תקציר הספר
ענבי זעם ראה אור לראשונה ב - 1939 וחשמל את אמריקה כולה המתאוששת באותה השעה מפגעי המפולת הכלכלית. זוהי יצירתו החשובה ביותר של סטיינבק ומנכסי צאן ברזל בספרות האמריקנית החדשה. בענבי זעם נמצא ביטוי בוהק לתחום ייחודו של סטיינבק: לבד מן הצד הפסיכולוגי והעניין הפוליטי מצויינת יצירה זו בתיאור הווי קשה ומאויים בו לכודים גבוריו של המספר באמצעות פרוזה קצובה ומלוטשת. פרשת נדודיהם ותהפוכות גורלם של בני משפחה אחת של חקלאים הנעקרים מאדמתם בימי משבר כלכלי ונודדים במדבר החולות של אוקלהומה. פרשה זו היא סיפורם של העקורים מבתיהם בכל מקום שבעולם.


רשימות קריאה בהן מופיע ענבי זעם
בתקווה | Momoka בת 17 מתל אביב רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

wish list - כללי (בעיקר פרוזה) | הדס בת 20 ממודיעין רשימת הקריאה עודכנה לפני שבוע וחצי

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
אינטלקט 2 - מבצע ! - 5 ספרי קריאה ב 100 ממתומחרים עד 38 באתר ובחנות

מבצע - 5 ספרי קריאה ב 100 ממתומחרים עד 38

חדש לגמרי 38 ₪ [קנה משומש]
ח פ צ י ב ה רחובות - רענון מדפים. מאות ספרים ב-10 שח, 08-9468441

רחובות

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספר

חיפה 048625719

טוב 50 ₪ [קנה משומש]
מיקימיקי

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אספן הספרים

תל אביב

בינוני 40 ₪ [קנה משומש]
קרון ספרים 04-9533461

קרית טבעון

בינוני 20 ₪ [קנה משומש]
מובי דיק ספרים | 04-8705533 | http://is.gd/mbook

חיפה - משלוח בארץ ולחו"ל

טוב 35 ₪ [קנה משומש]
ספרוני

ירושלים

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
דוד תל אביב

תל אביב

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]
נבלוסון

נבלוס

טוב 50 ₪ [קנה משומש]
אוריאל

מרכז

בינוני 19 ₪ [קנה משומש]
ahuva טל' 0522363790 הכרמל 8 תל אביב

תל אביב

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
HAI

תל אביב

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]
איתי

אפרת (משלוחים לכל הארץ)

כחדש 28 ₪ [קנה משומש]
rk

צפון

כחדש 25 ₪ [קנה משומש]

iki1221

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

17 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בעשר בבוקר כבר עברתי בשערי כלא שש. מלא חששות ואי ודאויות. פחות משמונה שעות מוקדם יותר היה צריך קצין הקשר של היחידה לצאת ממכוניתו על מנת לפתוח לעצמו את שער הבסיס. בשמונה בבוקר כבר התייצבתי אצל המ"פ למשפט, תוך פחות מחמש דקות הוא גזר את דיני לשבוע של מחבוש. נתנו לי מספר דקות לארוז תיק שבו דחסתי בעירבוביה מספר זוגות תחתונים, את "פיליפ ק דיק מת, כמה נורא", גופיות ארוכות שנהגתי ללבוש תחת המדים, ואת ענבי זעם. מספר מילות עידוד מחברי לפלוגה, עצה "ידידותית" מהרס"פ ויצאנו לדרך.

ענבי זעם נבחר לקריאה בעיקר מפאת אורכו, לא היה לי מושג במה הוא עוסק ולקחתי אותו מהספריה כחלק ממבצע "סופרים שזכו בפרס נובל" שפצחתי בו חודשים מספר קודם לכן (ענבי זעם וחיי הדבורים של מטרלינק היו ההצלחות היחידות של אותו מבצע, לפני ששטף בדרכו של הפרוייקט שקדם לו, קריאת ספרות מופת, פרוייקט שנתקל ביוליסס מוקדם מדי וחוסל באיבו).

הסיפור עוקב אחר טום ג`אד, שהשתחרר זה עתה מן הכלא, ומשפחתו בנסיונם להגיע לקליפורניה, לאחר שאסונות טבע וחמדנות אנושית גירשו אותם מאדמתם אותה עיבדו דורות של בני המשפחה. לצערם גם עם הגיעם לארץ המובטחת, כפי שהיא נקראית בעלוני הפרסומת הקוראים לפועלי כל העולם לבוא בשעריה, בעיותיהם לא נסתיימו. חיי הנוודות, המאבק למצוא עבודה ומזון, נסיונות ההתאגדות של הפועלים המנוצלים ומאבק הממסד בהם, גובים מחיר יקר מהחבורה הקטנה שיצאה מאוקלהומה. מהר מאוד שקעתי עמוק לתוכו של הספר,ומצאתי אין ספור הקבלות קטנות בין חייהם של גיבוריו למצבי שלי.


