היטלר- מסע אל שורשי הרשע / רון רוזנבאום

היטלר- מסע אל שורשי הרשע

רון רוזנבאום

יצא לאור ע"י הוצאת מטר, מכיל 408 עמודים, תירגום: ברוך קורות. עיון »







ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
4
80% בנים
4 בנים   1 בנות
גיל ממוצע:35
5467 התעניינו בספר


תקציר הספר
לאחר שנסתיימה מלחמתו של היטלר, ב- 1945, התחילה המלחמה על היטלר - מי הוא היה באמת, ומה גרם לרשעותו הקיצונית כל כך. כעבור מחצית המאה, אנו יודעים שאמנם היטלר לא הצליח להימלט מהבונקר בברלין, אולם, באופן מטריד ביותר, הוא כן הצליח לשריין עצמו מפני הסברים ותיאוריות.
בין ההיסטוריונים, הפסיכולוגים, הפילוסופים והתיאולוגים, מתנהלים עדיין ויכוחים סוערים לגבי המהות של תופעת היטלר. הספר " היטלר - מסע אל שורשי הרשע" הוא סקירה מרתקת של קשת התיאוריות על היטלר. רון רוזנבאום, כותב הספר, שקיבל ביקורות נלהבות על מחקריו, התעמת בספרו עם נבכי המסתורין ההיסטוריים, שעד היום לא נמצא להם הסבר.
לפני יותר מעשר שנים החל רוזנבאום לבחון אחדות מהמחלוקות הבלתי פתורות שלא מרפות מהחוקרים: נפשו של היטלר, מוצאו, מיניותו ושורשי האנטישמיות שלו. רוזנבאום גילה מתוך המשמעויות שהושלכו על הפסיכולוגיה של היטלר, כי כאשר אנחנו מדברים על היטלר, אנחנו בעצם מדברים על מסתורי הרשע המוחלט - על האופן שבו אנו מסבירים אותו, על האופן שבו אנו מתנערים ממנו.
רוזנבאום התחיל באודיסיאה מחקרית שלקחה אותו מווינה למינכן וללונדון, לפריס ולירושלים, בחיפושים אחרי תשובות בארכיונים נשכחים, בזיכרונותיהם הנמוגים של עיתונאים אנטי-היטלראיים נועזים מימי רפובליקת ויימאר, ובמפגשים אישיים ודרמטיים עם אחדים מהמסבירים המבריקים והשנויים ביותר במחלוקת בתקופתנו, מאלן בולוק ויו טרוור-רופר ועד דניאל גולדהגן, ג'ורג' סטיינר, קלוד לנצמן ודיוויד ארווינג.
לאורך הדרך ועד הסוף המר, הוא מתעמת עם מגוון רחב של תיאוריות על היטלר, מן המעמיקה ועד הכופרת בעיקר, מן הפסיכו-סקסואלית (האם להאמין לדוח הסודי של ה- oss האמריקני שהיטלר עסק בסטיות מיניות קיצוניות עם גלי ראובל, אחייניתו למחצה?) ועד שושלת היוחסין (מה על השמועות שלהיטלר היה סבא יהודי?) והתיאולוגיות, ומסכם בחקירה טעונה של ההתנגשות בין דעות המלומדים בני זמננו על היטלר, בין "היטלר הצוחק" של לוסי דווידוביץ' ל"היטלר-המלט" של כריסטופר בראונינג.


הקורא עיר הקורא מתי
צ'יקו אשדוד לפני 3 שנים ו-4 חודשים מענה
סרוגי תל אביב לפני שנתיים ו-11 חודשים מענה

רשימות קריאה בהן מופיע היטלר- מסע אל שורשי הרשע
רשימה | צביקה בן 63 מכפר סבא רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 חודשים

ספרי עיון על הנאציזם | יוֹסֵף בן 35 מאזור ירושלים רשימת הקריאה עודכנה לפני 5 שנים ו-2 חודשים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית
הספר כנראה לא קיים בספריית כרמיאל

