תמונתו של דוריאן גריי

אוסקר ויילד

יצא לאור ע"י הוצאת ידיעות אחרונות, בשנת 2006, מכיל 258 עמודים, תירגום: ליה נירגד (מאנגלית). ספרות » ספרות מתורגמת


הוסף לסל
קנה חדש: ₪88.00 ₪79.20





ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
4.359
61% בנות
153 בנים   237 בנות
גיל ממוצע:33
11094 התעניינו בספר


תקציר הספר
ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנים. כשהספר יצא לאור, ב-1891, הוא נחשב למסוכן, טפשי, וולגרי ולא מוסרי ואילו ווילד עצמו כונה "קפדן קשקשני". הספר שימש כהוכחה ל"חוסר צניעות דוחה" במשפטים כנגד ווילד שהביאו בסופו של דבר למאסרו ולהגלייתו. למרות זאת, תמונתו של דוריאן גריי ביססה את מעמדו של ווילד כאחד ממייצגיה החשובים של האסכולה האסטתית שדגלה ב"אמנות לשם אמנות", ויחד עם גיבורה הפכה ליצירה נצחית אשר שרדה את מגבלות הזמן.


רשימות קריאה בהן מופיע תמונתו של דוריאן גריי
קוראת עכשיו | נינה בת מתל אביב רשימת הקריאה עודכנה שלשום

ספרי המד"ב ופנטזיה שלי | shmuel בן 59 מאשדוד רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
מיקימיקי

ירושלים

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
ה א ס פ ן << לחיפוש ספרים בכל נושא ושפה ניתן להשאיר הודעה ב- ת"ד בדף האישי >> [ = חיסול ספרי לימוד = ] מלחמת החלומות 55 - [ האסופית 28 ] - לישון בלי לבכות 38 - [ Хлеб, огонь и вода 28 ] מאלאדר - קסם הקמע 28....

ירושלים haaspan@walla.com

בינוני 25 ₪ [קנה משומש]
חיסול אלפי ספרים 10=20 שח שטיין ספרים -0528265504 החנות הכי טובה בירושלים

50 אחוזי הנחה על ====כול =========הספרים בחנות===================חיסול מבחר גדול=10=20 שח ירושלים כ-ס

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
סוכנות נדב 046920813

צפת 13100

טוב 29 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספרים

חיפה 048625719

כחדש 45 ₪ [קנה משומש]
ח פ צ י ב ה רחובות 08-9468441

רחובות

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
המחסן של שטיין || 02-5336779

ירושלים

חדש לגמרי 46 ₪ [קנה משומש]
אינטלקט חנות ספרים

ירושלים

חדש לגמרי 55 ₪ [קנה משומש]
yaff

באר יעקב

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
איל

תל אביב 052-8383390

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
מיכלילי

בת ים

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
יהודית: 052-4230162

מרכז

טוב 45 ₪ [קנה משומש]
אנוש נס ציונה 08-9403684

נס ציונה

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
דנה

טוב 50 ₪ [קנה משומש]
דוד אדם

כפר סבא

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
lioric123

תל אביב

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
הרגולטור

תל אביב

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
hakabuk

תל אביב

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
פילפילון22

kfar vradim

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
בן

תל אביב

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
Ansem

נופית

בינוני 10 ₪ [קנה משומש]
12345

פ

טוב 30 ₪ [קנה משומש]

אירמה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

22 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את הספר סיימתי בזה הרגע, הרגע הטוב ביותר לכתוב את הביקורת.

יש ספרים שכשאתה קורא בהם אתה מרגיש הזדהות, או התרגשות, אהבה, או שנאה, כעס או אהדה..
ויש ספרים, כמו הספר הזה, שהרגש הגדול שהם מעלים בך הוא קנאה, קנאה גדולה שלא אתה הוא זה שכתב אותם.
פָּלִימְפְּסֶסְט

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

21 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הסיפור ידוע. נער בן 20, כליל היופי והטוהר, זוכה לקבל דיוקן של עצמו. נפעם משלמות הציור, מכה בו ההבנה שהיופי בר חלוף והנעורים הם שיא החיים, ודבר לא חשוב יותר מהיופי, מהפריחה. באקט של יאוש הוא מבקש להישאר יפה וצעיר, לא להזדקן ולו ביום אחד, ושדיוקנו המושלם יתכער במקומו, יסבול את כתמי הזמן ואת החטאים - חטאים שרק לצעירים מותר לחטוא ושפוגמים באדם רק כאשר הוא מתבגר. תחינתו, כמובן, נשמעת.
דוריאן גריי, בן לאחת המשפחות העשירות באנגליה, זוכה לנעורי נצח. שני חבריו הקרובים, באזיל הולוורד - הצייר האומלל שאוהב את דוריאן אהבה עזה ומרגיש שבזכותו אומנותו מגיעה לשלמות, ולורד הנרי הארי ווטון - ציניקן שמגלה עניין מדעי פסיכולוגי באישיותו של דוריאן, הם המנועים הסמויים של הספר כולו. בגלל הנרי דוריאן הופך לגנדרן, פזרן ונהנתן, הוא מקדש את הנעורים וחי את התענוג. בלי צווי מוסר, בלי חשש מהכיעור, בלי פחד. אבל מבאזיל הולוורד הוא חרד, מאחר והוא צייר את הדיוקן המקולל, ומאחר וחייו נטולי המצפון מלווים תמיד בידיעה שבעליית הגג מוסתרת התמונה שמציגה לו את חרפתו ואת אשמתו האמיתית.
הספר אינו שיפוטי. דוריאן גריי לא חוטף משבטו של הסופר, ומקבל חופש מוחלט לכל גחמותיו. רצח, מאורות סמים, הריסת חיים של אנשים הקרובים לו, ניתוק רגשי, אקסטזה רגשית, אובססיה לאומנות. "מעולם לא חיפשתי אושר. מי רוצה להיות מאושר? חיפשתי תענוג". אבל לתענוג יש מחיר, ולתענוג יש מוסר השכל. כמי שחי את חייו על סמך דברי שנינה של אחר, דוריאן גריי מוציא לפועל כל אמרה ופסוק של לורד הנרי, גם כשזה בעיניו פרדוקסלי לחלוטין. הוא היווה את ההשראה הגדולה ביותר לבאזיל הולוורד, אבל תמונתו, שיא יצירתו של באזיל, הופכת ליצירה מתועבת. הוא סגד ליופי, אבל זה נחרב.
כתב ההגנה הגדול ביותר לחיים של נהנתנות תמידית מלמד אותנו שגם העונג בר חלוף ומביא לשחיקה. "לרפא את הנפש בעזרת החושים, ולרפא את החושים בעזרת הנפש". אבל דוריאן גריי לא מסוגל לרפא את נפשו. גם בנסיונותיו (המגוחכים יש לציין) לחפר על מעשיו, מתגלה האמת המרה. הוא עושה זאת על מנת להשיג תענוג נוסף בצורת ההנאה שבחרטה. אין שיקולי מוסר.
וכנראה, שאין שיקולי מוסר אמיתיים אף פעם.