"מה שהכי הציק לי זה שלא היה בזה שום היגיון, אתה לא מחפש היגיון כשברק פוגע בפרה, או שיש שיטפון, זה פשוט קורה. אבל שכמה אנשים מכניסים אותך לכלא לארבע שנים צריך שתהיה לזה איזו שהיא משמעות, הבן אדם צריך לשבת ולחשוב על מה שהוא עשה. הם הכניסו אותי לכלא ושמרו עלי והאכילו אותי ארבע שנים. זה צריך לעשות ממני בן אדם שלא יעשה שוב את מה שעשיתי או להעניש אותי ככה שאני אפחד לעשות שוב את מה שעשיתי..... אבל אם הרב או מישהו אחר היה מתקיף אותי הייתי הורג אותו שוב פעם. הייתי הורג אותו לפני שהייתי מספיק לחשוב, במיוחד אם הייתי שיכור. חוסר היגיון כזה יכול לשגע את הבן אדם....... במק אליסר הכרתי בחור אחד, אמר שקרא את כל מה שכתבו על בתי סוהר. ואמר שהכל נראה לו פחות הגיוני עכשיו מאשר לפני שהתחיל לקרוא. הוא אמר שזה דבר שהתחיל איכשהו, ואף אחד לא מסוגל להפסיק אותו, ואין אף אחד שיש לו מספיק שכל לשנות אותו."



טום ג`ואד הוא אדם ארכטיפי לתקופה, ישר, שתקן, בעל היגיון ישר ופשוט. אך הוא מוצא עצמו בעולם שמשתנה במהירות, שתושביו עוברים בחדות מחיי כפר ועיבוד אדמה לחיים עירוניים כשכירים. ידו של השלטון הופכת הרבה יותר נוכחת בחיי האזרח הפשוט, ולפתע כל אותם אנשים שהיו רגילים לדאוג לעצמם במין משק אוטרקי, ולעשות צדק לעצמם, צריכים להתמודד עם התנאים החדשים שנראים להם פחות ופחות הגיוניים. במהלכו של הספר אחד אחר השני נשבר משהו בגיבוריו והם עוברים מקבלה פסיבית ומיואשת של המצב הלא הגיוני השורר סביבם להתנגדות פעילה לו.

היומיים הראשונים במעצר חלפו. בין עבודות המטבח, המסדרים בחמש בבוקר, ושלל עבודות ניקיון בבסיס עדיין נשארו בידי שעות מתות רבות בכל יום שהוקדשו לקריאה והרהור. הספר הרשים אותי בעוצמה יוצאת דופן. ותהיתי ביני לבין עצמי עד כמה אותה תפאורה מדכאת בבית הכלא, רגישויותי שהוגברו בשל העדרו של ההרגל (שהוא כמאמר פרוסט "יושב בית ולא משכים קום"), השעות במטבח שייחלתי שיסתיימו כדי לאבד עצמי בשנית בין דפי הספר, והשעמום שמצא הפוגה רק בקריאה תרמו להתרשמותי מן הספר. באותה התקופה רציתי להאמין בכל אותם צידוקים אינטלקטואלים שאני מוצא לאהבתי לספר מסוים. שאהבתי היא חץ המצביע על איכות יוצאת דופן ומחשבה מקורית. על חשיבות. אך האמת שהאהבה לספר קודמת לכל אותן מחשבות על איכות וחשיבות שספר שאהבתי מחולל בי. השיפוט הראשוני והבסיסי ביותר על ספר דורש ממנו לנגן על מיתרי נפשי, וכדי לעשות זאת הוא נדרש לתנאים המתאימים, לכך שאותם מיתרים יהיו מכוונים כראוי ומוכנים לנגינה. וספר שישאיר אותם דמומים לא יזכה לתשומת לב מספקת מצידי, כך שכלל לא יתאפשר לו לזכות בכל אותם צידוקים.

אני זוכר עצמי מרים את ראשי מדי כמה דקות להביט בעץ גדול שהיה נטוע למול חלונות התא, ביליתי זמן לא מועט בצפייה בציפורים שהתרוצצו סביב צמרתו. תיאורי הנוף והחי, שפורש סטיינבק בספרו הם שתרמו להיקסמותי. סטיינבק מפגין כוח ההתבוננות ויכולת תיאור יוצאי דופן בעמודי הספר. ויכולותיו אלו עזרו לי להתבונן במעט הנוף שהיה פרוש לפני ברגישות חדשה.


