סיפור על אהבה וחושך

עמוס עוז

יצא לאור ע"י הוצאת כתר, בשנת 2002, מכיל 593 עמודים, ספרות » ספרות מקורית


הוסף לסל
קנה חדש: ₪96.00 ₪86.40


קנה משומש: ₪45.00
הוסף לסל





ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
4.287
62% בנות
152 בנים   252 בנות
גיל ממוצע:41
16267 התעניינו בספר


תקציר הספר
אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם האקדמי מצוירים כאן בהרחבה, בהומור סלחני ולעתים גם באירוניה נשכנית. זהו מסע אמיץ, עתיר כלים ספרותיים מגאנים ומפתיעים, מסע לחישוף האירוע המכריע של הילדות: מסע אל הרגע שאין בלתו, רגע אשר ממנו והלאה נסגרים חיי הנער השקוע בדמיונות ונפתחים חייו של האיש הכותב. זהו דיוקנו של אמן כאיש צעיר אשר קורות המשפחה, סבלותיה ותסכוליה הופכים להיות הליבה של כתיבתו. עמוס עוז שוטח כאן את סיפור חייהם, אהבותיהם ושיגיונותיהם של ארבעה או חמישה דורות: בני משפחת קלוזנר, כפריים מיערות ליטא ומלומדים מאודסה, בהם סבו של עמוס עוז מצד אביו, אלכסנדר קלוזנר, רומנטיקן מושבע, לאומן נלהב, משורר ורודף נשים המוקף לעת זקנתו באהבת נשים, וסבתו, שלומית לוין, אישה אירופית בעיני עצמה שהלוונט מעורר בה תיעוב ופחד, ואחי סבו, הפרופסור הנודע יוסף קלוזנר. אף משפחת אמו של עמוס עוז מצוירת כאן על פני יריעה רחבה, החל באבי - סבו, אפרים מוסמן, שבהיותו בר - מצווה השיאוהו לילדה בת שתים - עשרה והוא התעקש ועמד על זכותו לממש את ליל הכלולות מיד אחרי החופה, דרך סבו של עמוס עוז, נפתלי הרץ מוסמן, שנמסר בילדותו להיות שוליה של נסיכה רוסית ועשה חיל וסופו שעבד לעת זקנתו כעגלון במפרץ חיפה, ועד לדורות האחרונים. בלב הספר משתרע סיפורן של שלוש אחיות, אמו של עמוס עוז ושתי אחיותיה, כמו גם סיפור נישואיהם של הורי עוז: נישואים מוזרים, מלאי עדינות וייסורים, שהסתיימו בהתאבדותה של האם בעלת הנפש הפיוטית ובהשתנותו של האב, למדן חריף ובקי שלא זכה להגשים את חלומותיו ושימש רוב חייו ספרן בספרייה הלאומית. לא נפקד גם מקומן של דמויות ידועות: בעין חדה, במבט שארוגות בו שנינה וחמלה ופליאת ילד, מצייר עוז את דמויותיהם של טשרניחובסקי ועגנון, בן - גוריון ובגין, ועמהם שלל סופרים ומתקני עולם ותימהוניים ירושלמים, כמו גם מייסדי קיבוץ חולדה: דווקא הצדדים המגוחכים והנוגעים ללב שעוז מוצא בהם הופכים אותם לדמויות בשר ודם. וכרקע לשלל העלילות המסועפות, האפיזודות המכמירות - לב והסצנות המבדחות משמשים חלומותיו ושאיפותיו של עמוס הילד, הספרים שאהב, הספרים שהוא עתיד לכתוב, וחיי היום - יום המוזרים, המפחידים והסהרוריים במקצת של יהודים מבוהלים, בעלי חלומות ובעלי שיגעונות, בירושלים של תקופת המנדט, במשך ימי המצור ומלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה. כל אלה מצטרפים לסיפור עמוק, מרתק וגלוי - לב, סיפור על אהבה וחושך, סיפור אשר בו האמת הביוגרפית והאמת הנפשית האפופה חלומות ודמיונות מתעתעות בקורא, מתגוששות, חוצות זו את זו בפליאה ילדותית ובהיקסמות גדושת המצאות. יצירה עשירה ברגעים מפעימים שבהם נחשף בתנופה אמנותית האישי ביותר לאורם של מאורעות היסטוריים - לאומיים. כל אלה נפגשים כאן בחיתוך גורלי.


רשימות קריאה בהן מופיע סיפור על אהבה וחושך
רשימת הקריאה של שולה | choulaw בת 69 מירושלים רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

רשימת קריאה | גרא בן 26 מעין חרוד רשימת הקריאה עודכנה לפני 5 ימים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

כל העותקים מושאלים [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
ח פ צ י ב ה רחובות 08-9468441

רחובות

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
תולעת ספרים

גבעתיים

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
cBooks 050-9518888

cBooks.co.il משלוחים בארץ ולחו''ל

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
שטיין ספרים - לקונים בחנות בלבד הנחה של עד 30%!!

ירושלים

טוב 35 ₪ [קנה משומש]
מובי דיק ספרים | 04-8705533 | http://is.gd/mbook

חיפה - משלוח בארץ ולחו"ל

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
<< ה א ס פ ן >> 5 + 1 ( הזול שביניהם ) על כל הספרים + ספר מתנה == >> ספרים ברוסית - רומנית >> [[ מלחמת החלומות ]] >> סט מרתון פסיכומטרי EZ WAY >> [[ יהיו מזונותיך תרופותיך ]] >> ספרים בספרדית - פולנית >> [[ הדרך הקלה לרדת במשקל - אלן קאר ]] >> ...

ירושלים haaspan@walla.com [[ לחיפוש ספרים בכל נושא ושפה ניתן להשאיר הודעה בת.ד באתר או במייל ]]

חדש לגמרי 48 ₪ [קנה משומש]
מיקימיקי

ירושלים

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
המחסן של שטיין II

ירושלים

כחדש 49 ₪ [קנה משומש]
יהודית: 052-4230162

מרכז

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
ביבליופיל

חבצלת השרון

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
פיית הספרים

אבן יהודה

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
קרון ספרים 04-9533461

קרית טבעון

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
shmuel

אשדוד

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אינטלקט חנות ספרים 02-6243941

ירושלים

כחדש 38 ₪ [קנה משומש]
אנוש בית יפעת 08-9403684 (4)

נס ציונה

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
הינשוף - להזמנה אנא התקשרו 0775600434

רעננה

חדש לגמרי 0 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספרים 048625719

חיפה 048625719

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
אספן הספרים

תל אביב

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
סוכנות נדב 046920813

צפת 13100

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
הגרי

קיבוץ גשר 15157

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
אור

כרמיאל

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אריק 054-7646117

אור יהודה No'-1

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
ספרי נס ציונה-0527040132 כולל משלוח.

נס ציונה

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
כל בחור וטוב לנשק

תל אביב-יפו

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
גולדמונד ספרים (נא להשאיר מספר טלפון)

חיפה

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
אינטלקט 2 - 02-6243941 חנות ספרים -

אינטלקט 2 חנות ספרים

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
ספר מכר

חיפה

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
zeno כולל משלוח zenobooks@yahoo.com

עין הוד

טוב 35 ₪ [קנה משומש]
הלל -0548178068

יבנה

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
yaff

באר יעקב

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
איל

תל אביב 052-8383390

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
קרן

חולון / הוד השרון

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
שירספר

מרכז

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
נועה של עצמה

רשפון

כחדש 45 ₪ [קנה משומש]
נוני ופורטונה

פרדס חנה

טוב 20 ₪ [קנה משומש]
קוסטי

תל אביב

טוב 29 ₪ [קנה משומש]
דוד תל אביב

תל אביב

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
מתן

חיפה

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
מיכל מ

בת ים

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
קוראת

תל אביב

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
orlyk

טבעון

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
RunL

נס ציונה

טוב 45 ₪ [קנה משומש]
דיתי - משלוח בחינם

פתח תקוה

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
יפעת

פתח תקווה

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
צל הרים

אלון מורה

כחדש 45 ₪ [קנה משומש]
rony143

הרצליה-לא שולחת בדואר

בינוני 20 ₪ [קנה משומש]
אסף

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
ropmanmall

אשדוד

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
דונה דונה

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
יופישלקיץ

קרית אונו

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
הקוראות

נתניה

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
בתרי זוזי - 072-2128068

רחובות

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
SHOFA

רמת גן

טוב 20 ₪ [קנה משומש]
נדב

גדרה

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
beija flor

כליל

בינוני 20 ₪ [קנה משומש]
shlomo

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
גנדיזיין

הוד השרון

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
שאולין

ראשון לציון

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
שיר

אשקלון

כחדש 20 ₪ [קנה משומש]
שמואל מילטין

אשדוד

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
חנצ'וק

פתח תקווה

כחדש 60 ₪ [קנה משומש]
יחי

ראשון לציון

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
דנה

רמת גן

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
שירה

נתניה / תל אביב

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
tlalit

ברלין

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
דור הלל

ערד

חדש לגמרי 20 ₪ [קנה משומש]
אלון כהן

מרכז הארץ

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
אסף

קריית טבעון

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
דניאלה

רחובות

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
יעלי3

חיפה

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]
mcbaror

ירושלים

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
שלהבת

צפת

כחדש 42 ₪ [קנה משומש]
עוזון

מודיעין

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
אהובה

כל הארץ

חדש לגמרי 20 ₪ [קנה משומש]
vio

zichron yaakov

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]

