בית האלוהים

סמיואל שם

The House of God

יצא לאור ע"י הוצאת זמורה ביתן, בשנת 1987, מכיל 354 עמודים, תירגום: שרית פרקול. ספרות » ספרות מתורגמת


הוסף לסל
קנה חדש: ₪85.00 ₪76.50


קנה משומש: ₪30.00
הוסף לסל





ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
4.221
53% בנים
65 בנים   57 בנות
גיל ממוצע:33
8284 התעניינו בספר


תקציר הספר
``בית האלוהים הוא ספר השנה, נעדר דרך ארץ, שטוף-זימה, חצוף - ואמיתי. כמו מא``ש וכמו מילכוד22-, הוא יוצר עולם פרוע משלו, שההומור והאימה משמשים בו בערבוביה ולפעמים קשה להפריד ביניהם. אם הספר לא יביא אתכם לכלל בכי, הוא יביא אתכם לצחוק. מכל מקום - לא תוכלו לשכוח את שהייתכם בבית האלוהים`` כך, בתמצית, קיבלה הביקורת את ספרו של סמיואל שם. בתחתית הפירמידה מתענים הסטאז`רים הצעירים. כזאת היא ההירארכיה בבתי-החולים שבאחד מהם מתרחשת עלילת ספר זה. בראש פירמידה ניצב השליט, הכל-יכול, זה שאין להמרות את פיו, ובמרכז כל היתר - רופאים, אחיות, עובדי מינהל ומשק וגם העתמ``שים, אותם זקנים עייפים למוות שהמימסד הרפואי מתעקש להחזיקם בחיים ואילו הרופאים מכנים אותם, בינם לבינם, ``עוף מחדר המיון שלי``. ובתחתית, כאמור, הרופא הצעיר שהכל מתעללים בו - גם הפאציינטים. השמן הוא שגילה לרוי באש ולכל הסטאז`רים האחרים, ביום בו נבלעו אל לועו של בית האלוהים, כמה מן האמיתות הנוראות והמיתות המשונות של בית החולים. הרופאים הצעירים היו חייבים לקלוט וללמוד מהר, כי היה עליהם להתגבר על החרדות ועל הטירוף הקשורים בשהיה של שנה תמימה בבית האלוהים. הם למדו על חיים ועל מוות, על סקס ועל אהבה, על בושה ועל פחד, הם עמדו מול אפשרות אובדן האמונה ברפואה, אבדן התמימות, מול אמון הפאציינט בכוחו המאגי של הרופא ומעל לכל - הם למדו להישרד. בדייקנות של מי שהתנסה בכך מבשרו ובמעוף דמיון של סופר מחונן, מצייר סמיואל שם הווי מחריד, מצחיק, מוזר, גיהינומי של המוסד הקרוי בית חולים. ובית האלוהים שהיה בתחילה `ספר מחתרת` של הרופאים נהפך אט אט ללהיט בחוגים רחבים יותר ויותר. ``רומן סאטירי, משעשע ונוגע ללב, קשוח ועדין, המצייר את בית החולים כמקום של בדידות קשה לא רק לחולים, כי אם גם לרופאים`` (ברייאן גולדמן). בית האלוהים הוא רומן חסר יראה המלמד את קוראיו את האמת הלא-סימפטת על הרפואה. הוא מספר לנו דברים שהרופאים מעוניינים להעלים מאיתנו. הוא עושה לאמנות הרפואה מה שעשה מילכוד22- לאמנות המלחמה. סמיואל שם הוא שמו הספרותי של רופא יהודי שסיים את לימודי הרפואה בהרווארד והוסיף לכך תואר דוקטור לפיזיולוגיה באוקספורד. כיום הוא עוסק בפכיסיכטאריה, אך מקדיש את רוב זמנו לכתיבה. בהוצאת זמורה, ביתן יצא לאור גם ספרו פיין. סמיואל שם גר בבוסטון.


רשימות קריאה בהן מופיע בית האלוהים
מתכוון לקרוא | איציק בן 27 מירושלים רשימת הקריאה עודכנה אתמול

לקנות בעתיד הקרוב | נתי ק. בת 37 מצפון רשימת הקריאה עודכנה אתמול

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
גולדמונד ספרים (נא להשאיר מספר טלפון)

חיפה

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספרים 048625719

חיפה 048625719

טוב 50 ₪ [קנה משומש]
מכירת חיסול ==החנות למסירה שטיין ספרים -0528265504 החנות הכי טובה בירושלים

15% הנחה לקונים מהאתר, 30% הנחה לקונים בחנות או בקומה השנייה של החנות.

