יום ויום. שאני עדה בכל יום להתנהגות שלו. ואותי זה מגעיל.
עכשיו, תנסו לדמיין אותם קוראים את הספר הזה. אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני ניסיתי. ולא הצלחתי. אני חושבת שהם פשוט יצחקו על צ'ארלי. על הספר. יגידו שזה הדבר הכי טיפשי שהם שמעו בחיים שלהם. שהספר הזה הזוי, וששום דבר ממנו אפילו לא קרוב לחיים האמיתיים.
והם טועים. ולא נראה לי שיש להם בכלל מושג.
אני חושבת שהמטרה של הספר היתה לפנות אלינו, לחדור ללב שלנו - לאלה שבאמת מבינים אותו, פרחי קיר או לא - ולגרום לנו להבין שלא הכל הוא כמו שהוא נראה. שלפעמים, ברוב המקרים, דווקא את פרחי הקיר הכי שווה להכיר. דווקא הם - הכי מעניינים. ורוב הסיכויים שרוב מי שהספר נגע לליבו, מי שהספר יועד לו, התנהג ככה לפני שהוא בכלל הכיר את הספר. אבל יש גם מעט סיכויים שלא.
אז אם אתם רואים מישהו שהולך במסדרון, אחד כזה שאין לו ממש חברים, כזה שנראה שזקוק לכאלה, תנסו להתקרב אליו. ולא, לא בשביל לעשות לו טובה או משהו בסגנון, אל תנסו אפילו לרחם עליו. תעשו את זה בשבילכם. כי אין לי מושג כמה זה באמת טוב להיות פרח קיר, אבל זה נשמע מדהים להיות חבר של אחד כזה. וגם אם הוא לא יהיה מדהים כמו צ'ארלי, אני חושבת שרובכם לא תתחרטו על זה.
וגם, כי מי יודע, אולי גם אתם סם ופטריק של מישהו אחר.
אז תעשו לעצמכם טובה, תקראו אותו. כי זה באמת יעשה לכם טוב.
ותמליצו עליו, כי עד כמה שזה מפתה, אבל אסור לנו לשמור אותו לעצמנו, הסוד שלנו. יש הרבה כאלה שזקוקים לו.



"אני פשוט צריך לדעת שאיפשהו
יש מישהו שמקשיב ושמבין
ושלא מנסה להשכיב אנשים אפילו אם הוא יכול.
אני צריך לדעת שאנשים כאלה קיימים.

אוהב תמיד, צ'ארלי."
נטעלי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בואו נגיד כך - הספר הזה נפלא ולו בזכות העובדה שהוא גרם לי לרצות לחזור הביתה מהעבודה רק כדי להמשיך את הקריאה בו. אבל חוץ מזה יש עוד כמה דברים לא פחות חשובים שעושים אותו מקסים: הגיבור (שאין שום קשר בינו לבין "התפסן בשדה השיפון" כפי שגב העטיפה מציע - הגיבור של "התפסן" הוא ציני ומפוקח, הגיבור של "פרח קיר" הוא רגיש ומבולבל ומקסים הרבה יותר בעיני - גם באופי וגם במחשבות ובהרהורים שלו), העובדה שהוא מאזכר מוזיקה טובה (הסמית'ס למשל) מה שגורם לרוץ ולחפש את השירים שהוא מזכיר ב"יוטיוב", וכמובן הסיפור עצמו - אמנם אמריקאי אבל גם מאוד אוניברסלי (כל עניין ה"פרום" שהוזכר בו הוא עוד אירוע בספר, כ"כ שולי בעיני ולא מייצג את המהות האמיתית של הספר של התפתחות נפשית והתבגרות רחוקה מהרהב החיצוני והשטחי של אותם נשפים). אין בו רגע של שעמום, הוא פשוט כמעט נקרא מאליו. השיא היה בערב השני (והאחרון) שבו קראתי אותו - נשכבתי על הספר בסלון, הדלקתי קטורת, משהו שאני כבר כמעט ולא עושה אבל הייתי נוהגת לעשות לעיתים קרובות בנעורי, ובחיי, שלרגע אחד בקריאה הרגשתי שאני שוב בת 17. שאני פשוט שם, באופן חד וברור - בנעוריי. נ.ב. כותבת שורות אלה אינה קוראת ספרי נוער מאז שהיא כבר לא נערה ואולי אפילו עוד לפני כן :) הספר הזה הוא משהו אחר. רוצו לקרוא (בעיקר אם אתם חובבי מוזיקת רוק של שנות ה-80). נ.ב. 2 - בקרוב יעבדו את הספר הזה לסרט (כשאת תפקיד סם תשחק אמה ווטסון מ"הארי פוטר"). אני לא יודעת איך ייצא הסרט, אבל כבר עכשיו אני ממליצה לקרוא קודם את הספר. הוא טוב יותר מהסרט שיהיה כי קשה לי לראות איך מתרגמים את הספר הזה, את המחשבות, את הלך הנפש לקולנוע מבלי להרוס אותו. נ.ב. 3 הספר הזה עשה קצת רעש בארה"ב כשהוא ראה אור כי היו שחשבו שהוא "לא חינוכי" (סמים, הומוסקסואליות ועוד). אני כ"כ לא יודעת מדוע ציינתי את פרט הטריויה הזה. אולי כי רוב הספרים הטובים שאני מכירה עוררו מחלוקת. ואולי כי זה עוד נימוק שיגרום לבני נוער לרצות לקרוא אותו. כך או כך, אני רוצה לסכם בהמלצה פוזיטיבית ועיקשת - קראו את הספר הזה. הוא נפלא. פשוט כך.
fairy tale