אלון דה אלפרט

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

43 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
****


ליום ההולדת של גיל שלוש קיבלתי מכונית מרוץ כחולה, עם פסים שחורים ולבנים מקודקוד ועד ירכתיים, ומספר כלשהו על מכסה המנוע. אני זוכר שגיליתי אותה מתחת לכרית, והתפעמות חדה של שמחה, אבל זהו. הזיכרון מגיע עד שם. לא כלום יותר. לא את מה שקרה אחר כך, לא את תגובותיהם של אמא ואבא, לא מה היו היחסים ביניהם, לא את השכנים וביתם, לא את הגננת או מלכה לוברבוים המורה שלי מכיתה אל"ף ובי"ת. כמעט שום דבר כזה. בכלל, הזיכרונות הכי מוקדמים שלי, אפילו מגיל חמש או שש, הם כמו הבלחות של תמונות סטילס, כתמים מופשטים של משהו לא ברור. שולחן פורמייקה כעור במטבח, אח שלי נכנס בדלת הרשת של הבית כשהוא חוזר מהתיכון, ואת עצמי לוקח חגורת נשים אדומה ורחבת אבזם של אמא, מעמיד פנים שאני איזה סוג של גיבור-על ויוצא להציל אנשים בשכונה. זהו. ערפל של זמן הקהה את הכול, אחרי שלושים שנה.
אצל עמוס עוז, הזיכרון הוא חד מאוד, מלא פרטים ופרטי פרטים מבהילים בעוצמתם ובפרספקטיבה המופלאה שהם מקבלים לא אחרי שלושים כי אם שישים שנה. איך הוא זוכר את זה? האם זה רק סיפור? מין עיבוד של פרט קטן, וטוויית סיפור שלם סביבו עד שהפרטים ממלאים את עצמם, בעזרת אירועים היסטוריים, סיפורים של אנשים אחרים וסיפור מומצא? או שמא עמוס עוז באמת זוכר את כל ילדותו באופן חי וצבעוני ועשיר כל כך?
הוא כותב על כך בעצמו:"עכשיו בחדרי בערד ביום קיץ בסוף חודש יוני שנת 2001 אני מנסה לשחזר לי, או לא לשחזר כי אם לנחש, להעלות באוב, להוציא כמעט יש מאין: כמו אותם מפחלצי פוחלצים ממוזיאון הטבע, המעמידים דינוזאור שלם על סמך שתיים שלוש עצמות...".
לא סתם אני קורא את הספר הזה בפעם השלישית. ואין לי ספק כי אשוב לקרוא אותו בעתיד, למצוא בו פנינים נוספות בהמשך חיי. כי אי אפשר שלא ללמוד ממנו, לא משנה מי אתה, בעיקר אם אתה "הקורא הטוב". אין עמוד כאן שאינו מלאכת מחשבת של ספרות ושל הבנת החיים. עמוס עוז אינו רק אספן של פרטים אוטוביוגרפיים, תאריכים ושמות שאותם הוא עורך בסדר כרונולוגי בשילוב עם כמה עובדות היסטוריות, אלא הוא מפרק ומרכיב את ילדותו בעיניים ובידיים של מי שהוא היום, פוער ופורע באירוניה דקה כאזמל מנתחים את עצמו, משפחתו, ודמויות אחרות שנטלו חלק בהסטוריה הכללית והאישית שלו, את הטרגדיות והקומדיות של חייו המוקדמים אבל בעיקר את דמותם של אביו ואמו. הלעג שלו נמסך בכמויות הומואופתיות כמעט לתוך הסיפור, כשהוא חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים במהלך הספר על חרדתו של אביו משתיקות, למשל, ועל ההלצות האינפנטיליות (קלמבורים) שהיה מחבר כדי להימנע משתיקות כאלה. או בתיאור ידענותו של אביו שידע שבע עשרה לשונות (וכולן במבטא רוסי). התיאורים של איך, למשל, ערכו אז שיחת טלפון בין משפחתו בירושלים לקרובים בתל אביב, או איך אביו היה מחמם להם את מיץ התפוזים בחורף כי לשתות מיץ קר היה נחשב מתכון בדוק להצטננות, יכלו להיות משעשעים אילו לא היו כל כך מכמירי לב וטבולים במידה לא מבוטלת של סרקזם חבוי.
כשאני מתבונן על הילדים שלי היום, אני תוהה לעתים קרובות מה יזכרו כשיתבגרו, מחייהם כילדים. איך אני נראה באמת בעיניהם העתידיות. אם הם יזכרו לטובה את בדיחות הקרש שלי, את המקומות שנסענו אליהם לחופש, את היום-יום בבית ואת היחסים המדוייקים ביני לבין אמם. את חיי השכונה כבר לא יזכרו, לצערי, כי אין דברים כאלה יותר. יזכרו, אולי, קניונים מוכי ניאון, פייסבוק, ומשחקי מחשב. אולי. או שאני סתם זקן ופער הדורות גדול ממה שאני מעריך, ואולי גם זה ייראה בעולם העתידי כמו זכרונות וינטג' מלאי ניחוח. אבל זה סתם במאמר מוסגר.
הספר הזה גרם לי להביט בעין בוחנת יותר על חיי, שזה משהו שקורה לעתים רחוקות, נדמה לי, מקריאה. עוד יותר מכך - צחקתי (בקול), בכיתי (אם לא היה מישהו לידי, אז גם בקול), נזכרתי, חשבתי לעומק על משפחה, אהבה ודאגה, אמא ואבא, יחסים, זמן, וגעגועים. אוף.

אין דברים כאלה.


***
קוראת הכל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

27 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחד הספרים היפים ביותר שקראתי מעולם! אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל לתאר את מה שהספר הזה עשה לי. צחקתי, בכיתי, צחקתי, שוב בכיתי... הדמעות זלגו מעיני ולא פסקו. מאז נעוריי לא התרגשתי ככה מספר. זה כאילו מישהו אסף לתוך ספר אחד את כל הסיבות לכך שקריאה היא התענוג הכי גדול של חיי. מעין תרכיז מזוקק של כל הטוב שלספרים יש להציע לעולם. עמוס עוז כתב את הביוגרפיה היפה ביותר, המושלמת ביותר, שקראתי אי פעם.

איך הוא עשה את זה? איך הוא הצליח לקחת את חייו ולהכניס אותם ככה לספר כמו לאיזו מן קופסה? כמו אותה קפסולת זיכרון מהסרטים של 'הארי פוטר'... אתה קורא וזה כאילו שאתה הופך למן רואה ואינו נראה, שעומד לו אי-שם ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים, ומתבונן בילד עמוס קלוזנר שפוסע בין שני הוריו לצד החנויות הסגורות ובתי הקפה הדוממים של שבת בצהריים, בדרך לביתו של הדוד יוסף... קשה לי למצוא מילים לתאר את ההרגשה המיוחדת שהספר נותן. בואו נאמר רק שאני, שנולדתי 26 שנים לאחר קום המדינה, מרגישה היום איכשהו שכאילו נכחתי בהקמתה. שגם אני התעוררתי בהתרגשות, בליל ההצבעה באו"ם, לאחר חצות לשמע הצהלות והצווחות שעלו מהרחובות, ובכיתי יחד עם כולם מאושר ומהתרגשות. זו חוויה שקשה לצפות ליותר ממנה בקריאת ספר.

ולחשוב שהאוצר הנדיר הזה היה מונח אולי שנתיים סגור ליד המיטה שלי, ובכל פעם מצאתי לנכון להתחיל לקרוא דווקא ספר אחר. חששתי מעמוס עוז, שקראתי עד כה רק מעטים מספריו ("קופסה שחורה", ''לדעת אישה") והם משום מה זכורים לי כמתוסבכים וקודרים מדי. עכשיו אני רוצה לנסות לקרוא ספרים נוספים שלו. את הספר הזה, בכל אופן, סיימתי בידיעה ברורה שאקרא שוב. ולא רק זאת, אלא שהוא ימשיך לגור ליד המיטה שלי כי אני ארצה לחזור אליו מדי פעם בפעם. זה לא מאפיין אותי בדרך כלל. אני נוטה לרוץ מספר לספר כדי להספיק כמה שיותר. אבל הפעם זה שונה. אני ארצה לחזור אל כל אותם קטעים נפלאים שהצחיקו אותי או ריגשו, או הפתיעו... כמו למשל: שיחת הטלפון המשעשעת לתל-אביב, הרגע שבו אריה חוזר לביתו רועד ונרגש לאחר שספרו נמכר, המחשבות העצובות ביותר בעולם של ילד לאחר מות אמו... וגם ליל ההצבעה באו"ם, ימי המצור על ירושלים ומלחמת השחרור, המפגשים עם יוסף קלוזנר, עגנון, ביאליק, זלדה, טשרניחובסקי ובן גוריון, אסיפת תנועת 'חירות' ונאום ה"הזדיינות" של בגין... ועוד אינספור פנינים היסטוריות וספרותיות שמתחבאות להן בין דפיו התמימים למראה של הספר המדהים והבלתי נשכח הזה.

ואם אאזור אומץ, יום אחד גם אחזור אולי אל אותם הקטעים שהיה לי קשה לקרוא. שהפחידו אותי. כאחת שסובלת לא מעט מנדודי שינה, אני מכירה היטב את החושך הזה שלילות לבנים עלולים להחדיר לנשמתך... דמותה של פָניה עוד תלווה אותי זמן רב. זה באמת סיפור על אהבה וחושך.