"בשולי הדרך נראה צב זוחל לאיטו, הוא הפנה את ראשו לצדדים בלי סיבה, וגרר את שיריוני דמוי הכיפה על פני העשב. רגליו המסוקסות וכפותיו הצהובות הציפורניים פילסו דרכם אט אט בעשב, הן לא פסעו אלא נגררו, וגררו אחריהן את השריון, זקני השעורים פינו דרך לשריונו. פקעות האספסת נשרו על גבו והתגלגלו ארצה. פיו הקרני היה פעור קמעה, ועיניו הקשות הלגלגניות הביטו היישר קדימה מתחת לגבות קרניות. הוא חצה את העשב והותיר אחריו שובל רמוס, והתלולית שלצד הכביש התנשאה לפניו. לרגע נעצר על מקומו, ראשו מורם, והוא מצמץ והביט מעלה ומטה. לבסוף החל לטפס על הדייק. כפותיו הקדמיות עם הטפרים נשלחו קדימה מבלי להיאחז בדבר. הכפות האחוריות בעטו לקדם את השריון והוא חרק על העשבים ועל החצץ. קמעה קמעה החליק השריון במעלה הדייק עד שלבסוף חצה מעקה את דרכו על שפת הכביש. רגע ארוך ניצב הצב בלא ניע. ואחר בצבץ צווארו החוצה, העיניים החדות הלגלגניות סקרו את סביבותיו. הכפות האחוריות שבו לעבודה, התאמצו כרגלי פיל, והשיריון התרומם בזוית כזו שהרגליים הקידמיות לא יכלו לגעת במישור האספלט. אך הרגליים האחוריות הרימו את הצב מעלה מעלה עד שלבסוף הושג שוב שיווי המשקל, הראש נרכן מטה, הרגליים הקדמיות שרטו באספלט, והצב נסק מעלה."



ואולי הציפורים הקסימו אותי כל כך בשל היותן סמל של חופש. שהתרוצצותן בצמרתו של העץ היתה ניגוד גמור לחוסר הפעילות, המרחב הסגור, החוסר בתנועה והתסכול שנכפו עלי. ואותן שעות של התבוננות מרוכזת בהן היו תוצר של האיסורים וההגבלות שהוטלו עלי. נוצרה בי תשוקה שלא היתה קיימת אלמלא הן, שהרי תמיד אנו מעריכים את שהיה לנו רק מרגע שהוא אבד, תשוקה למרחבים, לנוף פתוח, לחופש.

מסעה של משפחת ג`ואד ברחבי ארצות הברית הוא סמל למאבקו של האדם הקטן, הנדרס בחוסר רחמים על ידי כל אותם מנגנוני שלטון שיצר האדם. הבנקים המחרימים את רכושם ומגרשים אותם מאדמתם, החברות המעבדות את האדמה שרואות בהם מוצר שיש לנצלו ולזרקו, והמשטרה שרואה בהם רק איום פוטנציאלי על הסדר, ונוהגת בהם באלימות ודיכוי מכוון. כל אותם מנגנונים מובילים את המשפחה בכיוון היחידי הפתוח בפניהם. "אלו שגורמים למהפכה שלווה להיות בלתי אפשרית יגרמו למהפכה אלימה להיות בלתי נמנעת" (ג`ון פ קנדי). לבני משפחת ג`ואד נסגרו כל הדרכים האפשריות לביצוע מהפכה שלווה בגורלם.



"החברות והבנקים מבלי דעת, סללו במו ידיהן את הדרך לכליונן, השדות הניבו פרי, ואנשים רעבים נעו בדרכים. האסמים מלאו בר, וילדי העניים חלו ברככת, ופצעי פלגרה הופיעו על גופם מתת תזונה. החברות הגדולות לא ידעו כי הקו המפריד בין רעב לזעם הוא קו דק. הכסף, שיכול היה להיות מושקע במשכורות, הושקע בגז מדמיע, ברובים, במרגלים ובמלשינים, בפרסום רשימות שחורות, בפעולות שיטור. בדרכים התרוצצו הנוודים כנמלים בחיפוש אחר עבודה ומזון. והזעם החל להירקם."



שוב מצאתי עצמי מזדהה עם המתרחש בספר, המאבק בכוח גדול מכוחך שלא יתכן שתנצח אותו, הוא שהגדיר את שירותי הצבאי. גם אם הוא התמצה בללכת שמאל ימין הפוך מהקריאה, או ההתעקשות הפראית שלי שלא להגיד לאחד ממפקדי הכיתה שלי בטירונות שזלזלתי בריצה שקיבלנו כעונש גם במחיר זה שכל המחלקה שלי תוזזה כשעה בניסיון לגרום לי להישבר. הספר גרם לי להיזכר בכל אותם רגעים בהם בעלי הכוח מנסים לגרום לך לוותר על עצמיותך ולהפוך לכלי קיבול לערכים ודעות שברצונם להקנות לך. ובאלפי הטקסים הקטנים, ההתנגדויות הלא נראות, שאימצתי לי כדי להתגונן.