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
"פיטר-פן הוא מלאך שהחזיק את הידיים של הילדים בדרך לגן עדן. כלומר, ארץ לעולם-לא. לכן הם לא גדלים. כל הילדים האלה בעצם מתים."

צ'ארלי הוא לא ילד מופנם רגיל. הוא ילד שמעדיף שלאחרים יהיה טוב, שאחרים ישמחו, והוא יעמוד בצד ויושיט להם כתף לבכות עליה ברגעים הקשים.
אני לא חושבת שהסיפור הוא רק סיפור של התבגרות, אלא גם סיפור על ילד שכמו שנכתב בתקציר, חומק מן החיים שוב ושוב. רואה את החיים עוברים מול העיניים כמו סרט, סרט שהוא מעדיף לא להשתתף בו. אם המשפט שכתבתי למעלה היה נכון, הוא היה יכול להיות מיוחס גם אליו. צ'ארלי התנהג כמו רוח רפאים, ילד מת.
הספר הזה הוא תהליך חזרה לחיים. כאילו פיטר-פן החזיק לצ'ארלי את היד, ממש כבר עמד לקחת אותו איתו, אבל ברגע האחרון הוא שלף אותה משלו, והחזיר אותו אל כדור הארץ.

"אי אפשר פשוט לשבת ולחשוב שהחיים של אנשים אחרים תמיד יותר חשובים מהחיים שלך, ושזאת נקראת אהבה. פשוט אי אפשר."

לא אהבתי את כל מה שהספר הראה.
צ'ארלי קצת "נהרס" במובנים שלי- התחיל לעשן (אני יודעת שאני היסטרית, אבל עשר סיגריות ביום? לא מוגזם?), סמים, אלכוהול. הבחור בכיתה ט'. הספר מציג את זה כדבר טוב, חלק מהתהליך שלו, כמו שאמרתי. אבל זה לא כל כך מצא חן בעיני, ואיכשהו הוא נשאר כל כך נאיבי, כאילו שזה בכלל לא משפיע עליו.
כן אהבתי את זה שלא הכול מושלם בספר, ולוקחים אותנו אל דמות ראשית רחוקה מאוד משלמות, שפוגשת חברים שגם הם רחוקים משלמות, אבל איכשהו בסופו של דבר צ'ארלי הוא לא היחיד שמחייך בסוף הספר.
צ'ארלי אמנם לומד דברים שאני פחות מעריכה, כמו שהזכרתי למעלה, אבל הוא גם מתאהב, ו"משתתף", ומתחבר. הוא נשאר כמו שהוא, אבל גם משתנה. זה יותר מצא חן בעיני, ואלה באמת החיים, גם אם אתה אוהב ולא אוהב אותם, ביחד.

"אז אלה החיים שלי. ואני רוצה שתדע שאני גם שמח וגם עצוב, ואני עדיין מנסה להבין איך זה יכול להיות"

אז כן אהבתי את הספר בסך הכל. הוא יפה, ומרגש, ומציאותי.
והתיאור של צ'ארלי- "פרח קיר", מקורי ומבריק בעיני. פרח שצומח על קירות, כל היום צופה, ואף אחד לא באמת מבחין בו.
אבל בסוף הספר צ'ארלי הוא כבר לא פרח קיר, ואולי השם של הספר הזה בעצם קצת ציני, כי למעשה לא כל כך טוב להיות פרח קיר, בטח שלא להניח לפיטר-פן שלמעלה לגרור אותך לארץ לעולם-לא. וצ'ארלי מבין את זה.