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
איל

תל אביב 052-8383390

טוב 45 ₪ [קנה משומש]
סוכנות נדב 046920813

צפת 13100

כחדש 75 ₪ [קנה משומש]
bookrafelmishmish

תל אביב

כחדש 55 ₪ [קנה משומש]
גולדמונד ספרים (04-8622472)

חיפה

כחדש 75 ₪ [קנה משומש]
קרון ספרים 04-9533461

קרית טבעון

כחדש 65 ₪ [קנה משומש]
יהודית: 052-4230162

מרכז

כחדש 85 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספרים 048625719

חיפה 048625719

טוב 60 ₪ [קנה משומש]
גידי - ספרים ברשת

חיפה

טוב 55 ₪ [קנה משומש]

זה שאין לנקוב בשמו 19 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הי, מי זה הילד החמוד הזה שבתמונה? מי זה, אה?
אולי זה היטלר, הבנזונה?

עד כמה שזה נשמע הזוי ובלתי אמין, זו כנראה גם האמת.
אבל כעת נשאלת השאלה: האם זו האמת כולה? או שאולי זה רק חלק זעיר ביותר מהתמונה הכוללת?
כדי לענות על כל השאלות וכדי לפתור את כל הבעיות, אני מזמין אתכם לצאת יחד איתי למסע מרתק אל שורשי הרוע של היטלר שבו נברר את זהותו האמיתית, אחת ולתמיד.
אבל קודם כל, יש לי משהו חשוב מאוד לספר לכם על עצמי.

***


אני טיפוס שפוחד להודות בהפסדים שלו.
כן כן, זה לגמרי נכון. אני פוחד להודות בהפסדים שלי.
דוגמא טובה מחיי האישיים שממחישה עד כמה אני פוחד להודות בהפסדים שלי, היא שכשאני משחק ב"אנגרי בירדס" (המשחק ההוא שבו צריך לכוון את הציפורים ולפגוע בחזירים) ואני מרגיש שכבר אין לי סיכויים לנצח ולשבור שיא, ושהיחס בין הציפורים שברשותי לבין החזירים שנותרו הוא גדול מאוד (לטובת החזירים כמובן) אז אני פשוט לוחץ על מקש החץ שנמצא למעלה ומתחיל את המשחק מחדש.
כן כן, תצחקו עליי עד כמה שתרצו- אבל תאמינו לי שלראות בסוף כל משחק שבו אתה מפסיד, חזיר ירוק וגדול שצוחק עליך וכאילו אומר בהתגרות "ניצחתי וניצחתי!"- זו בהחלט לא חוויה נעימה.
וכמו 'הקש ששבר את גב הגמל', מופיעה לאחר מכן גם הכתובת: "game over" שפשוט מצליחה לשבור אותי לגמרי.