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
קרון ספרים 04-9533461

קרית טבעון

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
אינטלקט חנות ספרים 02-6243941 - מבצע בחנות בלבד ! 1+3 הזול מביניהם - ללא כפל מבצעים

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
קרן

חולון / הוד השרון

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
ספרוני

ירושלים

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
עברית

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
הגרי

קיבוץ גשר 15157

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
אינטלקט 2 - 02-6243941 חנות ספרים - מבצע ענק בחנות בלבד - 1+3 הזול מביניהם - כל החנות - ללא כפל מבצעים

אינטלקט 2 חנות ספרים - מבצע ענק בחנות בלבד - 1+3 הזול מביניהם - כל החנות - ללא כפל מבצעים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
גלית

חדש לגמרי 38 ₪ [קנה משומש]
חיים

תל-אביב - ראשון לציון - לוד

טוב 20 ₪ [קנה משומש]
אספן הספרים

תל אביב

טוב 40 ₪ [קנה משומש]
פיית הספרים

אבן יהודה

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
יהודית: 052-4230162

מרכז

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
אפרת

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
נבלוסון

נבלוס

טוב 28 ₪ [קנה משומש]
בתרי זוזי - 072-2128068

רחובות

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
צדפית

ראשל

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
גוטי

שליחה בדואר מכל האיזורים ,גרה כרגע בראשל"צ

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
ארנבוני

יער

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
גיא ב

אבן יהודה

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
רז

עמק הירדן

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
יולי

כפר

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
חתולו

פתח תקוה

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
הנסיך הקטן

ת"א

כחדש 48 ₪ [קנה משומש]
ממממ

קרית ביאליק

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
תהילה גור

קרית ביאליק

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
ויקטורי מון

תל אביב

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
אביאל סידי

באר שבע

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
clark_kent

ראשל

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]

קראתי-קורא-אקרא (תומר)

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

28 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כשאתה מתמודד עם טיפול בדום לב, ראשית עליך לבדוק את הדופק של עצמך. אחד המרצים שלי ציטט את פנינת החוכמה החשובה הזאת מתוך הספר במהלך שיעור, למרות שהוא בכלל דיבר על מקרה חירום רפואי אחר. חשבתי שהמשפט הזה יפה ובאותו רגע הספר, ששמעתי עליו קודם, שודרג אצלי בקטלוג ממעמד של 'ספר עם הומור שחור על עולם הרופאים' לספר שכנראה שווה בדיקה. כעבור כמה זמן עוד מרצה ציטט אותו. כשבא הציטוט ממרצה שלישית (בשלב מסוים הפסקתי לספור ויכול להיות שמרצה מסוים ציטט אותו יותר מפעם אחת), החלטתי שאני צריך לשים עליו יד בדחיפות ושאני חייב לעשות זאת לפני סוף שנת הלימודים הנוכחית, כי בשנה הבאה- השנה הקלינית שלי- לא יהיה לי זמן. דוד שלי הפציר בי לקרוא את מלכוד-22 לפני גיוסי לצבא ואני הבנתי ששוב אני ניצב בפני מצב דומה. לא בכך תם הדמיון בין בית האלוהים לספרו הנודע של ג'וזף הלר, כפי שגם כינה את הספר המגזין 'קוסמופוליטן'- מלכוד-22 עם סטטוסקופ. בשניהם גיבור צעיר שמנסה לשרוד במערכת גדולה והיררכית עם טירוף פנימי מובנה כה סוריאליסטי, שעולה על כל דמיון. בשניהם החוויות מבוססות על ניסיונות אישיים- בשדה הקרב ובבית החולים שזוועותיו אינן פחותות. בשניהם צחקתי כמו שאף ספר לא הצחיק אותי. בשניהם הרגשתי מרירות ועצבות.

אני מצפה לשנה הבאה, ואני גם בלחץ נוראי ממנה. היא יכולה להיות בין היפות בחיי והיא יכולה להיות סיוט מתמשך שיתלוש ממני כל פיסת אנושיות. אולי בשלב הזה אתם מרימים גבה ושואלים למה רק שנה קלינית אחת ולמה אני לא קורא לזה סטאז'. הסיבה היא שאצלם זה נקרא סטאז' ויש 3 שנים קליניות (אני חושב. אני לא בטוח לגמרי מהי חלוקת הזמנים)- אבל אצלנו ברפואה וטרינרית, המסלול מורכב משש שנים של לימודים תיאורטיים ובסופם שנה קלינית אחת בביה"ח. עכשיו המקום לחשוף שמצב החירום הרפואי האחר שהזכרתי קודם היה רחם פרה שממאן לחזור לגוף לאחר המלטה.

זה מסלול תובעני, שכבר גבה ממני הרבה ועוד יגבה ממני, אבל בינתיים אין לי כלל ספק שבחרתי נכון. אני עדיין בשלב ששופכים לי לתוך האוזן ומקרינים לנגד עיניי כמויות אדירות של מידע שאני אמור לשלוט בו על בוריו. ההאבסה עוד לא הסתיימה. זה קשה וכיף בו זמנית. עוד לא ראיתי מספיק, עוד לא שמעתי מספיק, עוד לא נגעתי מספיק, עוד לא הרחתי מספיק- אבל אני נרגש מכך שעוד ועוד חלקים מהתמונה השלמה נגלים לפניי. ייקח לי זמן עד שכולה תהיה בהירה וברורה, אבל ההתקדמות שנעשתה עד כה מעלה בי חיוך גדול. הידיעה שאוכל להגיש עזרה לבע"ח חולים מציפה אותי בתחושת שליחות וסיפוק. אני רק צריך להזכיר לעצמי שאני עוד בשלב שמותר לי לטעות, שאני עוד לומד ושעליי לצבור ניסיון קליני. כפי שאמר הגיבור רוי באש ביומו הראשון (תרגום לא ישיר מזיכרון, לא להיות קטנוניים איתי): "שם היו חולים אמיתיים וכל מה שאני יודע נמצא בספרים בספרייה". ניסחה את זה היטב מרצה אחרת שלי שאמרה שהבנת ההבדלים בין התרופות השונות שעליהן למדנו אבל בהן טרם השתמשנו בשלב זה, דומה לניסיון להסביר לאדם עיוור מלידה מה ההבדל בין צהוב לאדום. בשלב מתקדם יותר בספר רוי כבר הבין איך הדברים עובדים ואמר שמי שמפחד לעשות טעויות ולכן לא מתנסה- לא לומד. מי שרק הולך על בטוח אבל יש הרבה מאוד שהוא לא בטוח לגביו- לא לומד.