"ובאותו רגע, אני נשבע שהיינו אינסופיים"

אני לא חושבת שהספר הזה מתאים לכל אחד. אני אישית בכלל ראיתי קודם כל את הסרט, ואז החלטתי שגם אקרא את הספר (דבר שאני לא עושה בדרך כלל).
אבל זה סיפור יפהפייה, שלדעתי שווה את הזמן שתקדישו לו.
ואולי תחשבו שאני מוזרה, אבל אני באמת מאמינה שהוא מקסים, ושאני לא יודעת מה בדיוק לעשות עם עצמי כרגע.
מה שבטוח, הוא שאני לעולם לא אשפוט יותר ספר לפי הכריכה.

ושאם אני אראה שוב פעם פרח קיר, אני לא אסית ממנו את המבט כל כך מהר.

It's time to begin, isn't it?
I get a little bit bigger but then I'll admit
I'm just the same as I was
Now don't you understand?
I'm never changing who I am

-פיירי
פולי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את הספר הזה התחלתי לקרוא ביום חביב אחד בתל אביב, היה לי מלא זמן פנוי ושום רצון להתקע לבד בדירה שהיא לא שלי.
אז התיישבתי על ספסל בדיזנגוף וקראתי. וקראתי. וקראתי.
עד שסיימתי אותו. שלוש ומשהו שעות שעברו לי כל כך מהר.
ולא הפריע לי שהיה קר והחשיך, פשוט לא יכלתי לעזוב את הספר הזה. אחרי שסיימתי אותו לא יכלתי בשום אופן לחזור לשגרה הרגילה שלי ופשוט החלטתי ללכת לים, לעכל את הספר כמו שצריך, להבין את כל מה שהוא אומר ולהפנים הכל.
הספר פשוט טוב,ברמות שבאמת שאי אפשר לתאר.
לא הרבה ספרים השאירו אותי כל כך חסרת מנוחה ומלאת תהיות בקשר לעולם כמו הספר הזה. הוא מדכא ומשמח ואמיתי ובו זמנית כל כך מוכר. מחשבות שגם אני חשבתי פעם.
בקיצור, פשוט תקראו אותו.
אריאל

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
'כמה טוב להיות פרח קיר' זכה לדי הרבה ביקורות. כמעט כולן משבחות את הספר, שקיבל לא פחות משלושה כוכבים.
והאמת? לא בצדק, לדעתי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
(גליםגליםגליםגלים)
בדרך כלל אני לא כותבת ביקורות על ספרים שלא סיימתי, או לפחות על ספרים שהגעתי בהם רק עד האמצע. אבל בגלל שאני לא חושבת שאני אמשיך לקרוא את הספר הזה עד הסוף, ובכל זאת יש לי כמה דברים לומר עליו, אני אומר אותם בכל זאת. חופש הדיבור מדינה חופשיתתתת העם דורש צדק חברתי! סטה גה דםםםם

טוב, אז עקרונית ראיתי את הסרט לפני שקראתי את הספר. אבל זה מאוד עקרוני שאין לך כרטיס תלמיד. או שאתה רוצה להשאיל ספר אבל צריך להחזיר אחד אחר שלקחת ליומן קריאה באנגלית.
אתם מבינים (בתקווה שאנשים קוראים את הביקורת הזאת), קראתי את הביקורות על הספר עוד מזמן והן עשו לי חשק לקרוא אותו, אבל מחשבות ומעשים לחוד!! לא הולך בייייחדדד
ובכל זאת, מצאתי את הספר בספרית בית ספר, בשעה חופשית. לא הספקתי לקרוא ולהתרשם הרבה, אבל היה צלצול, ובגלל שאני ילדה טובה שלא מבריזה בשיעורים (כן בטח) הייתי צריכה ללכת לכיתה. ובגלל שהתעצלתי להחזיר את הספר למקום, שמתי אותו בצד במקום חסוי. אבל כמו שאמא שלי אומרת, עצלנים עובדים פעמיים!!!
ובגלל זה כנראה, שנכנסתי שוב לספריה כדי להשאיל את הספר, הוא לא היה במקום ששמתי אותו, וגם לא במדף הנוער הקטן שהספריה הועילה בטובה להעניק לנו (הכל שם זה ספרי מידע), ולא מצאתי אותו איזה חודש טוב. כמו שצריך. בזמן הזה הספקתי לראות את הסרט, שדווקא נחמד. ובזאת עברתי על המצווה אל תראה ספר לפני שקראת סרט. סליחה ההפך. אבל למי איכפת?!
טוב, אז אתמול מצאתי אותו שוב בספריה והמשכתי לקרוא אותו. לצערי בגלל תקרית לא נעימה עם הספר הקודם שהשאלתי (זה כולל הרבה צבע כחול) לא יכולתי להשאיל את הספר מהספריה. ובכל זאת היום שוב הגעתי לספריה והמשכתי לקרוא אותו, הגעתי לעמוד 150 בערך (שבדרך אני מדלגת על עוד הרבה עמודים) והספקתי לגבש דעה.