אבל יש עוד מישהו בעולם הזה שפוחד להודות בהפסדים שלו. טוב, לא בדיוק בעולם הזה. בעולם הבא, יותר נכון לומר.
קוראים לו אדולף היטלר. כן כן, אותו הילד החמוד שבתמונה, וכשהתבגר הפך לדיקטטור רשע ,אכזר ומניאק שרצח עם שלם רק בגלל היותו עם שלם.
דוגמא טובה מחייו האישיים שממחישה עד כמה הוא פוחד להודות בהפסדים שלו, היא שבאיזשהו שלב, אחרי שנים של מלחמה והתעללות בעם היהודי, הוא סוף כל סוף התחיל להבין שהוא עומד להפסיד ושהיחס בין הצד שלו לבין אויביו הוא גדול מאוד (לטובת אויביו כמובן) והוא לא היה מוכן לרגע אחד אפילו לחשוב על האפשרות שאיזה יהודי "מסריח" או אמריקאי "מטומטם", הם יהיו בסוף המנצחים שיצחקו את הצחוק האחרון ושהוא יהיה המפסידן, זה שצוחק רק ראשון ולאחר מכן נמצא עמוק עמוק באדמה.
אז מה אתם חושבים שהוא עשה? הוא, כמובן, לא היה יכול ללחוץ על חץ כלשהו שנמצא למעלה ולהתחיל את המשחק מחדש. כי זה לא משחק, זה החיים האמיתיים. ובחיים האמיתיים זה או שאתה מנצח או שאתה מפסיד. אין אמצע.
והפעם הוא המפסיד.
לכן הוא עשה את הדבר הראשון שעלה במוחו: הוא התאבד בבונקר שלו.
אתם מבינים מה קרה פה? הוא לא היה מוכן שיהודי, אמריקאי או כל "דביל" אחר יהרוג אותו וישלח אותו ל"עולם שכולו טוב" כי אז הוא ייצא סוג של מפסידן- אז הוא פשוט הרג את עצמו, במחשבה שזה מה שימנע ממנו לצאת מפסידן. כלומר, התאבד.
אבל אם אתם שואלים אותי, אני דווקא חושב שרק העובדה שהוא התאבד, כבר מראה עד כמה חלש, פחדן ומפסידן הוא היה.
זה שהוא פחד להביט לאויב בעיניים ולסבול את העובדה שמישהו אחר יהרוג אותו (ולא הוא עצמו) הופך אותו לאדם חלש ביותר.
שלא לדבר על המחשבה של להשמיד משהו שלא ניתן להשמיד, שהופכת אותו לאדם מוזר, מטורף וטיפש ביותר.
אז נכון, היטלר היה בן אדם מרושע ביותר ואני מסכים שבהחלט חבויים בתוכו 'שורשי רשע', אבל בנוסף לזה שהוא היה רשע, הוא גם היה חלש ופחדן.
עובדה שהרוע שלו והבחירה שלו להשתתף ב"משחק" הזה של 'חיסול היהודים' (בזמן שידע שקיימת האפשרות שהוא עומד להפסיד) הם, מה שבסופו של דבר, הרגו את היטלר.
הרוע שלו, שהוא הנשק הכי חזק שלו, הוא גם נקודת התורפה שלו ומה שהביא למותו.
עד כמה שזה נשמע הזוי ובלתי אמין, זו כנאה גם האמת.
והפעם גם האמת כולה.

***


הערה: אני מודה, לא קראתי את הספר הזה.
אז אני לא יודע אם זה מה שבאמת כתוב בו (זה רק ניחושים) אבל מספיקה הצצה חטופה בפניו ה"מכוערות" של היטלר, בכדי לגרום לי לכתוב ביקורת על חולשתו ומוג לבו של היטלר שיותר מכל, פחד להודות בהפסדים שלו.
מה שמזכיר לי, דרך אגב, שאם בכל זאת אמשיך לשחק ב"אנגרי בירדס" גם אחרי כל מה שאמרתי בביקורת הזו ואמשיך בכל זאת לרצות לטבוח בחזירים ירוקים וחפים מפשע, אז לפחות שכשארגיש שאני עומד להפסיד והיחס בין החזירים והציפורים יהיה גדול (לטובת החזירים) ושעוד רגע עומד להופיע חזיר גדול וירוק על המסך ולצחוק עליי (וגם לחרחר. לא לשכוח את החרחורים) עדיין, לא משנה מה קורה, אסתכל לו ישר לעיניים (וגם על הנחיריים. לא לשכוח את הנחיריים) ואגיד: "חכה חכה, חזיר גדול ירוק וטיפש, אני עוד אראה לך מה זה, ואז נראה מי יהיה זה שיצחק אחרון".