יש ניגודיות גדולה בעולם הזה שקיים בתוך ביה"ח והדרך לשמור על שפיות היא כנראה להבין שהאמת נמצאת באמצע ברוב המקרים: ניגודיות בין התמימות הראשונית שתכלית המקום היא רפואה ובין הציניות שעלולה לבוא מוקדם מדי שגורסת שהכסף לא פחות מכתיב את העניינים, ניגודיות בין הידע הרב שברשותנו ובין חוסר האונים למול מצבי מחלה מסוימים כשכבר אין במה לסייע, ניגודיות בין החמלה המוטבעת בנו ומעטה הקשיחות והאדישות שמתבקש ללבוש כדי לא לקחת ללב כל מקרה ולהתרסק איתו לרסיסים, ניגודיות בין הרצון והאמצעים לעשות הכל ובין האפשרות שהפעולה הטובה ביותר היא לא לעשות כלום כי אנו עלולים פשוט להזיק. מעל הכל יש ניגודיות בין המוות, שפושה בכל פינה ומוחשיותו מאיימת, ובין הנעורים והרעננות של הצעירים הבריאים והמתפקדים שהחליטו להכניס ראש בריא למיטה חולה ומפצים על זה בכך שבכל רגע פנוי הם קופצים בשובבות בין מיטה למיטה, בתוך מיטות ולתוך ארון בגדים בחופזה במהלך משמרת, כדי להוכיח לעצמם שהתשוקה שלהם לחיים לא אבדה ושהמוות שלהם לא יגיע בזמן הקרוב (זה אחד הספרים היותר מיניים שקראתי).

יש הרבה נקודות דמיון בין רפואה הומנית, כמו שאנחנו קוראים לה, ורפואת בע"ח. נקודות השוני הן אלה שלא היו מאפשרות לי לבחור ברפואה הומנית והן מתוארות היטב בספר. הבולטת שבהן היא השלב שבו מחליטים להרים ידיים. רוב חיות המחמד יסיימו את חייהן כשהבעלים יגיעו למסקנה הקשה והעצובה שאין עוד מה לעשות ושעדיף לחסוך מהן סבל נוסף. ברפואת אדם עושים הכל כדי להאריך את החיים ככל האפשר, אבל לפעמים איזה מן חיים אלה? אם אדם הופך לצל של עצמו, בקושי מסוגל לזוז, מרותק למיטה, פולט מפיו את אותה שטות מעוררת רחמים בלופ נצחי במקום לנהל שיחה אינטליגנטית, כולם סובלים מזה- בני המשפחה שלו והרופאים שרוצים לעשות את עבודתם ולרפא אבל מוצאים את עצמם מאריכים מלאכותית חיים שאין בהם ממש. אולי גם החולה עצמו סובל והיה מעדיף לסיים את הכל, רק שאין בד"כ דרך לדעת כי כבר אין עם מי לדבר. למונח GOMER (עוף מחדר המיון שלי, עחמ"ש) שמתאר רבים מדרי בית האלוהים, שהסבו סבל רב לגיבור ד"ר רוי באש, אין מקבילה בעולם הוטרינרי. אני מסיר את הכובע בפני אלה שמצליחים לשמור על חביבות ואנושיות למרות כל החוויות הקשות שבהתמודדות יום-יומית עם מה שצפוי בצורה כזאת או אחרת לכולנו. אני יכול להבין לליבם של המסכנים שכושלים בכך והופכים למרירים.

מצאתי בספר את עצמי עכשיו- ואת מי שאני משער שאהפוך להיות, מצאתי שם דמויות דומות לחבריי לכיתה, את סגל הרופאים-מרצים שלי, את מי שאני מקווה להיות ואת מי שאני פוחד להיות: הנחוש, הנלהב, מלא הידע והצנוע, הלחוץ וההיפוכונדר, זה שתמיד חושב שבמקום אחר יותר טוב, הוורקוהולית שאין לה כלום בחיים חוץ מזה, המנוסה שכבר ראה מספיק כדי שיהיו לו פרופורציות. זה מה שאני צריך יותר מכל- פרופורציות. זה חסר לי בעוד תחומים בחיים אבל חשוב במיוחד שיהיה לי אותן בפרקטיקה הרפואית. בספר היו שתי דמויות שתפקידן לתת לרוי את הפרופורציות שהוא צריך: הראשון הוא השמן (שלאורך כל הספר לא מגלים את שמו האמיתי)- מתמחה שראה כבר מספיק כדי להתייחס לדברים בהומור מבלי לזלזל, בדחיפות מבלי להתרגש ובמקצועיות גבוהה ביותר. השנייה היא ברי, חברתו של רוי ולמרבה הנוחות העלילתית גם פסיכולוגית שמנתחת את התנהגותו במהלך נקודות השבירה השונות ויודעת לסלוח לו כי היא אוהבת אותו למרות הכל.