ועכשיו לביקורת עצמה: (אני יודעת שחיכתם לזההה אל תשקרו לייי)
טוב, הספר הזה הוא פשוט.. לא מתאים.
זה לא מתאים, זה לוחץ, זה מרגיש לא נכון. אני חייבת לצטט מביקורת אחרת שאני לא זוכרת מי כתב אותה:" אני קורא את "מישהו לרוץ איתו" או את "יש ילדים זיג זג" של גרוסמן והם פשוט מגוחכים בעיניי, כמו אבא שאומר לחברים של הבן שלו שהם נראים "גזעיים!", או מבוגר שמנסה להיכנס בדוחק למכנסיים קצרים במידה 12 וחושב שזה מתאים לו בול. רואים את זה. מרגישים את זה בכל מילה, בכל משפט. אפשר לקרוא את הספרים האלה, אבל ברגע שיש בהם יומרה להיות אותנטיים.."
טוב זה היה אלון דה משהו כפיים!!
הספר הזה מתיימר להיות אותנטי, מרגש, יצירתי, אבל בסופו של דבר התחושה שעולה ממנו היא תחושה של זיוף. תחושה שהסופר ניסה להיכנס לנעליו של מתבגר בכוח אבל זה לא עלה בידו. מה לעשות, הסופר הוא כבר לא מתבגר. ולהעמיד פנים שכן, ולהעמיד פנים שהוא זוכר בדיוק את הרגשות ואת התהליך של ההתבגרות, בעיני זה פשוט מגוחך.
הסופר כותב מנקודת מבטו של צ'רלי, נער שהתמימות והנאיביות (ולא אין לו בעיית אוטויזם או משהו כזה או אחר, הבעיה שלו במקר זה שונה, מה שמגדיש עוד יותר את ההסאה (היי השתמשתי במילה גבוהה! והי עשיתי סוגריים כפולים!)ואת התחושה שהנער הזה פשוט תמים מידי) פשוט נשפכים ממנו (נקודה שציינו רבים לפני). אבל בחייךךך, מר סופר, אם ככה הרגשת שהיית מתבגר, אני פרח מפלסטיק, וחבל, כי פרחים מפלסטיק לא ריחניים. ולא, אני לא אומרת, יש "פרחי קיר". התחושה הזאת של הניסיון להתערבב בחברה ולא להצליח בכך קיימת, זה מובן, לצערי. אבל לא ככה היא מרגישה, או לפחות לא ככה ראוי לתאר אותה. אני מסכימה עם ביקורת אחרת שקראתי כאן קודם: הכל בצ'ארלי נכון מידי. הוא הדמות שלא תוכלו שלא להתאהב בה. הוא עמוק, הוא חכם, הוא רגיש ושונה מהנערים שאתם מכנים אותם "שטחיים" ששומעים מוזיקה "זולה", שרבים עם ההורים שלהם, שעושים מה שבראש שלהם, שמקללים כמה שבא להם, גם אם הם פרחי קיר. צ'רלי קורא ספרים, הוא כותב חיבורים, הוא שומע את השירים שנחשבים ל"משובחים". הוא חוזה וחווה דברים עצובים ובכל זאת נשאר תמים ו"נכון". בעצם, בזה שצ'ארלי הוא דמות נכונה מאוד, הכל בו הופך להיות מאוד לא נכון. כי לא ככה זה הולך. מצטערת, אבל תהליך ההתבגרות של צ'ארלי מתואר בצורה לא נכונה. מצד אחד הוא אומר דברים חכמים של מבוגרים בעלי ניסיון ומצד שני תיאוריו נשמעים ככל היותר כשל ילד בן 12. ואני לא מדברת על איכות הכתיבה. לא צריכים להיות מומחים בכתיבה או לקרוא הרבה בשביל לראות את זה. בקיצור, זה לא תהליך התבגרות (ואני לא מדברת מבחינת העלילה שבכלל הזויה מידי אבל לזה נניח, כי זאת אמריקה, ואמריקה הזויה מאוד.) .
אני מבינה למה מבוגרים בעיקר יכולים להתרגש מהספר הזה. ואני לא מזלזלת. הם כנראה חושבים שהוא מחזיר אותם לילדות שלהם, לתמימות ולנאיבויות. אבל תרשו לי להזכיר לכם; יש לי תחושה שגם אצלכם זה היה שונה. אולי אתם לא זוכרים, אולי אני טועה. אבל אנשים אומרים עלי שאני תמימה. ואם אני תמימה, מה צ'רלי?? (כותבים את זה עם א'?)
יהיו רבים כאלה שיתרגשו ממנו; שיחשבו שהספר הזה כנה או מיוחד, מרגש, שונה. זה לא אומר עליהם בהכרח משהו. קל להתפתות אליו. ואני בכללי אדם ביקורתי. אבל בכל זאת, אני הרגשתי שהספר לוחץ, ופשוט.. לא טבעי.