"אין ספר מוסרי או בלתי-מוסרי. ספרים כתובים היטב או כתובים רע, זה הכל." (תמונתו של דוריאן גריי, מבוא)
קוראת הכל

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

20 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הזה יצא לאור בשנת 1891. בדקתי בויקיפדיה וגיליתי שבשנה הזו המציאו את משחק הכדורסל ואת מצלמת הקולנוע. פיקאסו היה בן 10, דה גול בן שנה והיטלר בן שנתיים. בקיצור, זה היה מזמן! ובכל זאת, הטבע האנושי, בניגוד אולי לפוליטיקה העולמית, לא עבר כל כך הרבה תהפוכות מאז. כולנו עדיין היינו רוצים להיות יפים, נחשקים וצעירים לנצח. האגדה של אוסקר ויילד ממשיכה להיות רלוונטית 120 שנה אחרי שנכתבה.

אם מישהו רוצה לקרוא קלאסיקה שאפשר לצלוח בקלות יחסית, הספר הזה יכול להתאים. לא ארוך במיוחד, קריא, ממוקד, עלילה מרכזית אחת ללא עלילות משנה, שמספר סיפור שהוא מעין אגדה ביקורתית על החברה הגבוהה באנגליה של המאה ה-19, אבל בעצם על בני אדם באשר הם. ספר ציני, שמכיל אין ספור משפטים שנונים שבטח יצא לכם לשמוע כציטוטים פה ושם, מבית מדרשו של אוסקר ויילד. כמו למשל:
"הדבר היחיד הגרוע מזה שידברו עליך, הוא שלא ידברו עליך"
"הדרך היחידה להיפטר מפיתוי היא להיכנע לו"
"לניסיון אין כל ערך מוסרי - אין הוא אלא הכינוי שנותנים בני-האדם לטעויות שלהם"

בקיצור, כדאי לקרוא ולהכיר את דוריאן גריי. ספר חכם ומהנה.
יוֹסֵף

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

20 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
תמונתו של דוריאן גריי, סיפור מרשים ומעורר מחשבה שנכתב בסוף המאה התשע עשרה, ומשקף את ההדוניזם והניהיליזם המודרני שהחל מתפשט באירופה. דוריאן גריי נער תמים יפה תואר ומידות, עומד בתווך בין שתי דמויות מנוגדות בתכלית זו לזו. הלורד הנרי, שעיקר תורתו מתמצית במשפט שנאמר על ידו לקראת סוף הספר "הריני מודה כי לדעתי מוטב להיות יפה מאשר להיות טוב..." – כלומר, עדיפות האסתטיקה על המוסר. ומנגד ניצב הצייר באזיל, המגלם את הדמות המוסרית התמימה והישרה. בספר משפטים ותובנות מרשימות ומקוריות, וכן באות לידי ביטוי בעיות רבות מתחום הפילוסופיה של המוסר והאסתטיקה. הדעות והמשפטים שאוסקר ווילד הביע דרך לורד הנרי מקוריים, ציניים, מטלטלים ומעוררים התנגדות, אך בה בעת מרשימים ובהחלט לא משאירים את הקורא אדיש.

קראתי שאוסקר ויילד, שאגב, נידון למאסר בשנת 1895 באשמת 'מעשי סדום והפקרות רבתי', אמר על הספר ודמויותיו: "באזיל הולוורד הוא מה שאני חושב שאני. לורד הנרי הוא מה שהעולם חושב שאני. דוריאן הוא מה שהייתי רוצה להיות - בזמן אחר, אולי".

.

Regi 18 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אין דבר רציונלי יותר מיופי המובא לידי אבסורד. דוריאן גריי הוא הביטוי המוחלט להתנוונות המוסר על מזבח היופי האלוהי. זוהי פרוזה מודרנית השזורה בביקורת נוקבת שכל כולה מוארת בזוהר אבני אמרלד. זהו שיר הלל לנהנתנות המופרכת של המאה הקודמת, הדוניזם שההדר והיופי בו, הם מהות הבריאה.
עמיר

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

18 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אם שאלתם את עצמכם פעם, איך זה שבערך חצי מהציטוטים שאתם שומעים שייכים לאוסקר ווילד, קריאת "תמונתו של דוריאן גריי" מספקת תשובה טובה. הספר מלא בשנינויות מופלאות, שחלק מהן כל כך אהבתי עד שהן נחקקו אצלי בזיכרון. כמה דוגמאות מייצגות (מהזיכרון, ככה שאני לא מתחייב על הדיוק):
"אני מחבב אנשים יותר מעקרונות, אבל יותר מהכל אני מחבב אנשים ללא עקרונות".
"יש בלונדון כולה רק חמש נשים שניתן לנהל איתן שיחה, ורק עם שלוש מהן ניתן להיראות במקום פומבי".
רוב הציטוטים שייכים ללורד הנרי, מעין טיפוס מפתה ומדיח, שטני משהו, שבחסות הומור וחן מעביר מסרים חסרי כל מצפון ומוסר.
אך מה בין שנינויות לספרות? בדוריאן גריי יש הרבה יותר מרק שנינויות, אך לעתים נדמה שווילד קצת מאוהב מדי בהברקות של עצמו, מה שפוגע קצת בזרימה השוטפת של העלילה. באופן כללי, קטעים מסוימים ברומן דומים יותר למחזה מאשר לרומן.
בסך הכל זהו ספר יפה מאד, לא כבד במיוחד, אין הרבה עומק או רבדים סמויים. ווילד דוחף לנו בפנים את כל המסרים שהוא רוצה להעביר, על נעורים, על יופי, על מצפון ועל כמה קל להידרדר לשחיתות וחוסר מוסריות.
האצולה האנגלית מוצגת בספר בצורה נלעגת למדי. שקועים בניוון קולקטיבי ומחפשים ריגושים עלובים. דוריאן גריי, פרי הבאושים של מעמד האצולה, עובר תהליך התבגרות מזורז ולומד להשיל מעליו כל מחסום מוסרי ולנצל את יופיו המסנוור לניצול האנשים סביבו, תוך התעלמות מההשלכות הטרגיות של מעשיו.
חבל שאוסקר ווילד לא כתב עוד רומנים. בכל מקרה אני לא אוותר על קריאת המחזות שלו. בעיקר אני רוצה לקרוא את "חשיבותה של רצינות" ו"בעל אידאלי". מאד אהבתי את הסרטים שנעשו על פיהם.