קראתי תלונות שהספר קצת חוזר על עצמו. כן, זה נכון, הוא חוזר על עצמו מדי פעם. אבל זה מתאים כי ככה הם הרי החיים. אתה נזכר במשהו, עובר למשהו אחר, ואז חוזר לזיכרון ההוא, מזווית קצת אחרת, כשאתה קצת אחר. דווקא ההיעדר ההקפדה על עריכה מדויקת, מוסיפה לתחושת האותנטיות שעולה ממנו. קראתי גם שיש שמרגישים שהוא ארוך מדי. בעיני זה כמו להגיד על חפיסת שוקולד בלגי משובח שהיא גדולה מדי. בניגוד להרגלי, ניסיתי לקרוא אותו כמה שיותר לאט. בנגיסות קטנות-קטנות, שלא ייגמר. זה לא ספר קל לקריאה אבל אני אהבתי אותו עד אין קץ. זה ספר מענג שצריך לקרוא לאט-לאט ובסבלנות ולתת לעצמך להרגיש כאילו אתה שם, והוא לוקח אותך לשם, לימי ראשית המדינה, יותר מכל ספר אחר שקראתי אי פעם.

בשתי מלים – יצירת מופת.
איילת

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

20 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כמה הגיגים לאחר קריאת הספר המופלא-משובח-מופתי הזה:
1. אי אפשר שלא להתרשם עמוקות מהיכולת של עמוס עוז לזכור לפרטי פרטים את קורות חייו (וכבר ציינו זאת לפניי). האיש הוא פנומן. בור סוד שאינו מאבד טיפה. נדמה שכל דבר שנקלט בעיניו, נצרב בזיכרונו. כל מחשבה שעלתה במוחו, כל הבחנה וכל תובנה שבאה בעקבותיה, כולן נשמרו במוחו במשך עשרות שנים. בגיל 60 (גילו בעת כתיבת הספר) הוא מסוגל לתאר תיאורים מפורטים של סצנות מחיי משפחתו ובכלל מקורותיו כילד ברמת דיוק יוצאת דופן. איך נראו הרהיטים בדירה, מה לבש כל אחד, מה אמר ואיך אמר, תנועות הגוף והבעות הפנים, הצבעים-הריחות-הקולות מבחוץ ועוד ועוד. סצנות ארוכות שמתועדות כמו במצלמה, בליווי פרשנות אישית שלו לדברים. לא יכולתי שלא לתהות איך עובד המוח שלו. נראה שבכל נקודת זמן הוא מסוגל לקלוט, לפענח ולקטלג נפח אדיר של נתונים, ולשלוף אותם מאוחר יותר ליצירת סצנות היזכרות ארוכות מאוד. אם להפנות רגע את המבט אליי, נדמה לי שכל הזיכרונות שלי הם זיכרונות קצרים מאוד. לא יותר מכמה דקות בודדות וגם זה עם חללים גדולים באמצע וללא ערוצי מידע שלמים שעוז מצליח לקלוט ולזכור. אם הייתי חוקרת מוח, אין לי ספק שעוז היה אצלי במעלה רשימת המועמדים הפוטנציאליים למחקר.

2. המשפחה של עוז כל כך נוגעת ללב, שקשה לתאר. כל כך עניין אותי לקרוא עליהם עוד ועוד, להכיר אותם, להבין אותם, וכן, גם לתמוך בהם. ממש הרגשתי צורך להיכנס לסיפור ולעשות משהו, אני אפילו לא יודעת מה. במיוחד התעצבתי על האב, דמות מקסימה, אוהבת ואופטימית שהחיים לא האירו לה פנים, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה רגשית. גילויי האהבה שלו לבנו הם פשוט מרגשים עד דמעות, ולכן קצת קשה לקרוא את הלעג של עוז כלפי כמה ממנהגיו. גם בהקשר זה, עוז ראוי להערכה רבה, על יכולתו להחיות את הדמויות, להעביר את מורכבותן וליצור אצל הקוראים עניין ורגש רב כלפיהן.

3. עוד עניין מעורר התפעלות הוא הצד האינטלקטואלי של כל הסובבים את עוז בילדותו. נראה שהוא חי בסביבה אינטלקטואלית לעילא ולעילא, סביבה שבה רווחה הבקיאות בתחום מדעי הרוח, ודיונים על ספרות, שירה, פילוסופיה ותורות אידיאולוגיות שונות היו דבר שבשגרה. לאור זה, קל יותר להבין איך הפך עוז לדמות כל כך מעניינת, רגישה ובעלת שאר רוח.

לא נותר לי אלא להוסיף שאני מצטרפת לכל הסופרלטיבים שכתבו כאן על הספר לפניי ולקוות שאמצא עוד ספרים ברמתו.

גל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

16 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אל הספר ׳סיפור על אההה וחושך׳ הגעתי שהמליצו לי עליו בתגובה להמלצה אחרת שלי על ספר שמאוד אהבתי והתרגשתי ממנו. אמרו לי שגם הספר הזה הצליח לעורר בממליץ תחושות דומה. אני מודה שהתקציר לבדו לא מאוד משך ואפילו קצת סייג אותי (בעיקר השימוש בתיאור- אוטוביוגרפי), אבל החלטתי לסמוך על ההמלצה ועל הביקורות האוהדות באתר.

והפרק הראשון של סיפור על אהבה וחושך הרשים אותי מאוד. האופן בו עמוס עוז תיאר את הדרך בה מבצעים שיחת טלפון בין ירושלים לתל אביב, הוריד ממני מיידית כל שארית הסתייגות נוכח המילה -״אוטוביוגרפי״. מה שהתעצם מספר פרקים אחר כך, בפרק שהוא חובה גם ללא קריאת שאר הספר, בו עמוס עוז כותב על הקורא הרע והקורא הטוב (אולי הייתי שוקל המשגה אחרת לתיאורים הנכונים שנתן שם) ובעצם על מהי קריאה ומה היא יכולה להיות. ככה עמוס עוז הכין אותנו- אני הולך לכתוב את זכרונותיי, אבל אתם תקשרו אותם לעולמכם. הסבתות והסבים, הדודות, החברים, המורים, השכנים ואף אלו ששמותיהם מוכרים- ביאליק, זלדה עגנון, בגין ובן גוריון- כולם קצת שלי ומסופרים מנקודת מבטי, אך לשם ההסתכלות הפנימית שלכם. ואחרי הצעה זו, וההצהרה כי מה שהוא כותב איננו וידוי והוא אינו ערב לדיוקו של כל פרט, יצאתי לדרך.

והספר הזה סוחף. אני מודה שלקח לי כ 100-200 עמודים כדי להתאהב אבל זה אכן קרה והופיעו כל התסמינים להיותי מאוהב בספר, החל בשמירה קנאית עליו מכל משמר, עובר ב״ליטופים״ בדפים- הלוך ושוב, לקרוא שוב את הפסקה, לחזור אל דמות שהוזכרה מזמן עכשיו כשעלה פה איזה רעיון חדש (ולא קשור), וכלה בתחושת הזכות- הזכות לקרוא עוד עמוד, ולהנות מהספר תוך כדי. לא אחר כך כשאסיים אותו, לא כשאגיע לסוף וייחשף הפאנץ׳, אלא עכשיו, כאן, כשעולה חיוך, כשהעיניים נעשות לחות.

לא אחת שאלתי את עצמי (ואת חבריי שישבו לצידי וזיכיתי אותם בפסקה או שניים שנגעו בי או הרשימו אותי) ״איך כותבים ככה?״. איך לוקחים זיכרון, שאצל רובנו הוא מעורפל, ומפיחים בו לא רק את חיי אותו הרגע, אלא את חיי כל אותם הרגעים של אלה שקראו אותו. איך בכלל זוכרים להתייחס לכר הדשא, לשירת הציפורים, למגע האבן, לצבע הבגד, לצליל הדריכה ולנוף הנשקף מהחלון שבעצמו נכלל כחלק מתיאור הנוף של ההתרחשות. פעם הייתי שואל את עצמי- למה לטרוח כל כך בפרטים הקטנים שבמילא הקורא לא יזכור, כאשר עדיף פשוט להתייחס לעיקר וככה לקצר מאה דפים. אבל היום אני מבין, והספר הזה גרם לי להבין עוד יותר ולקשר בין הצליל שזימזמה הציפור באותו רגע לבין מה שיושב שם אצלי, בפנים, בתוך הלב.

המורכבות הזאת שעמוס עוז מוסיף לכל דמות, עצם וצלם מזיכרונותיו, גורמת לך תחילה לחשוב שחייך משעממים ושנולדת בזמן ובמקום ולאנשים הלא נכונים. שגם אם היו לך כל הכלים הספרותיים, לא היית יכול להוציא יצירת אמנות שכזאת שתעניין מישהו. ואז מגיע השלב בו הוא שוזר את מחשבותייך אלה באלה שלו וחושף מעט על מה שהביא אותו מידי אותן מחשבות אלה ממש, לכדי כתיבה. עוד חלק בספר שנחרט אצלי בזיכרון...