סטה גה דםםםם (תגידו שזה לא כיך להגיד את זה, תגידו!!)
עידו

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני לא אוהב את המושג "ספרות נוער" כי הוא מכליל, מחלק את הפרוזה לנוער ולא-נוער, וכי פעמים רבות נראה שספרים יועדו מלכתחילה לקהל יעד זה ולכן הונמכה שפתם ועלילתם. למעשה כבר בשנה שעברה נמאס עלי ז'אנר זה, ופניתי אל מדפי המבוגרים. מעולם לא חזרתי.

"כמה טוב להיות פרח קיר" היה מבחינתי מעין צ'אנס נוסף לתחום הנוער. יתכן ולא הייתי לוקח אותו מהספריה אלמלא היה כל כך מדובר ומוערך, אבל לקחתי. וגיליתי ספר מעולה.
מדהים כמה התחברתי אל צ'רלי, הדמות הראשית, וממש הרגשתי שאני שותף לדעותיה. הספר הוא מעין שיר הלל לילדות (המאוחרת, כיתות ט-י) שמעלה חיוך על השפתיים, אבל גם דמעות.
פשוט התחלתי לקרוא, ולא יכולתי להפסיק. סיימתי את הספר תוך יום אחד, כמעט בלי הפסקה. זהו ללא ספק אחד מהספרים הטובים שקראתי, ספר שלא שינה לי את תפישת-העולם - אלא חיזק אותה.

הנה, הצלחתי לקרוא ספר נוער ולהנות ממנו, ואז קלטתי שחלק מגדולתו של הספר בכך שבני נוער מתחברים אליו היא שהוא לא נכתב "עבורם", זוהי לא ספרות נוער - זוהי ספרות על נוער. בחום, באהבה, בכנות.
מה שווים כל ספרי הפנטזיה לנוער שיוצאים עכשיו בהמוניהם לשוק? מה הם שווים כשספר כל כך מציאותי ונוגע ללב, רק מחכה שנקרא אותו?
ספר חובה
Noelle 5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
במילה אחת ואווו

הספר נראה קצר וקליל אז לקחתי אותו כי הגעתי לאותם רגשים(שכמעט ולא קוראים לי) שממש לא בא לי לקרוא אני פשוט הפסקתי לקרוא למשך חודש ואז הגיע אלי הספר הזה.

ההתחלה הייתה מאוד מוזרה ממש הרגשתי שנכנסתי לחיים של משהו אחר( ואחרי חודש שלא עשיתי את זה זה היה מאוד מוזר) אבל הספר מאוד חם, אנושי וכן.
אני אישית לא אוהבת ספרים שנכתבים כמו מכתבים, לדעתי זה מעיק אבל בספר הזה לא הוא כול כך אישי ומעניין אהמכתבים רק מוסיפים לעניין

כמה טוב להיות פרח קיר מלמד על התמודדות עם החיים והקבלה שלהם.... ספר שכול בן נוער חייב לקרוא כי אין חווית בית ספר תיכון(או במקרה שלי חטיבה) בלי הספר הזה הוא פשוט מדהים!

ולכול מי שהתבלבל... דודה של צ'ארלי בכלל לא אנסה אותו!