בתורנות הלילה הראשונה של רוי הוא התמודד לבד עם אתגרים קשים מכל קצוות הקשת. בסופו של הלילה הוא מבין שהוא לא הציל אף אחד, אבל הוא למד להציל את עצמו. אני מנסה ללמוד להציל את עצמי כבר עכשיו ואני חייב לומר שהספר הזה קצת עזר לי.
Bookworm

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

26 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
גילוי נאות – אני כותב את הביקורת הזו בזמן שבני מאושפז בבית חולים. למה זה רלוונטי? כי "בית האלוהים" הוא ספר על רופאים. על עולם רפואת החירום. והוא לא כל כך מחמיא לעולם הזה. הספר גם נקרא לפני כשלושה שבועות, בעיצומה של שביתת הרופאים, מה שהוסיף נופך מוזר לאופן שבו קראתי אותו.
הספר מתאר את עולמם של הסטאז'רים והמתמחים בבית חולים יהודי בארה"ב. נשמע "מרתק" הא? פרק א' בטח ייפתח ב"היום עשיתי חוקן לגברת כהן...". פרק ב' ייפתח ב "סיימתי עכשיו משמרת של 24 שעות. אני כל כך עייף... אני אשן עד סוף הפרק...". וכו'. אלמלא האזכור של הספר הזה עם "מלכוד 22" לא הייתי חושב בכלל לקחת אותו לידיים. ובכן – אני שמח שלקחתי אותו.
הספר עוסק בדיסגלוריפיקציה של עולם רפואת החירום (זה של חדר המיון.....לא, לא זה שג'ורג' קלוני עבד בו). זה ספר שאחד מגיבוריו הראשיים נקרא "השמן" ושגיבורי המשנה שלו הם העחמ"שים (ראשי תיבות של "עוף מחדר המיון שלי" ושמתאים ליצור אנושי שאיבד – לעיתים קרובות מחמת גילו – את התכונות של יצור אנושי).
זה ספר שחוקיו העיקריים (כםי שנוסחו על ידי השמן) לגבי רפואה הם:
- עחמ"שים לא מתים (מתים רק הצעירים).
- במקרה של דום לב, קודם בדוק לעצמך את הדופק.
- עחמ"שים תמיד יכולים להכאיב לך יותר.
- תמצית מתן הטיפול הרפואי (1) היא עשיית המינימום האפשרי.
- תמצית מתן הטיפול הרפואי (2) היא "הקפצה", קרי העברה מחדר המיון לאחת המחלקות, אחרי ביצוע "שיפוץ", קרי שיפור פני הגיליון הרפואי כמו שעושים לרכב לפני מכירה וזאת כדי למנוע "החזרה".

מעודד הא?

חבר טוב, רופא לשעבר שעזב את הרפואה כי נשבר לו לעבוד 220-230 שעות בחודש ולהרוויח גרושים אמר לי פעם שהרפואה המודרנית בעיקר "לא יודעת" ושהרופאים יודעים להסביר אולי 15% מהמקרים – לגבי כל השאר הם יודעים שסטטיסטית זה אמור לעבוד (חוץ מהמקרים שזה לא עובד...). היה לי קצת קשה לקבל את זה. אחרי קריאת הספר זה פתאום נראה לי כל כך לא מופרך.

יש בספר לא מעט קטעים מצחיקים, בעיקר אלה ה"יהודיים" אבל הוא בעיקר מתאר באופן ישיר ובוטה טרגדיות אנושיות קטנות וסיפורי אבסורד גדולים (דמיון למלכוד 22 כבר אמרנו. לא?). אלא שבין הטרגדיות והאבסורד צצים להם גם כמה רגעי אושר קטנים (ונדירים) בהם הם עוסקים באמת ברפואה ומצליחים להציל חיים.
בין לבין מתאר הספר את כהות החושים ההולכת ואופפת את הסטאז'רים והאופן בו כל אחד בוחר להתמודד עם העומס הרגשי שבעבודת המיון. אחד נהיה אובססיבי למין. השני מזניח עצמו ואחד.... לא עומד בזה ונוטל את חייו.