יום שיחרורי מן הכלא, שחפף לקריאתי בדפיו האחרונים של הספר, גרם לי לרגשות מעורבים. גם בגלל ששימחתי על החופש המצופה לי, נוגעה בעצב על שנגמר שבוע המעצר שהיה הטוב בשבועות שחוויתי בצבא, הרבה בזכות הקריאה והמחשבות שתקפו אותי בעקבותיה (הרי לכם כוחה של הספרות שיכולה במעשה אלכימיה להפוך עונש מאיים לעונג לא צפוי). וגם בגלל טבעם המלנכולי והפסימי של דפיו האחרונים של ענבי זעם. בהם, למרות מאבקם העיקש וחסר הפשרות של גיבוריו, דבר לא משתנה ועתידם נראה קודר מתמיד. אך יש בו נקודה אחת של אור והיא בטוב הבסיסי של כל דמות המופיעה בספר. הדמויות השליליות בו כולן חלק ממנגנון מדכא, ממוסד מנוון. בנק, משטרה, מדינה, אנשים שאין בידם חופש פעולה, ואכזריותם מוכתבת על ידי מדיניות אותו מוסד. וכך בסופו (המרגש וההומני להדהים) הטרגי של הספר. למרות כל אותם מנגנונים של חוסר חמלה שיצרה האנושות לאורך הדורות, מנגנונים שמדכאים ומנשלים את בניה מזכויותיהם הבסיסיות ביותר, טבעה הטוב הבסיסי של הנפש האנושית משאיר פתח לתקווה. שכן מוסדות החברה, בניגוד לטבע האנושי, ניתנים לשינוי.
אב''פ 12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אם אני צריך לחשוב על הספר שהוא במקום הראשון בעיניי בספרות האמריקאית ובכלל, זה לא אחר מהספר הזה שנכתב על ידי ג'ון סטיינבק. הבולט מבין ספריו שהשפיע על לא מעט מחפשי דרך בכלל ועל סופרים אחרים בפרט. מבוסס על המציאות שחיו אותה המוני אמריקאים באמצע המאה הקודמת כשנאלצו לעזוב הכל ולנסוע לארץ המובטחת שלהם, קליפורניה. הגיבור הוא טום ג'ואד שמי שמכיר את גיבור מעמד הפועלים, וודי גאטרי יכול שלא במקרה למצוא קווים דומים ביניהם, ואם כבר הזכרתי את גאטרי אז הספר שלו "נועד לתהילה" הוא חולק איתו את המקום הראשון, וכמה חבל שעד עכשיו אף אחד לא מצא עניין לתרגם אותו לעברית. אין לי ספק שהרבה מהקוראים שאהבו את הספר הזה של סטיינבק היו מוצאים בו עניין. הסיבה שאני מזכיר את הספרים הללו היא שמחר, 4 ביולי יום חגה של האומה האמריקאית שקרובה ללבי. אז יום עצמאות שמח לכל מי שחוגג !!!! הנה בהזדמנות זו קישור לפודקאסט שלי "קולטים אמריקה":
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=338003
גוטי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
איזה ספר מדהים, פשוט מקסים.
סיפורה של משפחת ג'ואד, משפחת אריסים מאוקלהומה שבעקבות השפל הכלכלי [החל בשנות העשרים של המאה העשרים] נאלצת לנדוד על גבי משאית חורקת לעבר "הארץ המובטחת" קליפורניה.
משפחת ג'ואד נודדת דרך המדבר של אוקלהומה ועד למבול של קליפורניה, עוברת טלטלות רבות בנסיונה הנואש לשרוד או פשוט לאכול כדי להשאר בחיים.
בספר עב קרס זה, מטיף סטיינבק את משנתו החברתית כלכלית ובה שיר הלל (כמעט דתי) לאדם הרעב, התמים וההגון אל מול הטייקונים, חברות הענק החקלאיות והבנקים שהורסים בכוח כל חלקה אמריקנית טובה.
אני מקנאה בכל מי שהולך לקרוא ספר זה, שהביא לי חשק עצום לעשות טיול בנתיב מסעה של המשפחה. אני כבר מתגעגעת לבני משפחת ג'ואד. ל: טום, אמא, אל, אבא, חבצלת השרון, וגם לדוד ג'ון ולרותי ווינפרי הקטנים.

זהו ספר של חמישה כוכבים פלוס שמעביר חוויית קריאה נדירה!
איתי 81

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מדובר בספר מדהים, חוייה ספרותית אחרת.