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני אוהדת נלהבת של אוסקר ויילד. לרוב אינני אוהבת כתיבה סרקסטית, אך אוסקר ויילד הוא אחד המדהימים, אין ספק. הספר הזה מעביר בדיוק מופלא את תחושת הניכור והזרות, במיוחד פרק שישה עשר הקודר והמחליא, על דמויותיו הנלוזות והמושחתות. אהבתי מאוד את הרעיון הידוע של מכירת הנשמה לרוע תמורת יופי ונעורים נצחיים, וכאן אוסקר ויילד מעניק לרעיון זה נופך אחר, מאוד מוזר ומנוכר, כאשר התמונה מזדקנת ונרקבת במקום דוריאן. יש כאן דמויות מאוד אגואיסטיות ונהנתניות, לצד דמויות אומללות -כמו סיביל ויין- הסובלות קשות מפאת רוע ליבם של המושחתים. מהכל דוריאן גריי מצליח לצאת בשלום, מפני שהוא יפה ומלאכי כל כך. לבסוף דעתו נטרפת ואני חושבת שהסוף של הספר הוא הוגן מאוד. זה ספר מאוד מטלטל ומטריד, הכתוב בצורה מבריקה ומעניינת. פשוט מדהים.
a.s

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אולי המאפיין החשוב ביותר ברומנים ריאליסטים הוא זה אשר מציג את המציאות כפי שהיא ומבלי לייפות אותה.
וזו הייתה אכן המציאות של סוף המאה ה-19, ויילד, בספרו זה מציג את כל חלואי התרבות האנושית מלגו ומלבר באנגליה של 1890 דרך הדמות החולה "בריאה" של דוריאן גריי.

במהלך קריאת הספר, ניפגש עם שלושה דמויות מרכזיות אשר כל אחת מהן מציגה לנו אסכולה חשיבתית שונה מהאחר ומבארת לנו ביתר שאת את הקוטביות בין פילוסופיות החיים של החברה דרך הדמויות.

דוריאן גריי, הנער, היה ככלי ביד היוצר בשביל לורד הנרי, דוריאן פשוט נפעם כל פעם מחדש מחכמתו, מהגדשת הציניות של הנרי, כמעט בכל נושא וזאת למרות שבנקל ניתן לחשוב כי הסתירות והפרדוקסים שהלז מציג על כל נושא בחברה מאפיינים את דמותו הוא, כאדם שנוי במחלוקת בינו ובין עצמו..

לכל אדם יש את ה"מלאך הטוב" וה"שד הרע" שיושבים בבארות העמוקות של מוחנו ומשפיעים על כל החלטה בחיינו, ובכן, גם כאן, אך בדמויות ממשיות יש לו לדוריאן את הטיפוסים השונים בתכלית האחד מהשני. את באזיל הצייר המדופלם והענו תכירו לבד במהלך קריאתכם ותחליטו בעצמכם, עם מי אתם מזדהים? הנרי או שמא באזיל...

על כתיבתו של אוסקר ווילד אין כמעט מה לומר, הכתיבה מושלמת, איכותית, ומשאירה אותנו כל פרק עם שאלות מהותיות שהתשובה עליהן היא אינה לעולם שחור או לבן..
את ביקורתו האישית על מצב החברה ניתן לסכם במשפט האחרון של הספר, המונולוג של דוריאן אל מול מראהו המזוייע של רוצח בדמות האדם המושלם:
"..למכוערים ולשוטים ניתן הטוב שבעולם הזה. הם יכולים לשבת בשקט ולצפות במחזה. אם אינם מכירים את הניצחון, לפחות אין להם חלק גם בתבוסה. הם חיים כפי שהיה על כולנו לחיות, בלי הפרעה, בלי התרגשות, בלי דאגה. הם אינם מחריבים את האחרים, ואינם נחרבים בידיים זרות..."

אני מאמין שהבנתם שאני אישית ממליץ בחום על הספר ואם לא השכלתם להבין, טוב אנ כנראה שאני מושפע מהנרי:-)

מקווה שתהנו..



עקרבית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
גוטי, אני מסכימה לגמרי שהדיאלוגים והמונולוגים הארוכים מתישים וניתן בהחלט להירדם במהלכם, אך יש לזכור שויילד הוא מחזאי ולכן אפשר לסלוח לו על כך. אף על פי כן הספר מעולה, מותח ובעל משמעויות רבות ועמוקות שכיף להמשיך ולחקור. מה בנוגע להנרי? קול השטן. למה הוא לא נענש? רק דוריאן אשם בהכל?
GLOR 6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
האדם הזה מקדים את זמנו בחשיבה החריפה הביקורתית - יוצאת דופן ומחוץ למסגרת
זה גאונות אני מדברת לא על העלילה עצמה אלא על המסרים
ציפי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ביקורות יפות וטובות נכתבו פה באתר, ומרביתן מיצגות גם את דעתי במדה זו או אחרת.
רק דבר אחד אוסיף: לרוב תוך כדי קריאת ספר נוצרת איזושהי מדה של קרבה והזדהות של הקורא עם הדמות הראשית בסיפור. אפילו אם הדמות היא בעלת אופי ותכונות כאלה, שהקורא לא יזדהה עמן בשום פנים ואופן, עדיין מתקיימת אמפתיה כלשהי.
דוריאן גריי, לעומת זאת, קיים לנצח בזכרוני כדמות ששנאתי באופן פעיל ותעבתי בכל לבי. קראתי את הספר בנעורי, לפני כ- 30 שנה, ותחושת הדחיה הטוטאלית שמורה בזכרוני עד היום.
מה המסקנה מהרגשות שהתעוררו בי עם קריאת הסיפור? שאוסקר ויילד הוא סופר מוכשר ביותר, כמובן...
מחשבות

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר תורגם פעמים אחדות לעברית והפעם זה בתרגומה היפה של ליה נירגד בהוצאת קלסיקה של ידיעות.