בין כל הספרים עבי הכרס אשר סטודנטים לרפואה נדרשים לקרוא אני חושב שיש מקום להוסיף גם את בית האלוהים לסיליבוס. אני חושב שהוא ייתן להם פרספקטיבה מאוד מעניינת על המקצוע בו בחרו ועל "תפקידם בכוח". אולי הוא גם יכניס בהם גם צניעות (לא מרגיז אתכם שאתם כמעט נדרשים לפנות אליהם בתואר דוקטור לפני שמם). הוא נכתב לפני למעלה מ-30 שנה ועושה רושם שליחו עדיין לא נס.
היום בחדר המיון שם אושפז בני, חשבתי פה ושם על הספר. הידיעות של הרופאים על מחלת בני היו מוגבלות (אני יודע יותר על סוכרת מכל אחד מהרופאים במיון או במחלקה) וכל מה שהם יכלו להציע לי זה להשאיר אותו "להשגחה". נו באמת? הוא נשאר כי אמא שלו התעקשה. אבל היא לא קראה את הספר... (-:

ורק שלא ישתמע שאני לא חושב טובות על רופאי ישראל. רובם נפלאים. פשוט קצת פרספקטיבה. ודרך אגב, הוא מומלץ לא רק לרופאים או למאושפזים. הוא מומלץ לכל מי שאהב את מלכוד 22 ודומיו.

בוקי

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיימתי לקרוא, אך לא הגעתי עם עצמי לקונצנזוס האם אהבתי או לא אהבתי את הספר.
בכל אופן השתלשלות האירועים הייתה כזו:
לפני שהתחלתי לקרוא - היה נראה מבטיח לאור הביקורות הטובות שקיבל ובגלל השלד המצחיק שמופיע על העטיפה.
בתחילת הספר מעניין - רוי מתחיל סטאז' רפואי בבית אלוהים עם כל הפחדים והעתיד הלא נודע.
בהמשך עדיין מעניין וקצת מצחיק - התורנויות הראשונות של הסטאז'רים ושטויות שהם עושים עקב חוסר ניסיון.
ממשיכה לקרוא עדיין מעניין - עולה הנושא של האתיקה ברפואה המודרנית. מסכימה - בתור אחד שעובדת בבית חולים רואה הרבה אנשים שמוחזקים בחיים בניגוד לכל הגיון - "צער בעלי חיים".
בהמשך הקריאה - מתחיל להיות מגעיל - הרבה תיאורים מיותרים של סקס עם אחיות. מה זה מעניין אותי באיזה צבע שער ערווה אצל אחות אליס ומה קורה לבולבוס קוורנוזוס של סטאזז'ר רוי? קלישאתי ו-to much information. אם הייתי רוצה לקרוא על זה הייתי בוחרת ב-50 גוונים של אפור.
המשך קריאה מתחיל לשעמם - רוי ממשיך רוטציות במחלקות שונות בבית חולים - מתחיל לחזור על עצמו.
לקראת סוף הספר - ממש משעמם - צריך לדעת מתי לשים נקודה בספר.
בקיצור נהנתי ולא נהנתי מהספר בו זמנית. לא יודעת אם הייתי ממליצה לאנשים אחרים.
האח הגדול

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ישנן שתי דרכים לחוות ספר יוצא דופן זה : לפני שזכית לחווית האישפוז (שלך או של בן משפחתך) או אחרי. אני לא מתכוון לאישפוז בגלל חום או שפעת, אלא אישפוז רציני של מישהו שמצב שהוא לא מגיב או לא נושם או לא מצליח לעמוד.

אני בכל מקרה, זכיתי לקרוא את הספר אחרי. והוא חיזק הרבה תחושות והשערות שהיו לי. הספר מגביר את ההערכה לאנשים שהלכו לעבוד במקצוע הקשה הזה, אך מצד שני מהוה תמרור אזהרה ברור לגבי הציפיות שצריך לייחס ליכולת הרפואה המודרנית. מבחינה זאת, הוא מהוה משקל נגד לספר "ריפוי או פיתוי" - ולדעתי , כדאי לקרוא קודם את "ריפוי או פיתוי", גם כרקע וגם כצד הסנגוריה. שכן - ספר זה מהווה כתב קטגוריה נוקב וחריף כנגד הרפואה המודרנית.

בין אם לפני או אחרי, הספר הזה הולך לשנות את כל מה שחשבת על רפואה ורופאים. בניגוד לאמרה "האמת משחררת" במקרה הזה - "האמת מבלבלת"

אני ממליץ מאוד.
ליאור

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מזעזע, מעצבן, ציני, מצחיק, פותח, סוגר, מאפשר... הספר מתעסק בעולם שכולנו לא רוצים להתעסק בו: בית חולים, מחלות, מוות. אבל הוא גורם לך לחשוב. להתעסק במה שאנו מעדיפים שיהיה מובן מאליו- הטיפול המסור בבית החולים, ותהליכי המוות המתרחשים בידיהם של "אלה שיודעים".
הספר הוא לא ברמת הכתיבה של "מילכוד 22" ולא של "העולם על פי גארפ", למרות שהוא כן מתכתב איתם, אבל הוא כן נוגע במקום שעמוס בהרבה יותר דימויים מאשר מציאות...
Bloop

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את "בית האלוהים" סיימתי כבר לפני מספר חודשים. קראתי את התרגום לעברית ואני מסכים עם העובדה שלפעמים נדמה שההומור וחידודי הלשון הולכים קצת לאיבוד בתרגום. מעבר לכך הספר מהנה לקריאה. עוקצני וסאטירי במידה. בהחלט מזכיר את הסידרה האלמותית M.A.S.H.