הסיפור מתאר משבר כלכלי ואיך משפחות חקלאיות מנושלות מהאדמה שנהיית "קטנה עלהם" וחברות גדולות יכולות לעבד חלקות יותר גדולות בהרבה פחות כוח אדם. כביכול התפתחות תעשיתית בכי טבעית בעולם - שלא מסתכלת על מי שנדפק ממנה.
אז המשפחות עוזבות הכל, שמה את כל רכושם על הטנדר ויוצאים לחפש עבודה במדינות אחרות (בתוך ארצות הברית) .
קו העלילה הראשית מתאר משפחה שעוזבת את ביתה בחיפוש עבודה רק כדי לגלות שיש יותר מדי משפחות כאילו, ואין עבודה והשכר מחפיר.
הספר מחולק לשני חלקים - סיפור המשפחה, וסיפורים קטנים אחרים שקשורים או לא קשורים ובעיקר נותנים את האוירה של התקופה. החלוקה היא פרק משפחה ופרק "אווירה"
כל סיפור קצר שם תלוי בעצמו בלבד אך כל כך מעשיר את העלילה הכללית.
תאור התקופה מדהים , הספר מאד עשיר הפרטים ואווירה ובלי לפגוע ברצץ של הספר ובלי לשעמם. קשה לא להשאב.

אזהרה , הספר הוא בפרוש אנטי-קפיטליסטי . קראתי אותו די סמוך ל"מרד הנפילים" של איין ראנד, שאני חושב שנכתב גם כן באותה תקופה - והניגוד בין שני השקפות העולם מרתק. אני ממליץ לכולם לקרוא את שניהם.
היתרון של ענבי זעם - לא בצדקתו של השקפת העולם - זה סוביקטיבי מאד . היתרון הוא שהשקפת העולם לא מוגשת בכוח , אלה מוטמעת טוב טוב בסיפור. אין הרגשה שקוראים מניפסט - וזה באמת גדולה של סופר


pen

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אמריקה ארץ בה הזהב מתגלגל במדרכות, ארץ האפשרויות וההזדמנויות ארץ אליה נהרו כדי להצליח ולהתבסס כלכלית. אדמת היבשת ושמיה לא ידעו על זה. הבצורת הרוחות השלג שנערם והקור רוששו את התמימים החרוצים. אדמתם ורכושם הדל מושכנו לבנקים ולתקוה. הרוח היבשה והצינית של הקפיטליזם החזירי במייטבו העיפה אותם על ילדיהם זקניהם וחוליהם להתגלגל כקוצים לכל הרוחות. חוץ ממחנה ממשלתי אחד קטן שסיפק הגנה פיסית ותנאי קיום מינימליים איש לא עזר להם למצא בית ועבודה, להיפך ראו בהם נוודים שחייהם הפקר וניתן לנצלם בעבודה מפרכת ללא תמורה שמספיקה אפילו למזון. אנשים מתו מרעב וממחלות ולא זכו לחסד ולצדק מאמריקאים כמותם ששפר חלקם. שלטון מקומי אכזרי התעלל בעקורים, פעל אך ורק עם בעלי ההון שגרפו לכיסם עוד ועוד ללא כל מעצור. סטייבק סיפר את סיפורם הטרגי של העקורים כשהוא משלב ותוכם פרקי הסבר ורקע כלליים.
גדולתו של הספר הזה היא בכך שלמרות שנכתב כדי להעביר מסר סוציאליסטי הוא מפליא בתאור מצבים אנושיים בני אדם עמדו לפני בתלת מימד בכל עומקם הנפשי והפסיכולוגי. אנשים שלא אבדו צלם אנוש, חמלה וגבורה גם ברעים שבימים, ואנשים חלשים יותר כולם בני אדם שסטיינבק בכשרונו המופלא לימד אותי לראות ולהוקיר. ואפילו שהיה משהו פלקטי בקו הברור שחצה בין העניים ה"טובים" והעשירים ה"רעים" זה לא הפריע לי להתפעל מהספר המופתי הזה.
רובלה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים ועם זה קשה להכלה. משפחת ג'ואד נאבקת על כל פיסת לחם , על הכבוד, על האיחוד המשפחתי, על השפיות. הקשיים המתוארים מעוררים הרבה כאב וחרדה מפני חוסר היציבות או חוסר הבטחון במציאות היומיומית שלנו..
איך הכל משתנה בהינף החוק, איך ועד כמה אפשר להלחם למענך ולמען משפחתך לעיתים ללא מוצא...

לדעתי,אפילו שהדמויות המתוארות בספר בתקופה זו- פרימיטיביות ופשוטות , נהניתי מהחכמה הפרקטית והיושר האינטלקטואלי שלהם, ונראה לי כאילו זה משקף טוב לב בסיסי שהיה להם שלא כ"כ רואים היום, במיוחד אם המשפחה היתה לי למופת...