כי מה לעשות, אני פוחד להודות שאני פחדן כמו היטלר.
נטעלי 14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בתגובה לאלן שהגיבה שלא צריך לכתוב ספר על "אדם כזה": לא רק שצריך, אפילו חובה לכתוב עליו ספרים.
האדם הזה השפיע על חייהם ומותם של עשרות מיליונים.
אני מצטערת שאני לא כותבת ביקורת עניינית, אבל קראתי אותו לפני כעשר שנים, בערך בזמן שהוא יצא. אני רק זוכרת שמופיעות בה כשבע תיאוריות שאינן ידועות יחסית על חייו ואישיותו (כך למשל מופיעה התייחסות לסטיות מיניות שכנראה היו לו וליחסיו המוזרים עם אחייניתו גלי ראובל שהתאבדה בהיותה בת 16).
חשוב לנתח ולנסות להבין איך צמח אדם כזה ויותר חשוב - איך צמחה חברה שאיפשרה לו להנהיג תורת גזע, שנאה ורצחנות, ולזרוע כ"כ הרבה מוות והרס מסביבו.
האם קראת את הספר או שאת באופן עקרוני מאמינה בעצימת עיניים? כתיבת ספר על מישהו אין פירושה הערצה של אותה דמות, להפך - המטרה בכתיבת ביוגרפיות על היטלר היא ניתוח וניסיון להסביר את התופעה כדי להפיק ממנה לקחים לעתיד. ביוגרפיות טובות הן כאלה שמציגות את הצדדים השלמים באישיותם של האנשים עליהן הן נכתבות ומאפשרות להכיר אותם באמת (או לפחות טוב יותר).
יש שני ביטויים שמאוד מתאימים בהקשר הזה: האחד הוא מספר "קהלת", פרק א' פסוק ט' - "מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שייעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש".
והשני, בניסוח חופשי: מי שלא מכיר את העבר שלו, סופו להיענש בכך שאותו עבר יחזור על עצמו בעתיד.
ולכן, הבחירה שלך שלא להתמודד עם קיומו של האיש היא עצימת עיניים מסוכנת ושגויה מיסודה.
מפזר הערפל