ועכשיו לכו ותקראו את הספר כי הוא משנה חיים!
Keel

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רומן נעורים לא מתפשר. פוצע וחותך עמוק לתוך הלבטים והצרות של נוער בגיל תיכון.
דורש היכרות מסויימת עם תרבות אמריקאית של שנות ה90, אבל אני לא מאמין שחוסר בה יפגע באמת בחוויה החזקה שהספר מספק.
בנגיעות קלות ומלטפות נוגע צ'בוסקי בנושאי השימוש בסמים, הנטייה המינית, התנסות רומנטית בכללי, מרידה במוסכמות, בדיקת גבולות וחיפוש אחר נקודת השתלבות והגדרה עצמית.
תענוג.
ממש אהבה ראשונה.
סופיה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
פשוט אהבתי אותו. סיבה מסויימת? לא. ממש לא. הוא מהספרים האלה שאתה פשוט קורא, ומי שלא מצליח לקרוא (כמו אחותי) רק מפסיד.
כשסיימתי אותו הייתי "אינסופית".
adir961

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מדהים! פשוט תעשו טובה ותקראו את בספר המדהים הזה!
Future_girl

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים,
בין הספרים הטובים ביותר שקראתי,לא הצלחתי להניח לשניה את הספר
הדיאלוגים,הדמויות הכל כל כך מדהים פשוט לא רציתי שזה יגמר.
משפטים כל כך יפים שחרוטים לי בראש ספר מדהים ומומלץ ביותר :)
צ'ארלי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אומנם המכתבים של הבחור כתובים כך שצ'ארלי נשמע כמו ילד נאיבי אבל הספר מקסים בצורה בלתי רגילה,
בין אם זה הכתיבה הזורמת ובין אם זה הדמויות שקל להתחבר ולאהוב.
ספר מדהים מדהים מדהים.
חני~

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מרגש. מקסים. מדהים.
מזכיר את ספרי האספרגר למיניהם - המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה, קרוב להפליא ורועש להחריד, פרויקט רוזי, ואף את אלגנטיות של קיפוד, בדרכו שלו. צ'ארלי הוא פרח קיר שובה לב.

ציטוטים נפלאים:
"אתה תמיד חושב כל כך הרבה, צ'ארלי?"
"זה רע?" פשוט רציתי שמישהו יגיד לי את האמת.
"לא בהכרח. פשוט לפעמים אנשים משתמשים במחשבות כדי לא להשתתף בחיים."
"וזה רע?"
"כן."
"אבל אני חושב שאני כן משתתף. אתה לא חושב שאני משתתף?"
....
"אנחנו מקבלים את האהבה שאנחנו חושבים שמגיעה לנו, צ'ארלי."

"חבר יקר,
אתה נהנה מהחגים עם המשפחה שלך? אני לא מתכוון לאמא ולאבא שלך, אני מתכוון לדודים ודודות ובני דודים. אני דווקא כן. מכמה סיבות.
קודם כל, זה מאוד מעניין ומרתק אותי איך כולם אוהבים אחד את השני, אבל אף אחד לא באמת מוצא חן בעיני השני. וחוץ מזה, המריבות הן תמיד אותו הדבר."

"קראתי הלילה שוב את הספר כי ידעתי שאם אני לא אקרא אני בטח אתחיל עוד פעם לבכות. את הבכי ההיסטרי, אני מתכוון. קראתי עד שהייתי מותש לגמרי והייתי חייב ללכת לישון. בבוקר סיימתי את הספר ואז מייד התחלתי לקרוא אותו שוב. הכל, רק שלא יתחשק לי עוד פעם לבכות. כי הבטחתי לדודה הלן. וכי אני לא רוצה להתחיל שוב לחשוב. לא כמו בשבוע האחרון. אני לא מסוגל לחשוב יותר. לא מסוגל לחשוב יותר אף פעם."

"צ'ארלי, בבקשה אל תבין אותי לא נכון. אני לא מנסה להביך אותך. אני רק רוצה שתדע שאתה מאוד מיוחד... והסיבה היחידה שאני אומר לך את זה היא שאני לא יודע אם מישהו אחר אמר לך את זה פעם."
.....
בזמן שנהגתי הביתה חשבתי רק על המילה 'מיוחד'. וחשבתי על זה שהאדם האחרון שאמר עלי את זה היתה הדודה הלן. הייתי אסיר תודה על זה ששמעתי את זה שוב. כי נראה לי שכולנו שוכחים לפעמים. ואני חושב שכל אחד מיוחד בדרכו שלו. אני באמת חושב ככה."