ואזכורי הגיבורים הספרותיים, ואיזכורי היצירות, והעושר הלשוני בו הוא משתמש והעושר הלשוני עליו הוא כותב, והחיבה למילה הכתובה שצפה שמה לאורך כל הספר, כל אלה מוסיפים להנאה מהספר הנאה מספרות בכלל, ומקריאה, ולי באופן אישי, כמי ש״חוטא״ בכך לפעמים- מכתיבה ויצירה.

בקיצור הנאה צרופה. כתיבה משגעת. והרבה כבוד ל״תחבולה״ שעם היות הספר אוטוביוגרפי, ועם כמה מילים נכונות בתחילתו, הצליח עמוס עוז להכניס את הספר עמוק למקומות שלא הרבה ספרים אחרים שקראתי, וגם כאלה שאהבתי הגיעו לשם.
omers 15 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רגע של וידוי (כמה מרענן,כאילו לא כל ביקורת פה היא וידוי אינטימי):אני לא אוהב ספרות עברית.כביכול מין פרדוקס,איך אפשר לא לאהוב ספרות בשפת האם שלך,אבל מה לעשות,כזה אני,מלא סתירות.יש לי בעיה עם הספרות העברית,ספרות המקור העברית יש לדייק. ובטח אתם שואלים,אבל מה הבעיה שלך איתה,הרי יש כל כך הרבה ספרים נפלאים בעברית.
טוב,אני חושב שזה קשור למה שאני מחפש בספר.
כשאני קורא ספר,אני רוצה לרגע להתנתק מאיפה שאני נמצא,מפתח תקווה,מישראל שסועת הקרבות,מהמשפחה הגרושה שלי,מהחיים המסובכים שלי,מהשיעורי בית מהמבחנים ומהבית ספר,להתנתק לרגע מכל העיסוק הזה של אלוהים-אני-צריך-להשקיע-שיהיו-לי-בגרויות-טובות-ואז-אני-אתקבל-לרפואה-שזה-חלום-חיי.ופשוט לרגע להיות באנגליה הויקטוריאנית,עם גינונים של ג'נטלמן,או לרגע בניו יורק,הולך ברחובות הקפואים.אני לא רוצה לקרוא על ריקי ושמוליק מחדרה. נכון,זאת סוג של הכללה לגבי הספרות העברית.הרי לא הכול אותו דבר,ולכל כלל יש יוצא מין הכלל.
אבל עדיין,זאת מין תפיסה כזאתי שליוותה אותי כל הזמן הזה,וקשה לי להתנתק ממנה.
אבל אחרי ששלוש שנים המורה שלי לספרות לא הפסיקה לשבח את הספר הזה,על זה שהספר הזה הרטיט את חייה,זעזעה אותה מרוב שהוא טוב,שמגיע לעמוס עוז פרס נובל,אז החלטתי לנסות,ומקסימום אני לא אוהב.

הספר הזה,סיפור על אהבה וחושך,הוא סיפור חייו של עמוס עוז.עמוס עוז מתאר את חייו,החל מילדותו בירושלים ועד חייו הנוכחיים בערד.משפחתו של עמוס-משפחה גלותית שכל צד הגיע ממזרח אירופה,משפחה של משכילים שהגיעו לארץ ומצאו את עצמם כמובטלים או כעובדים בעבודה שאינה מממשת אותם.כך אביו של עמוס עוז נידון לעבוד כספרן ולא זוכה להערכה כחוקר ספרות.
לאורך הספר מבליחים לרגע דמויות היסטוריות,ונראה שעמוס עוז הוא אחד האנשים בעלי הכי הרבה מזל בתולדות ישראל.עמוס עוז זכה לפגוש את דוד בן גוריון,את זלדה,את עגנון,את טשרניחובסקי ועוד הרבה דמויות היסטוריות מופלאות מהיסטוריית ישראל.
אבל זה בעצם לא העיקר בספר.כי הספר הוא מעין מסע שורשים של עמוס עוז לחקר משפחתו.הוא ראיין את בני משפחתו (שעדיין חיים) שסיפרו לו על חייהם בגלות.מהם,למד על אהבת המולדת,על זה שאין לנו ארץ אחרת,שרק בישראל לעם היהודי יש מקום.אבל עמוס עוז נקרע בין ההשקפה הימנית הזאת כביכול לבין ההשקפה שלו,ששמר בלילות בקיבוץ חולדה מפני הערבים המסתננים שרוצים לעשות פיגועים,ובשיחה עם אחד "הזקנים" הבין שהערבים בעצם רק רוצים את ביתם בחזרה,כי היהודים באו,והערבים פחדו אז הם ברחו.ככה עמוס עוז נקרע בין ההשקפות האלו,והוא מצליח להראות בספר בצורה אובייקטיבית עובדות היסטוריות,ומציג את שתי ההשקפות בצורה שווה למרות שהוא מעיד על עצמו שהוא נוטה לכיוון השמאל.

אבל לא בפוליטיקה עסקינן.הספר גם מתאר את חייו של עמוס עוז כילד יחיד,שנגזר עליו להמציא לעצמו שעשועים מכורח היותו ילד יחיד.הוא גם מתאר את אמו,החל מחייה בגלות ועד התאבדותה.ההתאבדות בעצם לא מתוארת באמת,עמוס עוז לא מספר מה קרה ברגע ההתאבדות,איך היא התאבדה.הוא הולך סחור סחור,ומראה את הלפני ואת האחרי,את ההיעדר.

הספר הותיר על רושם,שהספרות העברית יכולה בהחלט להשתוות לספרות המתורגמת,ואולי נפתח לי פה צוהר לעולם שלם של ספרים שעד עכשיו נמנעתי מהם...
dushka

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אתמול, בשבת הגשומה, תוך כדי שילוב בין קריאה, שינה, בישול וילדים, כשכולם יוצאים מעט חסרים, צלחתי, לאחר שישה שבועות של התמודדות, את מאת העמודים האחרונים של סיפור על אהבה וחושך.

קריאת הספר דורשת אורך נשימה, שחסר לי כרגע, וקשה לי לדמיין את אורך הנשימה הנדרש כדי לכתבו, ולא רק בשל אורך היריעה אלא גם בשל עומקה.

הספר הוא שילוב של יופי רב (זכורים לי במיוחד התיאורים החיים של ביתו של הדוד יוסף ושל וילה סילואני בשיח' ג'ראח), כבוד לעושרה של השפה העברית הן מצד הכותב והן מצד הדמויות, התמודדות אוטוביוגרפית אמיצה עם ההורים, המשפחה ותהליך ההתבגרות, הצצה מסוגננת לחייהם של ידוענים ותיקים (טשרניחובסקי, עגנון, זלדה, בן גוריון ועוד), תיעוד של השפה המשפחתית הפרטית ויחסי הגומלין שלה עם השפה הלאומית דאז וגם תיאור של התהליכים המעצבים שגרמו לעמוס עוז הילד להפוך לסופר.

אני צעירה בדור אחד מעמוס עוז, אך את רב שנות ילדותי ביליתי אצל סבתי מה שגרם לתיאורים המשפחתיים להיות מוכרים מאוד. ההתרפקות הרובנאית (אצלנו זה קובלאית) על ארץ המוצא מול ההתנערות מכל מה שגלותי,הפרות הקדושות, הדברים שהשתיקה יפה להם, השימוש בשפה כמסך במקום ככלי תקשורת, מטבעות הלשון, הרשעות הטבולה במתיקות מזויפת של סבתא שלומית, הנהנתנות, הגינונים והפטריוטיות של סבא אלכסנדר, המלנכוליה הנוסטלגית של אמא פניה, כל אילו היו לי כחברים ותיקים, חלקם מעלים חיוך של הכרות וחלקם מעוררים כאב.

החזרות הרבות לאורך הספר הפריעו לי כי הן הפכו, לדעתי את הדמויות למיתולוגיות במקום להשאיר אותן בגודלן המקורי. העדפתי ספרים כמו "לקסיקון משפחתי" של נטליה גינצבורג או "כאשר הייתי נער קטן" של אריך קסטנר, שגם הם עסקו בדרכם בתיעוד אוטוביוגרפי של היסטוריה פרטית ולאומית, אך עשו זאת באופן יותר מינורי ורך.

לסיכום זהו ספר טוב, אפילו מאוד אבל בניגוד לקודמתי לא אקח אותו לאי בודד. פעם אחת הספיקה לי בהחלט. מחר ארוץ להחזירו (באיחור) לספריית גבעתיים ולקחת לי במקומו משהו קליל, חמוד ובלי הורים.

מנטה 12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אז זהו, אחרי שנים שהספר הזה ישב אצלי על המדף ועבר מדירה לדירה וחיכה בסבלנות יישמתי אותו. בהתחלה זה נראה לי כמו אתגר, אבל מהר מאוד גיליתי עניין רב. תחילה בהקשר משפחתי אישי, השורשים המשותפים לעיירה היהודית שממנה הגיע פרופ׳ קלויזנר ובהמשך בתיאור האווירה של ירושלים והמדינה החדשה שבדרך. תיאור המלחמה, תיאורי ירושלים, סיפורי המעשיות הפולניים והתיאור הקרוב קרוב קורע החב של פרידת האם מהעולם. ספר ומומלץ מאוד. שמתי לי משימה לסיים אותו לפני לידת בתי הבכורה, עכשיו אני מוכנה... היתי רוצה פחות להרגיש את העצב.
כלנית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הייתי בת חמש, בדיוק, כשהתחלתי לבקר בגן החובה. מהר מאוד לימדה אותי אימא שלי, שהיתה מטופלת באחי התינוק, ללכת לגן לבד ואף לחזור. הרגשתי גדולה, וחשובה ובמיוחד עצמאית. היא אף הזהירה אותי מכל מיני טיפוסים. הסבירה שלא כל האנשים טובים. התריעה לא לקחת ממתקים מזרים ויחד עם תחושת העוצמה הגיע גם פחד גדול. למדתי את הדרך הבטוחה לגן דרך הרחוב הראשי, אבל תמיד שמחתי לעבור גם דרך הגן הציבורי החבוי בין הבתים. אהבתי לשחק עם הפחד להראות לו שאני חזקה יותר. כל פעם שהצלחתי לצלוח את הדרך השניה, הרגשתי חזקה יותר.