בית החולים המדובר בספר וכמשתמע מכך גם הרופאים, האחיות והסטאזרים לא נחים אף לרגע קט. בעירבוביה של זימה, פרוצדורות רפואיות מפוקפקות, חולים זקנים מעורערים בנפשם, אשר משרים אווירת טרור של ממש על הצוות כולו, מתחוללת אנדרלמוסיה כללית אשר מוציאה מדעתם את הרופאים המסכנים והאחיות, אשר בסך הכל רק רוצים לסיים את המשמרת המזורגגת וללכת הבייתה לישון.

הספר הזכיר לי במעט את שביתת הרופאים והאחיות שהתחוללה בארצנו אנו לא מזמן (למי שעדיין זוכר). העומס הפיזי והנפשי אשר הצוות הרפואי אשר אמור בסופו של דבר להטיב עם החולים ואף להציל נפש ממוות, שרוי בו הוא טרוף של ממש.

לבסוף הספר נותן הצצה חטופה על המתרחש בבתי חולים ונותן פרספקטיבה מעט שונה. בהחלט הייתי ממליץ לכל אחד לרכוש ולקרוא את "בית האלוהים". אני מאד נהניתי.
marin

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רופא צעיר בשם רוי באש, משמש כסטאז'ר המתחיל את דרכו בבית האלוהים - בית ההחולים היהודי שהוקם עבור כל הרופאים היהודיים שלא התקבלו לבתי החולים הגויים.
הספר מגולל את סיפורו וסיפורם של הצוות הרפואי במקום, מהשמן הגאון והחבר האמיתי, דרך האחיות המאהבות וכולל גם הרבה הרבה עחמ"שים.
עחמ"ש הוא זקן חולה שלא מת לעולם, כאלו רק מחכים להתאשפז ולגרום לרופא המטפל בהם סבל וכאב עד שכל רצונך הוא שאותו עחמ"ש ינהג לפי הר"ת שלו - עוף מחדר המיון שלי.
במהרה מתגלה האמת המרה וצינית (כן, צינית) של הרפואה המודרנית:
כמה שפחות יותר טוב,
עחמ"שים לעולם לא מתים (אלא רק הצעירים),
במקרה של דום לב, קודם בדוק לעצמך את הדופק,
בספר שלובים לא מעט הגיגים יהודיים ושאר סיטואציות ביזאריות שלרוב הם מבדרות, אבל הספר מלא בנק' מבט דיכאונית ועצובה של הסבל שאותם סטאז'רים ומתמחים עוברים יום יום בבתי החולים.

בקיצור, מעניין ומשעשע לפרקים ובטוח מספק הצצה לנק' המבט של הצד השני - הרופאים.
בסולם שלי: 4 סמיילים
kastboy

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחד הספרים שהיה לי הכי קשה לקרוא, לא כי הוא כתוב בצורה קשה אלא בגלל הציניות לכל דבר, לא רק לגבי המוות, הרפואה והמחלות אלא בכלל לגוף האנושי ולבני אדם, מעין איזה קור אמריקאי מעצבן שמגיע גם להומור, שיש בו הרבה פחות ממה שחשבתי ויותר תיאורים מזעזעים בריאליסטיות שלהם חסרת הפשרות. לקח לי זמן להבין שזה בדיוק העניין, בעולם חסר האונים של בית האלוהים הציניות היא בין הדברים הפחות גרועים שיכולים לקרות, ודווקא בגלל זה תיאורי הרגש, הדמויות שמקלפות את הציניות כמו השמן והחברה של הגיבור יוצרים את הרגעים היפים של הספר. צריך להיות מאוד זהירים ולא לקבל את התיאורים המבחילים, גם של הסקס מבחינתי, כמובנים מאליהם. יש בספר הזה הרבה יותר ממה שנראה בהתחלה
omers66 5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
"מלכוד 22 עם סטטוסקופ", "כמו מאש וכמו מלכוד 22",
הומור שחור, ציניות, אימה, בכי צחוק...איך יכולתי לא לקרוא את זה.
"I was admitting my sixth cardiac arrest and i got this call from the E.W. Hooper, it was you-saying that there was a guy down there who'd arrested and you were thinking of sending him to me if he survived. I hung up the phone, got down on my knees and prayed:Please, god, kill the guy! i was on my knees, i mean ON MY KNEES!"
בהתחלה נקרעתי מצחוק, אחרי כמה רגעים, כבר לא כל כך.
"He died, said Hooper"
זה הכוח של הספר, להלך כל הזמן על חבל דק בין צחוק לבכי, קצת מזכיר לי מסע לפולין שאומרים כל הזמן שבאוטובוסים צוחקים בשביל לפרוק את המתח והעצבות.
ממליצים לקרוא באנגלית, אך ראו הוזהרתם, השפה קשה, הרבה מונחים ומושגים ברפואה, לא פשוט...עם מלכוד 22 הסתדרתי יותר טוב.
לפני שבוע נכנסתי לאורטופד כשהספר בחיקי, בסוף המפגש האורטופד שכנראה קלט וזיהה את הספר שאל אם אני נהנה מהקריאה, עניתי לו שכן ושאלתי אם הוא נהנה מהעבודה
הוא אמר שלא.
יהודה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מדהים. סמיואל שם, רופא יהודי, מומחה בפסיכיאטריה, מצליח לשלב צחוק עם עצב, רצינות עם קלות דעת, שזורים יחד בסיטואציות מעולם הרפואה, הומור שנון וחד.