אחרון ומדהים לסוף:
"אני חושב שאם יהיו לי אי פעם ילדים ומשהו ירגיז אותם, אני לא אגיד להם שאנשים בסין גוועים ברעב או משהו כזה, כי זה לא ישנה את העובדה שהם כועסים. ואפילו אם מישהו אחר סובל יותר, זה לא ממש משנה את העובדה שאתה מתמודד עם העניינים שלך. לטוב ולרע. זה בדיוק כמו מה שאחותי אמרה כשהייתי כבר כמה זמן בבית החולים. היא אמרה שהיא היתה מאוד מודאגת בעניין הקולג', ובהשוואה למה שאני עברתי היא הרגישה שהיא ממש מטומטמת. אבל לא ברור לי למה היא היתה צריכה להרגיש מטומטמת. גם אני במקומה הייתי מודאג. ובאמת, אני לא חושב שאני עובר משהו יותר קשה או פחות קשה ממה שהיא עוברת. אני לא יודע. זה פשוט שונה. אולי זה טוב לראות את הדברים מפרספקטיבה אחרת, אבל לפעמים נראה לי שהפרספקטיבה היחידה היא פשוט להיות נוכח. כמו שסם אמרה. כי זה בסדר להרגיש דברים. ולהיות אמיתי לגביהם."
dror vaknin קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לכבוד הספר תיהיה מהדורה חדשה?
יולי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הרבה זמן לא קראתי ספר כזה.וסוף סוף הוא הגיע.שובר השגרה.
תמר

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את הספר הנפלא הזה קראתי בפעם הראשונה בכיתה ט' ופעם השנייה בתחילת הצבא מתוך רגש נוסטלגי.

אני חושבת שהוא ספר כובש על התבגרות וכל מה שכלול בה. הייתי ממליצה עליו לילדי תיכון מבלי לחשוב פעמיים ולבוגרים יותר שבינינו הייתי ממליצה עליו לקריאה מפוקחת: בשביל להיזכר בגיל צעיר יותר ולהנות מהנוסטלגיה וכמובן מתומו של "כמה טוב להיות פרח קיר".
DarkWolf

