המודעות לרגישות אתנית ומגדרית בטיפול גוברת בקרב מטפלים מקצועיים בעולם המערבי, למרות התופעה, מטפלים ישראליים העובדים בשדה הרב-תרבותי המאפיין את הארץ הצליחו, במקרה הטוב, להיות דו-ערכיים לגבי נושאים המתייחסים ל``שוני`` באוכלוסייה המטופלת, ובמקרה הגרוע, הם מתעלמים מהנושא לחלוטין. ברוב תוכניות ההכשרה, בין בפסיכותרפיה ובין בטיפול משפחתי, בטיפול בילדים או בטיפול קבוצתי, יש נטייה ללמד שיטות אוניוורסליות ולהתעלם מהשוני הקיים בין קבוצות המטופלים. מגמה זו אופיינית להווי הישראלי אף-על-פי שהתרבות הישראלית מבוססת על אוכלוסיות ממרחבי העולם. התעלמות זו מילאה תפקיד חשוב ביצירת זהות ישראלית ייחודית, אבל יצרה חוסר רגישות לצרכים מיוחדים שיש לבני תרבויות שונות. לאחרונה אנו עדים למודעות מוגברת בקרב המטפלים כתוצאה מהתמרמרות של בני העדות המזרחיות, האתיופית, העולים מרוסיה וכדומה. ספר זה מציג נקודת-ראות שיטתית על סוגיות בטיפול המתייחסות לאתניות, לתרבות, לבחירה מינית, לנושאי מגדר ולרקע דתי. מטרתו של הספר היא לעזור למטפל לזהות את החוויות המשותפות ב``להיות שונה`` על-ידי אוסף מאמרים המציגים מדגם של קבוצות שונות בתרבות הישראלית. קלייר רבין היא פרופסור בבית-הספר לעבודה סוציאלית ע``ש בוב שאפל באוניברסיטת תל-אביב. כתבה את הספרים ``טובים השנייס``, ``משחק הוגן`` ו``שותפים שווים, חברים טוביס``, ופרסמה מאמרים בנושאי מגדר ונישואים. עמית בן-דוד ז``ל היתה מרצה בכירה בבית-הספר לעבודה סוציאלית בחיפה, ופרסמה עשרות מאמרים בנושאים הקשורים לאתניות ולטיפול משפחתי.