"השנים עברו, ועירי התרוקנה מיהודיה. אבל היא שמורה בזיכרוני עד היום, עם כל היופי והחמימות שבה... חיי בימים ההם נעו מפסגות של שמחה ואושר למורדות של עצב, כאב, פחד ואבדן...", כך כותבת לילי על עיר הולדתה רוסה שבבולגריה.
לילי, תלמידת כיתה ד ואחותה עמדו בתוך הקהל וצפו בכניסתם של חיילים גרמנים לרוסה, והעיר שכה אהבה שינתה את פניה כלפי היהודים. אחיה נלקח לפלוגות העבודה, האם התמוטטה מכובד האסון ולילי, יחד עם משפחתה וכלל התושבים היהודים היו צפויים לגירוש...
זהו אחד מספרי הזיכרונות הנדירים המספרים על גורלה של יהדות בולגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
"לילי מצליחה להעביר לקודא את התחושה של אותם יפים קשים שבהם היתה נתונה יהדות בולגריה, דרך אין ספור דוגמאות מחיי פשפחתה שהתגוררה בעיר רוסה שעל גדות הדנובה...." פרופ' מוריס לוי
"את ספרך קראתי בהנאה רבה. זהו ספר ביוגרפי שאיננו רק סיפור אישי - משפחתי מרתק, אלא משקף נאמנה תקופה שלמה בחיי קהילת יהודי בולגריה... הוא כתוב בעט של סופרת..." ויקטור שם טוב