בדרך הביתה עברתי בסמוך למכולת השכונתית שלנו. קנינו שם יומיום עם רשימה מאימא. אסור היה לקנות ממתקים או שאר דברים שהלב חפץ. יום אחד כשחזרתי מהגן רציתי כל כך מסטיק. נכנסתי למכולת ולקחתי לי חבילת מסטיק "עלמה". המסטיק בחבילה הצהובה עם צדודית של בחורה בטעם מנטה. האיש מהמכולת שאל אם אימא מרשה ואני בביטחון של בת חמש, שחושבת שאף אחד לא יידע ולא אתפס, אמרתי לו – אימא מרשה. את המסטיקים, כמובן, הייתי מוכרחה להחביא, לא יכולתי ללעוס אותם ליד בני המשפחה.

אחר הצהריים וליבי מתהפך מחרדה שהולכת וגוברת. אני כמהה שמישהו כבר יידע שלקחתי מסטיקים ללא רשות מהמכולת כדי שאוכל להוריד את נטל האשם מעל ליבי. אני מדוושת על התלת אופן שלי לאורך שביל הכניסה לבית. מגיעה עד לשער. מציצה החוצה לרחוב, לראות אם מישהו מגיע וחוזרת עד דלת הבית ושוב יוצאת לנסיעה ארוכה עד השער. ואז בלה הגיעה. בלה היא אימא של דורית החברה הכי טובה שלי. בלה מלטפת את ראשי. שואלת לשלומי ואם אימא בבית ומוציאה מכיסה... חבילת... מסטיקים... של "עלמה".... בשבילך. היא אומרת במתיקות ובליבי האבן גדלה ועוד יותר מעיקה.

"ספור על אהבה וחושך" הוא אוסף של ספורים כאלה. ספורים שמרכיבים את החיים. אני בטוחה שלכל אחד מאתנו יש סיפורי ספורים כאלה, חלקם סיפורי חיים יומיומיים, אולי זניחים וחלקם ספורים שמפגישים אותנו עם אירועים גדולים של האומה. חלקינו עברו חיים שלמים ונפגשו רק עם אנשים אחרים כמותם ולחלקנו, שפר גורלם ואת חייהם חצו אנשים גדולים או אנשים מפורסמים שאנו יכולים להתהדר ולהתקשט בהיכרות אתנו.

ובמיוחד אילו היינו יכולים להיות עמוס עוז ולקחת את כל החומרים האלה ולחבר ביניהם לכדי יצירת מופת מרשימה ומדהימה. המחברת בין האישי לבין הכללי. בין מה שקורה בתוך חדרי חדרים בפרטיות הכי גדולה של האדם באינטימיות שלו עם עצמו ועם האנשים הקרובים לו ביותר לבין מה שקורה במרחב הכללי, בבניין המשותף, ברחוב בו אני גר, בשכונה שלי בעיר שלי במדינה. איך המרחב האישי מתערבב עם המרחב הכללי לכדי חיים שיש בהם הכל, עצב ושמחה, לידה ומוות. אושר ומפחי נפש.

ליום הולדתי ה-50, שחל ב-1.9 (ותודה לכל אלה ששלחו לי ברכות ליום ההולדת) קיבלתי את הקורא האלקטרוני -"עברית". הספר הראשון שהורדתי "סיפור על אהבה וחושך". בהתחלה נהנית מכל רגע. כייף לקרוא בו, בקורא האלקטרוני. קראתי לו "נלסון" כי ביקשו ממני לכנות אותו בשם. אולם שמו של הקורא האלקטרוני הוא כבר ספור אחר, שאין זה המקום או הזמן לפתוח אותו. הספר הוא הנאה צרופה. אין עליו, על עמוס עוז ועל כתיבתו. בהתחלה בני הבית שלי ידעו, שאין ארוחות אין כביסה נקיה ואין אימא קשובה... אני בספר. קיוויתי שהספר יתקדם יותר מהר אולם עד מהרה הבנתי שזה ספר מסוג אחר. היה לי קשה עם הניתוחים של עמוס עוז. חלקו של הספר רומן וחלקו ניתוח ספרותי, מעמיק וקודח. הוא התקדם לאיטו. חלקים ממנו קראתי בשקיקה וחלקים אחרים היה קשה לי מאוד לצלוח. אני לא זוכרת הרבה ספרים שקראתי אותם לאורך שלושה חודשים. ספרים שנמשכים לי, אני מפסיקה באמצע, ואילו זה, נמשכתי אליו למרות שבחלק מהזמן חשתי שזהו, את הספר הזה לא אסיים, ושוב חזרתי אליו.יש גם מעט מאוד ספרים שאני חוזרת לקרוא בהם שוב. נראה לי שזה ספר שאקרא בו שוב ואולי גם שוב ושוב.

ובאותו היום, לפני שנים רבות, לפני השינה, אימא אמרה לי, שהאיש מהמכולת סיפר לה, שלקחתי חבילת מסטיקים ורשמתי, ובטח שכחתי לספר לה שלקחתי אותם וזה לא נורא. אבל בפעם הבאה, כך היא אמרה לי בקולה הרך, אל תשכחי לבקש רשות ולספר. לילה טוב, היא נישקה אותי. עברה רק שנה אחת שבלה לקחה את דורית, חברתי הטובה, ועברה לגור עם כל המשפחה בעיר אחרת, אפילו לא רחוקה ומאז אנחנו לא בקשר. אבל באותו לילה כשאני במיטה החמה והבטוחה שלי,בחדרי הקטן, חשבתי שאני הילדה הכי מאושרת בעולם.

אביבה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סצנה אחת מרבות: המשפחה הולכת לבית המרקחת כדי לטלפן לדודים.
מצלמה אינטרנטית לא באה עדיין לעולם, אבל לבשו לאירוע בגדי חג. כי לא בכל יום מטלפנים לדודים. וגם הסתרקו.
ובאו, וחייגו, ואמרו שלום, ומה שלומכם, ושלומנו טוב, מקווים שגם אתם בקו הבריאות, והתאמצו חזק חזק למצוא עוד משהו להגיד. כי הרי הודיעו על השיחה במכתב שבועיים מראש, כדי שהדודים יתכוננו ויגיעו לבית המרקחת שלהם בזמן.
ועל הכל פרושה תמונת התשתית של עוז הילד: חוט הטלפון היוצא כחץ שלוח מבית המרקחת בירושלים, מעפיל על הרים, גולש מגבעות ומגיע כל עוד רוחו בו לבית המרקחת ביישוב של הדודים, אי שם בעולם הרחב שמחוץ לירושלים.
אבל ככה לא כותבים ביקורת. מחר אמחק ואכתוב ברצינות. ואם לא מחר אז מחרתיים. אז למה כתבתי עכשיו? כי לא יכולתי להתאפק. הסצנה הזאת מייצגת לי את הספר. אם חז"ל היו רושמים פתגם בנוסח "איזהו סופר", בטח היו כותבים כך: "איזהו סופר? היודע ללכוד בקצה צפורנו של עטו גרגר קטן, להתבונן בו בזכוכית מגדלת ולראות בו עולם ומלואו, כאילו היה כדור בדולח, ולכתוב על גביו תלי תלים של מילים."
שרית הקריתית 11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחד הטובים אם לא ה.....
בניגוד לדוגמניות , שחקני כדורגל וזמרי רוק, סופרים מרוויחים מהגיל והנסיון , בעיקר את היכולת לא להיות זקוק בצורה נואשת לאותם הקוראים את הספרים ,משנפתר הצורך לרצות את הקורא יכול הסופר לכתוב ספר מופת, כמו סיפור על אהבה וחושך המנתח בסכין חדה מערכת יחסים מורכבת בין בני אדם , שהוא עצמו הכיר , ידע, ואם זאת יכול היה ליצור מספיק מרחק ריגשי שלא הפך את הספר לאוטוביוגרפיה רכלנית אלא ראי לנפש האדם .

שרית בוטבול
סימניה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לכבוד ט"ו באב רציתי להמליץ לכם על המועמד למאהב הגרוע ביותר בעולם לפי מגזין יוקרתי מחו"ל.

התואר Bad Sex Award שמעניק המגזין Literary Review

לסצנת המין הגרועה של השנה בספרות נבחרה מתוך הספר 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז .

כן , עמוס עוז נבחר לסופר הגרוע ביותר של סצנות מין.

אינני יודע מי השופטים של המגזין, אני גם לא יודע מהי סצנת מין ספרותית טובה יותר מאשר היכולת לענג את הקורא ולשחק משחק מקדים מעל 50 עמודים .