ויילד פרסם את הספר כסיפור בהמשכים בעיתון אותו ערך – עולם האשה. הפורמט הזה היה די חדשני ורק מאוחר יותר יצאו ההמשכים כספר ומיד משכו את אש המבקרים, שלא חסכו שום תחמושת לטבוח בספר. אני יכול בהחלט להבין אותם.

קשה לדבר על הספר בלי לגלות על מה הספר מדבר ובכך להרוס אולי את ההנאה לקורא פוטנציאלי. אבל מאחר והספר מפורסם, אומר רק שהנושא המרכזי בספר עוסק בעלם חמודות שתמונתו, הדומה לו כשתי טיפות מים, נמסרת לו למשמרת ומתחילה די מהר להשתנות. המראה משתנה כמובן לרעה ואילו עלם החמודות נשאר, אפעס, עלם חמודות.

3 דמויות עיקריות בספר: דוריאן גריי, הלורד הנרי ווטון והצייר באזיל הולוורד. הצייר והלורד ידידים הם ובהזדמנות מסויימת מציג הצייר בפני הלורד את הדוגמן שלו תוך כדי שהוא מזיל ריר בגלוי. ואכן, מדובר ביפיוף כבן 20, זה המדגמן ארוכות בפני הצייר המהופנט. מובן שגם הלורד הנכבד נופל שבי בקסמו של דוריאן וממהר לאמץ אותו. מנהג האימוץ היה מקובל בחצרות של בעלי הממון והתארים למיניהם. לרוב היה מקובל לאמץ אמנים כציירים ומוזיקאים, שאחרת היו מגיעים אל עברי פי פחת. מה רע במוזיקאי חצר או צייר חצר? אבל כאן היתה התבטלות מוחלטת בפני יופי מסנוור כשהאחד לורד והשני נער.

במהלך ה"אימוץ" הם מרבים להיפגש, הלורד נוהג בנער חיבה יתרה, מרבה לקרוא לו (בתרגום חופשי ומודרני) מאמי לי, מתוק שלי, יפיוף שלי, מחמל נפשי, יא עיני יא רוחי וכך הלאה וכך הלאה. ה"נער" מבין מהר מאוד שהנה מזדמנת לה בִּיצה וממהר להפוך לנרקיס. באותם ימים היפים והאמיצים לא ממש עבדו (ואם נשנה את סדר המילים נקבל כך: ממש לא עבדו), קמו מאוחר, התלבשו בהידור, טרחו אחר ההידור הבא, הארוחה הבאה, המועדון הבא, החברה הבאה והעונג הבא. אם נצרף לדקדנס הזה גם יופי מסנוור, ההתבטלות של הנשים מובנת, ההתחברות ההמונית לצד ההומוסקסואלי קצת פחות מובנת, אבל מתרחשת בסיטונות. אין מי שעומד בפני היופי הבלתי נלאה הזה, ולמרבה הפלא, גם דוריאן גריי נופל בשבי יופיו הוא. רק הומוסקסואל כמו ויילד היה יכול להתפרע כך, להעמיד דמות נשגבת במרכז, להקיפה בגברים מטיפי ריר, בחברה משועממת וליצור סיפור בלתי מתקבל על הדעת כמו זה.

דוריאן עצמו אינו נוהה אחר החברה הגברית, אלא אם זו מפנקת אותו, משלמת את חשבונותיו ומעשירה אותו עד כדי כך שהוא יכול ליצור לעצמו סביבת מגורים מהממת, להרבות בהזמנת חברים נחשבים לארוחה, להגזים בקישוטים וזוהר. אבל אחרי ששיבחו בהגזמה את העיסה בפני הנחתום, שתן מסוים עלה לראש מסוים. בדיוק באותו זמן דוריאן מתאהב בשחקנית עלומה, מביא אליה את חבריו להצגה, אבל היא מבכרת לשחק רע באותו ערב כדי לא להתקע כל חייה בתיאטרון ולהפוך לבת זוגו של גריי. הלה מתאכזב מגישתה, עוזב אותה לאנחות והיא, מצידה, עוזבת את החיים. בבית מגלה דוריאן גריי איך פניו השתנו והפכו למרושעים בעקבות העזיבה של אהובתו והתאבדותה.

ההלם שהלם בגריי גרם להחבאת התמונה. זה הופך לסודו הגדול עד שאפילו הצייר לא זכאי לראות את התמונה שוב וזו מוחבאת מאחורי סורג ובריח.

הספר עמוס באמירות העוסקות בחיים, בבני אדם, בהתנהגות זו או אחרות ובקיצור, בהשכלה האנושית שהלורד הנרי מבקש להשכיל את גריי הצעיר. כל הנאומים הללו מייגעים לגמרי, הקורא מרגיש שאלה דבריו של ויילד המנסה לשנות ולייפות את העולם, ולהאדיר את היופי הגברי בעולם. כל המתרחש בספר מ"מאמי שלי" ועד "מתוק שלי" עבור ב"משוש חיי" גרמו אמנם להרמת גבה אי שם בשלהי המאה ה-19, ולא שחסרו חובבי גברים באנגליה הלכאורה פוריטנית, אבל היום הספר היה נשכח מיד בצאתו. גם חפירות אינסופיות, גם בוטות הומוסקסואלית אינסופית לזמנה וגם חוסר עניין במתרחש זה כבר מעל ומעבר.

אבל אז מגיעים לעמוד 170, 18 שנים חלפו וגריי נראה בדיוק כמו ביום בו צוירה תמונתו. אנו שבים ופוגשים אותו בנקודה בו הצייר מנסה להפגש עמו ולהוכיחו על שובל השמועות העוקב אחריו ומכתים את דמותו. גריי מסרב להאזין משום שהוא הרי יודע את האמת על נפשו המושחתת. אחרי שנים בהן התאהב בדמותו הבלתי משתנה, בצעירותו ונעוריו היפים, חייו נעשו מאוסים לפתע. רק חבר אחד נותר לצידו וזה הטרחן הבלתי נלאה, הלורד הנרי ווטון.