מדובר ברופא צעיר, יהודי בשם רוי באש שמתחיל את שנת הסטאז שלו בבית האלוהים, הוא בית החולים היהודי שהוקם כדברי הסופר עבור כל היהודים שלא התקבלו לבתי חולים של הגויים. פשוט וישיר. לרוי יש חברה ועם תחילת העבודה, גם מאהבת ואז עוד מאהבת וכך הלאה. סמואל שם מצליח לגרום לקורא להזדהות עם הכאב שבתאונה החזיתית בין הסטאזר הצעיר שהגיע למחלקה, טרי טרי, הישר מבית הספר לרפואה המאמין ביכולות הריפוי של המערכת ולבין הפציינטים הקשים, "המסובכים", שמעוררים חמלה אך סובלים ממחלה סופנית או פשוט מזיקנה עטורת מחלות שעבורה הטיפול הטוב ביותר היא פשוט התעלמות המטפל.

הסטאזר מוצא עצמו נקרע בין מספר אנשי סגל בכירים. אחראי הסטאזרים ה"שמן" שמצייד אותו מייד בכלים ציניים, אך נכונים לטיפול (אין טיפול) באותם פציינטים שבעצם מכאיבים לנפש הסטודנט-סטאזר ספוג האידיאלים. לדעתו הבית לא נקרא על שם הרופא אלא על שם אלוהים כפשוטו. אחראית סטאזרים אחרת לעומתו טוענת שחובה לחקור ולעשות כל שצריך כדי לרדת לשורש כל בעיה, מחטים, איזמלים, וכל פעולה כואבת אחרת משרתת את המטרה. הסטאזרים מתמודדים יחד עם הקורא, כל אחד בדרכו שלו. חלקם קורסים.
הרופא הוא לא אלוהים למרות שהוא מועסק בבית האלוהים. יש מי שחושב שהרופא תפקידו להתקרב לאל ביכולותיו, וככל שהעלייה גדולה יותר כך הנפילה מתארכת. ויש מי שמתרסק יופי יופי ומגלה מחדש את אנושיותו.

הסטרסס שמצטבר, מתנקז ביחסי מין קרים. בין כל הסובלים. רק מי שבפנים מבין ומעוניין לפלוט, להקיז. התנגשות של גופים, מתכת במתכת, יחסי מין שבמקום לספק פורקן מספקים עוד חומר למחשבה ומעמיקים תסביכים. והסקס חוגג בין המחלקות, שהופכות חולות יותר ויותר. רק הפציינטים מבריאים.

סמואל שם מצליח לספק לקורא ניתוחים פסיכולוגיים של המצב, מציג את הבעיה היטב, מאלץ את הקורא להגן על עצמו, טוב שכך. את חוקי הבית תמצאו בסוף הספר.

למה הלכת ללמוד רפואה? בחורות (סקס מכני וקר), כסף (יש כסף בחרא טוען השמן), כבוד (הלקקנים חסרי הכבוד). את התשובות הנכונות מספק סמואל עם התקדמות העלילה.
מטורף, ציני, חיוני לרופאים ולמי שמעוניין להבין אותם, תענוג, עוקץ, חכם.
אלפי קוראים לא טועים. קאלט. תהנו
הנסיך הקטן

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אם אתה הולך ללמוד רפואה זה הספר שישמור על שפיותך.
אם לא,כדי להבין את הרופא שממולך (שלא נזדקק) כדאי לקרוא.

מאלף,מצחיק ובעיקר נכון!
יעל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר הזה לפני 13 שנים, והרושם שהוא הותיר בי עדיין קיים כמו אז.
הספר מלא בהומור שחור וציניות, וממש לא צריך להיות מתמחה בבית חולים כדי להנות ממנו. קשה להחליט אם לצחוק או לבכות במהלך הקריאה, כשמתוארות סיטואציות הזויות הלקוחות מהחיים (והמוות) בבית החולים.
אני חושבת שבמיוחד בימים אלה שלאחר הסערה סביב עתיד הרפואה הציבורית בישראל, אפשר לקרוא, להבין ולהזדהות מעט עם החוויות של אותם אנשים מופלאים שמקדישים את חייהם, ממש כך, על מזבח הרפואה. מה שיפה הוא שסמואל שם עושה את זה באלגנטיות זורמת וללא שמץ של טרחנות.
מומלץ מאוד!
sagi

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מאוד קשה להניח את הספר.

ספר שמצד אחד הוא כ"כ מצחיק עד דמעות

ומצד שני מעלה סוגיה כ"כ טרגית של העבודה השוחקת נפשית

וגופנית של רופאים בבית חולים.