..זה גם הזכיר לי את היהודים הנרדפים בדורות עברו שעברו נדודים שכאלה בגלל גזרות גירוש מארץ מולדתם. הספר ממחיש היטב את מצבם הקשה של העקורים מביתם

זהו ספר חובה מרתק ממש!
שוחי :-)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לגמרי בטעות קניתי את הספר בתרגום החדש. חבל על הנייר שהתרגום הזה הודפס עליו. אל תבזבזו את זמנכם. קניתי את הספר לאחר שקראתי אותו בתרגום הקודם והמקסים של תמר עמית (1988). התרגום החדש לעומת זאת מנסה להיות מודרני בכוח ו"נשמע" קצת כאילו גירון (המתרגם) ניסה להתאים את הספר לנכדים שלו. התוצאה עגומה ביותר, או בשפתו של גירון - פלצנית.

אם לעומת זאת אתם מחפשים דוגמא לאיך מחרבים (גירון בטח היה משתמש במילה מחרבנים) יצירת מופת באמצעות תרגום... הנה לכם אחת. אם אתם רוצים עוד כמה דוגמאות, מסתבר שגירון מחרב תרגומים סידרתי (ע"ע מובי דיק)

אני אומרת לכם, אם אני אתקל בגרשון גירון הזה....
אינגהס

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הוצאת זמורה ביתן, 1988
מאנגלית: תמר עמית
באנגלית: The Grapes of wrath
459 עמודים .

לפני פחות משנה קראתי את הסטיינבק הראשון שלי- "קדמת עדן" והתאהבתי בו לגמרי. את "ענבי זעם", שעמד על המדף עוד לפני "קדמת.." דחיתי קצת. באמצע קראתי את "מסעותיי עם צ'רלי", ובזמן שאני מחכה בקוצר רוח ל"על עכברים ואנשים" שאמור לצאת בספריה החדשה או-טו-טו, החלטתי לקרוא את הספר הזה, שלטענת רוב הקוראים, הכי טוב שלו.

הספר יצא אמנם ב-1939, אך לא יכול היה להיות רלוונטי יותר לתקופתנו. בצל המשבר הכלכלי העולמי שפוקד-לא פוקד אותנו, נוגע-לא נוגע בנו, הנה ספר שמדבר על התקופה הזאת, של "היציאה מהמשבר הגדול האמריקאי".

אנחנו פוגשים אנשים רגילים, פשוטים, עובדי אדמה במשך דורות, שמכירים כל אבן בחלקה שלהם, שאוהבים את האדמה הזאת, ועל אף סופות החול, ועל אף התנאים הקשים- האנשים מרוצים: יש להם בית, משפחה, סדרי עולם, חלקה, חיים.

זה מצחיק כי אני חושבת שלא הייתי שמחה להיות חקלאית, אבל בעצם האנשים האלה נהנים מזה. הם אוהבים את זה, אלו החיים היחידים שהם מכירים, שהם רוצים.

היום אנחנו נוהגים לפאר את שמו של פורד, על שהמציא את הסרט הנע. מהללים את שמות האנשים שהביאו איתם קידמה טכנולוגית: מחרשות, טרקטורים, זרעים טובים יותר.... אך הספר הזה נעצר בדיוק על הדור שחייו וסדרי עולמו התנגשו בטכנולוגיה הזאת. פתאום מגיע אדם ואומר- תשמעו, אנחנו כבר לא צריכים אתכם, יש לנו טרקטורים יותר מדויקים, יותר מהירים יותר מתוחכמים מכם!

האנשים הללו, שכל עולמם נלקח מהם במחי טרקטור אחד צריכים למצוא ולהמציא את עצמם מחדש. הם מתחילים לנהור למערב בחיפוש אחר עבודה. יש שמועות (מודעות פרסומת) שאומרות שבמערב יש מלא עבודה. אך בעצם, הבועה וה"חלום האמריקאי" מתנפץ להם בפנים כי בעוד שצריכים כ-1000 עובדים בכל חלקה, מגיעים כ-100000. מה לעשות עם הידיים העודפות? להוריד מחירים! אם קודם חשבנו לשלם דולר לשעה, עכשיו הם יעבדו גם תמורת חצי דולר, 30 סנט, 15 סנט ולבסוף תמורת פת לחם.

בעצם הספר מתאר את טבע האדם. האנשים הגאים שאנחנו פוגשים בהתחלה, שלא מוכנים לחשוב על צדקה, אלא רק מחפשים מי יעביד אותם וישלם להם, הופכים לשפופים, נוקשים ותחרותיים. ועם זאת, האנושיות שבעזרה הקטנה בין אנשים שאין להם כלום (חוץ מצלם אנוש) מרגשת ומעמידה שוב ושוב את ערך חיי האדם. זוהי ביקורת נוקבת על הבהלה לכסף, על הכלכלה האמריקאית החופשית ועל הקפיטאליזם האמריקאי.