הסיום מכוער וכמעט צפוי. התמונה היא לכאורה הבעיה.

הדמויות בספר אינן מגיעות לידי מיצוי אמיתי. הצייר יוצא מהתמונה, תרתי משמע, די מהר וחוזר רק כדי לסיים באופן טראגי. הלורד ממשיך לחפור ולהטריח את כל הסובבים אותו באמירות שנונות אינסופיות, ולהתוות את דרכו של ידידו הצעיר גריי. דוריאן גריי מצידו, הדמות האפלה האמיתית בספר, אינו נפרש לפנינו ואנחנו לא באמת יודעים מה עובר בנבכי נשמתו הנפתלת והמושחתת.

ויילד רצה להוכיח לנו עד מה זה רע להיות צעיר, בריא ורענן לנצח? הדרך לשם בהחלט לא היתה סוגה בשושנים, אפילו לא מעט קוצים נצפו ואף סלעים חדים ניגפו את צעדינו בהתקדמותנו בספר.

ספר טרחני ולגמרי לא מומלץ. קלאסיקה עבשה.
nimigor

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מדהים.
יצירת מופת.
vixxen

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בקריאה הראשונה לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים, ובסופו של דבר המורה לספרות תפסה אותי קוראת אותו מתחת לשולחן. הסיפור כמעט ונגמר רע, עד ששמה לב מה בדיוק אני קוראת ולפתע נהפכה למאוד סלחנית. תודה לאוסקר ויילד שהציל אותי מהערת משמעת! (והמציא לנו את דוריאן גריי, כמובן)
marin

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
על הספר שמעתי שנים וגיבשתי עליו כבר עמדה ודעה שהיו בהחלט לא מבוססים.

היה נדמה לי כי מבוסס במעין מותחן רומנטי, אדם שיופיו מאפיל על כל צד אחר באופיו עד שהוא מאבד את מוסריותו ומסתובב בעולם כהולל משוחרר מכל רסן.

המציאות היא שהספר הזה הוא בדיוק מה שחשבתי עליו:
מעין דרמה אדם שיופיו מאפיל על כל צד אחר באופיו עד שהוא מאבד את מוסריותו ומסתובב בעולם כהולל משוחרר מכל רסן.

-> הצרה היא שאין כאן שום מותחן ובפירוש לא רומנטיקה.

מאכזב, אך האשמה היא עליי..


הספר מגולל את קורותיהם של דוריאן גריי - צעיר המתואר כיפה תואר בכל הזדמנות לערך - אותו מצייר הצייר-אומן באזיל הולוורד ששואב השראה מאישיותו של דוריאן,
ומכרו של הצייר - הלורד הנרי ווטון שבמהלך כל הספר מחזק את קשריו עם דוריאן ומשפיע על אופיו עד שהוא גורם לאבדן ההשראה של הצייר ושחרור כל עכבת מוסר בדוריאן עצמו.

הספר מתאר כמובן את האריסטוקרטיה של המאה ה19 ומציג גם ביקורת לא סמויה כלל על כך שהאליטה לא מנסה לעזור לרוב העם העני וחסר ההשכלה,
ולא חוסך בתיאורים רבים על פסימיות העולם עצמו ובאמירות רבות של הלורד הנרי לדוריאן שמנסות להסב את השקפת עולמו להשקפה מייגעת דכאונית וחסרת חיים.

הספר עמוס לעייפה עד שכבר נמאס מגילויים חד-מיניים אירוטיים, סיפור עלילתי לא שובה, אמירותיו של הלורד שבמכוון מנסות לעייף את הקורא ולהוליכו סביב סביב בלוגיקה לא מובנת דווקא כדי להכעיס ולהציג את העולם כפסימי עד כדי דיכאון קליני.
בכמה שלבים התחשק לי לזנוח אותו כבר, אבל נאמן ליושרי כקורא חרקתי שיניים וצלחתי גם אותו.

התחושה העיקרית שלי היא פספוס - הרעיון לספר ולעלילה מוצלחים מאוד, אבל הביצוע בעיני מחפיר.
אין לי מושג איך הספר הזה נקרא יצירת מופת ואני שמח להיפטר ממנו.
בסולם שלי - 2 סמיילים (ולו בגלל הרעיון)
ליאת

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
עשיתי עליו וי. מעבר לזה אני עדיין לא בטוחה מה אני מרגישה.
אוסקר ווילד הקדים את זמנו עם הרעיון העמוק וכל השנינויות השזורות בספר. בהחלט קלאסיקה עם כל המשתמע מכך - ספר שנחרט בזיכרון, האיכות ניכרת מהכתיבה ועם זאת הזכיר לי ספר חובה שצריך לקרוא בבית ספר כמו שייקספיר ודוסטוייבסקי (אולי בגלל המהדורה של פרוזה קלאסיקה המצרפת יחד עם הספר גם פרשנויות שמזכירות תשובות לשאלות בבחינה)...

"מה הופך ספר לניצחי: הנושא שלו, האופן בו הוא כתוב, שמו של הסופר, עיסוק בנושאים כלל-אנושיים, האם היותו מתאים לקהל רחב היא שמקרבת אותו לחיי מדף ארוכים? ובכלל- מי הופך ספר לניצחי- דעת הקהל, המבקר, אולי שניהם ביחד?" (הקרדיט למאיר אליאל מאחד הפורומים)

לדעתי זהו ספר נצחי בהחלט...
שקדנית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אין ספק שזהו ספר מיוחד במינו ,כתוב היטב בידי סופר אומן בשפה רהוטה ובמשלב גבוה. דוגמה קלאסית לספרות איכותית שמכל שורה בה עולות תובנות והגיגים חכמים שמשתלבים יפה בעלילה . הקוראים מלווים את דוריאן גריי היפהפה מנערותו חסרת הדאגות דרך נפתולי חייו הקצרים והמבטיחים על האירועים הקשים שאליהם נקלע והמייסרים אותו קשות עד לסופו הבלתי צפוי . דוריאן גריי חשב לתומו שיוכל למחוק את מעשיו בעבר ,מעשים שהטרידו את מנוחתו מצפונית יומם ולילה ולא הרפו ממנו לרגע תוך מאבק פנימי ורצון עז להשתחרר מהם כדי לפתוח פרק חדש נטול דאגות ,אולם עברו היה חזק ממנו. נשמתו הושחתה ולא הותירה בידו ברירה אלא ל...
מומלץ לקרא ספר זה בריכוז כי כל שורה בספר משמעותית.זהו אחד מהספרים שלא כדאי להחמיץ.
אינשם

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כל הספר הוא הגאונות בהתגלמותה. אני מעריצה מאוד את סגנון כתיבתו של ויילד וזה למה :

דוריאן גריי, הוא נער יפה תואר שמגיע לבית של צייר והצייר מצייר אותו בדמויות שונות, כשהדפוס הוא פניו המדהימות של דוריאן. באחת הפעמים הצייר מצייר את דיוקנו של דוריאן. היצירה מפעימה את האמן ואת הדוגמן.