בחרתי לתת לקורא הצצה אל חדר המיטות של עמוס עוז ולהראות לכם כיצד הסופר הרגיש כל כך מתאר את יכולת ההקשבה של סבו, סבא עם כאלו יכולות לדעתי הוא מאהב נפלא.

והנכד יודע את מעשה האהבה כפי שאף אחד מהשופטים של המגזין אינו עשה לעולם :



"הוא הקשיב,


לא סתם העמיד, מתוך נימוס, פני מקשיב, בעודו מצפה בלי סבלנות שהיא תגמור ותשתוק כבר.


לא היה חוטף את משפטיה של בת שיחו ומסיימם בקוצר רוח במקומה.


לא קטע אותה ולא קפץ אל תוך דבריה כדי לסכם אותם ולעבור כבר הלאה.


לא היה מניח לבת שיחו לדבר אל האוויר בעודו מכין בינתיים בראשו מה ישיב לה כאשר תסיים סוף ,סוף.


לא היה מעמיד פני מתעניין או נהנה, אלא התעניין ונהנה באמת, נו מה: סקרן בלתי נלאה היה.


לא היה קצר רוח, לא חתר לסובב את השיחה מן העניינים הפעוטים שלה אל העניינים שלו, החשובים.


להיפך: מאד- מאד אהב את העניינים שלה. דווקא נעם לו תמיד להמתין לה, וגם אם האריכה היה ממתין לה ומתענג בינתיים על פיתוליה.


לא מיהר, לא האיץ, היה מחכה לה שתסיים, וגם כשגמרה לא התנפל ולא חטף אלא אהב להמשיך להמתין לה:


אולי יש לה עוד קצת ? אולי יבוא לה עוד גל ? אהב להניח לה לאחוז בידו ולהוליך אותו אל המקומות שלה, ובקצב שלה, אהב ללוות אותה כמו חליל המלווה את הזמרה.


אהב להכיר אותה, אהב להבין , לדעת.


אהב לרדת לה עד סוף דעתה, ועוד קצת. אהב להתמסר, נהנה היה להתמסר עוד יותר מאשר להתענג על התמסרותה.


ובעדינות : לא חישב חשבונות, לא היה חוטף לו את שלו, אף פעם לא מיהר, אהב לשוט ולא היה נחפז לעגון . "



כך מתאר עמוס עוז בספרו "על אהבה וחושך" את סבו אשר אהב נשים ואהב לדבר .

וכך גם צריך לקרוא את מעשה האהבה בעברית ואת עמוס עוז.

מי שרוצה לאהוב ובעיקר ללמוד על אהבה אני מזמין אותו לקרוא את הספר כולו.
יוהנס1

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחרי שקראתי הרבה מאוד ביקורות והמלצות נלהבות על הספר הזה ניסיתי לקרא אותו. לצערי, זה לא הצליח בפעם הראשונה. לא הצלחתי להגיע לעמוד 10. הוא איטי מדי לטעמי. מאוד יתכן שאנסה פעם נוספת, ואצליח לקרא אותו. זה קרה לי כמה וכמה פעמים עם ספרים אחרים.
גילי נוה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הזה מאד שונה מספריו האחרים של עמוס עוז בכך שהוא קריא. ולא רק שהוא קריא הוא גם מרתק. אני לא אוהדת של ספריו ולפני שהגיע ספר זה לידי אודה על האמת שמעולם לא הצלחתי לסיים ספר שלו. אבל טוב ששוכנעתי לקרוא אותו כי מדובר ביצירת מופת. תוך כדי קריאה אפשר ללמוד קצת הסטוריה על תקופת המצור וראשית המדינה עם הדמויות המגוונות שאכלסו אותה.
עמיר

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אהבתי מאד. שמעתי ממספר אנשים שהספר ארוך מדי. אולי. אני בכל מקרה הצטערתי שהוא נגמר. כיף לדעת שספר כזה מחכה לך בסוף היום.
ספרים קודמים של עמוס עוז שקראתי, השאירו בי טעם חמצמץ משהו, כך שבשלב מסוים החלטתי לא לקרוא עוד ספרים שלו. בעקבות ההמלצות החמות כאן בסימניה, לקחתי בחשש מה את "סיפור על אהבה וחושך", תוך הנחה שודאי אתאכזב.
מה שמפתיע ישר מהתחלת הספר זו הרוח הצעירה שנושבת ממנו. הרגשתי שאני קורא סופר צעיר ומבטיח, שכותב בתנופה וחיוניות ועם רגישות מיוחדת לפרטים.
עמוס עוז כותב על ילדותו, על משפחתו ועל הדמויות שהקיפו אותו באהבה, בהומור ובכאב. הוא מתעמת בצורה אמיצה עם זכרונות הילדות הכי כאובים והכי משפילים (בכמה מקרים פשוט לא הצלחתי לתפוס איך מישהו בכלל מעלה בדעתו לשתף את כל העולם בפרטים כל כך אישיים).
נראה שעוז בחר לצאת למסע היסורים הזה, החושפני כל כך, כי זוהי כנראה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השדים שרודפים אותו, ונראה שלא חסרים כאלה.
חוץ מהממד האישי, יש בספר ממד היסטורי מרתק. ימי המצור על ירושלים, ימי קום המדינה, הסכסוך היהודי ערבי, כל אלה זוכים כאן לטיפול יחודי, שמעביר בצורה יפה את ההיסטוריה של הציונות.
הפעם נשארתי עם טעם של עוד.

למי שמעונין, אני ממליץ על עוד שתי אוטוביוגרפיות שמאד אהבתי:
לקסיקון משפחתי - נטליה גינצבורג
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=21678
נערות - ג'. מ. קוטזי
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=129959
נטעלי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מקסים, מרתק ומרגש מאוד, אחד הטובים שקראתי בשנים האחרונות. אהבתי את האופן שבו נשזרות ההיסטוריה האישית בהיסטוריה הלאומית וניתנת לקורא הצצה הן אל עולמו הפנימי של הילד-נער המתבגר בשנים כה קריטיות לעיצוב אישיותו ולעיצובה של המדינה הצעירה בשנות הקמתה.
אני אוהבת את שפתו של עוז, את היכולת שלו לקחת את הקורא של שנות ה-2000 ולהעביר אותו את אותה תקופה רחוקה ומיוחדת, תקופת קום המדינה, מלחמת העצמאות, ההתנגשות האידיאולוגית החריפה בין הרוויזיוניסטים לסוציאליסטים, להפגיש אותו עם דמויות קאנוניות כמו ש"י עגנון, שהיה שכנו של אחי-סבו של עוז (פרופ' קלוזנר אשר הטיל צל אקדמי על אביו של עוז), עם זלדה, שהיתה מורתו של עוז בבית הספר היסודי, עם בן גוריון (במפגש משעשע בין עוז החייל בן ה-20 לבין הקשיש העוצמתי, שעוז מפיח בו חיים בתיאור מוחשי עד שדמותו קמה ממש לנגד עינינו) ועוד.
במיוחד נוגעת ללב בדידותו של עוז כילד, אשר ניצב לבדו, כילד יחיד, אל מול המתחים בתוך משפחתו, החרדות מפני העתיד לבוא (תום השלטון הבריטי בצל העויינות הערבית המופגנת), אימי השואה שמחלחלים אל תודעת תושבי היישוב ועוד ועוד.
נחמד לראות את האיזכורים של עוז לספריו האחרים (מיכאל שלי, מנוחה נכונה, המצב השלישי ועוד) - שהרי סיטואציות שונות בספרים אלה נשאבו הישר מתוך חייו.
מרתק לקרוא כיצד הפך הנער תולעת הספרים לסופר, את החשיבות שמלאו הספרים בחיי אנשי היישוב אז ובחייו שלו הוא, כמו למשל הקטע בספר בו הוא מתאר כיצד בשעות הערב היתה ירושלים כולה תחת עוצר הבריטים - כותבת ספרים, שכן לא היה בנמצא אינטרנט, מוזיקה, טלויזיה או תעסוקה תרבותית אחרת.

אין לי אלא להמליץ בחום על קריאתו של הספר לכל מי שרוצה להכיר יותר טוב את ההיסטוריה של הארץ, ממקור ראשון, רהוט ורגיש כמו עמוס עוז.
עם זאת, הספר ארוך (600 עמודים) ואינו מתאים לדעתי לקוראים צעירים יחסית. את היחסים המורכבים של עוז עם הוריו, למשל, כדאי לקרוא בפרספקטיבה של גיל בוגר, לטעמי.
קוראת כפייתית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אילולא הייתי חוששת להשחית ספרים, הייתי מלווה את הקריאה בסימוני מארקר זרחניים.

להאיר ולשנן כמה אמיתות והבחנות דקות כתער שהובאו בספר, כאלה שיעמדו במבחן הזמן.

זה לא ממש ספר קריאה.

זהו ספר פסיכולוגיה, הגות, הסטוריה.

בעיקר, זהו ספר לאוהבים לקרוא ולכתוב בעצמם.

נהניתי.
יעלי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר שקשה היה להניחו לרגע, סוחף ושואב אותך אליו,
יש לציין כי הקריאה בו אינה קלה אך היכולת המופלאה של עמוס עוז לרתק לסיפור חייו, ואציין כי למרות המרחק הרב בין חייו וחיי, מצאתי נקודות רבות בהם חשתי שהספר נכתב עליי , ואני חלק ממהלך העלילה.
כתיבה מופלאה ומשובחת.
אלאבמו

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ראשית חלה חובה להביע חרטה על קריאתו המאוחרת של הספר,ובזמן שחלף בלעדיו נותר חלל.