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
שמו של הספר באנגלית הוא Explaining Hitler. תארו לעצמכם כיצד זה יישמע בעברית: "להסביר/מסבירים את היטלר." נשמע נוראי, והסירוב לשמור על שם הספר המקורי מובן, שכן 'הסברה' מובילה לתירוץ מעשי הנבלה של חלאת האדם הנידונה, ומשם להבנתה והבעת רחמים כלפיה. את הספר הזה מצאתי במקרה, אחרי שסיימתי לקרוא ספר המביא בקיצור נמרץ את תולדות מלחמת העולם השנייה. לא חיפשתי הסבר לרשע - הסבר ותירוץ כמוהו כמעשה הרשע עצמו - אבל סיקרן אותי מה אומרים אלו שמעיזים להתחקות אחרי שורשיו, התחקות שבשורה התחתונה היא חסרת כל ערך. מדוע היא חסרת כל ערך? מכיוון שהתופעה של היטלר לא זקוקה לשום ניתוח, היא ברורה כשמש: היטלר בחר להיות רשע, ובכך הוא לא שונה מצוררים אחרים שקמו לעם היהודי או לאנושות, שבחרו להיות רשעים, וההשגחה הביאה אותם למקום שהביאה אותם (כדי להעמיד את היהודים במקומם, לבל יסורו ממצוות הא-ל, כמסתבר). אני מסרב בתוקף לקבל את המחשבה המובאת בספר שהיטלר חורג מן המסגרת של הרשע, ומהווה רוע קיצוני ביותר. לא ולא. הנסיון לחשוב שהיטלר הוא 'רשע מיוחד', או לחילופין שרשעותו נבעה מגורמים פסיכולוגיים (אב מכה; דם יהודי שזרם בעורקיו והעביר אותו על דעתו; אחיינית שהתאהבה ביהודי) או מזרמים היסטוריים תת-קרקעיים (הנצרות; התרבות הגרמנית) - היא התעלמות מהסיבה הפשוטה ביותר שהיטלר הפך להיטלר - בחירה חופשית להיות רשע.
הפשע הראשון בהיסטוריה שבין אדם לחבירו היה רצח הבל על-ידי קין. אם היינו מנסים להסביר את קין, היה בידינו לדוג אלף ואחת סיבות למעשה הנבלה שעשה ולטפול את האשמה באחרים, לדוגמה: הבל אשם בכך שהתנשא על אחיו והביא מנחה משובחת יותר לה'; אלוקים אשם בכך שקיבל את מנחתו של הבל ולא של קין, ובכך עורר את קנאתו (אבוי!) של האח האומלל; וכהנה וכהנה. אולם אנחנו לא עושים את זה, והרשע של קין הוא ברור ושורשיו אינם מעניינים אותנו כהוא זה, כי רֶשע הוא רֶשע הוא רֶשע. הבחירה החופשית של האדם נתונה לו תמיד ובכל עת (כפי שמובא למשל בספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות", עליו כתבתי ביקורת לפני יומיים) - ולכן, אם האדם בוחר ברשע, שוב לא מעניינות אותנו הנסיבות החיצוניות או הפנימיות לכך.
אבל מעבר לנקודה בסיסית זו שמתמיהה מאד את הספר ואת כוונת חבר המרעים שעוסקים יומם וליל להסביר את היטלר - ישנה לדעתי תימה נוספת על הספר. מדוע אין המחבר משווה את היטלר לעמלקים, לבלעם בן בעור, להמן הרשע ולשאר צוררים בהיסטוריה, שחרתו על דגלם להשמיד את העם היהודי? מדוע היטלר זוכה לכזאת זכות להיות מוסבר? זכות להיות מנותח ומוצדק כדי לנסות להבין משהו שמובן גם ככה?
---אזהרה: להלן חפירות נוסח מפזר הערפל---
לדעתי הסיבה לכל אלו נעוצה בדפקט רציני בתרבות המערבית והחילונית (הרבה מ'מסבירי' היטלר הם יהודיים חילוניים, כיהודה באואר וג'ורג' סטיינר הזוועתי), והיא טשטוש הגבולות הכרוני שבו הם חיים בלא-מודע. זהו טשטוש גבולות בין הרשע ובין הצדק, בין רצונותיו הנמוכים של הגוף ובין רצונותיה הגבוהים של הנשמה, בין השאיפות ליצור תרבות שקרית שמטרתה חיי הגוף, ובין תרבות אמיתית שמטרתה קידוש חיי הנצח הרוחניים. בעצם, אם מתעמקים בדבר, מסבירי היטלר והיטלר עצמו נמצאים באותו צד של המתרס, ואילו היהודים (שבוחרים להיות נאמנים למסורת עתיקת היומין) נמצאים מהצד השני. לכן, כאשר לפתע מתוך הצד החילוני והמערבי של המתרס מתעורר לו מחולל שואה כהיטלר (והרי גרמניה הייתה בירת תרבות ההשכלה, אור לגויים), מוכרחים לחפש דרך לתרץ ולהסביר ולומר שזו היא תופעה יוצאת-דופן של רשע ושהיא לא נוגעת מעיקרה לתרבות המערבית (ואולי, כמו שסטיינר מציע - היהודים עצמם אשמים בכך שהיטלר קם להשחיתם). אבל מתחת לים ההסברים, גועשת לה שנאה עמוקה ובלתי-מודעת ליהדות (ואולי אף למייצגיה העתיקים - האורתודוקסיים של ימינו), וההסברים והנסיון להרחיק את היטלר כאיזה ראש ולענה של התרבות המערבית - לא תציל אותם. תרבות הגוף היא עדיין, ככלות הכל, שורש פורה ראש ולענה...
והמלחמה בין היהדות האמיתית ובין הכפירה בא-ל וקידוש הגוף תמשיך בכל עוזה, ומי יודע אם לא ממתין לו איזה היטלר חדש באופק, להוותנו, בגלל - לדוגמה - אותם הסברים וחוסר יכולת של רבים להביט בבבואה ולומר: "אנחנו אלו שיצרנו אותו, בסופו של דבר."
(דירוג הספר: 0 על הכוונה הרעה, 3 על שלל המידע המעניין)
אלן קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בכלל לא צריכים לעשות ספר על אדם שכזה.


מי קרא את הספר (5 אנשים)


ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים


ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים


ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים





©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