היא מפעימה גם את ידידו של האמן, וברגע שהוא מכיר את דוריאן גריי הוא מתחיל להחמיא לו על יופיו עד מאוד, ומדבר בשבח הנעורים, ובשבח היופי, וממש שר שיר הלל לטיפשות, כי מי צריך מוח כשיש יופי כזה ?

הידיד של הצייר, מתחיל להשפיע על דוריאן, הוא אומר לו שהוא לא ישאר צעיר ויפה לנצח, והיופי זה בעצם הדבר היחיד שכרגע מושך אליו אנשים וכל מני דברים אחרים, ופותח בפניו דלתות, וברגע שיזדקן זה הולך להיות מפחיד.

דוריאן התמים מבועת מכל מה ששמע. הוא הולך לצייר ומביע משאלה בפניו, הוא מבקש, להיות צעיר לנצח, בעוד הדיוקן שלו יספוג את כיעור חטאיו וזיקנתו...

לאחר זמן דוריאן מתעורר למציאות אימתית. קורים שרשרת של אירועים , כל מי שדוריאן יוצר איתו קשר - חייו נהרסים. אנשים מתאבדים, משתגעים, נרצחים...

כל פעם דוריאן מגיע לדיוקן, אחרי שנים וצופה בנתעב מכל, הדיוקן, כולו רווי בפשעים, חטאים, סטיות, ורואים את זה בכל תו ותו מפניו, מסותתים קמטי הרשע של הנער הזה שפעם היה תמים. ובמציאות... הוא נשאר יפה, יפה כל כך, גם אחרי 20 שנה...

הסוף, כמובן טראגי.

אני חושבת שיש פה אמירה נוקבת, ואוסקר ויילד היה ידוע בכתיבת הביקורות החברתיות שלו...

בספר יש הרבה משפטים שראוי לחרוט אותם על קירות, כמו "הגאונות עמידה מהיופי", ו-"מאחורי כל דבר מופלא בעולם מסתתר יסוד טראגי". וכל המשפטים הכתובים, נכונים הם. מהמציאות ומהאמת שלנו, של כל אחד ואיתנו.

הסגידה ליופי, תמיד היתה, אך מה שאנחנו (רובנו הגדול) שוכחים, שיופי הוא סוג של חטא, והוא לא מראה על כלום, זה משהו שנולדים איתו, אבל הוא לא נשאר, בניגוד לכישרון, לגאונות, לחוכמה, אופי ואישיות וכו'
אלה דברים שמלווים כל החיים, אנחנו מזדקנים ולא תמיד נהיה יפים...

הזמן גונב את היופי, מה שנשאר זה להתענג עליו ולא לשכוח שיום אחד הוא יכול להיעלם, מאיתנו, ואנחנו עדיין נהיה כאן עם מה שנשאר לנו אחרי היופי (או לפני, תלוי מה אתם שמים לפני או אחרי יופי).

ספר שגורם להרבה הירהורים, מחשבות, אפשר לדון בו שעות...

לסיום, בנוגע לביקורת חברתית, היו שם אמירות שובניסטיות ואף גזעניות, ואנני יודעת אם ויילד השתיל אותם כחלק מהאג'נדה שלו לערער ולעורר, או שהוא היה כזה.

הספר מתואר כ"לא מוסרי", ואני מבינה למה...

אם תרצו לטבול בגאונות צרופה - אתם מוזמנים. ספר מעורר ומערער...(מעורר מחשבה, מערער את היופי...)

מומלץ !
דובה 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את הספר קראתי אחרי סרט אמריקאי שמבוסס על הסיפור וכמובן שונה לגמרי.
אני יודעת שהספר אמור להיות בוקס בפנים, קלאסיקה חובה וכו' אבל לא התחברתי.
תמיד חשבתי שהגינונים הבריטים הם מעט... הומואים. והנה דמות גבר נאה והגברים כולם מתים להיות בקרבתו. עזבו שהגברים בישראל לא מסוגלים לחשוב בכלל אם גבר נאה או מכוער כי זה יגדיר אותם כבעלי נטייה הומוסקסואלית.
המון טקסט די מיותר מסחינתי, הדמויות כולן מלבד דוריאן בעצם חסרות אישיות ועוסקות רק בחייו ובו, צצות כשצריך אותן להשפעת הסיפור ולא מופיעות יותר.
הטקסטים משעממים יחסית, והרבה מאוד סימליות בדברים מסוימים אבל אני מניחה שזהו משהו שעשו הסופרים בשנים האלו.
הביקורת אולי תקפה קצת לימנו, לפחות בשראל, אבל הכרתי רבים יפים באופן שמשאיר אותנו פעורי פה ואנושיים מאוד.
דן

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצוין , מעורר מחשבה. מכיל בקצרה השקפות פילוסופיות שונות בסגנון ניטשה/רוסו וקצת מהסרט מועדון קרב (בהקשר של הויטליות) .
מנוקדת מבטי לא כל כך עניינה אותי הביקות דווקא על החברה הגבוהה האנגלית , אבל עדיין אני חושב שמדובר בספר שמומלץ לקרוא.
לטעמי הפרקים הראשונים ממש מעולים, לאחר מכן הספר עניין אותי מעט פחות.