הספר נחשב בעיני כמשאב סיפרותי האוצר בתוכו תעצומות נפש בלתי נדלות של סופר המטמיע בדפיו את דברי ימי טרום המדינה, לצד חוויות ילדותו עד למימוש כמיהותיו כסופר.

הספר מסייע להבין ולהפנים באופן נרחב את הסיגנון הסיפרותי היחודי והמיוחס לקבוצה נכבדה של סופרים המפליאים ביכולתם לתאר את סיפורה של העיר ירושלים בעשורים הראשונים של המאה העשרים על תושביה העשויים ללא חת ששרדו מהקשות שבתקופות בטרם קמה המדינה.

יש מקום להכתיר את הספר כיחיד ביובל סוער מאין כמותו המניע ומניב בנסיבותיו יצירה מופלאה זו.
אודי מור יוסף

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
היהירות העמוס עוזית הרחיקה אותי לזמן מה מהספר הזה, אבל לבסוף נכנעתי לבאז. אולי הספר הישראלי הטוב שקראתי (ימי צקלג של ס יזהר שאני שוקד על קריאתו בימים אלה אולי מתעלה עליו) אי פעם. הרבה רכות ואנושיות, הרבה חמלה ואהבת אדם.
חיים 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נפלא. קראתי אותו לפני כשנתיים ואני מתגעגע לכנות וליושר שלו בכל יום. הספר מתאר את ילדותו של הסופר. את יחסי עם הוריו בלשון מדויקת כתער. ספר קריאה חובה לכל אדם באשר הוא אדם. אני יצאתי ממנו אחרי קריאתו אחרת מהאדם שנכנסתי לקרואאותו
יניב

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוכל רק לומר שהיו קטעים בספר שהצחיקו אותי מאד. לדוגמא: תאורו של עמוס את מנהגי סבתו נעמו לי והצחיקו אותי. היו רגעים יותר משעממים יש לציין. למי שאוהב הסטוריה, למי שחשוב לו לשמוע על איך היה ואלו גלגלים כל מה שקרה מניע אצלו הרי שספר זה יעשה את העבודה.
מנגו סגול

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אמנם אני עדיין בלב הספר,
אך לא יכלתי להתאפק עוד מלכתוב את מחשבותיי ומה שעולה בי עקב הקריאה בספר מדויק זה.
איפשהוא, ממש בתחילת הספר, עושה עוז מעשה של יאמן
הוא מציג את הקורא הטוב אל מול הקורא הרע. הקורא הרכלן אל מול הקורא ששם עצמו בכל סיטואציה וניבנה ממנה. כמובן שהשוואה נעשית ביופי ספרותי רב כישרון , עוז קורא בקול לקורא הנוכחי להכנס אל כל זמות ולשים עצמו בכל מצב ולא ליפול לרצון לדעת פרטים צהובים על חייו של הסופר וכהנה וכהנה, משום שהיירה היא אוטוביגרפית מאוד , לקטע זה טעם רב והוא עורר בי המון דיונים פנימיים לכיוונים שונים.

בפעם הראשונה שהתחלתי לקורא זנחתי את הספר דיי מהר בעיקבות הבחנה זו, היה לי קשה עם הבוטות הנעימה הזו וכניראה בגלל ש פתאום מצאתי כי קיימים בי קווים ברורים והגיוניים למדיי של הקורא הרע כעסתי במקצת (ממש קצת)
לא הבנתי איך יכול להיות שאני כה מנותקת מעצמי ואין בי את היכולת ההיא לשים את עצמי ולראות את חוויות הסופר דרך עייני שלי, לא הרגשתי חשק עז לדעת על חייו של הפרטיים של הסופר, אבל גם לא התאמתי עצמי לגמריי להגדרה השנייה. לפניי ימים אחדים דיברתי עם ידיד שהציג לפני את סוג הקורא שחיפשתי: הקורא האסטתי: קריאה לשם היופי הספרותי, ניגון המילים, עצמתן היוחודית , השתלשלות העלילה- איכות ספרותית.
לאחר מות סבי (שבשלוש שנותיו האחרונות קרא את הספר לא באופן רציף אך לא עלה בידו לסיימו למרות שאהבו מאוד) שוב עלה בי רצון עז לקרוא את הספר וכעת אני ממש מוצאת את עצמי כקוראת הטובה על פי עוז.. שמה את עצמי ללא הפסק בכל סיטואציה, מוצאת את עצמי בילדותי, בריחות, בצבעים, בהרגלים קטנים, בחשיבה ובדרכים רבות. גם הקריאה האסטתית שלי אני מספקת בספר הזה במלוא עצמתה , וגם את הקריאה האינטלקטואלית שמשביעה את הרצון לידע כללי, להיסטוריה וכו. ..

ההנאה מהספר, הסיפורים בו, קצבו גדולה מאוד
ירושליים נגלית בהתפתחות מרשימה, נפש הסופר, נפש הדמויות והאווירה הקסומה של הספרות דאז וביכלל.

לכשאסיים את הספר, וודאי יהיה לי עוד כמה מילים להוסיף , אבל כעת אשמח לדעתי מה חושבים אתם על ה'קורא' שאתם. טוב או רע? רכלן או גליין? אסטתי? היסטורי? ידען? אינלקטואל? מגלומן? אינסוף כמובן.

שיהיה לכם המון אהבה וחושך , תהנו מהספר מאוד. שחר.
יוֹסֵף

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצוין, מרגש ואינטימי, פורט על נימים עדינים של ילדות, יחסי הורים ילדים בדור הקודם, אהבה ובדידות, עצב ותום.

תיאור ירושלים בימי המנדט ובשנים הראשונות של המדינה תמיד הקסים ומרגש אותי, כך שהרקע של הספר מתלבש אצלי נהדר. התיאור של אישים ידועים (טשרניחובסקי עגנון וזלדה, בן גוריון ובגין, ש"ה ברגמן ופרופ' קלאוזנר) בעיניים של ילד תמים או מתבגר מוסיפה חן לספר.

מומלץ מאוד.
אלה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בחמש מילים, הספר הישראלי הכי טוב שקראתי.
לביא

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר כתוב בצורה מעניינית ומושכת ,עמוס עוז מצליח להעביר ולהמחיש את תולדותיו ותולדות משפחתו. מומלץ לירושלמים ולמי שמתעניין בהיסטוריה של הציונות והמדינה.

יש מספר מקומות בספר בעיקר במחציתו הראשונה, בהם יש אריכות יתר ועודף מטאפורות ודימויים המכבידים על הקריאה.
אבל בסה"כ נעים לקרוא את הספר ואפשר לקרוא אותו ברציפות.

לא הייתה לי חוויה חזקה מהספר, אבל בהחלט שווה קריאה.

lavu_y

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רפפטטיבי, עייף ומכביד.
אז למה חמש כוכבים?
כי למרות המסע, זה ספר מעולה גם מבחינה ספרותית וגם מבחינת הסקירה ההיסטורית.
פעם התווכחתי עם שני "גויים" (חברים). הוויכוח הסתיים בזה שאמרתי שאני יהודי ישראלי וזר לא יבין את תפיסותיי.
בספר יש שני מונו/דיאלוגים (של הדודה והחבר קיבוץ) שמסבירים בדיוק למה.
א"ש

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר אנושי וכן מאין כמוהו. כבונוס - בנוסף לתיאור האנושי הנהדר והאינטימי- מכיל הספר הצצה אותנטית ונדירה לישראל של פעם ונותן פרספקטיבה מרגיעה ונכונה לגבי ישראל של ימינו. עם כל מה שעובר שם על האנשים, תחושות החרדה והסכנה, בסופו של דבר מדינת ישראל עומדת על רגליה וצולחת את האתגרים. אני חלוקה מאוד עם עמוס עוז בכל הקשור לעמדות פוליטיות, אבל יודעת להעריך את התיאור האמין, המרגש וגם המשעשע בחלקים נרחבים, של המציאות הישראלית והאנושית המוצגת בספר.
רוני 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפור על הרבה חושך ומעט אהבה. מצד אחד ללא ספק זהו אחד הספרים המרתקים אשר נכתבו (ונכון שאין לו קו עלילה..) מצד שני לקח לי זמן רב מאוד לקרוא אותו.
סיפור מבוא לכ''כ הרבה דבריםבעיקר מבוא לעמוס עוז אך לא רק. קל מאוד להבין דרך הספר דרך עיניו הבוגרות של הילד עמוס קלוזנר, להבין את ירושלים של קום המדינה, להבין את התנועה הקיבוצית בשנות ראשיתה של המדינה,
זהו ספר לדרכו של עמוס עוז מעין חלון לתוך חייו ספר אשר מוסיף נפח לכל ספריו של עוז.
דרך חייו של עמוס עוז מתוארים בספר בצורה מושלמת אירועים ודמויות אשר קרו במהלך חייו, (כ''ט בנובמבר אשר מתואר בספר-פסגת הספרות העברית) גם תיאור דמויות כגון בן גוריון ומנחם בגין לא ניתן למצוא בשום מקור ספרותי אחר.
ללא ספק זוהי יצירת חייו של עמוס עוז, הספר שכל סופר היה רוצה לכתוב.
פריצי אגסים