בחלק הבא עליי לציין שאני מתייחסת ר-ק לעצמי בעודי כותבת את תחושותיי, ולא לוקחת "אחריות" על דעות ורגשות של אחרים.
ראשית, ידוע שאני קוראת הרבה ספרי שואה. הנושא מרתק אותי, חשוב בעיני, והשאלות שהוא מעלה ביני לבין עצמי, טורדות, חדשות לבקרים, את מנוחתי. אולי בגלל זה, הרבה פעמים אירועים היסטוריים שלא קשורים לשואה נדחקים ונעלמים מתודעתי. אני יודעת עליהם, שומעת עליהם, אך לא חושבת עליהם כראוי. הספר הזה העיר אותי ונתן לי לראות שיש עוד חולי בעולם- למעט השואה שלנו. זה לא מוריד מערכה או מחשיבותה, זה רק מכניס אותי לפרופורציות ולהבנה שיש עוד הרבה מה ללמוד ולדעת ולחשוב. מכירים את האימרה שאומרת שכמה שקוראים/ לומדים יותר- ככה יודעים פחות? כך בדיוק אני מרגישה לגבי הספר הזה.
אם עד עכשיו חשבתי שהאמריקאים צריכים להתבייש "רק" ביחסם לעבדים ה"כושים", אני מבינה שיש עוד משקעים רציניים מאוד בהיסטוריה האמריקאית, שלא הייתה מביישת אף עם אירופאי.
הספר הזה נתן לי זפטה רצינית- לגבי הדברים החשובים בחיים, חשיבות המשפחה בחיי, חשיבות הבית, הרכוש, היובש בחורף והצל בקיץ (שאני לא עוצרת לחשוב עליהם). על בעצם, איזה בת מזל אני להיוולד לנסיבות שאליהן נולדתי, ולא לנסיבות אחרות.


סטיינבק נפלא! הספר מרתק! חשוב! כתוב טוב! ועשה לי חשק אדיר לחזור ל"קדמת עדן" שכמה שזה לא נשמע הגיוני, אפילו עוד יותר טוב ממנו (לדעתי!)

אגב

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מה שבולט מתוך הספר זה לאו דוקא העלילה הדי פשוטה בסה"כ אלא צורת כתיבתו של סטיינבק. כתיבה ריאליסטית לפרטי פרטים , תיאורי טבע ונוף פרטניים ותיאורי פעולות ומעשים מדוקדקים. הדמויות המתוארות בספר די שטוחות, פשוטות ותמימות כיאה לעובדי אדמה או לקפיטליסטים נצלניים וגם הדיאלוגים מאופיינים ברמה של תסריט לסרט קאנטרי זול, אבל הספר לא משעמם ומושך לקריאה. את הכרת התודעה ופריסת תפישת העולם שלו מציב הסופר מדי כמה פרקים כשמהלך העלילה מהווה רקע לפרק האידאולוגי ממנו נובעת בד"כ ביקורת קטלנית על דרך החיים הקפיטליסטית המוצצת את לשדם של החקלאים ואנשי העבודה השכירים ושיר הלל לאדם העובד על כל גווניו ולדרך החיים השיתופית.ולא רק לאדם. טרקטור חורש מוקע כעצם זדוני לעומת הסוסים האצילים ואפילו מטבע ששולשל למכונת ממתקים זוכה לכבוד נעלה מאחיו הבטלנים שרק ניפחו את עצמם בבנק. כמעט כל בעל עסק זוכה בספר למנת השפלה מהסופר. אמרנו קומוניסט אדום. כן, אפילו אדוק. לכל אורך הספר אנו רואים גם בתוך משפחת המהגרים גילויים של אנוכיות ונדיבות כשאם המשפחה משמשת סימבול לנתינה האינסופית עד לסצינת הסיום הסימבולית והמדהימה. מעניין שבערך באותה תקופה כתבה איין ראנד את ספריה העוסקים דוקא ברוממות האינדיבידואל וביתרונות הבחירה האגואיסטית.הספר מומלץ. כדאי גם לקרוא את ספרו של סטיינבק "מסעותי עם צ'ארלי" שנכתב כ-20 שנה אחרי "ענבי זעם" כדי לקבל פרספקטיבה על דעותיו. ר' קישור:
www.e-mago.co.il/Editor/literature-1746.htm
dinga

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נהדר. קראתי באנגלית, והתמוגגתי מכל משפט של סטיינבק. יש פרקים שקראתי פעמיים כדי להיות בטוחה שלא הפסדתי דבר. מבחינת עלילה - הספר מספר על תקופת השפל הכלכלי בארה"ב, ועל התמודדות של משפחה אחת בקליפורניה, שמאבדת את אדמתה ופרנסתה, עם המצב. סטיינבק הכיר אישית את הדברים שהוא כתב עליהם, כיוון שבילה זמן מה עם אותם אנשים מסכנים שאיבדו הכל, באחת התקופות הקשות בהארה"ב. היו קטעים שלמים שקוממו אותי, ולא יכולתי להאמין שאכן כך התרחשו הדברים. בין לבין פרקי העלילה משובצים פרקים "פילוסופיים" משהו, אבל הם רק מוסיפים ומעצימים את חווית הקריאה.
נתי ק.

