ככל שהמאה העשרים שלנו קרבה אל סופה והתת מודע של הכלל נשלט על ידי האידיאולוגיות של חומרנות ואתאיזם, כך ניעור שוב עניין חדש בצורות ה``על טבעיות`` של החיים. בו בזמן, העדר הידע על אודות חוקי הטבע העמוקים יותר הביאו את האנושות ליצירת מדע בדיוני, שבו ההנחות הפראיות ביותר מעורבות בחוסר ידיעה ופנטזיה. חורגה א. ליברגה, שניצב מול המדע הבדיוני הזה לעיתים קרובות, הביא לכתוב עבודה אשר יכירנה בשורה אחת עם המסורת של הגדולים שבחוקרי הטבע: פרצלזוס, גבר, אלברטוס מנגוס, וכל אותם פילוסופים אחרים אשר חשפו את סודותיו. כאשר מסירים חלק מן המעטה המכסה את עולם הרוח של הטבע, אפשר להתחיל לראות ניצנוץ של אור... אותה עבודה מאפשרת לקורא לגלות עולם של יצורים שאינם ``על טבעיים`` כי אן עומדים במישור קיום משל עצמם גם אם האדם המודרני איבד את היכולת לחוש בהם. אומר הסופר: ``אם נרצה להיות ישרים לחלוטין, עלינו להודות, כי מעולם לא חשבנו לכתוב על נושא זה ולהגישו לעיני הציבור, אך בראותנו נוכלים כה רבים מנערים את פרחי הוורד הנשגבים ההם וצופים כיצד הופכים הם לקוצים מגואלים בדם של סגירה לשטן תחת אשר יהיה ריחם כוח מניע לצאת ולמוצאם ולו אף באפילה. החלטנו להרים פינה קטנה של הצעיף המכסה אותם תקופה כה ארוכה: צעיף שלא היה בו צורך כאשר בני האדם חיו במגע עם העולמות הנתפסים אך הקושי (Subtle Worlds) והיצורים הדרים בהם``. חורגה א. ליברגה ריצ`י נולד בארגנטינה בשנת 1930. הוא סיים את האוניברסיטה של בואנוס איירס עם תואר בהיסטוריה והיסטוריה של האמנות ולאחר מכן קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מהאקדמיה ``אצטק`` לאמנויות, מדעים, ספרות ומדע זכויות אדם. בשנת 1951 זכה בפרס השירה הלאומית בארגנטינה ומאז כתב שירים, נובלות ועבודות על פילוסופיה, היסטוריה ונושאים הידועים למעטים. בין עבודותיו: הכלב מואסי, אנקור התלמיד, האלכימאי (נובלות), מכתבים לדליה ופרננדו, חבם, תיאטרון המסתורין ביוון (טרגדיה) ועוד. בשנת 1957 ד``ר ליברגה ייסד את הארגון הבינלאומי ``אקרופוליס החדשה`` והיה מנהלו הבינלאומי עד מותו בשנת 1991. בתפקידו זה העביר מאות קורסים והרצאות בשלושים השנים האחרונות. על שירותיו לתרבות קיבל את פרס צלב פריס לאמנויות, מדעים וספרות.