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לפני שקראתי את הספר הזה, לא הצלחתי להתחבר לעמוס עוז בכלל. הספרים שלו היו כבדים מדי לטעמי, לא זרמו וגם לא היה לי רצון להמשיך לקרוא. הספר הזה שינה הכל.
אין ספק שהספר הזה נכנס לרשימת עשרת הגדולים הישראלים שלי ומאוד מומלץ. היום אני קוראת המון עמוס עוז ומוצאת המון קטעים מתוך האוטוביוגרפיה הזו בספרים שלו. דווקא נחמד לקרוא קודם את האוטוביוגרפיה ואח"כ את הספרים (למרות שיש מי שטוען שעדיף קודם לקרוא את הספרים ואח"כ האוטוביוגרפיה - אבל מה זה משנה, בסופו של דבר נהנים!).
עם זאת, לא ממש אהבתי את הקטעים על תהליך הכתיבה של הסופר.
אליהו

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זוכרים איך קרמבו מ"מבצע סבתא" מלמד מישהו איך להיות אלוף בשחיה?"תתחיל הכי מהר שאתה יכול ,ואז תגביר את המהירות..."(הציטוט בערבון מוגבל מאוד של זכרוני המקרטע).אז מה הקשר בין קרמבו לעמוס עוז ירום הודו?ובכן,כשנדמה היה שעמוס עוז לא יכול להגיע לפסגות ספרותיות חדשות,הגיע ספר זה לשיא השיאים לדעתי,בו מר עוז זיקק את כשרונו ליצירה קנונית זו.דמיונו של הסופר עבד שעות נוספות,במשמרות כפולות ומשולשות כדי לשחזר ילדות וחיים של אבות אבותיו בגולה הרחוקה-ואיזה שחזור מרהיב!עושר השפה והדימויים,תאור דמויות מוכרות וחדשות והתמודדותו האמיצה עם משפחתו על בעיותיה מציבים את הספר הזה בפסגת הרומנים האוטוביוגרפיים ששיאו בפנייה מכמירת הלב של עמוס לאימו שהתאבדה.
טוביה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפור על אהבה וחושך

אין לי ספק שעמוס עוז הינו נפיל ספרותי, אחד בדורו ואני חש שקטונתי מלהתיימר לחשוב אפילו שבמילותיי אלה אני עומד לעשות עמו חסד.
אבל בהזדמנות זו אני רוצה לבטא את מורת רוחי מאותם ציידי רוח שמנסים להקטין בערכו, או ליתר דיוק מנסים להאדיר את עצמם על חשבונו.
מדובר בזרם כביכול, ספרותי כביכול שהערך העליון שלו הוא אולי אזלת יד קיומית, אולי בנק יצרים בעל זליפה מתמשכת ששום דבר לא כופר בו או מצדיק אותו אלא רק העובדה שהזליפה הזו אכן קיימת, הינה עדות לכך שהיא לא סתם קיימת, אלא קיימת בספרות העברית.
כשלקחתי לידי את "סיפור על אהבה וחושך" מיד שקראתי מה כתוב על גב העטיפה של הספר ראיתי לנגד עיני איזה דימוי מוזר ואמרתי לעצמי "הנה זו הולכת להיות הנפת ידו שמנפנפת במחי אחד את ערמת הזבובים שעטים על הפצע הפתוח".
אבל למרבה הפלא כל אלה שהיו אמורים להבין דבר מתוך דבר המשיכו וממשיכים לצייץ כאילו דבר לא אירע בשדה הספרות העברית.
אתה יכול להיאבק על דעתך כאשר יש אמירת דעה בצד שכנגד, אבל כנגד השתיקה, כל מה שנישאר לך זה להביט למעלה ולראות איך שתיקת השמים נראית מלמטה.
סיפור על אהבה וחושך הוא ספר מדהים, מרתק, רב עוצמה במידות בלתי ניתנות לתיאור (אני לא יכול לתאר עוצמה כזו).
לאורך כל הספר צומחות הדמויות אל המקום שאליו יגיעו בסופו וכמו שאין ביכולתנו לראות כיצד כוח הדלק מניע את המכונית שלנו, אבל יש באפשרותנו לראות את התוצאה – אנחנו נוסעים. כך בספר זה הכוח המניע סמוי מהעין, אבל תוצאת הכוח הזה גלויה ועוצמתית.
ממליץ מקרב לב.
בברכת קריאה מהנה.
טוביה רז.
קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפור מופלא בלשון יפיפיה וקולחת.החשק לקרא אותו דווקא הגיע כשריאתי אותו מוצג בחלון ראווה של כמה חנויות ספרים באמסטרדם לפני כמה שנים.נכנסתי ושאלתי כמה מוכרים עם זה באמת מומלץ וכולם הנהנו בהתלהבות יתרה,ובחרתי באופן לא צפוי להאמין להם.הפעם זה הוכיח את עצמו.
טלי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טוב, מתקדם לאט, ההתחלה קצת מעייפת, אבל בסך הכל אהבתי אותו. עמוס עוז כותב טוב.
מירב

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זהו ספר מהסוג שקשה לקרואו ברצף אבל תמיד כיף לקרוא בו כמה פרקים ולתת להם זמן להתעכל במחשבה.
לבד מהתיאורים היחודיים עוז מביא גם כמה נקודות מבט מעניינות- בעיקר על ספרים וכתיבה- שכיף להתעמת איתן ולהפוך בהן.
לא ספר "קליל" אבל בכל זאת מהנה.
סבטלנה כהן

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ארוך.
כבד.
לא הצלחתי לצלוח מעבר לשליש.
שרה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחרי שעוברים את חמישים העמודים הראשונים אי אפשר להניח אות וכשנגמר הצטערתי שנגמר. החזיר אותי לשכונת ילדותי בירושלים.
אלאפנטוס

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כן מותר לאמר את האמת ! אם היה מדובר בספר שכתב איזה סופר אלמוני ללא יחצנות ומסע פרסום ,הספר הזה לא היה נמכר ביותר מאלף עותקים
המלך הוא עירום
כמו המשפט המפורסם :מה קדם למה ?הביצה או התרנגולת?
רחוק מלהיות חזק
אלפאנאטוס
אורח

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יש שם רק חושך...
Nato

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יילך איתי לאי בודד! (ושיבוא אליי בקרוב, אמן).
עמוס עוז במיטבו
רוני פ.

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טוב שכדאי לקרוא אבל הייתי מקצר אותו בחצי.
רנדי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
וידוי של ממש. עמוק, מרגש, אמיתי, אמיץ.

סיפור אינטימי על רקע היסטורי, ספר שנקרא בנשימה אחת...

אני פשוט מקנאת במי שעוד לא קרא והתענוג עוד לפניו. :-)
מירה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לעניות דעתי, הספר הטוב ביותר של עמוס עוז.

יוסלה אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר הזה לפני שנים והתרשמתי ממנו מאוד, לא הבנתי אז ואיני מבין כעת איך עמוס עוז זכר את כל הפרטים על ילדותו על הקורות אותו
את הספר אגב קבלתי במתנה מאת קרוב משפחה שלו מר אליצדק זל
ספריית מגדלים אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
- ספר שקשה לקרוא אותו. מתאר מאוד יפה, אבל חוזר על עצמו. (שולמית ו.)
רותי אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר שיש בו הרבה עיניין לכל המציצנים וכתוב כמו סיפור אהבה של דוקטורנטית בינונית המאוהבת בנושא שאותו היא חוקרת. הסך הכל נשמע כמו סיפור אהבה עצמית של עוז בעצמו ובנושא חייו.
הציפיה היתה עצומה - התוצאה ממש אכזבה גדולה.
המכשפה נחמוש

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
איזה ספר ואיזה סופר כל הכבוד על הפתיחות ועל התעוזה אין עליך עמוס עוז
אלזה

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מלנכולי כהרגלו. ירושלים הקצת עצובה של פעם ומשפחה קצת עצובה של פעם.
אחד

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה. לדעתי הטוב ביותר של עמוס עוז. נגמר מהר מדי למרות כובדו.
shortcuts אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא הצלחתי לסיים.
יורם

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוטוביוגרפיה נחמדה לא מתפתח וחוזר על עצמו...
דודי המבשר

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר עב-כרס ועב-מידע . שווה כל עמוד.
דנה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זה ספר מעניין רק התחלתי לקרוא אותו אבל אני חושבת שזה ספר נחמד וזה נראה אני לא יודעת אם הוא אמיתי אבל זה נראה מאוד אמיתי
חמדת

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הטוב ביותר שלו .נכתב מהבטן של הסופר. איני מהמעריצים שלו בדרכ.
spring-dew

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר שיכול להוביל את עמוס עוז לפאתי פרס נובל לספרות. לא כל הספרים שלו באותה רמה אך זה ללא ספק הטוב שבהם. אהבתי מאד
doron

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ללא ספק הטוב ביותר של עמוס עוז.
החיים האמיתיים מרתקים מכל בדיה.
עזי אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
וחושך (ולא וחונך)

הכתיבה טובה. שפה נהדרת, אבל השתעממתי. אין כאן סיפור מושך.
ר.ק.

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מעולה, במיוחד לחובבי ההיסטוריה של א"י



התחילה לקרוא לפני חודשיים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-2 חודשים
החוויה בעיצומה
התחיל לקרוא לפני שנתיים ו-7 חודשים


התחילה לקרוא לפני 3 שנים ו-1 חודשים


התחיל לקרוא לפני 4 שנים ו-1 חודשים








©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