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה וכל הסופרלטיבים שהרעיפו עליו מתאימים בהחלט. על אף שלא קראתי את הספר בשפת המקור, נראה לי שהתרגום לא פגם בחוויה.
עם זאת וכמובן לאור בורותי בהיסטוריה של ארה"ב, הפריע לי החד צדדיות או אם תרצו השחור-לבן שבספר. כל האוקים הוצגו כבורים, אך טובים ולבביים. בין הפליטים, אין אנשים רעים, פושעים או פורעי חוק. כולם אנשים טובי לב, עוזרים לזולת, נטולי קנאה, אגואיזם או יצר הרע. מאידך, כל תושבי קליפורניה, בין אם הם בעלי אדמות עשירים, חקלאים קטנים או נערים שעובדים בתחנות דלק, אנשים פחדנים, אלימים, גזענים, שכל תחליטם בחיים היא לשנוא ולהתעלל בפליטים, תוך שהם צוחקים צחוק שטני למראה סבלם.
מצד אחד מאוד נהנתי, מצד שני הייתה מבחינתי קצת בעיית אמינות, אבל שוב יכול להיות שהעניין נעוץ בבורותי בנושא. מה שכן, הספר בהחלט עורר אותי לבדוק את העניין במקורות אחרים.
קרנושית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים המשקף תקופה מאוד קשה בהיסטוריה של ארצות הברית דרך עיניים של משפחה אחת המנסה לעשות חיים יותר טובים לעצמה, ספר נוקב,תיאורי,ביקורי, חזק ביותר!!
סטיינבק במיטבו
armonrama קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה - אחד הטובים שקראתי בשנים האחרונות
נמנם

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קלאסיקה שכדאי גם היום לקרוא. מי שיכול , כדאי לקרוא באנגלית. אין לי מושג לגבי התרגום... מומלץ. ספר אנושי , יפה ואופטימי עד כאב.
אביעד

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר חוויה. מראה את היופי שבפשטות, גורם להעריך את מה שיש לך. את המשפחתיות ואת החלומות והתקוות. ספר מטורף
רוני פ.

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
היה קצת קשה להכנס אליו אבל לאחר מכן היה חזק ומלמד. פרופורציות בחיים.
עמך אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי ושחכתי!
יסי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יצירת מופת אמיתית. אפשר להגיד על הספר הזה את כל הקלישאות בלי להתבייש.

ספר חשוב מאוד מבחינת המסר החברתי, ועם כל זה מצליח להיות מעניין גם מבחינה עלילתית. ספר חובה לכל אדם.
שקדנית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר ענבי זעם הוא מסוג הספרים שקשה להניח מהיד. הסופר גון סטיינבק שואב את הקורא אל תוך העלילה המתארת את תלאותיה של משפחה אחת מיני רבות ואת המצוקה הכלכלית הקשה אליה נקלעה עקב מאורעות הזמן. אנו עוקבים בדריכות אחר הדמויות ודרך ההתמודדות שלהן עם קשיי הפרנסה והשלכותיהם ומזדהים איתם עמוקות לכל אורך הספר.
אמנם לקריאת הספר מתלווה תחושה של דכדוך ומועקה אך הוא הרי חייב להיות כזה לנוכח התקופה הסוערת שעליה כתב הסופר בכישרון רב.
גיא

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מבט יפהפה על מלחמתם של האנשים הפשוטים, באחד הזמנים הקשים ביותר בארה"ב הגדולה. אם הייתי נדרש לומר מה הספר הטוב ביותר שקראתי, "ענבי זעם" היה מועמד רציני לזכייה בתואר. מומלץ בחום.

ג'ון סטיינבק (סופר על המוקד)
ג'ון סטיינבק נולד ב-27 לפברואר, 1902, בצפון קליפורניה. פרץ לתודעת הציבור הרחב עם ספרו 'מישור הטורטייה' (1935) שלאחריו המשיך לכתוב ספרים יותר ויותר מעמיקים העוסקים בחייהם ותנאי עבודתם של הפועלים הפשוטים בחוות באזור סאלינאס והמהגרים לאזור הן ממדינות אחרות בארה"ב והן מארצות אחרות. ספר... המשך לקרוא

מי קרא את הספר (98 אנשים)





©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ

Twtrland - To follow or not to follow? Check out Katie Lampe's page.