גוטי

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
דוריאן גריי - צעיר יפה תואר ותמים מונצח בתמונה שניתנת לו במתנה מידידו הצייר באזיל. החברה הגבוהה בה חי משפיעה עליו. תמימותו נפגמת בהדרגה ומנער תמים הופך אכזר, אלים ומנוכר. השפעות אלו ניכרות בדמותו שבתמונה שהולכת ומתכערת בעוד שהוא נשאר צעיר ויפה. הרעיון של הספר יפה ומיוחד. ווילד מבקר את החברה הגבוהה הרקובה מבפנים ויפה מבחוץ.
בעיני הספר מעט איטי. לא כל כך הבנתי מה תפקידו של מנהל התיטרון היהודי המגעיל, השמן, הרוטט ומלא התכשיטים (איפה הוא ראה יהודים כאלה אם לא בדמיונו האנטישמי הסטריאוטיפי). ניתן לחוש כי וויילד סולד מנשים ומציג אותן באופן שלילי לאורך כל הספר. בעוד שהעלילה מתמשכת בתחילתה והתיאורים והדיאלוגים נמשכים לעיתים לעייפה, הסוף גם אם חכם ומפתיע, קצר ומהיר מדי.
yymdt

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כבר לפני כמה שנים רציתי לקרוא את הספר.
הספר לא מתגאה בעלילה סוחפת ומעניינת אבל הוא מכפר על החסר בשנינות המדהימה של הסופר. במקרים רבים ישבתי וצחקי בקול רם מהפילוסופיה הציניקלית של לורד הנרי אבל לא יותר מזה.
גם אני סימנתי V על הספר.
נתן איכר 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא לעיתים קרובות אני נתקלת בספר שהדמות שאיתה אני הכי מזדהה נרצחת באכזריות על ידי הגיבור הראשי המהמם.
אוסקר ווילד, סופר, מחזאי, הומו מופגן, ואמן הקלישאות והקיטש הגדול בהיסטוריה, היה בריטי. הוא חי בסוף המאה התשע עשרה, בתקופה שבה לאצולה היה הכל ולא היה איכפת מכלום. הם השתעממו מהחיים, ונותר להם רק לסגוד לריגושים- כל שלא יהיו.
לאמנים של אותה תקופה שהתענגו על המרדפים האלה אחרי הריגוש הנכסף קראו דנדיסטים. אמני שיעמום.
בגדול הספר הזה הוא אלגוריה נושכת לתקופה ההיא, לאצולה הזו.. הוא מספר על בחור צעיר, בן עשרים ואחת (עוד מעט אנחנו!) כולו מושלם ותמים כזה. הוא מכיר אמן מזדקן שמתאהב בו בטירוף ומצייר אותו. בגדול, האמן הזה מכיר לו חבר טוב שלו שמשחית אותו מהיסוד וגורם לו להיות צינקן מניאק. האמן מצייר תמונה שלו ומעניק לו אותה. דוריאן מביע משאלה שהתמונה תזתקן במקומו והוא ישאר צעיר ויפה לנצח. זה קורה. מכאן העלילה מסתבכת בגדול... הוא טובע בתענוגות של מין וסמים. מתמכר לאומנות ומוזיקה וכל מיני דברים מטופשים שהופכים להיות המרכז של חייו. בסוף הוא מת כשהוא מנסה להשמיד את התמונה.
ואפשר לקרוא את זה כאלגוריה, כמו שזה נכתב של רדיפה אחרי מותרות מפגרות של החיים- בעיקר אחרי אסתטיקה שהיא הייתה האידיאל הגדול של התקופה- אומנות לשם אומנות, שרק משחיתות את הנפש ואת המוסר, אבל אני ראיתי בזה משהו אחר. כל הסיפור הוא על התמונה שבאזיל, האמן המזדקן, מצייר לדוריאן. התמונה הזו מזדקנת במקומו והיא זו שגורמת להשחתה של הנפש שלו- הוא יודע שכלום לא יפגע בו- הכל הולך לתמונה. ובעייני זו לא האסטתיקה שהונצחה בתמונה, זו אהבתו המטורפת, חסרת הגבולות והמעצורים, כמעט סגידה, של באזיל לדוריאן. ואת זה באיזשהו שלב הוא התחיל לשנוא, מזה הוא התחיל לסלוד, אבל זה מה שגרם לו להיות מה שהוא, גם כשהוא ניתק קשר עם באזיל- התמונה נשארה, וזה הכיל את כל מה שפגום בו, כל הבחירות המתועבות שהוא עשה. האהבה של באזיל הכילה את הכל. הוא סגד לו, בצורה הכי לא בריאה שיש, וכשהוא הצליח להתגבר על עצמו ולדרוש מדוריאן משהו אחד באמת, שיהיה האדם שהוא- שיהיה טוב, דוריאן רצח אותו, בצורה יצרית ומזעזעת, כמו הקשר שלהם.

מי שאהב- קראו שירה של ארתור רמבו, פול ורלן ושארל בודלר- אותו ניחוח. שמעו את פרחי הרע של מאור כהן!
slavinchy

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קריאה חובה! אחד הספרים האהובים עליי.
פילוסופי, שנון, מותח ודרמתי. נותן פרספקטיבה לגבי נעורים, סופיותם של החיים ומשמעותם, מהות היופי ומהות הרוע האנושי...

דוריאן ביקש את שחפצים רבים מאיתנו, אך יודעים כי אינו אפשרי. נצח של יופי ונעורים... להנציח את שנותינו הטובות ביותר.
ווילד מוכיח, כי גם אם נקפא חיצונית בזמן, הוא יעוות וישנה את הפנימיות שלנו עד לבלי היכר ויגבה את קורבנו בסופו של דבר.

הסוף בלתי נמנע... אז בואו ננצל את ההווה למשאלות שבאמת יש להן משמעות.

תהנו מהקריאה!


Dian

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הכתיבה כל כך מוקפדת ואסטתית, בלי דברים מיותרים. גרם לי להשאב אל המילים לגמרי, מעורר מחשבות שלא תמיד ידעתי שהיו. אולי משחית ומפתיע באופן מסויים, באופן המחשבה שהוא מעורר.
גיימס קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נמאס מהספר הזה אין מי שלא קרא אותו.
The Swan Queen

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי אותו לפני המון זמן באנגלית, אני אפילו לא זוכרת את הסוף שלו. אני רק זוכרת את העלילה עצמה, שאני מאוד אהבתי אותה בזמנו.
אלזה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טוב ומעניין. תאור החברה הגבוהה במאה ה-19 במקביל לתמונת הדיוקן של דוריאן גריי שהולכת ומשנה צורה. הכל נראה נפלא, מואר ופרחוני בהתחלה. אך עם התפתחות הסיפור מתברר שמאחורי הגינונים וההליכות האציליים לכאורה, פושים הריקנות והשחיתות שמתחת.