גרם לי מאוד להזדהות עם מחאת הרופאים.
יניש 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ביקורת הקודמת של Bookworm יכלה באותה מידה להיות כתובה על ידי (למעט הקטע על האישי- רפואה שלמה ! ).
בדומה למלכוד 22 גם כאן החצי הראשון של הספר פחות זרם- כנראה לקח לי זמן להכנס לרש של הסופר, אבל כשנכנסתי... חגיגה לעיניים.
הפחד מהמוות, הומור שחור, מורבידי וציני, ניתוחים פילוסופיים תוך ציון והתייחסויות מעולם הרפואה והפסיכולוגיה שממש הרחיבו את אופקי. אז אולי עצם העובדה שאני כותב את הביקורת לספר משמע שאני סובל\נהנה מנרקסיזם משני מאו משאר ירקות, אבל בכל- הספר מעניין, מרתק, מהנה ומעשיר.

בדר"כ אני נוהג לצטט קטע מהספר בביקורת שלי, אך אני לא רוצה להרוס כמה מהקטעים המשעשעים ביותר. מצורף בכל זאת ציטוט קטן :
"אני יודע. זה גם לא מה שאני ציפיתי. כולם מצפים לחלום הרפואי האמריקני- המדים הלבנים, התרופות שמרפאות, כל העסק הזה. אבל הרפואה המודרנית שונה:זה פוטס שמקבל מכות מאינה. אינה, שהיו צריכים להניח לה למות לפני שמונה שנים, כאשר ביקשה זאת, בכתב.הרפואה היא "מנוחה במיטה עד שיהיו סיבוכים", תשלומי קופת חולים בשביל לאחוז ידיים, וכל שאר הדברים שראית היום..."
skylark

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נהדר מלא בהומור שחור, אנושיות, וחמלה.
הספר מספר על בחור שסיים את לימודי הרפואה ומתחיל בשנת סטאז' בבית האלוהים.
הדמויות הצבעוניות שבספר כמו השמן (שאי אפשר שלא לאהוב) השוטרים המצחיקים ברי (חברה של רוי הגיבור) כולם צובעים את הספר בצבעים מטורפים ממליצה בחום לא יכולתי להפסיק לקרוא
אזהרה: לא מתאימים לאנשים קשישים,אנשים שמפחדים ממווות ואנשים רגישים
טניונה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצויין ומצחיק, רק שלקרוא אותו בעברית זה קצת כמו לנסר לעצמך את הזרוע - מיותר וכואב
קראתי פעם ראשונה באנגלית ונהנתי בטירוף.. אחרי שנים ניסיתי את הגירסה העברית ולא יכלתי לסיים אפילו עשרים עמודים.

UnknownGuest

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחלה ספר..הרבה צחוקים וגם הרבה זעזוע,
לא לכולם החוש הומור האכזרי לעתים ומיני לעתים יתאים; ולא כולם חשבו על נקודת מבטו של הרופא המסתכל עלינו ומטפל בנו וכל העבודה הסזיפית הקשורה לכך...
דומה למילכוד 22 במובן הסאטירי ושובר האתוסים, אבל לא שנון, מקורי וכתוב היטב כמו מילכוד 22.
מזכיר יותר את בית הספר לשוטרים או MASH - בהרבה אופנים.
מומלץ בחום, אני מאוד נהנתי וגם נפתחתי לנקודת מבטם של עולם הרפואה הקליני של הרופאים.
אבל דחילאק בסופו של דבר אל תקחו את הספר ברצינות מלאה, הוא לא כזה הוא מציג דברים בצורה מאוד קיצונית..וכיפית :)

השור 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצויין בעל הומור מיוחד. ברגם שמתחברים אליו, בלתי אפשרי לעזוב אותו.
eyecoof

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בתור חובש לשעבר: תסמכו עליי, הכל אמת.
דיאנושקה

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לקח לי זמן להיכנס לספר ולהבין את ההומור השחור שנמצא בו ללא סוף. הומור של רופאים אשר רגילים לראות את החיים והמוות כל היום, מצחיק ומרענן!
33

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצחיק מצד אחד וגם עצוב עד דמעות על רפואה בכלל ועל הסטודנטים לרפואה בפרט




lam attack

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצוין ומלא פגמים.
feelgood

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אחרי הרבה המלצות חמות החלטתי לקרוא, לא בטוחה שהיה כדאי...



התחילה לקרוא לפני חודש


התחילה לקרוא לפני שנה ו-1 חודשים


סמיואל שם (סופר על המוקד)
שמואל שם הוא שם העט של הפסיכיאטר האמריקאי סטיבן יוסף ברגמן (נולד 1944). העבודות העיקריות שלו הן "בית האלוהים" וספרים על בתי חולים, ספרים בדיונים המבוססים על ניסיונו עם מתלמדים בבתי חולים ומוסדות אישפוז בארה"ב.... המשך לקרוא
לקט ספרים מאת סמיואל שם
שם הספר
עדין - Fine
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של סמיואל שם

מי קרא את הספר (122 אנשים)





©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