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה.
יוצא מן הכלל, מיוחד ואני פשוט כל כך אוהב אותו.
הכתיבה נהדרת ומעניינת. בכמה חלקים, הספר גרם לי להיות שמח ובחלקים האחרים קצת מדוכא(כי הוא העלה בי המון מחשבות על הכל).
שקעתי בתוך הספר מיד מהרגע שבו התחלתי לקרוא אותו. אני ממליץ אותו לכל אחד, אבל במיוחד לצעירים שבינינו.
לקרוא ברון - חנות ספרים אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לדעתי, בני נוער רבים מרגישים כפרח-קיר, מתברר שגם אני הייתי ואולי עודני סוג של פרח-קיר, רק שאז לא ידעתי להגדיר זאת כך.
את רוב ימיו מעביר הנער צ'ארלי בקריאה ובכתיבה לחבר יקר שצ'ארלי אינו רוצה שיזהה אותו על פי מכתביו, לכן מספר לו... את קורותיו תוך השמטה של פרטים מזהים, כגון: שמות בני משפחתו וכדומה.
צ'ארלי מפרט בפרטי פרטים לאותו חבר את מה שהוא רואה מהצד ולרוב לא חווֶה בעצמו. למשל, הוא עד למריבות בין אחיו לאחותו, הוא עד לקרע בין אחותו לבן זוגה וכו'. לכן בעצם נקרא צ'ארלי בפי חבריו הטובים, סמנתה ופטריק (שהם, בעצם, חבריו היחידים ואחריהם האדם הקרוב אליו ביותר הוא המורה לספרות אנגלית) "פרח-קיר", היות שהוא מתאר חוויות של אחרים מבלי להשתתף בהן בעצמו. במהלך הספר לומד צ'ארלי להשתתף, להתחבר, לזרום. הניסיון הזה מוביל אותו לחוות חוויות רעות כגון: התקף הזיות כתוצאה מנטילה חד-פעמית של סם האל.אס.די.
אמנם אני כנערה לא הגעתי ברוך השם לשימוש בסמים, אבל אני זוכרת בבירור שהרבה פעמים הרגשתי בודדה ועצובה כמו צ'ארלי, נוכחת אך לא משתתפת וכמוהו גם אני נהגתי לפרט בפרטי פרטים את קורותיהם של הסובבים אותי, אם ביומן אישי או אם בהתכתבות, כפי שצ'ארלי עושה.
כולי תקווה שבני נוער שכיום אולי מרגישים כמו צ'ארלי יידעו שגם התחושות האלה הן בנות חלוף.
מוזמנים לקרוא, להיזכר בימי הנעורים ואם אתם בעצמכם בני נוער אז להזדהות או לדעת כיצד להימנע מן החוויות שאליהן צ'ארלי נקלע. לדעתי, תמיד עדיף קודם לקרוא את הספר ורק לאחר מכן לראות את הסרט, אך זה כבר עניין של העדפה אישית.
זהו להיום. אם הספר במקרה יגיע אלינו למאגר כמובן שניידע אך בינתיים בלי קשר הספר מומלץ בחום.
wicked אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הגרסא הזו לאחר שראיתי חצי מהסרט באירוע של חברה קרובה
אני לא יודעת אם יש הבדל מסויים בין שתי גרסאות הספרים אז אשמח לדעת.
בכל מקרה,השאלתי אותו ובהיתי בנער על העטיפה וקראתי לפרצוף שלו : פרצוף צ'ארלי .
צ'ארלי הדמות הראשית בספר כמובן,אותו פרצוף שהיה לצ'ארלי בסרט - כאילו שום דבר לא הולך לו כמו שרצה .
אני בטוחה שחלק הזדהו איתו . אבל הספר , כמה שאני א ו ה ב ת ספרים שמנוסחים כמכתבים!
כבר התחיל טוב חשבתי לעצמי,ועוד מכתבים שלא נשלחו!
אם קראתם ביקורות שלי,כבר הבנתם שאני קוראת מהר ,
או לקורא מהר או לא לקרוא בכלל , כי אני בחיים לא אוכל לעצור באמצע פרק,
לא חשוב איזה ספר . בואו נחזור לנושא, הספר ריגש אותי , כמה שצ'ארלי רותה להיות אחד מ ..
שבעצם הוא עצמו מיוחד,וגם את זה הוא יגלה .. גם שמצא את החבר'ה שלו, הוא הבין שהוא מיוחד .
כל התפניות,העלילות והתככים של בני נוער בתקופת האייטיז אם אני לא מתבלבלת פה ..
דומה לבעיות של הנוער שלנו , יצאיה מהארון,גילוי עצמי, חבר'ה ולעיתים לחץ חברתי ,
אפילו נפש חרוכה ודיכוי . עם כל האקטים המיניים למיניהם (ואין הרבה ), הסופר " לא שם " על הביקורות ולא צנזר
כתב על הכל , שנראה שגם הוא היה פעם "צ'ארלי" כזה . הרבה לא יכולו להתחבר ,
במיוחד כאלה שיקחו את זה למטלת קריאה סתם כי שמעו את זה .
אני חושבת, שזה ספר מצויין לנוער * בוגר * ולנפש בוגרת , ממליצה !
ואחרי שתקראו , תזמינו כמה חברים בקיאים בספרים , חממו פופקורן וצפו בסרט (שאגב, קיים בכל שרת לסרטים,גם עם כתוביות)
! מקווה שתקראו ותראו את הסרט (: אבל קודם לקרוא ! כן ?
קדמת עדן אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר בעקבות הצפייה בסרט, מאד מאכזב. הספר כתוב בצורה די מרושלת, מאד דיבורית ולא ספרותית. אני מבין שהדבר אמור 'לחקות' כתיבה של נער. אבל נער אינטיליגנט, עם שפה גבוהה, ויכולות קוגנטיביות קצת יותר מפותחות מרוב בני הנוער של גילו. הספר מתרחש בתחילת שנות התשעים אבל העניין לא מונכח דיו במהלך הספר.

הספר עוסק בשונוּת, 'אווטסיידריות', נוגע בנושאים של מגדר, זהות מינית והתגברות.
SeizeTheDay

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
היצירה הזאת מראה לנו בדיוק את חיי הנוער היום.
הצורה בה הספר כתוב, במכתבים, הייתה קצת קשה לקריאה אך זה לא שינה את העובדה שהספר ממש טוב!
ממליצה מאד.
Dian

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר שאי אפשר להתנתק ממנו, לא רציתי שיגמר. כתוב באופן נורא סוחף, עם המון נקודות למחשבה והזדהות, משפטים קטנים ופשוטים שמביעים המון. נורא אהבתי את התמימות והפשטות שנשארים לאורך כל הספר.



התחילה לקרוא לפני חודש


התחילה לקרוא לפני שנה


התחילה לקרוא לפני שנה ו-10 חודשים


לקט ספרים מאת סטיבן צ'בוסקי
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של סטיבן צ'בוסקי

מי קרא את הספר (99 אנשים)





©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