מהדמויות שבספר: אני שבויה בקסמו של לורד הנרי ווטון. איזה מין סוג של ג'מיני קריקט מרושע שמלווה את המסופר בהערותיו המפוכחות והציניות.
אנה קרנינה קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוסקר ווילד במיטבו, ברומן כביכול בדיוני המשקף את הצביעות והמוסר בחברה בראי עועוים. זהו סיפור על אדם שנשאר יפה וצעיר לנצח למרות נפשו הכעורה ולמרות הסחי בו הוא מתרפש. עד הסוף הבלתי נמנע. חויה חד פעמית.
moga

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הרעיון טוב, הספר מעניין ומרתק, אבל התרגום וטעויות ההגהה (הרבות יתר על המידה) מנעו ממני להנות ממנו כמו שצריך.
שלומית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר מתאר את קורות חייו של דוריאן גריי, צעיר יפה תואר, כפרי ותמים, המגיע ללונדון - העיר הגדולה. דוריאן גריי הוא אדם בעל תווי פנים אציליים ועדינים להפליא, מקרינים לב טוב, יושר צדק, ואמת, צניעות וענווה.

דוריאן גריי הצעיר מתפעל מאורחות החיים בעיר, התרבותית והסואנת. הוא חובר אל צייר מוכשר, באזיל הלווארד, המצייר את דיוקנו האישי. הדיוקן מצויר בנאמנות מופלאה למקורו החי, ומשקף את הערצתו העזה של הצייר לדוריאן גריי, על שום יופיו ותמימותו.

בסדנאתו של באזיל פוגש דוריאן גריי את הלורד הנרי, איש החברה הגבוהה אשר מתפעל אף הוא מיופיו ותמימותו של העלם הצעיר, ומעניק לו נאום על חשיבותם וערכם של היופי והנעורים החולפים.

דוריאן גריי הצעיר מתרשם ומושפע מן הנאום. הוא נעצב על ארעיותם של היופי והנעורים, ובצערו הוא מביע משאלה, ומבקש שתמיד ימשיך להיראות צעיר ויפה כמו בתמונה, בעוד שהיא תזדקן ותתכער במקומו. (מתוך ויקיפדיה)
ספרו של אוסקר וילד
איציק

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את ספר הזה התחלתי לקרוא בזכות המלצתה של השחקנית המוכשרת אפרת בוימולד.
ספר מרתק שפשוט עוצר נשימה, היו כמה פעמים שמרוב התרגשות חזרתי על אותן שורות של הספר וקראתי אותן שנית, מבחינתי זוהי יצירה נצחית שתישאר איתנו עוד המון המון שנים. כבר עכשיו תעזבו את כל מה שאתם עושים ואם אין לכם רכב, תזמינו מונית ותקנו את הספר בחנות הספרים הקרובה, לפני שהמלאי ייגמר. (הספר הזה הוא רב מכר משנת 1891)
סקרנל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
חד כתער, אולי הספר השנון ביותר שנכתב אי פעם - כל משפט מלמליאן. באבחות עט מועטות ומדויקות הצליח ווילד ליצור תרכובת מופלאה של סיפור מתח אפל וביקורת נוקבת על מוסר, אסתטיקה והחיים בכלל. באמת נדיר למצוא ספר כל כך מרתק ועם זאת כל כך מעורר מחשבה. בקיצור חובה!
שי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בספר זה משולבים יחדיו האסטתיקה והמוסר . הקשר בינם מתגלה במעשיו ובנצחיות יופיו של הגיבור דוריאן .

דוראין מגלה במהרה כי למשגיו האתיים או למעשיו בכוונה תחילה יש משמעות אסטתית.

הספר הינו אחד הטובים בתחומו . עושה את העבודה ומצליח באופן ספקרותי לשזור בעייה יומיומית ופילוסופית זו בתוך סיפור מסעיר זה .

מירב ל אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
רעיון מעניין, גם נחמד לקרוא ספר שבאמת נכתב במאות שעברו, יותר מספר בן ימינו שנכתב על אותה תקופה
naya18

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
5 כוכבים?! 5 מיליון, טריליון וטריליארד!!
Snusmumriken

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הקריאה אינה זורמת לי, נעצרתי בעמוד 40.
קורנליוס

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מאוד מאוד יתכן שבתקופה אחרת הייתי הרבה יותר נהנה מהספר הזה (ולכן אולי הציון - 3, לא הכי משקף).

הרעיון עצמו יפה, אבל לקח המון המון זמן להכנס אליו (במשך יותר משליש ספר פשוט הרגשתי שזה לא ממש מתקדם לאנשהו).

תיעוד יפה של החברה האנגלית בתפנית המאה ה 19, עם ערכים מאוד מיושנים ודמות ססגוניות.
את הסוף מאוד מאוד אהבתי (ושוב, גם הרעיון עצמו).

חביב פלוס - ומומלץ לכל מי שאוהב לקרוא קלאסיקות פה ושם.
גל אורן

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר חד פעמי. סופר רב פעמי. בקיצור, כולי התפעמות.
מולי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טוב. לא יצירה ספרותית משובחת,
אבל מעניין ומעורר מחשבה.
מציג את העושר כהפך המוחלט מאושר,
את הטומאה שבאריסטוקרטיה.
מה שמעניין, זה שאוסקר ווילד הציג את הלורד הנרי כמי שחושבים שהוא, ואת באזיל כמי שהוא חושב שהוא,
ואת דוריאן גריי כמי שהיה רוצה להיות, לפעמים.
עובדה זו מורגשת בכתיבה, בבנית הדמות ובאופן בה היא מוצגת מנקודת המספר יודע הכל.
orit

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוסקר ווילד, ללא ספק הכתיבה שלו תרמה לי לגלות דברים חדשים על עצמי ועל מה שחשוב לי. מודה לבחור שהמליץ לי על ספריו.
amigo84

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיפור קלאסי, אוסקר ווילד מבריק



התחיל לקרוא לפני חודש


התחיל לקרוא לפני 11 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנה ו-1 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנה ו-9 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנתיים ו-8 חודשים


התחילה לקרוא לפני 3 שנים ו-6 חודשים


אוסקר ויילד (סופר על המוקד)
Oscar Fingal O'Flahertie Wills Wilde סופר, משורר, עיתונאי, מבקר אופנה ומחזאי אירי.... המשך לקרוא
לקט ספרים מאת אוסקר ויילד
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של אוסקר ויילד






©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