בסגנונו המשעשע והסוחף מנסה שלמה בר - שביט, משחקניו הוותיקים של תיאטרון "הבימה", לפענח תעלומה זו. הוא מתחיל בתיאור מסע ההישרדות שעבר בהיותו ילד בודד בארץ - ישראל, שהתגלגל ממוסד חינוכי זה לאחר; ממשיך בפעילותו האמנותית בפלמ"ח וב"צ'יזבטרון"; ומסיים בבית החם שמצא בתיאטרון הלאומי "הבימה" והכוהני הבימה שלו - מסקין רובינא וגנסין - שאותם "אימץ כהורים, ובמשפחה החמה שהקים. ביכולת סיפורת המצטיינת בחוש תזמון של שחקן מנוסה, חושף לפנינו בר - שביט את נשמתו שהתגלגלה בעשרות תפקידי אופי, ומגלה טפח מרתק - מבדר אך גם מצליף בביקורתו - מן הנעשה מאחורי הקלעים. תוך כדי תיאור התחנות השונות בחייו, נרקם והולך סיפורה של ארץ - ישראל, הנהפכת מילדה תמימה ואידיאליסטית לגברת מפוכחת ומשוללת אשליות.